סיפור בהמשכים ירח בן יומו - 4 פרקים

מילת ערך

משתמש צעיר
כתיבה ספרותית
ירח בן יומו הערשל לייב הכהן​

בעקבות ביטול הטיסות של חברות התעופה בגלל המצב הבטחוני בארץ החליטו משפחת ברנמן כי לצורך ההשתתפות בשמחת הנישואין של הנכד יענקי ברנמן ממנצ'סטר יש לשכור מטוס מנהלים עם 50 מקומות ישיבה עד 10 בעמידה.

הוחלט כי סבתא ברנמן אשר לה ידע בסיסי בתעופה תטיס את המטוס באישור רבני מיוחד.

משפחת ברנמן האחים והגיסים האחיות והגיסות הנרגשים התאספו בנמל התעופה הקטן אשר ליד היישוב בית חלקיה, אחרי בדיקה קצרה של הדרכונים והתכולה עלו הם למטוס, סבתא ברנמן לקחה מיד פיקוד על ניווט המטוס והחלה בטיסה ישירה אל על...

עד כאן הקדמה קצרה ומכאן והילך מתחילה בעצם עלילתנו.

פרק א'

מסלול בסטיה

כידוע העולם הינו כדור עגול, כך שבמשך כל זמן הטיסה יש לשים לב ולבצע מידי פעם כיפוף למטוס כדי שלא ייצא לחלל. כיום המטוסים מצוידים במערכת אוטומטית המבצעת את העבודה בעצמה, אך מטוסי המנהלים ברובם אינם מצוידים במערכת זו, סבתא לא ידעה מעובדה זו והניחה את המטוס לטוס בצורה ישירה.

רק אחרי כמה דקות טיסה אל תוך החלל שמו לב הנוסעים לעובדה שהם נוסעים בין עצמים בלתי מזוהים, חלליות שיצאו משימוש, טילי שיוט רוסיים ואירניים, חלקי כוכבים, ועוד.

על אף הצרחות העזות שנשמעו מאחור, סבתא לא איבדה עשתונות, הביטה אל מרחבי החלל, בדקה לראות אם ישנו כוכב או עצם שמימי אחר עליו יהיה לנחות עד לשליחת סיוע מטעם סוכנות נעדרי החלל.

מרחוק הבחינה סבתא בכוכב בצורת כדור מאיר, היא כיוונה את המטוס לכיוונו והנחיתה אותו על הכדור המאיר שהתגלה עתה כירח בכבודו ובעצמו. סבא ברנמן נישק את ספר המשניות וסגר אותו באנחה. הלביש את חליפת האסטרונאוט ויצא לסיבוב קצר על הירח תוך שהוא ממלמל 'צעד קטן לאדם, צעד פיצפון לאנושות'. אחרי כמה פסיעות פגש סבא את דגל אמריקה התקוע שם כבר כחמישים שנה, בתנועה אחת עקר אותו והעיף אותו לכיוון הים, ובמקומו תקע דגל עם הכיתוב 'עם ישראל חי – יחד ננצח'.

אחרי דקה סבא חוזר נרגש כולו, מסתבר שהמטוס נחת ממש על קצה הירח, כך שזנב המטוס מציץ הימנו, וסביר להניח כי ניתן לראותו מכדור הארץ. סבא גם סיפר שהוא ניגש בזהירות אל קצה הירח והציץ אל כדור הארץ, ושם לב כי הירח נמצא כרגע מעל דובאי. הגיס יוסף שלמה עשה חישוב מהיר והגיע למסקנה כי תוך כמה שעות הירח ייסוב מעל מנצ'סטר ואז בקפיצה זריזה וזהירה ניתן יהיה לקפוץ אל חצר הבית של בעלי השמחה - מוישי וחני ברנמן, כמובן אחרי שהם ירפדו את איזור הקפיצה עם שני מזרונים.

בפנים המטוס החל פולמוס תורני נוקב בענין זמני התפילות וזמן שמירת השבת בחלל, אפרים האח הצעיר טען כי הזמנים מתנהלים לפי האיזור בו הירח נמצא כרגע מעליו, אך לעומתו טען הגיס זלמן כי לפי חישוב זה לא נוכל להתפלל שחרית ומנחה לעולם כי בכל איזור בו הירח נמצא כרגע מעליו הרי שלילה עכשיו..

כך נמשכו להם הוויכוחים כשברקע נשמעת קולה של האחות רחל ברנשטיין המנסה למסור שיעור בקו ברנמן בחובות הלבבות שער הביטחון. בינתיים סבתא הוציאה את הטלפון הלווייני הנמצא בתא הכפפות בכל מטוס וחייגה אל גיסה העסקן ברוך אריה ברנמן וביקשה ממנו שיואיל בטובו לעזור ולטפל במצב הנבוך אליו נקלעו. הדוד שהיה אז בדרך לקניות לכבוד שבת היה בטוח כי מדובר בבדיחה, אך באינסטינקט של שניה ורבע הציץ אל עבר הירח. צווחה נפלטה מפיו בראותו את זנב המטוס מציץ מעל הירח. הוא הבטיח מיד להעביר את הענין לגורמים הרלוונטיים, הוא המשיך ללכת תוך כדי שהוא מביט אל עבר הירח עד שנתקע בעמוד חשמל..

