Yonatan Sindel/Flash90
לא אכפת להם: אדוני ראש הממשלה, מה עם בתי הכנסת? / שמואל בן צבי
שמואל בן צבי17.05.202008:36
0 תגובות
יכול מאוד להיות שבתי הכנסת צריכים להישאר סגורים, אבל איך נדע את זה אם אתם בכלל לא דנים בזה ברצינות? המילון וחצי איש שפוקדים את בתי הכנסת פשוט לא מעניינים את מקבלי ההחלטות, הם לא שווים דיון, לא שווים עדכון. אוי לה לאותה בושה / דעה
לפני שבועיים התייצב ראש הממשלה בנימין ל
מסיבת עיתונאים שהוגדרה על ידי לשכתו כ"הצגת אסטרטגיית היציאה". בנאום הפתיחה שנמשך 23 דקות דיבר נתניהו על הכל, הוא כמובן הציג את הישגיו במלחמה על הקורונה, כמנהגו עשה את זה עם גרפים מרשימים, אחרי זה הזהיר כי אם לא ניזהר נהיה עדים להתפרצות נוספת, ואז הודיע בחגיגיות על שורת ההקלות הצפויות.
השלב הראשון, שנכנס באופן מיידי לתקוף, דיבר בין היתר על פתיחת קניונים ושווקים, פתיחת פארקים וגן החיות, ספורט, וצימרים ובתי מלון. בשלב השני שנכנס לתוקף 6 ימים אחר כך, דיברו גם על פתיחת מוזיאונים. השלב הבא שייכנס לתוקף בעוד כשבועיים יפתחו גם בריכות שחיה ומסעדות. שבועיים אחר כך כבר ייבחנו להסיר לחלוטין את איסור ההתקהלויות, לפתוח בתי קולנוע ואפילו להחזיר באופן חלקי את התעופה האזרחית.
דבר אחר לא היה שם, לא ב
ארבעת השלבים שהוצגו באופן מעוצב על המסך, ולא בנאום בן ה-23 דקות, בתי כנסת. בהמשך, בסביבות הדקה ה-40 של מסיבת העיתונאים, אחרי שהתייחס לדיון שהתנהל באותם ימים נגדו בבג"ץ והחמיא לשר ליצמן שתיכף מסיים תקפידו, הוא נשאל על ידי עיתונאי מתי יפתחו את בתי הכנסת ואז הועיל בטובו
להקדיש לנושא 45 שניות.
אבל גם בפחות מהדקה הזאת, הוא לא ממש ענה על השאלה: "היום בישיבת הממשלה דנו בזה די בהרחבה", טען, "אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו פותחים גם את בתי הכנסת, גם מהטעם הברור והמובן – אנחנו עם ישראל, בני העם היהודי. אבל גם מן הטעם שאם אנחנו מצליחים לפתוח מרחבים עם הרבה אנשים, אז נוכל לפתוח גם את בתי הכנסת. על כך דנו ואנחנו בוודאי נמצא פתרון לזה בהקדם האפשרי, זה כבר נידון היום ואני מקווה שזה הולך לקראת זה". במענה לשאלה מתי השיב כי "הכי מוקדם שאפשר".
אדוני ראש הממשלה, מה זה "די בהרחבה"? עד היום, כמעט כל מילה ונושא שנידון בישיבות שעסקו בקורונה
דלפה בתקשורת, האם אתם מאמינים שדווקא הדיון "די בהרחבה" בנושא נשמר בסודיות? אשרי המאמין. ומתי זה "בהקדם האפשרי"? עברו שבועיים, לא רק שלא נפתחו, אף אחד בממשלה, במשרד הבריאות, במשרד לשירותי דת, במל"ל, לא טרח אפילו להציג עמדה בנושא.
ראש הממשלה אומר שהוא רוצה, הייתי מאמין לו שהוא רוצה אם הוא היה עוסק בזה עשירית מהדיונים שהוא מנהלך על האפשרות של להחזיר את פעילות התעופה בישראל או
פתיחת מסעדות. "אם אנחנו מצליחים לפתוח מרחבים עם הרבה אנשים, אז נוכל לפתוח גם את בתי הכנסת", אומר נתניהו, אוי לאותה בושה שזה המדד, אבל אפילו במדד הזה הוא נכשל, הכל נפתח, רק בתי המקדש מעט נשארו סגורים.
