דרוש מידע ילד בן 3 מרביץ במעון בלי סוף - מה ניתן לעשות?

[שרה 2020]

סליחה מראש
אלימות זה סוג של שפה שייתכן והילד מכיר אותה מהיכן שהוא, כדאי לחפש היכן היא ולהפסיק אותה.

אני כותבת מניסיון של הצד השני אחד מילדי בכיתות הנמוכות של הת"ת סבל מאלימות קשה של חבר
החבר גר קרוב אלינו ומספר פעמים יצא לי לראות איך "מדברים" איתו בבית.

אני לא באה להאשים חלילה אלה להעלות אופציה לדעתי גם ייתכן מאוד שכמו שכתבו שמדובר בקושי תחושתי.

המון נחת!!

"האלימות" שהוא חווה בבית זה אולי מכה קטנה על היד כאשר עושה משהו מאד חריג וקיצוני
באופן כללי אני אישית ממש לא בעד חינוך עם מכות
אני בעד לאהוב ללטף ולהסביר

גם מבחינת האווירה בבית - לא אוהבת להרים את הקול (כמובן תמיד יש את המקרים שחייב ואסור להבליג) וגם אז מתוך חינוך ולא כעס - וזה עבודה עצמית גם לי

 

[שרה 2020]

אף אחד מהילדים שלי לא נשך בגן כי בפעם הראשונה שהם חזרו עם סימנים (ולכולם היה את החבר הלא מחונך הזה)

אחד הילדים שהיה מופרע

תרשי לי לחלוק עלייך
מהיכן את יודעת איזה חינוך מקבל בבית?
ולא הייתי מגדירה ילד בן 3 "מופרע" בשום צורה שהיא
אם יהיה לך ילד כזה תראי לו מופרע? - לא נראה לי
תגידי שהחינוך שלך התקלקל ובעקבות זאת מרביץ?

 

[חביבונת]

כדאי לשים לב גם לתיוג
בגן של הבן שלי היה ילד לדעתי עם בעיית התנהגות והוא היה מרביץ המון
הוא נהיה מושג בגן- "X מרביץ כל היום לכולם"
עד היום (כבר שנתיים בגן) הבן שלי יגיד "כל היום X מרביץ", וכל מכה או סיפור שהיה בגן ישויך אוטומטית לX הבעייתי...
בשיחה עם הגננת הבנתי שהוא כבר בכלל לא מרביץ באופן חריג, אבל אצל כל הילדים בגן הוא מתויג כילד הבעייתי שמרביץ
וזה נזק ועוול גדול לילד
בשביל זה לבד אני חושבת ששווה להתאמץ לעצור את זה גם אם זה תואם גיל

 

[מולטיגרפיה]

יש פה אמא שמחפשת פתרון /עזרה לילד
ולדחוף פה כל הודעה שניה שאין מקומו במקום רגיל....
קצת "קיצוני" בעיני!

היא לא דחפה לה שום דבר
היא מנסה להסביר לכל אלה שחושבים שהתנהלות של אלימות בלתי נסבלת היא בסדר.
והיא לא.
אז לא קמים בבוקר ומעבירים ילד למסגרת אחרת,
עורכים בדיקות ואבחונים
וגם אם מתברר שהוא אכן צריך סיוע במסגרת מסוימת,
זה לטובתו וכמובן לטובת הסביבה.
ילד שקשה לו- עוזרים לו.
לא מפטירים לחלל, הוא קטן, הוא חלש, יעבור לו.

על החתום
אימא לילדה(ולא רק היא, גם אחרות) שעברה שנה זוועה מצד 2 ילדות אלימות
מכות, הצקות ונשיכות ביד שלקחו כמה שבועות לחלוף
וכמובן פחד ללכת לגן.
(והן בהחלט לא ממשיכות שם שנה הבאה.)

ההודעה שלי לא פונה פה לאפאחת ספציפית וגם לא לפותחת האשכול.

 

[חביבונת]

ועוד משהו- יכול להיות שכמו שכתבו ההרבצות בגן תואמות גיל וזה תקין
אצל אחד הילדים שלי גם ראיתי קושי גדול כשלהרבה היה חלאקה ולו עדיין לא
אבל מה שנשמע לי חמור- זה שהוא גם ברחוב מרביץ לילדים לא מוכרים ללא סיבה, בלי ניסיון אצל הילדים שלי- זה נשמע לי בעייתי ממש

 

[בעל בעמיו]

כדאי לשים לב גם לתיוג
בגן של הבן שלי היה ילד לדעתי עם בעיית התנהגות והוא היה מרביץ המון
הוא נהיה מושג בגן- "X מרביץ כל היום לכולם"
עד היום (כבר שנתיים בגן) הבן שלי יגיד "כל היום X מרביץ", וכל מכה או סיפור שהיה בגן ישויך אוטומטית לX הבעייתי...
בשיחה עם הגננת הבנתי שהוא כבר בכלל לא מרביץ באופן חריג, אבל אצל כל הילדים בגן הוא מתויג כילד הבעייתי שמרביץ
וזה נזק ועוול גדול לילד
בשביל זה לבד אני חושבת ששווה להתאמץ לעצור את זה גם אם זה תואם גיל

בשביל זה לבד אני חושב ששווה להתאמץ לעצור את התיוג וההקצנה, גם אם זה קצת לא נעים להיות בצד הסופג.