היחיד שלא שם לב לכל הדרמה היה הגיס המתמיד יצחק שהיה כל כולו שקוע בגמרא הקטנה שהחזיק בידיו. אך ברגע שהוא הניח את הגמרא על המגש שלפניו, ובמקום לנוח היא החלה לרחף סביבותיו עקב חוסר הכבידה השולט בירח, הוא הביט סביב ובין רגע הבין את הסיטואציה אליו נקלעו משפחת ברנמן בדרכם אל החתונה. הוא הבין כי בקצב הזה הרי שחלילה לא יספיקו להגיע בזמן לשמחה, לכן החליט כי קודם כל יש לעצור את הזמן מלכת הלאה!

וממחשבה למעשה, הוא אסף את חגורות התפילה (הגארטלעך) של כולם, קשר אותם אחד לשני ועשה מהם חבל ארוך, לקצהו האחד קשר וו תפיסה בצורת סימן שאלה אותו שלשל לכיוון כדור הארץ, ואת הקצה השני קשר בחוזקה לאחד הסלעים בקצה הירח. הוא עשה חשבון שבדרך למנצ'סטר הירח עובר בפריז כך שוו התפיסה ככל הנראה ייתפס במגדל אייפל והעולם פשוט יעצור מלכת - עד שמשפחת ברנמן תשתחרר מהמצב המביך בו נתקעה.

משפחת ברנמן כולה ישבה דרוכה וחיכתה לרגע בו כדור הארץ ייתפס בוו, ואכן אחר כחצי שעה שדמתה לנצח התרחשה התפיסה, זעזוע בלימה זיעזע את הירח כולה, כולם אחזו חזק במושבותיהם בכדי לא לעוף ולהיפצע ח"ו, כי הרי ביטוח הבריאות אינו מכסה את טריטוריית החלל בה הם נמצאים.

הפעם היה זה האח חיים שהתנדב לצאת החוצה ולהיווכח מקרוב מה קורה. הוא הלביש את חליפת החלל ויצא מהמטוס אל כיוון קצה הירח. אחרי מספר דקות הוא חוזר כשמפניו ניכר כי התוכנית הצליחה יותר מידי.. מסתבר כי וו התפיסה אכן נתפס במגדל אייפל, אך העולם לא עצר מלכת, אלא המגדל פשוט נעקר ממקומו בעודו תלוי על הוו והוא פשוט ממשיך להישרך אחרי הירח..

בפרק ב' נקרא בעזרת ד' על 'קידוש לבנה' על הירח...
 

מילת ערך

משתמש צעיר
כתיבה ספרותית
פרק ב'

קידוש לבנה על הלבנה

תוך כדי הבלגן סבא ברנמן מציץ בשעון ומעיר בקול 'רבותי! הגיע זמן תפילת ערבית'. תפילת ערבית לגביה אין חולק כי ניתן להתפלל על הירח בכל עת, שהרי זמנה מששקעה החמה, ובמצב הנוכחי בו הם נמצאים הרי שאין חולק כי החמה שקועה ועומדת. (שימו לב! הדברים אינם להלכה! בכל סיטואציה בה נמצאים על הירח יש לברר את ההלכה אצל מורה הוראה!). הנוכחים הכניסו את ידם לכיסם בכדי להוציא את החגורה, אך חוץ מטישו משומש ומכתב התראת ניתוק חשמל וכפתור הממתין כבר חצי שנה לחיבורו מחדש לא מצאו בו כלום, הציבור נזכר מיד כי החגורות תלויות ועומדות לצד הירח, על כן הוחלט שכולם יחגרו בחגורה הארוכה והלבנה של ה'מצווה טאנץ' (היינו הריקוד בפני הכלה בסיום החתונה – הנהוגה בחצרות החסידים) שסבא הביא איתו. כאשר סבא חוגר סביב עצמו סיבוב ראשון עם המטר הראשון ומשאיר חצי מטר פנוי, ומנדי ממשיך וחוגר את עצמו עם המשך החגורה, לאחריו זלמן, לאחריו מנחם, וכן הלאה. אחרון החוגרים היה מאיר דוב אשר סיים את החגורה עם המטר האחרון.

סבא כיבד את הבן אליעזר לגשת לפני העמוד, אליעזר פנה אנה ואנה אך לא מצא את העמוד אז הוא החליט לגשת ללא עמוד, במקום שתי נרות, הונחו שני פלאפונים על מצב פנס. כנהוג בקהילות שונות דפק אפרים 3 פעמים על אחת מהמגשיות המחוברות לכסאות מאחור, אך הדפיקות נשמעו בקול ענות חלושה ואף המגשית נתלשה ונפלה ארצה בקול ענות גבורה, לכן חזר אפרים ודפק 3 פעמים עם המטאטא על תקרת המטוס מבפנים, ציבי תוך טרוניות קוליות התנערה מהאבק הרב שהתפזר על מטפחתה ובגדיה.

