דרוש מידע כישלון - דרך התמודדות

[בחור חושב -חשוב]

באופן הכללי כדאי לפנק את הבחור ולצאת איתו /לבד לחוויה שתשחרר אותו,
ולגבי עצם הרגע לדעתי הדבר מורכב משלושה שלבים,
א.הזדהות- פשוט לשמוע אותו,עצם ההקשבה היא לבד חלק ניכר מהיכולת להתמודד,
ב.העצמה -להסביר לו שמה שהוא נפל זה לא בגלל היותו בחור יותר חלש אלא בגלל סיבות אחרות וכו',
ג.אמונה -להסביר לו [ולא במסווה צדקני] שמה שקרה הוא הכי טוב לו ורק אנו לא רואים זאת מיד, -להביא לו דוגמאות מחיינו על מקרים שאנחנו חשבנו שזה סוף העולם, ובסוף לאחר תקופה ראינו כמה שזה רק היה טוב לנו [חשוב לומר בשפה יותר מקרבת כגון ''אתה רוצה שאני אגלה לך משהו, אתה זוכר את המקרה הזה והזה'' וכדו'].

 

[ליליאן]

שההבדל בין מצליח לנכשל,,
זה שהמצליח לא מתיאש מכשלון
וממשיך לנסות, להאמין, להרים את הראש.

טיפ:
להרים את הראש.
לחייך.
טכנית, זה עובד!

 

[ליליאן]

שההבדל בין מצליח לנכשל,,
זה שהמצליח לא מתיאש מכשלון
וממשיך לנסות, להאמין, להרים את הראש.

טיפ:
להרים את הראש.
לחייך.
טכנית, זה עובד!

 

[פוינט]

נראה לי שזה אחד השלבים בגידול ילדים שאנחנו מרגישים
שבאמת אנחנו לא יכולים להיות במקום הילד, ולא יכולים לעזור לו,
אלא כעת הוא צריך לצלוח בכוחו הוא ובעשר אצבעותיו בלבד את הנסיונות לבדו.
זה קשה עבורינו, ואולי באמת מוביל לתפילה עבורם.

כמו שכתבו מעלי, להיות איתו, להרגיש אותו, להזדהות באמת מבפנים כאילו חווינו בעצמינו את הכשלון.

מצד שני, מאד חשוב לחזק את עצמנו, דווקא בינינו לבין עצמנו ולא להבהל מהמצב שהילד בו נמצא
אנחנו משדרים מסרים - בלי ידיעתנו,
ומצב בו אנחנו לא מבוהלים ונשארים חזקים (לא סותר שאנחנו מזדהים עם הכאב) - נותן לילד כח.
אין שום צורך 'להוציא' אותו מהמצב, זה לא התפקיד שלנו - זו ההתמודדות שלו.
וזה יקרה בע"ה בקצב של הבחור.

אני הייתי בוחרת לדבר על עצמי ואל עצמי באזני הבחור,
אבל דברים אמיתיים מכל הלב, כאלו שבאמת חודרים אלינו ברגעי הקושי שלנו
משפטים שאנחנו מכירים ולא נכנסו לנו לעומק הלב - לא יעשו את פעולתם,
כך שמצד אחד אני משתפת אותו ברגשות הקושי ומצד שני בנקודות מהם אני שואבת כח
כמו: אני יודעת שקשה לך כעת, וגם לי קשה, גם אני רציתי את מה שרצית, וקשה לי לראות שזה לא הסתדר
אבל אני מנסה להתחזק ולומר לעצמי שוב ושוב שאין דבר רע יורד מהשמים/הקב"ה הוא אבא אוהב/ה' לא מציק לנו
קשה לי גם לראות אותך במצב הזה, אבל אני יודעת ובטוחה שבע"ה תעבור את התקופה הזו, ותרגיש שה' עושה לנו רק טוב, גם אם כרגע זה לא נראה כך.
אני מתפללת עליך מכל הלב - אני איתך!

להניח לו ולהתפלל עליו באמת מעומק הלב - שירגיש את קרבת ה' ותהיה לו את מנוחת נפש הבוטח.

רק נחת!

 

[מאן-דהיא]

(לא קראתי כל התגובות) - לעניות דעתי, כדאי לתת דוגמאות אמיתיות על רגעי שפל קשים של אנשים שאח"כ הפכו למצליחים בתחומם.
יש על כך דוגמאות לאין ספור. בעיקר בגשמיות, אך גם ברוחניות!

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

טיפ:
להרים את הראש.
לחייך.
טכנית, זה עובד!

זה לא תמיד עובד.
כן כן, חיוך, אפילו כזה שכולם רואים.
כמות הפעמים שחייכתי וזה לא שיפר לי את המצב רוח גדולה מדי

 

[TYPE:{programmer}]

כישלון - דרך התמודדות​

״לא נכשלתי. רק מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות״ (תומאס אדיסון)

 

[אלון מאסק]

הכל תלוי במבט.