 

[מולטיגרפיה]

היא נורמלית כשזה תקופתי!
ראי בתחילת השרשור- האמא כותבת המפורש שהילד מתנהג כך בתקופה האחרונה...

תקופה אחרונה יכולה להיות חצי שנה
זה לגבי זה.

וגם ילד שצץ לו קושי- צריך לבדוק ולבחון מה קרה
ולא לחשוב שזה יעלם כלעומת שבא.

 

[חביבונת]

בשביל זה לבד אני חושב ששווה להתאמץ לעצור את התיוג וההקצנה, גם אם זה קצת לא נעים להיות בצד הסופג.

אני מדברת על תיוג של ילדים
והם לא כמו המבוגרים של היום שמסבירים "שזה יעבור, ותואם גיל, ותקין לגמרי"
הם חווים התנהגות של ילד ומקטלגים לבד...

 

[מולטיגרפיה]

מצטטת אותך רק פה
אבל אם זה יהיה הילד שלך ותעמדי חסרת אונים למול התופעה כבר תדברי אחרת

זה עדיין, עם כל הקושי והכאב, לא יפתור את הבעיה.

 

[בעל בעמיו]

ועוד משהו- יכול להיות שכמו שכתבו ההרבצות בגן תואמות גיל וזה תקין
אבל מה שנשמע לי חמור- זה שהוא גם ברחוב מרביץ לילדים לא מוכרים ללא סיבה, בלי ניסיון אצל הילדים שלי- זה נשמע לי בעייתי ממש

להיפך, זה רק מרגיע, זה מראה שזה לא שהילד מתרגל להשיג את מבוקשו באלימות.
זה רק מראה שהוא בשלב של קניית כישורי חיים, והוא מנסה להשיג חברים ותשומת לב בצורה משובשת.
עוד קצת, והוא יבין מעצמו שהוא לא מרוויח מכך, ועם טיפה תיווך של ההורים הוא גם יראה איך החברים יוצרים קשר אחד עם השני, והתקופה הזו מאחוריו.
מניסיון.

 

[בעל בעמיו]

אני מדברת על תיוג של ילדים
והם לא כמו המבוגרים של היום שמסבירים "שזה יעבור, ותואם גיל, ותקין לגמרי"
הם חווים התנהגות של ילד ומקטלגים לבד...

ילדים לא מתייגים לבד - ודאי לא לאורך זמן - בלי עזרה של ההורים...
אנחנו לא מכירים את זה? "XXX הוא מרביץ, כדאי להתרחק ממנו"...
כבר אמרו חכמינו: שותא דינוקא בשוקא דאבוה או דאימיה.

 

[אמא לשלוש]

הסכמתי עם כל מילה בהודעתך, פרט לשורות אלו
ילד שמופנה לחינוך מיוחד לא מוסלל, ועתידו בזירה זו לא נחרץ, וגם אין בכך כדי להורות על היעדר תבונה וכישורים. אלו דעות קדומות נטולות ביסוס מוצ שחבל להדהד ולהפחיד באמצעותן.
לא יודעת לגבי המקרה הספציפי לגביו נועצת מעלת האשכול, אבל פעמים רבות מסגרת חינוך מיוחד לבעלי רמות תפקוד ויכולת גבוהה מעניקה מעטפת טיפולית תומכת ונהדרת שאין בשום מוסד רגיל, ויהא הכי קשוב ומתחשב ונכון לבוא לראת ולהיות מודרך שיש.

בהרבה מקרים זה גורם את ההיפך בדיוק

 

[לוטוס]

מה ענין רופא ילדים לכאן?
למה לא להתייעץ עם המוכר במכולת או נהג האוטובוס?
זה ענין לבעלי ניסיון ו/או לאנשי חינוך, שמבינים בנפש הילד.
לא מדבר כמובן על ילדים עם בעיות רפואיות או רגשיות, שזה לא המקרה כאן.