אליעזר כחכח בגרונו והתחיל בתפילת ערבית בקול נרגש, הציבור הצטרף מיד בהתרוממות רוח והתלהבות נרגשת, בסיום ברכת השכיבנו כאשר אליעזר התכוון להתחיל בקדיש, החל זלמן להעיר על ידי אמירות נונו או נונו או נו ותנועות ידיים ורגליים, כי יש להוסיף את ברכת ברוך ה' לעולם אמן ואמן הנאמרת בחוץ לארץ. הציבור החל להתווכח אם יש לירח דין חוץ לארץ או לא, וכמובן הכל רק ע"י תנועות ואמירות נונו אונונו. (לטענת מנדי דין 'חוץ לארץ' שייך רק אם נמצאים באותו כוכב אשר בו נמצאת 'ארץ ישראל', אך כעת אנו נמצאים גם מחוץ לחוץ לארץ. זלמן לעומתו טען שאחרי הכל המציאות היא שאנו נמצאים כעת מ'חוץ' לארץ ישראל, פסיק!. לעומתם טען אפרים שיש לדון בדין דינא דמלכותא דינא, שהרי הירח היה בשליטת ארצות הברית עד לפני כמה דקות, ואף על פי שכעת כבר נכבש מחדש על ידי אזרחי ארץ ישראל, אך עדיין יש לדון אם זה בגדר כבשוה עולי בבל ואי כיבוש יחיד שמיה כיבוש ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא..).

הויכוח הפך לסוער מרגע לרגע ואחר כדקה וחצי כבר עבר לפסים מעשיים מתוך חדוותא דשמעתתא כאשר בקבוקי מים מושפרצים מכל עבר ולכל עבר, מזוודות מתעופפות מקצה המטוס לזנבו, כאשר סבא עומד מן הצד וצופה בהתרגשות במלחמתה של תורה, והנשים תופסות מחסה במטבחון הצר תוך השמעת צרחות איומות... רק כשיוסף שלמה ניסה מתוך ריתחא דאורייתא לעקור את כסא הטייס ע"י לחיצה על לחצן המפלט (לחצן בו משתמש טייס קרב בזמן שהמטוס נפגע, הלחצן משחרחר את הכסא עם הטייס אל מחוץ למטוס ופותחת מעליו מערכת רחפן) אזי מיהר אליעזר ונפנף לכל עבר במגבת לבנה עם הכיתוב 'על נטילת ידיים' לאות כניעה ושלום דו צדדי. הויכוח שכח מיד ועבר להצבעה חשאית אשר בסיומה התקבל חוק 'ברנמן בירח' 1963 סעיף ג, תת סעיף יב, מספר 87, קטע 505, בו נכתב כי ביום ב' במר חשוון תשפ"ה ה-3 ל- 11 למספרם בשעה 12 ו47 דקות ו78 חלקים למנין שאנו מונים כאן בחללו של עולם – התקבלה ההחלטה שלא להחליט. וכן הוחלט כי לעת עתה ידלגו על הברכה עד לבירור הענין ע"י מו"צ.

ידי הניצים והגיסים הושטו זה לזה לשלום ואהבה אין קץ ואליעזר החל סוף סוף באמירת החצי קדיש. תפילת העמידה דמתה לתפילת נעילה, מעזרת הנשים נשמעו גניחות רצופות, התפילה נאמרה עם כל הרגש וההתלהבות כשכולם קשורים בלב אחד ובחגורה אחת. כמובן שבסוף תפילת העמידה היה צורך לחכות לאחרון המתפללים בכדי לצעוד אחרונית יחדיו. תוך כדי צעידה אחרונית, אחד הצועדים, נקרא לו חיים - כי כך קראו לו, לא שם לב למזוודה הקטנה שמאחוריו ומעד ארצה אחרונית תוך שהוא מושך את כולם ארצה. הסיטואציה המביכה לא הסתיימה כה מהר, כי למשל - בעוד מנדי חוזר לעצמו ומצליח להתרומם הרי שיוסף שלמה שלצידו עדיין מנסה את כוחו אך כושל ואז הוא שוב מושך את מנדי מטה ושוב נגררים כולם ארצה, וכן שוב ושוב, רק אחרי 5 דקות תמימות כשמספר המעידות עמד על 20 נפילות בממוצע לכל אחד - המחזה נגמר וגם זאת רק אחרי שהתקבלה הצעתו של מנחם לספור 'אחת' 'שתיים' ו..'שלוש', הספירה נעשתה ואזי קמו כולם בבת אחת, והתייצבו על מקומם בשלום.

