דרוש מידע כיצד משרים אוירה טובה בבית שיש בו הרבה מריבות בין אחים?

[פיגלה]

יש לי בבית ילדה בת 9 ילד בן 7 וילדה בת 4.5 והם כל היום רבים!!! ומדברים במילים לא יפות אחד לשני!!!
וכל היום אני צועקת, מפשרת ומרגיעה
וזה נורא מתסכל אותי!!!
איך הופכים את הבית לבית שמח עם אוירה טובה?
ואולי יש למישהו רעיון למבצע - לעכשיו ימי ספירת העומר.

 

[מציאותית]

שירים בפול ווליום
או שתהיי את עם אוזניות

עריכה: נכתב בסוג של הומור…
כי ילדים תמיד יריבו
כמה שאמא יותר מתערבת במריבות זה יותר מעצבן וגודל….

 

[כסא נח]

כנראה שזה מצביע על חוסר רגשי קל כלשהוא,

אם תלכי לטייל איתם בכיף לעיתים תכופות
בטוחני שהמצב ישתפר בעז''ה.

 

[Reizily]

זה גיל די קטן, אז אני לא יודעת ממש מה לומר.
יכולה לומר לך שאנחנו היינו 4 אחים גדולים בבית (14-22) ומאד נהנינו לריב.
עקצנו אחד את השני, לפעמים הלך ממש צעקות +...
ההורים שלי לפעמים עמדו חסרי אונים ולא ידעו איך לטפל בילדים הגדולים שרבים, אבל אנחנו פשוט נהנינו מזה!
בסך הכל זה הגיוני שילדים שגרים בבית אחד רבים...

 

[מעגלת פינות]

קודם כל הייתי ממליצה לך לצאת מזה

וכל היום אני צועקת, מפשרת ומרגיעה

תעבירי את כל האחריות אליהם.
שנית, וכהמשך לנ"ל, הם ילדים גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם. אז כדאי פשוט לדבר.
כמובן לא בשעת מריבה אלא לתפוס זמן בין לבין, בשעה רגועה,
אפילו לשתף אותם בקושי שלך - אבל לא ממקום של כעס, כי הם בטח לא עושים את זה בכוונה בשביל להכעיס אותך (גם אם זה לפעמים אולי נראה כך). כי ילדים רוצים לשמח את אמא שלהם באופן טבעי, וכשהם עושים להיפך, אז או שהם לא מודעים לזה או שיש להם קושי שגורם להם לעשות את זה.
אפשר לומר להם, אתם יודעים כל כך קשה לי לראות את המריבות שלכם, זה ממש עושה לי לא טוב. אולי יש לכם רעיון מה אפשר לעשות בשביל שיהיו פחות מריבות?

 

[פ.נ]

רוצה לנחם אותך
בית שאין בו מריבות זה לא בית נורמלי..
אחים שהם לא רבים הם לא אחים....(לא אומרת שצריך ביגלל זה לריב כל דקה)
אגב בדרך אגב תבדקי עם הכל תקין בבתי ספר וגנים אצל הילדים
לפעמים יש ילד שלא טוב לו בבית ספר והוא הולך ומפרק את כל העצבים על האחרים בבית ואז זה משבש את כל הבית

יש לי קרוב מישפחה שהרבה שלו כל הזמן צעק על הילדים בחיידר בפרט עליו והוא היה מגיעה לבית וכל הזמן ריב בבירור בכיתה היתברר המצב

 

[מנהלת ת'עולם]

קורא במשפחות הכי יפות..........
אמא שלי תמיד אמרה שהיא שופטת, אבל יש לה שעות פעילות, (8-9 בוקר ו6-7 ערב)
אם היו רבים ובאו להלשין אז היא אמרה שזה עדיין לא שעות הפעילות שלה,
חוץ מי זה שאומרים שאם לא רבים סימן שהם לא אחים,

בנות רבות יותר בפה, ובנים יותר עם הידיים,
אנחנו היינו בית של בנות והמצב היה מפחיד, היום אנחנו באחדות מטורפת!!!!!!!!!!