לא אומרת שזה רגשי אבל מי החליט שזה לא? אתה מאבחן? בגלל שאצל הילדים שלך זה לא היה רגשי?
חוץ מזה, שפונים לרופא ילדים רק בשביל הפניה להתפתחות הילד. זה הכל.
ולא קורה שום אסון לקבל תרפיה או הנחיית-הורים או עזרה כלשהי, להיפך בדיוק! לא נעים גם להורים להתחיל להתנצל ברחוב ובכל מקום על ההתנהגות של הילד שלהם.

לא מסכימה עם הרעיון שילדים בסביבת המכה צריכים להיות קורבן עד 'שיעבור לו'. למה???

 

[הני כגנס]

ומה עם לחנך??
להסביר לו באופן ברור ונחרץ שאין מקום להרמת ידיים!! ילד בן 3 אמור להבין זאת היטב אפשר לשוחח עם הגננת בנוכחותו לסכם אתה על מבצע יומי של התגברות ולשמוע מדי יום על ההתנהגות היומית ולצ'פר אותו במשהו קטן.
לא בשמיים היא .
לערב את אבא או דמות משמעותית אחרת אם זה יעזור.

חינוך בשנת 24 ? - פחות
היום יש אבחון / בעיה / וויסות וכו'
לצעירים ולמבוגרים כאחד

 

[BIZZARC- עשירה]

ילדים לא מתייגים לבד - ודאי לא לאורך זמן - בלי עזרה של ההורים...
אנחנו לא מכירים את זה? "XXX הוא מרביץ, כדאי להתרחק ממנו"...
כבר אמרו חכמינו: שותא דינוקא בשוקא דאבוה או דאימיה.

אוהו מתייגים לבד, ומאוד מאוד קשה להוציא את התיוג הזה.

 

[amaizing]

ההודעות שלי מוחות נגד אלו שמנסים לנרמל את התופעה, היא לא נורמלית בעליל.
לחפש פתרון - אדרבא, אין ספק שזו הדרך הראשונה בפרט כשמדובר על שינוי בהתנהגות.
לעצום עיניים ולסתום אוזניים ולומר " ככה זה ילדים" זה עוול ופשע כלפי הילד עצמו, וכלפי הילדים בסביבתו.

ילד שמציק זה תופעה שצריך לטפל בה, אבל היא עדיין לא הופכת ללא נורמלית, בעיניי צריך קודם כל לבדוק האם טוב לילד
ולא אם הוא בסדר נורמלי וכו'
ואם טוב לו אז הוא בטוח לא יציק לסביבה ( וכמובן בלי להאשים את ההורים או הגננות)
וכל הכבוד לאמא הערנית והאכפתית
המון כח

 

[אמ123]

ההורים של הילדים ה"מופרעים", אלה שלא קבלו חינוך מהבית,
על פי רוב לא יהיו ההורים שמחפשים עזרה ומתייעצים..

 

[לוטוס]

@שרה 2020 הודעותיי לא כוונו אלייך כמובן (שזה דבר חדש אצלכם ובעז"ה יחלוף מהר) אלא ל'שיטה'
מאוד מעריכה את העירנות והרצון לתקן ולעזור, שירבו כמותך!

 

[הת"ת המרכזי]

יכול להיות שזה פשוט נותן לו מלאאא צומי?
כמו המנהלת שלוקחת רק אותו אליה לחדר
אני במקומו הייתי ממשיכה להרביץ זה ממש שווה
הגננת צריכה פשוט לא להתייחס אליו שהוא מרביץ
ולעומת זאת לתת לו מלא צומי על דברים טובים שעושה
אולי תפקידים חשובים בגן וכו'

 

[תהילה!]

אני מעריכה אותך מאד מאד על ההתיחסות לבעיה , על הרצון לפתור אותה .
גם אני הייתי פונה לאבחון מיד , זה נשמע כמו בעית ויסות חושי.
גם לי היה ילד חמוד שהיה לו חבר אלים , אבל ממש..
הבן שלי היה מתחיל לעפעף רק מלהכנס לגן, ויום אחד כשראינו את החבר ההוא ברחוב פתאם הבן שלי התחיל לעפעף בפחד,
הלכתי להתלונן במעון
והיא עונה לי : 'הילד חווה קשיים במשפחה ואין מה לעשות ותודי לה' שהילד שלך בצד השני'
אני מאד מבינה את הילד שחווה קשיים , גם אם רע לו מסיבות אחרות , אבל כן!!! מנסים לעשות.
ולכן אני לא יכולה לסבול שאומרים לי 'ואם זה היה הילד שלך היית מדברת אחרת...'
זה נכון שהילד המכה סובל בעצמו ומתייגים אותו ויכול להווצר לו נזק רגשי .
אבל גם ילד שהולך כל יום למסגרת ולומד לספוג אלימות חריגה, זה נזק .
ואני לא בעד שום צד. זו בעיה שצריך לפתור
ולכן אני מעריכה את הנכונות שלך לעזור לו , לטובת כל הצדדים .