בסיום התפילה הכריז אפרים האח הצעיר בקול רם 'קידוש לבנה', הציבור באינסטינקט הסתכל מבעד לחלונות כלפי מעלה לראות אם יש לבנה הכשרה לברכה, ואז קלטו באחת כי הם עומדים על קרקע הלבנה בכבודה ובעצמה.. הוחלט כי בכל זאת יש לערוך קידוש לבנה ויהי מה, נוצרה רק בעיה אחת, כי בנוסח הקידוש לבנה ישנו משפט הנאמר תוך קפיצה קלה: 'כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך' וכו', והרי בסיטואציה בה הם נמצאים הרי שבהתכופפות קלה יכולים הם לנגוע בלבנה ועוד איך. בסיום פולמוס הלכתי נוקב סוכם כי המשפט כולו ייאמר תוך כדי הקפיצה, כי עקב כח המשיכה הקל השורר בירח, הקפיצה הלא תגיע לגבהים, וגם הנחיתה תארך יותר זמן מאשר בכדור הארץ, כך שיש מספיק זמן לסיים את המשפט לפני הנחיתה, כך שאין חשש של אמירת אי אמת על גבי הירח, כי הרי בזמן הקפיצה אין אפשרות לנגוע בלבנה.

שיירת הגברים הקשורים צעדה אל מחוץ למטוס כאשר סבא צועד בראש הטור ומאיר דוב חותם אותו, כל אחד מצויד בבקבוקון חמצן ומסכה. שוב הורמו בטעות כמה ראשים אל השמים כדי להביט בלבנה לפני הברכה.. הציבור הביט אל פני הירח ומיד התחיל בברכת קידוש לבנה מתוך התרגשות עצומה, בכל זאת, לא כל יום מקדשים את הלבנה על הלבנה עצמה.. לפני המשפט המכריע 'כשם שאני רוקד' נעמדו כולם במעגל ונתנו ידיים זה לזה כי מכורח המציאות בה כולם קשורים בחגורה אחת הרי חשוב שהנסיקה והנחיתה ייעשו בבת אחת. הציבור ספר עד שלוש ונתן קפיצה עזה והתחיל מיד במשפט הרקידה, הקפיצה הצליחה מעבר למשוער והגיעה עד לכ3 מטרים! הנחיתה הצליחה אף היא, אך מעוצמת הנחיתה נוצר ענן ענק של עפר סמיך אשר זלג על פני כדור הארץ וגרם לחושך זמני בשמי קוריאה הצפונית, כך שבסיום 3 הקפיצות, כוסתה כל קוריאה הצפונית באבק מחניק וחושך מחריד למשך כחצי שעה...

הריקוד אחרי קידוש לבנה בוצעה כמנהג ישראל, השמחה הרקיעה שחקים, ההתלהבות גברה מרגע לרגע, כך שמאיר דוב לא הרגיש שהוא משתחרר אט אט מהחגורה, ואז ברגע אחד הוא התעופף והתגלגל הצידה ו.. נפל מהירח.

הצרחות והצווחות לא התמהמהו מלהגיע, ציבור הנוכחים והנוכחות עמדו חסרי אונים, 'מי יאפה לנו עוגות לפסח?' צווחה סבתא בייאוש, 'ומי יעזור בבניית הסוכה?' זעק סבא תוך הרמת ידיו לשמי מרום, 'ומי יסיים לכתוב את הסיפור הזה?' צרחה רבקה בבהלה... (מאיר דוב הוא כותב הסיפור תחת שם עט). כך עמדו כולם זועקים וצורחים, ואז.. כמתוך חלום.. צצה לה דמותו של מאיר דוב מקצה הירח תוך שהוא נאחז ומטפס בעזרת החגורות הקשורות לצידי הירח. כולם שפשפו את עיניהם בתדהמה, לא מאמינים למה שהם רואים.. מסתבר שבחסדי שמים הצליח מאיר דוב באמצע הנפילה מהירח לתפוס בחבל ההצלה אשר הציבה שם ההשגחה העליונה על ידי רעיון עצירת הזמן של הגיס המבריק יצחק...

בפרק ג' נקרא בעזרת ד' על החוצנים והחטיפה המפחידה.
 

מילת ערך

משתמש צעיר
כתיבה ספרותית
פרק ג'

מנחם והחוצנים

הציבור התכונן לשנת הלילה, חיים הי"ו - כפיצוי על רצף הנפילות עליהם קיבל אחריות - הכין מי נטילה (נעגעל וואסער) לכולם, ובעודו תוהה ונבוך האם הקערה האדומה של סבא והירוקה של סבתא או הפוך – האחיות זילפה ורבקה כבר הספיקו לפרוס מחיצה בין החלק הקדמי במטוס שם ישנו הגברים, לבין החלק הפנימי שם ישנו הנשים.