 

[שיבת ציון]

אולי לצאת מדי פעם לטיול או "יום כיף" עם אחד מהילדים. לחזק את הקשר בין ילד- אמא בצורה שתתן להם יותר ביטחון במקום שלהם (רק לי נראה שילדים שרבים כל היום זה קצת מחוסר ביטחון במקום שלהם בבית (או בכללי)? לא קריטי אבל קצת). בהמשך אפשר להעלות את הנושא הזה עם כל ילד בנפרד, כשהילד מרגיש שאמא מבינה אותו ומתיעצת איתו לא ממקום של הפשרה (שאז (בשעת ההפשרה במריבה) את, מטבע הדברים וכמו שנכון, לא בצד שלו ולא בצד של הילד השני), יש לו, בדרך כלל, נכונות לשנות, וגם כשהוא בבית ואח שלו מעצבן אותו- הוא נזכר בשיחה עם אמא, ואז- הוא לא לבד במערכה, יש לו את המקום שלו והוא, בעזרת ה', מסוגל ביותר קלות להפסיק את המריבה.

בסך הכל זה הגיוני שילדים שגרים בבית אחד רבים...

ברור.
אבל לא בתדירות כל כך גבוהה.

 

[מנהלת ת'עולם]

ואולי יש למישהו רעיון למבצע - לעכשיו ימי ספירת העומר.

לא חסר רעיונות למבצעים.
אני זוכרת שפעם אחד אבא שלנו עשה לנו משחק שכל אחד צריך לכתוב שלוש דברים טובים על כל אחד מהאחים, - אבל משהו אמיתי, ושלא יחזור על עצמו בין אחד לשני
ישבנו בערך שעה, וזה היה ממש כיף, בסוף מי שאצליח קיבל 100 ש"ח,
זה נשאר לי עד היום כל המעלות שאמרו אלי, זה נתן המון ביטחון עצמי לכל ילד!

 

[Reizily]

אולי לצאת מדי פעם לטיול או "יום כיף" עם אחד מהילדים. לחזק את הקשר בין ילד- אמא בצורה שתתן להם יותר ביטחון במקום שלהם (רק לי נראה שילדים שרבים כל היום זה קצת מחוסר ביטחון במקום שלהם בבית (או בכללי)? לא קריטי אבל קצת). בהמשך אפשר להעלות את הנושא הזה עם כל ילד בנפרד, כשהילד מרגיש שאמא מבינה אותו ומתיעצת איתו לא ממקום של הפשרה (שאז (בשעת ההפשרה במריבה) את, מטבע הדברים וכמו שנכון, לא בצד שלו ולא בצד של הילד השני), יש לו, בדרך כלל, נכונות לשנות, וגם כשהוא בבית ואח שלו מעצבן אותו- הוא נזכר בשיחה עם אמא, ואז- הוא לא לבד במערכה, יש לו את המקום שלו והוא, בעזרת ה', מסוגל ביותר קלות להפסיק את המריבה.


ברור.
אבל לא בתדירות כל כך גבוהה.

תלוי מה נקרא אצלך מריבות.
יש לי אח שהיינו רבים המון.
מה זה רבים?
עוקצים אחד את השני.
ושנינו ידענו לעשות את זה...
אמא שלי הייתה משתגעת שאנחנו כל היום רבים, אבל מבחינתנו זה לא היה מריבה אלא משחק מילים נחמד!
וזה ממש משמעותי ממה נובעות המריבות.
אם זה ילד אחד שמדליק את כולם, או סתם סוג התנהלות שנוצר בין האחים.

ואגב, יש לפעמים את הילד שיש לו לשון שנונה והוא ידוע לרדת על אחים שלו שלא תמיד יודעים להחזיר לו.
צריך לשים לב ולראות שהוא לא פוגע בהם סתם.

 

[פ.נ]

אנחנו היינו בית של בנות והמצב היה מפחיד, היום אנחנו באחדות מטורפת!!!!!!!!!!

ממש מנחמת אותי

 

[שיבת ציון]

לא חסר רעיונות למבצעים.
אני זוכרת שפעם אחד אבא שלנו עשה לנו משחק שכל אחד צריך לכתוב שלוש דברים טובים על כל אחד מהאחים, - אבל משהו אמיתי, ושלא יחזור על עצמו בין אחד לשני
ישבנו בערך שעה, וזה היה ממש כיף, בסוף מי שאצליח קיבל 100 ש"ח,
זה נשאר לי עד היום כל המעלות שאמרו אלי, זה נתן המון ביטחון עצמי לכל ילד!

