הנושאים החמים
הנושאים החמים
לאחר ששכן שלי נעקץ לא מזמן במיליון ורבע שקלים, סכום שהיה לו באמצעות מישכון הדירה שלו, מעתיקה פה כתבה.
חושבת שיש מה ללמוד ממנה:
איך נזהה השקעות עוקץ?
מצג שווא של הצלחה
נורת האזהרה הראשונה היא מצג שווא של הצלחה, שגשוג, רווחה ועושר. כנסים נוצצים עם אין ספור אנשי מכירות מול מחשבים, נהיגה ברחובות העיר במכוניות יוקרה. מיותר לציין כי תופעה זו איננה ייחודית רק לנוכלים במגזר החרדי. גם משרדים יוקרתיים ומנקרי עין לשם יצירת "מצג שווא של איתנות פיננסית" מעידים על נורת אזהרה.
ריבית לא הגיונית
נורת האזהרה השנייה היא כמובן הריבית החלומית. בימים בהם הריבית על הפיקדון הבנקאי מגיעה לכ-0.3%-2% לכל היותר, משקיעים פרטיים מבטיחים ללקוחותיהם ריביות חלומיות אשר מטפסות לאזור 5%-10% לא בכדי, גורם בכיר שהתייחס לנושא במאמר שפורסם במגזין גלובס, אמר כי "כאשר מציעים ללקוח ריבית של 10% עם סיכון מינימאלי, צריכות מיד להידלק כל הנורות האדומות. הסיבה היא פשוטה, אין בשוק ההון דברים כאלה".
תחושה של אמינות בזכות ייחוס משפחתי
אחד הכלים החשובים אשר משמשים את הנוכלים הוא ייחוס המשפחתי. משפחה מוכרת במגזר החרדי.. ואכן, לא רק שבמגזר החרדי ידוע שהציבור נוטה לתת אמון רב במילים מודפסות ובמודעות בעיתונים, אלא שהייחוס המשפחתי משחק תפקיד. כמו כן, חשוב להיזהר מבתי השקעות לא מקצועיים אשר מקימים את עסקם בסמוך לשטיבל בכדי לנסוך בקרב המשקיעים תחושת אמינות.
לסיכום – מה תוכלו לעשות אם נעקצתם?
אלו שנעקצו, נאלצים להתמודד עם גורמים שונים אשר דורשים מהם את הסכומים תחת השיקים שלא כובדו. לא אחת, אלו המחאות אשר נרשמו ופוזרו בסכומים של עשרות אלפי שקלים. לעיתים הן נמסרו כלל ללא רווח (כהלוואה או ערבות), וניתנו שלא לפירעון וללא סכום כסף נזיל מאחוריהם.
לרוב, השאלה שפותחת את שיחת הטלפון הקשה היא – "האם קיבלת דבר מה כתמורה בגין השיק?". שימו לב, כאשר התשובה היא חיובית והתוכן של השיחה מוקלט, עסקינן בראיה שעלולה לשמש כנגד המשקיע הנעקץ בהמשך. למשל, לצורך פתיחת תיק בהוצאה לפועל. חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי ולברר היטב את כל האלמנטים שעומדים על הפרק במקרה הספציפי.
לדוגמה, להגיש בקשות התנגדות לביצוע שיקים (כל שיק לגופו), לא לקפוץ לעסקאות פשרה ולא להסכים מיד ל"תשלום החוב לפנים משורת הדין". רק ייעוץ משפטי מקצועי שיכול לעיתים להתקבל גם בסיוע מימון מצד המדינה בהתאם למצב כלכלי יספק תשובה נכונה להתמודדות עם הבעיה.
(מקור: יוסף ויצמן עו"ד, כיכר).
חושבת שיש מה ללמוד ממנה:
איך נזהה השקעות עוקץ?
מצג שווא של הצלחה
נורת האזהרה הראשונה היא מצג שווא של הצלחה, שגשוג, רווחה ועושר. כנסים נוצצים עם אין ספור אנשי מכירות מול מחשבים, נהיגה ברחובות העיר במכוניות יוקרה. מיותר לציין כי תופעה זו איננה ייחודית רק לנוכלים במגזר החרדי. גם משרדים יוקרתיים ומנקרי עין לשם יצירת "מצג שווא של איתנות פיננסית" מעידים על נורת אזהרה.
ריבית לא הגיונית
נורת האזהרה השנייה היא כמובן הריבית החלומית. בימים בהם הריבית על הפיקדון הבנקאי מגיעה לכ-0.3%-2% לכל היותר, משקיעים פרטיים מבטיחים ללקוחותיהם ריביות חלומיות אשר מטפסות לאזור 5%-10% לא בכדי, גורם בכיר שהתייחס לנושא במאמר שפורסם במגזין גלובס, אמר כי "כאשר מציעים ללקוח ריבית של 10% עם סיכון מינימאלי, צריכות מיד להידלק כל הנורות האדומות. הסיבה היא פשוטה, אין בשוק ההון דברים כאלה".
תחושה של אמינות בזכות ייחוס משפחתי
אחד הכלים החשובים אשר משמשים את הנוכלים הוא ייחוס המשפחתי. משפחה מוכרת במגזר החרדי.. ואכן, לא רק שבמגזר החרדי ידוע שהציבור נוטה לתת אמון רב במילים מודפסות ובמודעות בעיתונים, אלא שהייחוס המשפחתי משחק תפקיד. כמו כן, חשוב להיזהר מבתי השקעות לא מקצועיים אשר מקימים את עסקם בסמוך לשטיבל בכדי לנסוך בקרב המשקיעים תחושת אמינות.
לסיכום – מה תוכלו לעשות אם נעקצתם?
אלו שנעקצו, נאלצים להתמודד עם גורמים שונים אשר דורשים מהם את הסכומים תחת השיקים שלא כובדו. לא אחת, אלו המחאות אשר נרשמו ופוזרו בסכומים של עשרות אלפי שקלים. לעיתים הן נמסרו כלל ללא רווח (כהלוואה או ערבות), וניתנו שלא לפירעון וללא סכום כסף נזיל מאחוריהם.
לרוב, השאלה שפותחת את שיחת הטלפון הקשה היא – "האם קיבלת דבר מה כתמורה בגין השיק?". שימו לב, כאשר התשובה היא חיובית והתוכן של השיחה מוקלט, עסקינן בראיה שעלולה לשמש כנגד המשקיע הנעקץ בהמשך. למשל, לצורך פתיחת תיק בהוצאה לפועל. חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי ולברר היטב את כל האלמנטים שעומדים על הפרק במקרה הספציפי.
לדוגמה, להגיש בקשות התנגדות לביצוע שיקים (כל שיק לגופו), לא לקפוץ לעסקאות פשרה ולא להסכים מיד ל"תשלום החוב לפנים משורת הדין". רק ייעוץ משפטי מקצועי שיכול לעיתים להתקבל גם בסיוע מימון מצד המדינה בהתאם למצב כלכלי יספק תשובה נכונה להתמודדות עם הבעיה.
(מקור: יוסף ויצמן עו"ד, כיכר).
