סיפור יש דרך אחרת

[yonatanr]

רק מבררת אם הבנתי נכון. לטעמך זכותו של אדם לראות בילדיו אמצעי העומד לשימושו להגשמת חלומו או לניפוח גאוותו או סתם לעזרה בבית או בתור מישהו שיביא לו קצת נחת?

כל זמן שהוא לא מעמיס על ילדיו יותר מהמקובל - בהחלט כן. אני אישית לא חושב כך, ולדעתי זו דעה מוטעית, אבל זו דעה שמושרשת אצלנו במשך אלפי שנים, ועד היום מברכים ילדים 'שיזכו הוריהם לרוות מהם רוב נחת', ולא צריך להגיע להגדרות תלמודיות כמו למשל 'האב מוכר את ביתו לאמה', או 'הואיל ובידו למוסרה למנוול ומוכה שחין'.

המציאות היא שרובם של ההורים אכן משתמשים בילדיהם כאמצעי להגשמת חלומות או לניפוח גאווה/הבאת נחת, וההתעלמות מהמציאות אינה מועילה לאף אחד.

 

[yonatanr]

השאלה היא אם זה מה שהיא מרגישה, או מה שנראה לה שאשה במצב כזה מרגישה.
לא התרשמתי שהקטע אישי, ולי זה קצת הפריע.

התלבטתי על הגיל , אבל מכירה מישהי כזו מהכרות קרובה אז הלכתי על זה...

 

[RACHELIZ]

אהבתי שכתבת על אמא שמחכה לילד השני ולא לילד הראשון הבנאלי והמוכר.
לגבי הכאב של גיבורת הסיפור, אולי זה אכן נשמע מוקדם מידי, אבל כאב הוא כאב ולא משנה כל המסביב...