הציבור קרא קריאת שמע שעל המיטה והתרחב על כיסאות המטוס. הנחירות עוד טרם עברו לווליום הגבוה, ופלאפון החלל ניסר את הדממה בצלצול רם ובוקע. על הקו הדוד העסקן ברוך אריה ברנמן מבקש לדבר עם אחיו סבא ברנמן. ברוך אריה קיבל סיקור נוסף על כל הקורה, רשם את תאריך החתונה, והבטיח להמשיך ולטפל בענין, ובנתיים לשלוח מנות אוכל ובקבוקי חמצן ככל הנדרש. סבתא ביקשה שיוסיף גם פריכיות אורז מלא וזרעוני צ'יה 100 גרם, ציבי מאחורה צרחה ובקשה להוסיף גם קליק קורנפלקס אחד ושתיים כריות, סבתא הידועה כמקפידה על שפה תקינה מיד תיקנה אותה שיש לומר 'שניים' ולא 'שתיים', אך ציבי התעקשה שהיא מתכוונת למספר ה'שקיות' של הממתק שהם לשון נקבה ולא ל'ממתק' קליק שהוא לשון זכר, "אז למה אמרת קליק קורנפלקס 'אחד' ולא אמרת 'אחת'?" התעקשה סבתא לדעת.. בנתיים הדוד הלך ואיבד את הסבלנות, 'תמשיכו אחרי זה' – ביקש, רשם את הפרטים ואת המיקום בירח וניתק.

הציבור חזר לישון תוך שהוא מסובב בחלל בנעימים בחלומות וורודים, קופץ מכוכב למאדים ומירח לנוגה, מבקר בגן עדן ומציץ לגיהינום... חוץ מהתעטשות רועמת אחת מאחד הנוכחים שהרעידה את הירח והפילה את מגדל אייפל היישר אל הכור האירני המרכזי שיצא מיד מכלל שימוש – לא נרשמה שום פעילות חריגה במהלך השינה. כך לפחות חשבו ישני המטוס, מבלי לדעת מי עוד התעורר מהאפצ'י.....

מנחם אשר רגיל לקום מוקדם, התעורר ב6 בבוקר לפי שעון שוודיה, תוך שהוא מתמתח לצדדים - צפון דרום מזרח מעלה מטה, הוא הסתכל סביבו ולקח לו שתי שניות להיזכר במצב בו הם נמצאים, ולקח לו עוד שניה לקלוט שמנדי עם המושב עליו ישן פשוט איננם!! על רצפת המטוס נראו היטיב סימני העקירה, הברגים והאומים. מנחם לא רצה לגרום לפניקה מיותרת לכן החליט קודם כל ליטול ידיים ולקום בשקט, אולי מנדי החליט פשוט לשבת ולהנות מהאויר הצח שבחוץ?

מיד בצאתו מהמטוס החסיר ליבו של מנחם פעימה.. במרחק של כמאה מטר משם ניצבה צלחת מעופפת ענקית ועליה דמויות מהחלל ממש כמו בסיפורים הדמיוניים. הוא שם לב כי על הצלחת נמצאים שלושה חוצנים, חמשה חייזרים ועוד כעשרה עב"מים, ובאמצעית הצלחת לא פחות ולא יותר שוכב מנדי על כסאו כשהוא עדיין יושן ולא מודע כלל לדרמה המתחוללת סביבו..

מיד כששמו לב אליו יצורי החלל, הוחלט ביניהם כי זונדל - החוצן הראשי - יישלח אל מנחם לנהל עמו משא ומתן בנוגע לכופר לשחרור מנדי. מנחם שם לב מיד כי חוצן אחד מתקרב אליו, הוא שמר על קור רוח ולא ברח. מיד כשהחוצן התקרב הבחין מנחם שהחוצן נראה בבירור כמו במצגות בהם צפו בתור ילדים, לבוש בחליפת חלל, עם עין אחת באמצע הפנים, אף הפוך וידיים עם שלוש אצבעות בכל אחת.

מנחם לא איבד עשתונות וכמו שלמד בקורסי המוסד הישראלי הוא ניגש מיד לענין והחל מיד בחקירת החוצן. איזה חסידות אתם? דרש מנחם לדעת. ברנסלב! ענה החוצן הרשי בגאווה בלתי מוסתרת, ואף הוסיף: הרוב כאן ברנסלב, יש לנו שניים אוזרוף ואחד ספרדי – כולנו גרים במאדים. איזה אוזרוף? אוזרוף ערד או אוזרוף בת-ים? דרש מנחם לדעת. החוצן התעלם מהשאלה ובעזות מצח דרש לדעת לאיזה קהילה החטוף שייך. מנחם נצר את לשונו ולא ענה לשאלתו, וגם לא נרתע מהחוצן שהתגלה כחוצפן ועז פנים והחליט להמשיך במשא ומתן.

ובכן, מה הדרישות שלכם? שאל מנחם את החוצן, הדרישות שלנו הם כך – ענה החוצן: 5 חבילות קליק ביסקוויט, וופלה מצופה אחד, ומטען פלאפונים סטנדרטי עם שני יציאות. 'שתי' יציאות - רצה מנחם לתקן, אבל הבין שזה לא הזמן המתאים. 'אני נכנס שניה למטוס להביא לך את הדברים' ענה לו מנחם ברוגע תוך שהוא כבר הוגה ברעיונו מבצע חילוץ דרמטי למנדי השבוי בשבי הברנסלבים.