 

[מערבבנו הידוע]

איך אפשר להסביר לילד \ בחור שכישלון הוא לא סוף העולם, גם אם הכישלון קרה במשהו חשוב מאוד?

שלחתי את השאלה לחבר שהיה לו התמודדות עם ישיבה ואני מצטט
אם אתה מדבר על קבלה לישיבה אז במבחנים לישיבה קטנה הלכתי לישיבה טובה (ירושלים) ולא התקבלתי ומרוב שלא חשבתי את עצמי הולך לישיבה פחותה יותר הלכתי לישיבה הכי מצוינת בירושלים (לטעמי) והתקבלתי וזה מינף אותי בכמה רמות למעלה שלא חשבתי בכלל שיש רמות כאלה אז זה יצא לטובה
בישיבה גדולה הלכתי על ההתחלה למבחן לישיבה הכי טובה בארץ(לטעמי) התקבלתי ואחרי שבועיים שכל הרישום נסגר הודיעו לי שבעקבות מידע חדש (בסוף התברר שזה דיל עם הראש ישיבה על ישיבה אחרת) אני לא מתקבל הלכתי לישיבה מצוינת אחרת והתקבלתי אבל היא לא הייתה לטעמי ולא נהניתי שם כל אותו זמן
במבט לאחור גיליתי שכשהייתי בישיבה פחות ברמה וכדי למצוא את הרמה שרציתי הייתי צריך להתאמץ מאוד בעצמי זה שפשף אותי ברמות מאוד גבוהות ודווקא זה הביא אותי לרמה גבוהה יותר מאשר הייתי מגיע אליה בישיבה שרציתי מלכתחילה
זאת אומרת שאתה לבד לא יכול אבל אתה מרגיש מוכרח לעשות ומשמים מסכימים שכך צריך להיות אז מי שברא את העולם יברא בך כוחות חדשים להצליח הגם שהם לא היו בך קודם. (מניסיון)
עכ"ל
ולשאלה בילד צריך לתמוך להתעצב את העצב שלו לכעוס את הכעסים שלו ולהראות לו שאתה חושב כמוהו והוא כבר ימצא בעצמו את הכוחות להתמודד עם כל בעיה במיוחד בילד בגיל ישיבה שכבר (לדעתו) הוא בוגר.
אמנם יש להיזהר לא לתת לו על ידי התמיכה אישור למחשבות שלו כדי שלא ישקע עמוק יותר בדיכאון אלא לתת לו כוח ומתוך ההשתתפות לתת לו פתחים ועצות לצאת מזה הן ברובד המעשי שאפשר להמשיך אח"כ ושכל החיים זה ככה שהרבה דברים רוצים ואי אפשר ותמיד חייב להמשיך ושהכישלון לא אשמתו והרבה דברים בחיים לא תלויים באדם אלא בסביבתו ושיעשה לו דרך להמשיך מהיכן שהוא בלי להיתקע בעבר ולדעת לתכנן על פי העבר את העתיד אבל לא לחסום עם העבר את העתיד ושאדם צריך לעשות רק דברים שמביאים אותו אל השלמות והמטרה היא השלמות והדרך אליה יכולה להיות רצופת כישלונות רק שידע אם זה כישלון שקובר את רצונו לשלמות או שמשנה לו תוכניות אבל עדיין יכול להגיע לשלמות והן ברובד הרוחני שאם המטרה רוחנית ורוחנית צריך לסמוך על השם שיודע מה שהוא עושה במיוחד בדברים שלא הוא אשם בהם טבע האדם שבזה יכול לחזק בו את הביטחון ולהתחזק בתפילה וכדומה
עכשיו כלפי האבא לילד הכי מפריע שמראים לו שמאוכזבים ממנו והוא חושב אם מאוכזבים ממני בגלל שאני הולך בדרך מסוימת אני ילך בדרך אחרת שבה אולי אני יצליח ואולי אני לא יאכזב את מי שאני מציב לי מטרה בדרך החדשה לרצות אותו ומניסיון זה הדבר שהכי הפיל בחורים לרחוב זה יכול להתחיל מכל מיני עבירות שבגללם לא מרוצים ממנו ואז הוא יורד וזה יכול להיות יותר גרוע מזה שהילד לא עומד בציפיות של ההורים שלו ממנו שאז הוא מרגיש שהוא אכזבה כלפיהם למרות שלדעתו הוא עצמו בסדר ואז זה גורם לו לברוח מהם אבל יש עוד משהו שהילד מרגיש אכזבה מעצמו ואז הוא יכול לרצות להתנתק מהכול כדי לא להרגיש אכזבה אז צריך לא להראות לו שום גילוי אכזבה והפוך להראות לו שבשביל ההורים הם כל כך מעריכים את המאמץ והוא ההצלחה שלהם ולבדוק אם הוא עצמו מרגיש אכזבה ולהרים לו את המורל שלא ירגיש ככה כי הוא בסדר והסביבה לא בסדר והוא עם השם עושה את חובתו ואת מה שהוא יכול אז הוא צריך להנות מעצמו ולא לחשוב שהוא כישלון אלא הולך בדרך השם כפי מה שהוא וגם שאין דבר כזה להיות אכזבה כי מכל מקום אפשר לעלות וגם אם המציאות מורידה את האדם אם הוא עושה את חובתו בכל מציאות שהשם הביא אותו אליה אז הוא עושה מה שצריך וממה הוא צריך להיות מאוכזב
משנ"ב סימן א ס"ק יב וכן לענין ת"ת הענין כן כי הכל תלוי לפני הש"י אם עושה כל אשר בכוחו לעשות.
בהצלחה.

