הנושאים החמים
הנושאים החמים
ערב שבועות תשפ"ג
העם שלנו עובר תקופה קשה.
ימי העקבתא דמשיחא נוגסים בנו בעוצמה. כמו מנסים לומר לנו משהו. להעביר מסר.
הפילוג בעם גדול, שוסע, יוצר קרע עמוק בקרבנו.
נראה כי הגענו אל החושך הגדול ביותר שיכול להחשיך על העם שלנו.
הכלי יקר [בסוף פרשת שמות] מתאר את ימי העקבתא דמשיחא, התקופה האחרונה טרם בוא המשיח. "כך היא המידה, שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר… וכן בימות החורף, סמוך לעלות השמש, הקור הולך וגובר ולבסוף הוא מנוצח מן השמש… זה מופת חותך שקרב קצו וזמן הגאולה קרוב"
השנאה שמפלגת את העם, חותכת בבשרו החי, כואבת לכולנו.
אחים אנחנו. בני אב אחד.
הוא וגם הוא וגם....הוא.
ואף אם הם נראים שונה, ודעותיהם שונות, עדיין בני אב אחד הם.
נמצאים אנו עכשיו בערב חג השבועות, חג מתן תורה. התורה היא זכות הקיום של עמ"י. עמוד השדרה שלו. מה שתומך בו ומחזיק אותו בעמידתו האיתנה כמגדלור לעמים. ולעצמו.
התורה היא הכח שלנו.
היא חיינו. משיבת נפש.
היא שקיבלנו במעמד הר סיני, כשנגלה הקב"ה לעמ"י בקולות וברקים וקול שופר שהולך וחזק.
הוא המעמד שבו נכחו כל נשמות עמ"י בכל הדורות.
הוא הרגע שבו התאחדו כולם ועשו אגודה אחת.
בזמן הזה חסר לנו ה"כאיש אחד בלב אחד" האחדות שהיתה במעמד הר סיני כשקיבלו בני ישראל את התורה. כשקיבלנו כל אחת ואחת מאיתנו את התורה. כשענינו כל העם פה אחד, בלב אחד "נעשה ונשמע"
צרות קשות ראינו בשנה האחרונה. מוות אכזרי של יהודים תמימי דרך. של לומדי תורה, של מאדירי שמו של הקב"ה בעולם. של ילדים זכים שלא טעמו טעם חטא. תאונות שגדעו חיים, כרתו ענפים מאילנות פורחים. דם ומלחמה.
כשעמ"י הלכו במסעם במדבר טרם קבלת התורה, מבאר רבינו בחיי, שכל זמן שישראל נאספים אלפים ורבבות לאגודה אחת מדת רחמים עמהם.
האחדות היא הכח של עמ"י מול הצרות. היא זו שבכוחה להסיר את מידת הדין מעל ראש העם.
אותה אחדות שגילו עמ"י אז, במדבר, מול הר סיני בקבלת התורה.
והלוואי ונזכה שוב לאותה אחדות.
הלוואי ונזכה לבוא לחג מתן תורה "כאיש אחד בלב אחד"
החוברת הזו נולדה במחשבה של שבריר שניה
משהו בתוכי דחף בי פתאום לרכז יחד מתכונים חדשים לתועלת הכלל.
לתת מתנה, באהבה לעם שלנו.
את החוברת הפעם אני מקדישה לעילוי נשמתם של נרצחי הפיגועים האחרונים. אברכים צעירים, בני תורה, בחורי ישיבות, נשים וילדים טהורים.
ולעילוי נשמתן של שתי חברות אהובות שלי. חברות יקרות, נתח מליבי שפטירתן הותירה בליבי חלל שאני מתקשה למלא. חברות שנאלצתי בצער רב ובכאב גדול להיפרד מהן בתוך פרק זמן קצר של חמישה שבועות. חברות שמסען בחיים הותיר בי חותמת של שינוי וחלק ממני - שלהן!
יעל שמחה בת אהרון בנימין
גננדל חנה בת שמואל
בתפילה שבורא העולם ינסוך במשפחותיהן הכוחות להמשיך במורשתן האצילית ומלאת האמונה. ובתפילה שאמשיך גם אני לצעוד בנתיב שבו הטביעו את עקבות מסען.
יהי זכרן וזכר כל האחרים ברוך.
שלא נדע עוד כאב וצער
ובעז"ה בזכות איחוד הלבבות והאחדות יבוא משיח צדקנו במהרה!
חג שמח!
תודה גדולה לניקית היקרה @פילפילון שלקחה על עצמה את עיצוב החוברת ותוך כדי צביעת הבית ושיפוצו והכנות לחג ושבת הקרבים השחילה את העשייה הזו ועשתה זאת בשמחה ובשלימות ומושלמות.
