יש רמה אבל יש רמה שהיא אחרת

[עדיאל]

מישהו ביקש ממני לכתוב משהו מסוים, היות והוא ביקש סגנון מאד מסוים, השתדלתי להתחבר.
לטעמי, יצא חומר מדהים וזורם.
להפתעתי, אותו אחד שהזמין את החומר חוזר אלי: חסר פה משהו, חסר פה אותך, את מה שאני רגיל לקרוא אצלך...
אמרתי לו: תשמע, אתה יודע מה? עזוב, אל תמקד אותי, תן לי לזרום. אח"כ, אם זה לא מוצא חן בעיניך, כדרר לפח, סגרנו?!
כתבתי לו את החומר, כמובן שזה יצא מדהים ברמה אחרת לחלוטין.
ולא, אני לא מרגיש את עצמי מי-יודע-מה סופר, אלא שכשאני זורם עם עצמי, הכתיבה היא אחרת לחלוטין.

מסקנה:
העצה הכי חשובה ויעילה לסופר: היה אתה!
אל תנסה לחקות את ההוא ואת ההוא, ולכתוב בסגנון הומוריסטי כמו פלוני, שנון כמו פלמוני, וכו'.
יותר מכולם, צריך סופר לשנן את מאמרו הידוע של הקוצק'ער [בתרגום תפל וחיוור לעברית...]:
"...אם אני הוא אני בגלל שאתה הוא אתה, ואתה הוא אתה בגלל שאני הוא אני, הרי אני אינני אני, ואתה אינך אתה.
אם אם אני הוא אני בגלל שאני הוא אני, ואתה הוא אתה בגלל שאתה הוא אתה, הרי אני אני, ואתה הוא אתה..."

 

[מריומה~]

זה הכל נכון בתוספת כישורים מולדים וכלים נרכשים אבל כמו שאמרת ללא חיקויים , תהיה אתה! כמה נכון

 

[שירי12]

לוידעת אם זה קשור לרמת הכתיבה או שזה משו בסיסי -
קצרו! פסקאות ארוכות בסיפורים/כתבות מבריחות אותי מיד הלאה.
וכמובן - שהוא לפעמים לא כל כך מובן... סימני פיסוק נכונים ומביעים.