"רבותי!!" "מנדי נחטף" זעק מנחם מיד בכניסתו למטוס, הציבור החל בפיהוק המסורתי והבטה ימין ושמאל. תוך שחלק מהם מתהפך לצד שני וממשיך בשנת נעימים, "רבותי" זעק מנחם שוב, "מה אתם ישנים?", הציבור הבין שהפעם - לא כמו בפרקים הקודמים - מדובר במשהו רציני, הנוכחים נטלו מהר ידיים, מלמלו 'מודה אני' וקמו מוכנים ומזומנים לשמוע מה בפי מנחם. מנחם העביר במהירות את הנתונים לציבור המבוהל והמבולבל ודרש מהם להכין תוכנית חילוץ מהירה. בינתיים לקח מנחם את קופסת הבשמים המוכספת שחיים קנה לחתן ויצא לכיוון החוצן זונדל, אולי יתרצו הברנסלבים בתשורה הנאה ויוותרו על הקליק ביסקוויט. בינתיים בתוך המטוס הוחלט כי יוסף שלמה, אליעזר, זלמן וחיים ייצאו דרך פתח החירום שבקצה המטוס וינסו להגיע אל מנדי מהכיוון האחורי של מיקום הצלחת המעופפת מבלי שיצורי החלל ישימו לב.

מנחם ניגש לזונדל החוצן עם קופסת הבשמים עם חיוך רחב ומאולץ, זונדל הסתכל בעינו האחת והיחידה בחשדנות בחפץ הבלתי מזוהה אשר ביד מנחם, מה זה? דרש לדעת. מה אתה לא יודע? ענה מנחם, הנה קח קח תריח בעצמך, דחף מנחם את הקופסה לידי שלוש האצבעות של זונדל החוצן הברנסלבי. הרשי הביט בו כאחד שנפל מהירח, תגיד לא למדתם ליבה? אתה לא יודע שלחוצנים אין חוש ריח באפם ההפוך? מנחם התנצל מיד והוסיף שאמנם לא למד ליבה אך בכל זאת הוא מציע להם את התשורה ולו כמיצג ברנסלבי נאה על שולחן השבת.

מצידי עיניו ראה מנחם את יוסף שלמה, אליעזר, זלמן וחיים מתקרבים מאחורי הצלחת ומתחבאים שם מאחורי גבעה קטנה, הוא הבין שהוא צריך לגרום לשאר יצורי החלל לעזוב את הצלחת ולהתקרב אליו, כך שהגיסים יכלו למשוך את מנדי מהצד השני לכיון המטוס. הוא חשב חצי שניה ומיד החל לפזם שיר ברנסלבי מקפיץ, כל החוצנים הברנסלבים קפצו באחת מהצלחת ומשכו איתם את שאר היצורים והצטרפו למנחם וזונדל תוך שהם רוקדים בהתלהבות ושרים בקולי קולות צרודים ומפחידים..

בינתיים ניגשו הגיסים לצלחת המעופפת ומשכו את מנדי - שעדיין ישן - עם הכסא והניחו אותו בזהירות מאחורי הגבעה. הגיסים החלו לדחוף את הצלחת לכיוון קצה הירח ממש עד שנראה היה כי היא עומדת ליפול מהירח בכל רגע, הם חזרו מיד לאחוריהם תוך שהם מסתתרים יחד עם מנדי מאחורי הגבעה.

מנחם הבין את הסיטואציה והפסיק מיד את הריקוד תוך שהוא צורח ומראה ליצורי החלל כי הצלחת עומדת ליפול עוד שניה.. היצורים כולם אצו רצו מיד לצלחת, זינקו עליה ותוך שניה התגלשו יחד עמה מהירח לכיון הים האדום על גבי סירת חותים המומים שמעוצמת המכה טבעה יחד עימם אלי מצולות.

הגיסים משכו את הכיסא עם מנדי חזרה למטוס, הבריגו את הברגים והחזירו את המצב לקדמותו, והעירו את מנדי לתפילת שחרית...

בפרק ד' והאחרון נקרא בערת ד' על החילוץ הדרמטי של משפחת ברנמן
 

מילת ערך

משתמש צעיר
כתיבה ספרותית
פרק ד'

הישועה הפלאית

אפרים החל להכין באינטנסיביות את אזור התפילה במטוס לקראת תפילת שחרית, ולפתע בעודו מתכופף בנקיון מגשית עם פירורים מדגדגים לו בראש מילות הלכה "תפילת השחר משתנץ החמה עד שתכלה רגל מן השוק", הוא מרים את ראשו בפתע ונתקל במטאטא שעובר מעל ראשו, המטאטא אותו מיהרה אחותו תמר לקחת מהאזור ולהחביאו לפני שיחליט לדפוק איתו שוב על תקרת המטוס לקראת התפילה.

אפרים מיהר לחטוף חזרה את המטאטא שמבחינתו כבר הפך לחפץ של מצווה, אך תמר מצידה לא ויתרה ומשכה חזרה, זה מושך מצד אחד וזו מושכת מצד שני, לבסוף אחרי משיכות רבות הלוך ושוב בליווי מילות נימוס בווליום גבוה במיוחד - בעיקר מצד תמר. נשאר אפרים עם המקל ותמר עם החלק התחתון - מתנחמים כל אחד בחלקו...