משהו דומה עשיתי פעם לאחינים שלי. כל אחד קבל דף עם עמודות של השמות של האחים שלו, וכל פעם שהוא ראה את אחד האחים שלו עושה מעשה טוב- הוא סמן נקודה בעמודה המתאימה בדף שלו. המטרה, כמובן, היתה להגיע לכמה שיותר נקודות- מה שגרם להם לחפש כל הזמן ולמצוא דברים טובים שאחים שלהם עושים. מאד מחזק את האחדות (כמובן שהפרס הוא לא רק למי שכתב הכי הרבה, אלא פשוט לפי מספר הנקודות, שלא יצא חס ושלום שכרינו בהפסדנו).

 

[אם הבנים שמחה!]

זה לא באמת פותר את הבעיה אבל סתם עצה לשעת מעשה כשהם רבים ובא לך לברוח מהבית.
להתערב במריבות לא תמיד כדאי אבל אפשר להסיח אותם מהמריבה די בקלות בגיל הזה.
אפשר להגיד פתאום "הי, אתם יודעים מה שמעתי?" (בקולי קולות כדי שישמעו למרות המריבה.)
מהנסיון שלי, זה מסקרן אותם והם שוכחים מהמריבה ושואלים "מה?"
ואז את צריכה להיות יצירתית ולהמציא משהו מצחיק או מעניין.
לפני כמה ימים עשיתי את זה כשכולם בכו והלכתי להתשגע ומיד הם שתקו ושאלו אותי "מה?"
לא מצאתי משהו מעניין לספר להם אז אמרתי "שמעתי שהיום זה יום רביעי!"
הם שתקו לרגע ופתאום כולם צחקו ביחד ושכחו לגמרי מהמריבה (עד למריבה הבאה).

 

[שיבת ציון]

אפשר להגיד פתאום "הי, אתם יודעים מה שמעתי?"

בהתחלה זה עובד, ובאמת רעיון טוב.
אבל אני זוכרת שאמא שלנו עשתה לנו את זה (אני ואחותי, היינו רבות במילים ועוקצות אחת את השניה בהדדיות... כמו כמעט כל אחיות טובות), ובאיזה שהוא שלב התעצבנו מזה ממש, פשוט קלטנו שהיא מנסה להסיח את דעתנו וכאילו מזלזלת בדבר הקריטי שאנחנו רבות עליו, זה היה מעליב ומעצבן ממש (וגם: מה, את שומעת שככה היא אמרה לי ומסיחה את הדעת כאילו שתינו אשמות?! זאת היא!...)

 

[אם הבנים שמחה!]

בהתחלה זה עובד, ובאמת רעיון טוב.
אבל אני זוכרת שאמא שלנו עשתה לנו את זה (אני ואחותי, היינו רבות במילים ועוקצות אחת את השניה בהדדיות... כמו כמעט כל אחיות טובות), ובאיזה שהוא שלב התעצבנו מזה ממש, פשוט קלטנו שהיא מנסה להסיח את דעתנו וכאילו מזלזלת בדבר הקריטי שאנחנו רבות עליו, זה היה מעליב ומעצבן ממש (וגם: מה, את שומעת שככה היא אמרה לי ומסיחה את הדעת כאילו שתינו אשמות?! זאת היא!...)

בינתיים הילדים שלי לא קלטו.
ואני משתדלת להיות יצירתית ולא להשתמש באותו משפט כל פעם.
לפעמים זה "אתם יודעים מה שמעתי?", לפעמים זה "תראו מה מצאתי!" ולפעמים זה "מי רוצה ללכת לשכנה לבקש שתי ביצים?"
וזה כמובן לא בכל מריבה. בד"כ אני נותנת להם לסיים את זה בעצמם. את הרעיון הזה אני שומרת למקרי חרום כשאני מרגישה שאני חייבת לעצור אותם כדי שלא אעשה להם משהו שאולי אתחרט אח"כ.

 

[cheinhorn]

קודם כל כמו שכתבו כולם - לא לפחד ממריבות. מריבות בין אחים הן חלק מבנין האישיות ומלמדות את הילדים להתמודד אח"כ עם העולם שבחוץ. כן חשוב לשים גבולות - מילים שאין להם מקום או עוצמת מכות וכו'
שני טיפים מנסיון החיים שלי.
1. כשאת רואה ילד מתנכל לאחיו - חשוב קודם ללמד את הנפגע להתגונן יותר ולפני להשתיק את הפוגע.
2. אפשר ליצור פעילויות שההשתתפות בהן מותנית ב"בלי מריבות" כגון - שעת סיפור, משחק משותף, לשבת ביחד על ארטיק. הכלל הוא שמי שרב נאלץ לותר.
בהצלחה.