על פי
ארגון בתי הכנסת בישראל (למען האמת לא שמעתי הארגון הזה עד פרוץ הקורונה) בישראל פועלים כ-18,000 בתי כנסת שבשעריהם נכנסים כמיליון וחצי מתפללים בימי חול, בשבתות ובחגים. בהם עשרות אלפים שבית כנסת עבורם הוא לא הבית השני שלהם, הוא הבית הראשון, בו הם שוהים שעות על גבי שעות והוגים בתורה ולומדים, ועוד מאות אלפים שמתפללים כל יום בבית כנסת שלוש תפילות.
חשוב להדגיש, אני לא מומחה למחלות זיהומיות, אין לי תואר באפידמיולוגיה, אני לא חכם גדול, לא ישבתי עם אנשי משרד הבריאות, אני לא יודע אם יש סכנה בריאותית בתפיחת בפתיחת הכנסת. יכול מאוד להיות שבתי הכנסת צריכים להישאר סגורים (קצת מוזר שבתי כנסת לא ומלא דברים אחרים כן, אבל כאמור אני לא מבין בזה), אבל איך נדע את זה אם אתם בכלל לא דנים בזה ברצינות?
המילון וחצי איש שפוקדים בתדירות גבוהה את בתי הכנסת פשוט לא מעניינים את מקבלי ההחלטות, הם לא שווים דיון, לא שווים עדכון, אין צורך להכניס את הדבר הכי חשוב להם בתוכנית היציאה. "אנחנו עם ישראל, בני העם היהודי", אומר נתניהו. לכן נפתח בתי קולנוע, נפתח מוזיאונים, נפתח את הספורט, אפילו נדבר על החזרת התעופה, אוי לה לאותה בושה.
כשמדברים על מקבלי ההחלטות לא מדברים רק על נתניהו, מדברים על יו"ר יהדות התורה שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן שהינו השר הבכיר ביותר בנושא (
שגם נאם אז ולא הזכיר את בתי הכנסת), מדברים על יו"ר הש"ס שר הפנים אריה דרעי שהיה מעורב רבות בדיונים ו
הודיע ביום חמישי האחרון על פתיחת החופים, מדברים על השר לשירותי דת היוצא יצחק ועקנין שהשתתף בדיוני הממשלה.
כן, מדברים גם על ראש המל"ל חובש הכיפה מאיר בן שבת, על שר הביטחון היוצא נפתלי בנט, על יו"ר הבית היהודי השר רפי פרץ, יו"ר האיחוד הלאומי השר בצלאל סמוטריץ. כל האנשים האלה היו בדיונים, העלו נושאים חשובים, הצליחו להשפיע על קבלת ההחלטות, אבל דבר אחד הם שכחו ובגדו בציבור בוחריהם, הם פשוט התעלמו, כאילו לא קיים, כאילו זה אפילו לא שווה דיון.
כשרוצים שלציבור יהיה אימון בהחלטות החשובות של הממשלה ומשרד הבריאות צריך שיהיה לו אימון, הוא צריך לדעת שמקבלי ההחלטות יודעים מה חשוב לו אבל אין ברירה כי חיי אדם קודמים. אל תופתעו אם תראו את הציבור החרדי מצפצף על ההנחיות, אתם לא באמת יכולים לצפות ממנו לוותר על הדבר החשוב ביותר בשבילו כשאלפי בליינים מצפים את חופי תל אביב והעירייה אפילו לא טורחת לאכוף.
יש ציבור אחד שאפשר לדרוך עליו, זה הציבור הדתי והחרדי. כשבממשלה החליטו לסגור את בתי העלמין ביום הזיכרון, ראש הממשלה ושר הביטחון דאגו להתנצל ולהסביר למשפחות השכולות את ההחלטה הקשה. אבל אותנו לוקחים כמובן מעליו. רוצים דוגמה? במשרד לשירותי דת גיבשו לפני מספר שבועות תוכנית ביחד עם משרד הבריאות
לקיום 19 הדלקות במירון, כמובן תוך שמירה קפדנית על הכללים.
ואז במהלך אחד הדיונים בממשלה אמר השר (היוצא?) צחי הנגבי: "מה נסביר להורים שכולים שרוצים להדליק נר ביום הזיכרון". מה הקשר? אין קשר. אבל למדנו כבר שכל דבר שהחרדים עושים משמש ככר פורה להסתה, לממשלה חשוב הרבה יותר "מה יאמרו" החילונים, מאשר לשמור על מנהגי ישראל ועל האירוע החשוב כל כך לציבור החרדי. נכון שאפשר היה להסתפק בשלוש הדלקות, אבל אם אין הדלקות בכל רחבי הארץ, גם היה אפשר לפחות להותיר את ההדלקות במירון גם אם הם בלי קהל. אבל זה חרדים אז למי אכפת, אפילו לנציגים שלהם לא.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