אפרים גירד בעדינות עם אצבעת הקמיצה את זקנו כשני סנטימטר מתחת לאוזן ימין - מנסה להיזכר במה עסק לפני מלחמת המצווה על המטאטא. אה.. "זמן תפילת שחרית", אולי לא ניתן בכלל להתפלל שחרית בירח?!, הוא יהיה חייב לברר את זה במכון הוראה כלשהו בעולם הזה.. לא.. בעצם בעולם הבא.. בקיצער.. בעולם ההוא, הרגיל..

אפרים מיהר וחייג עם טלפון החלל למכון הוראה ברכסים שאת מספר הטלפון שלו זכר בעל פה, אחרי דקת המתנה הוא שומע את קולו של הדיין מהצד השני - כן, מה אפשר לעזור?, "שלום" - השיב אפרים, "מדברים כאן מהירח, רציתי לשאו...", טו טו טו... הוא שומע קול ניתוק, כנראה שלדיין ישנם עיסוקים יותר חשובים מאשר שיתוף פעולה עם אנשים משועממים - שהחליטו להעסיק את עצמם על חשבון רבנים...

אפרים לא ויתר והתקשר לכמה וכמה בתי הוראה עד שהשיג מורה צדק שהסכים להקשיב לו ואף להאמין לו, ולבסוף אף התיר להם להתפלל שחרית על הירח. הפעם סבא ניגש לעמוד, הציבור חגר את עצמו שוב עם החגורה הלבנה והארוכה, וזאת על אף שכזכור מגדל אייפל כבר השתחרר מוו התפיסה שבקצה החגורות ואפשר היה לכאורה לשוב ולקחת אותם, אך בהמשך היה זה תורו של מגדל פיזה להיתפס בחבל ולהישרך אחר הירח לכל אשר יפנה...

בינתיים בכדור הארץ, הדוד העסקן ברוך אריה ברנמן כהבטחתו שוחח עם ידידו האיש העשיר בעולם אלון מאסק אשר בין היתר מחזיק בבעלותו חברת חלליות פרטית, אלון מאסק הסכים לשלוח חללית עם כל הציוד הנדרש לשוהים על הירח, אלון אף הוסיף מסך ענק מיוחד אשר בו ניתן יהיה לצפות בשמחת הנישואין. המסך היה בייצור חדשני במיוחד מבית היוצר של הפיזיקאי היהודי הנודע ד"ר ג'ון סמסונוביץ' בעליו של חברת 'GUKVKS' ומפתח חדשנות נודע (בין היתר המציא את מכונת הזמן בגודל מיקרוגל לחמץ שעבר עליו הפסח), המסך המיוחד עליו עמלו טובי הפיזיקאים הפך את הנצפה במסך לראיה תלת מימדית פיזית ומוחשית, ועל ידו ניתן היה אף לתת יד לשלום לנצפה בו! - כמובן זאת בתנאי שהנצפה בו גם ישתמש עם סוג המסך הזה.

אלון מאסק דאג שבאולם החתונה יוצב גם כן מסך כזה - חציו בעזרת הנשים וחציו בעזרת הגברים - בפיקוח משמרת הקודש שע"י הבד"ץ. ומכיון שמדובר היה במוצר חדשני בשלבי ניסוי מתקדמים, התבקשו משפחת ברנמן להעביר את הרשאתם לקבוצת חוקרים אשר יצפו במסך משלהם בזמן החתונה - במשרדם בניו יורק, אשר יבדקו את ההמצאה בזמן אמת בכדי לחקור ולשפר את החידוש הגאוני.

ביום החתונה כשעה לפני ה'קבלת פנים' לצד הרגשת חמיצות קלה על אי השתתפות הפיזית בשמחת הנישואין התרגשו כל הנוכחים לקראת העמדת המסך על קרקעית הירח והפעלתו, באולם השמחות במנצ'סטר נוכחו חני ומוישי ברנמן אשר העמידו את המסך המקביל והפעילו אותו על פי ההוראות. צווחת התרגשות נשמעה מציבור הנוכחים בזמן שהמסכים החלו לשדר, גם צוות החוקרים והמדענים המורחב אשר ישב במשרדי חברת 'GUKVKS' הביט במסך בהתרגשות גואה לקראת הבאות.

דבר ראשון ניגש סבא למוישי עם חיוך רחב והתרגשות עצומה בכדי ללחוץ את ידיו בברכת מזל טוב חמה ומטלטלת, מרוב התרגשות סבא לא שם לב לאבן קטנה הסמוכה למסך וכשל קלות אל תוך המסך, מוישי מתוך אינסטינקט שלח את ידיו למנוע את הנפילה ולמרבה ההפתעה הצליח לתפוס בידיו של סבא כשרובן בתוך האולם! הוא עזר לסבא להתייצב ולמרבית החרדה והבהלה שם לב שסבא פשוט עומד כולו בתוך האולם!!