העם שלנו עובר תקופה קשה.
ימי העקבתא דמשיחא נוגסים בנו בעוצמה. כמו מנסים לומר לנו משהו. להעביר מסר.
הפילוג בעם גדול, שוסע, יוצר קרע עמוק בקרבנו.
נראה כי הגענו אל החושך הגדול ביותר שיכול להחשיך על העם שלנו.
הכלי יקר [בסוף פרשת שמות] מתאר את ימי העקבתא דמשיחא, התקופה האחרונה טרם בוא המשיח. "כך היא המידה, שבכל יום סמוך לעלות השחר, החושך מחשיך ביותר… וכן בימות החורף, סמוך לעלות השמש, הקור הולך וגובר ולבסוף הוא מנוצח מן השמש… זה מופת חותך שקרב קצו וזמן הגאולה קרוב"
השנאה שמפלגת את העם, חותכת בבשרו החי, כואבת לכולנו.
אחים אנחנו. בני אב אחד.
הוא וגם הוא וגם....הוא.
ואף אם הם נראים שונה, ודעותיהם שונות, עדיין בני אב אחד הם.
נמצאים אנו עכשיו בערב חג השבועות, חג מתן תורה. התורה היא זכות הקיום של עמ"י. עמוד השדרה שלו. מה שתומך בו ומחזיק אותו בעמידתו האיתנה כמגדלור לעמים. ולעצמו.
התורה היא הכח שלנו.
היא חיינו. משיבת נפש.
היא שקיבלנו במעמד הר סיני, כשנגלה הקב"ה לעמ"י בקולות וברקים וקול שופר שהולך וחזק.
הוא המעמד שבו נכחו כל נשמות עמ"י בכל הדורות.
הוא הרגע שבו התאחדו כולם ועשו אגודה אחת.
בזמן הזה חסר לנו ה"כאיש אחד בלב אחד" האחדות שהיתה במעמד הר סיני כשקיבלו בני ישראל את התורה. כשקיבלנו כל אחת ואחת מאיתנו את התורה. כשענינו כל העם פה אחד, בלב אחד "נעשה ונשמע"
צרות קשות ראינו בשנה האחרונה. מוות אכזרי של יהודים תמימי דרך. של לומדי תורה, של מאדירי שמו של הקב"ה בעולם. של ילדים זכים שלא טעמו טעם חטא. תאונות שגדעו חיים, כרתו ענפים מאילנות פורחים. דם ומלחמה.
כשעמ"י הלכו במסעם במדבר טרם קבלת התורה, מבאר רבינו בחיי, שכל זמן שישראל נאספים אלפים ורבבות לאגודה אחת מדת רחמים עמהם.
האחדות היא הכח של עמ"י מול הצרות. היא זו שבכוחה להסיר את מידת הדין מעל ראש העם.
אותה אחדות שגילו עמ"י אז, במדבר, מול הר סיני בקבלת התורה.
והלוואי ונזכה שוב לאותה אחדות.
הלוואי ונזכה לבוא לחג מתן תורה "כאיש אחד בלב אחד"
החוברת הזו נולדה במחשבה של שבריר שניה
משהו בתוכי דחף בי פתאום לרכז יחד מתכונים חדשים לתועלת הכלל.
לתת מתנה, באהבה לעם שלנו.
את החוברת הפעם אני מקדישה לעילוי נשמתם של נרצחי הפיגועים האחרונים. אברכים צעירים, בני תורה, בחורי ישיבות, נשים וילדים טהורים.
ולעילוי נשמתן של שתי חברות אהובות שלי. חברות יקרות, נתח מליבי שפטירתן הותירה בליבי חלל שאני מתקשה למלא. חברות שנאלצתי בצער רב ובכאב גדול להיפרד מהן בתוך פרק זמן קצר של חמישה שבועות. חברות שמסען בחיים הותיר בי חותמת של שינוי וחלק ממני - שלהן!
יעל שמחה בת אהרון בנימין
גננדל חנה בת שמואל
בתפילה שבורא העולם ינסוך במשפחותיהן הכוחות להמשיך במורשתן האצילית ומלאת האמונה. ובתפילה שאמשיך גם אני לצעוד בנתיב שבו הטביעו את עקבות מסען.
יהי זכרן וזכר כל האחרים ברוך.
שלא נדע עוד כאב וצער
ובעז"ה בזכות איחוד הלבבות והאחדות יבוא משיח צדקנו במהרה!
חג שמח!
תודה גדולה לניקית היקרה @פילפילון שלקחה על עצמה את עיצוב החוברת ותוך כדי צביעת הבית ושיפוצו והכנות לחג ושבת הקרבים השחילה את העשייה הזו ועשתה זאת בשמחה ובשלימות ומושלמות.