 

[אופססס ;)]

יום אחד המריבות כאן עלו עד קצה גבול היכולת, המריבה הייתה בין ילד מאד רגיש בן 8 לבין ילד מאד אימפולסיבי בן כמעט 7... זה שילוב שמאד קשה להתגבר עליו..
התקשרתי לשכנה שגרה 7-8 בתים ממני ואמרתי לה שאני חייבת להרגיע את המצב ושולחת לה פסטה סתם לתעסוקה.
ואז אמרתי: ילדים, משפחת X רוצה להכין פסטה ונגמר להם מי יכול לרוץ להביא להם? הקטן התנדב, היה לנו שקט של 5 דק' שבהם הסברתי לגדול כמה מילים על אופן המריבות ואיך הוא נותן 'דלק' לאחיו כשהוא מתעצבן וכשהקטן חזר כבר היה רגוע.
עד הפעם הבאה.

 

[מוישי מוישי]

1. לא להתערב כלל בתוכן המריבות בין הילדים, יכול ליהות שיהיה לזה תופעות שהילידים לא ישתפו בנושאים שביניהם את ההורים זה לא להסביר בכתב. אבל נא לא להתרגש מזה.
2. להתערב במריבות רק בהרבצה או אלימות מילולית חמורה, באמירה "בבית אצלינו מדברים יפה" "בבית אצלינו שומרים על הידים". וכשילד מרביץ להפריד אותו מאחיו תוך כדי חיבוק {כי אנו לא יודעים בדיוק מה קרה במקרה}
בקיצור אם זה מעניין לשמוע תבקשו אני ירחיב על כך בשמחה..

 

[מוישי מוישי]

יום אחד המריבות כאן עלו עד קצה גבול היכולת, המריבה הייתה בין ילד מאד רגיש בן 8 לבין ילד מאד אימפולסיבי בן כמעט 7... זה שילוב שמאד קשה להתגבר עליו..
התקשרתי לשכנה שגרה 7-8 בתים ממני ואמרתי לה שאני חייבת להרגיע את המצב ושולחת לה פסטה סתם לתעסוקה.
ואז אמרתי: ילדים, משפחת X רוצה להכין פסטה ונגמר להם מי יכול לרוץ להביא להם? הקטן התנדב, היה לנו שקט של 5 דק' שבהם הסברתי לגדול כמה מילים על אופן המריבות ואיך הוא נותן 'דלק' לאחיו כשהוא מתעצבן וכשהקטן חזר כבר היה רגוע.
עד הפעם הבאה.

זה מצוין בשביל 5 דקות לא לאורך זמן
בשביל מריבות בבית צריך תהליך אין פתרון קסם
מי שרוצה להשקיע בזה צריך לעבוד על זה
כמו"כ בשלום בבית
פתרון קסם זה טוב לאותו זמן לא לאורך זמן

 

[מוישי מוישי]

יש לי בבית ילדה בת 9 ילד בן 7 וילדה בת 4.5 והם כל היום רבים!!! ומדברים במילים לא יפות אחד לשני!!!
וכל היום אני צועקת, מפשרת ומרגיעה
וזה נורא מתסכל אותי!!!
איך הופכים את הבית לבית שמח עם אוירה טובה?
ואולי יש למישהו רעיון למבצע - לעכשיו ימי ספירת העומר.

סליחה על מה שאני אומר אבל ממה שכתבת כנראה שצריך לעשות לך אמא יקרה מבצע לספירת העומר, לא לצעוק בבית על הילדים המתוקים שלך.
1. אל תפשרי ביניהם את תראי שהם מסתדרים, וגם אם הם לא יסתדרו תתני להם ללמוד איך להסתדר.
בשעת מריבה בין הילדים תעברי לחדר אחר, כן ממש ככה, את לא מתערבת ביניהם.
2. לחזק כל התנהגות נאותה, אפילו שמגיע עונש לאחד הילדים בבית ובאותו זמן של העונש עשה מעשה טוב מגיע לו ע"ז משהו ,הם צריכים לדעת שגם למעשה טוב יש מחיר ולא רק למעשה לא טוב.