 

[ופרצת]

אבל תכלס אם הוא נכשל במשהו, נגיד מבחן לישיבה שהוא מאוד רצה
מה אני אומרת לו?

אם זה הסיפור - שמעתי מאשה שהבן שלה לא התקבל לישיבה נחשבת שרצה ללמוד בה; האמא העצימה את הילד ואמרה לו: "הם הפסידו שהם לא קיבלו אותך! אתה ..." ומנתה את מעלותיו וערכו.
הילד התעודד, עד שיזם חזרה על חומר הבחינה וניגש להיבחן שוב באותה ישיבה, וב"ה התקבל אליה.

 

[סטיל יאנג]

בלת"ק (חלקית)
תחושה של כישלון/ אכזבה היא תחושה שתתלווה אליו עוד הרבה בחיים (לא נמנע)
א': להפוך את ההרגשה ללגיטימית ורצויה זה מאוד חשוב, כמו: זה כואב שאתה מרגיש אכזבה מכך שנכשלת זה אומר שאתה ניסית מאוד/ רצית כל כך הלוואי ויכולנו לסדר הכל כמו שאנחנו רוצים/ אני מבין אותך הרגשה של כישלון קורית לכולנו הרבה פעמים וזה קשה להתמודד איתה.
ב': לברר מה הכי חסר לו בכך שהפסיד את הישיבה, (חברים? רמת לימוד? נחשב?) ולנסות בהמשך לחשוב למה יהיה לו טוב במקום אחר מה יותר מה פחות (שם זה יותר נחשב, אבל במקום אחר תהיה לי פחות תחרותיות)
וגם:
אתה יודע? לא תמיד מבחן משקף ידע, וזה לא אתה, שום דבר ואף אחד לא יוכל להגדיר אותך חוץ ממך!

 

[ראש השב"כ]

תודה רבה לכל המגיבים והעונים.
עזרתם לי מאוד!

 

[פפרר]

שמעתי את הרב צישינסקי בהרצאה
לא זוכרת בדיוק את המילים שלו
להסתכל על חצי הכוס הריקה ולראות כמה היא לא כזו נוראית
לא יודעת מה עבר על הבחור הנ"ל אבל 7 יפול צדיק וקם
כולם נופלים החכמה היא לקום

 

[עורכת וידיאו]

(לא קראתי כל התגובות) - לעניות דעתי, כדאי לתת דוגמאות אמיתיות על רגעי שפל קשים של אנשים שאח"כ הפכו למצליחים בתחומם.
יש על כך דוגמאות לאין ספור. בעיקר בגשמיות, אך גם ברוחניות!

לא לא לא
זה הכי זועה
"אתה יודע? כשאני הייתי ילד......"
הבנאדם לא ירצה לדבר איתך שנתיים
פשוט תהיה איתו
תכיל את כל העצבים שלו
וגמרנו
לא להגיד כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[לארג']

אם ההורים לא רואים את זה בתור כישלון זה יעבור לו די מהר

 

[אמ123]

אם הבחורציק מרגיש שסוף העולם הגיע , אז בשבילו - סוף העולם אכן הגיע.
ואין טעם בהסברים ובשכנועים במוסר וסיפורי גדלות מגדולי ישראל..
א. תזדהו איתו: "זה באמת קשה" "זה באמת נורא". - אל תחששו שזה יעצים את השבר. זה יעודד אותו.
ב. תזמו פעולות קטנות של הנאה צחוק ושחרור. דברים קטנים ואגביים, ולא בכוונה "להוציא אותו מזה"
ג. הסבירו לו בלי מילים כמה הוא חשוב לכם. כמה אתם אוהבים אותו כמו שהוא. החמיאו לו על החוזקות שלו, תדגישו את התרומה שלו לבית ולמשפחה, הדקו את הקשר שלכם איתו. "את זה הכנו בגלל שמוישי אוהב" , "תודה למוישי שארגן לנו את הארוחה" וכדו'.
ד. חזרה לשגרה- דברו מידי פעם באופן אגבי על ה"חיים שאחרי המוות", על פעולות מעשיות שתצטרכו לעשות בשלב הבא. "אתה בודאי לא רוצה כרגע לנסות ישיבות נוספות" "אני מאמינה שאין לך חשק להגיע למבחנים בישיבות אחרות" כשהמסר הוא שהתחושה הנוראית היא זמנית ותעבור . ואנחנו נצטרך לעשות משהו בהמשך.