בלבול עצום אחז בכולם, הנוכחים על הירח פשוט הרימו רגליים וברחו אל תוך המסך - תוך שהם מוצאים את עצמם בתוך האולם במנצ'סטר!!, חלק מהם נזכרו במזוודות ובחפצים שנשארו במטוס וברחו חזרה אל הירח בכדי להעביר את כל הכבודה, צעקות התרגשות נשמעו מכל עבר, הנוכחים צבטו את עצמם - אם כי בעדינות, כאילו חוששים הם להתעורר ולהיווכח כי מדובר רק בחלום! אך המציאות המשמחת גברה על כל דמיון! אכן נמצאים הם במנצ'סטר!!!

בינתיים בניו יורק; צוות המדענים והחוקרים במשרדי חברת 'GUKVKS' בהה באימה מול המסך, הם ישבו כמאובנים כאילו אחזם השיתוק ל"ע!. לאחר כשתי דקות דומיה החלה חגיגת צעקות וצרחות להישמע במשרד, המדענים לא הבינו איך זה קורה והיו בטוחים כי הוזים הם בהקיץ!, אחרי מספר דקות קם על עמדו ד"ר ג'ורג' ווייס מרצה בכיר בשטיבלך 'שומרי שבת' שבברוקלין, השתיק את כולם וכחכח בגרונו והחל להרצות את משנתו תוך מתן הסבר מדעי אשר על ידו ניתן יהיה להבין את התופעה הביולוגית, המופלאה והבלתי הגיונית להם עדים הם כעת!

ובכן רבותי, נשמע קולו הרועד של ד"ר ווייס... וכאן החל הד"ר בהסבר ארוך ומפורט על כימיקלים וחלקי אטומים – קוונטים וקרני רנטגן, פרוטונים ונייטרונים מהם יוצר המסך ועל כך שבעזרתם ואודות למיקום הספציפי של הירח מול כדור הארץ ברגעים אלו היוצר משוואה בתוספת חמשה עשר נעלמים, הרי שבעזרת תורות מדעים שונות ובפרט תורת 'זמן חומר מיקום' מהפרופסור ד"ר משוגען הנודע - הפכו האזור והזמן בכדור הארץ ובירח למעין פרוזדור זמני של חור שחור דו צדדי המאפשר מעבר ביניהם דרך המסך.

תוך כדי סיום ההסבר נשמעה זעקה מפיו של ד"ר גרין - "אוי ואבוי" "לפי ההסבר הזה הרי שתוך דקה בעקבות התזוזה הטבעית של הירח הרי ייגמר זמן החסד של הפרוזדור הזמני ואז מי שיחליט לחזור שניה לירח, הרי שיישאר שם ולא יוכל לחזור!!"

המדענים נכנסו לפאניקה וניסו להתקשר לאלון מאסק שיצור קשר עם הדוד ברוך אריה שימהר להזהיר את משפחת ברנמן שבל יהין אף אחד לחזור לירח גם בשביל חפץ חשוב ויקר ככל שיהיה!!, אך אלון מאסק היה עסוק בארוחת הצהרים שאז הוא לא עונה גם לשיחות מידידו הנשיא טראמפ. המעדנים צפו במסך במתח הולך וגואה, הם שמחו לראות שהציבור כולו כבר עבר מהירח לאולם אך עדיין פחדו שאחד מהם ייזכר בחפץ נשכח ויחזור..

ואז זה קרה.. ציבי נזכרה בשקית קליק קורנפלקס המותחל אשר נמצא על המושב בשורה השלישית במטוס ודרשה בתוקף מבעלה מנדי לחזור ולהביא אותה. מנדי ידע שאין טעם לוויכוחים ולחרדת המדענים חזר לירח ונכנס למטוס. המדענים אשר נשמתם נעתקה מגרונם ידעו שזה רק ענין של רגעים ספורים אשר יחרצו את גורלו של מנדי לשבט או לחסד!. מנדי לקח את השקית וחזר בריצה אל המסך, לשמחת המדענים הוא הספיק להיכנס לאולם, אך אז הוא שם לב כי בעקבות הלחץ והריצה נעלו הימנית נשמטה ממנו סמוך למסך בירח, הוא ניסה לחזור לשניה, אך נתקל במסך פשוט, קר ומנוכר, ללא אפשרות לעבור, וזאת בעקבות סיום זמן המעבר בעקבות תזוזת הירח כנ"ל..

"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם, יחד יחד שבטי ישראל" נשמעה השירה באולם במנצ'סטר כאשר החתן יענקי נכנס בפאר מלכותי לאולם למעמד הקבלת פנים, העוילם ניגש מיד לברכת מזל טוב והתיישבו במקומם לרגל השמחה המרוממת - תוך הודיה עצומה לה' יתברך אשר עשה ועושה ויעשה לכל המעשים...


- סוף -

נ.ב. המוצא הישר הנקלע לירח ומגלה שם נעל ימנית מידה 37 נא ליצור קשר עם המערכת.

תודה רבה!​
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  98  פעמים

אתגר AI

קוביסט • אתגר 144

לוח מודעות

למעלה