דווקא דיברתי אמת.ובסוף נהיית ג'ירפה .סיום טוב.
אתה בחור טוב ומקסיםקודם כל אני ח"ו לא מסווג אותך כאבא מסוים מבחינתי אתה האב האידיאלי רק טענתי שיש הורים שא"א לתקשר איתם כי הם ",יודעים הכל,"
לענין ההעצמה תעיין בתגובה שלי למעלה שם אני מציין שאין קשר בהכרח בין העצמה ליכולת כלכלית
עזרתי ??????????????
וואו... תגובה חזקה ובעלת משמעות. 10/10.אני הייתי כזו, אוהו הייתי כזו...
מוזגת מים לכוס - נשפך, מפילה צלחות מהידיים, שוברת כלים, נתקעת בקירות...
פעם אחת אפילו הגדלתי לעשות והפכתי את החנוכיה שניה לפני הדלקת הנרות (וזה לא היה נר ראשון ).
היום אני צוחקת על זה, אבל אז, כילדה, זה היה לא קל.
במיוחד שהסביבה פשוט לא מבינה מה הבעיה למזוג ישר לכוס, או לא להפוך צלחת אוכל בדרך, זה הרי כ"כ פשוט...
זוכרת שאבא שלי היה אומר לי: "תארי לעצמך איזה בושות יהיו לך כשתתארחי אצל חמותך ותהפכי שם מגש דגים".
הוא באמת כאב את המצב ואמר את זה נטו מדאגה, אבל זה לא עזר לי כילדה.
וב"ה מעולם לא הפכתי אצל חמותי מגש דגים
עם הזמן לימדתי את עצמי ב"ה, לבד, איך לשים לב לצורת האחיזה שלי,
משתדלת לתת את מלוא תשומת הלב למה שאני מחזיקה ולומדת פרקטיקות - כמו לתמוך בכוס כשמוזגת מים, ולא מאפשרת לעצמי למזוג ללא האחיזה הזו וכו'.
היום אני מבינה שמדובר כנראה בקושי מוטורי שלא אובחן (הייתי ב"ה ילדה חכמה ומוכשרת, מי חלם שאמורה להיות לי בעיה?),
אבל כשאני מחברת את חוסר ההצלחה המסחרר שלי במשחקי שבויים, תופסת, חבל (כמה זמן ארך לי עד שלמדתי לקפוץ...), גומי, משחקי כדור ועוד - אני מבינה שקיים אצלי סרבול מוטורי כלשהו, שגרם לכל הנ"ל.
ממליצה לכם מאוד לקחת את הילד לאבחון,
ולבינתיים ללמד אותו פרקטיקות פשוטות - לא מתוך ביקורת אלא בצורה פשוטה, כמו שמלמדים ילד לנסוע על אופניים.
מה למשל?
איך מומלץ למזוג מים לכוס: היד הדומיננטית מרימה את הבקבוק תוך שהיד השניה תומכת בכוס - ולא עוזבת אותה עד שסיימנו למזוג. המזיגה הסתיימה? שתינו ונשאר בכוס? להרחיק את הכוס משפת השולחן שלא תיפול.
איך אוחזים מגש אוכל בצורה נכונה? שתי ידיים אוחזות ב-2 צידי המגש והולכים בזהירות מהמטבח לשולחן האוכל, תוך זריקת מבטים למגש ולדרך שלפנינו לסירוגין.
ואל תפילו עליו בבת אחת עשר פרקטיקות, כל פעם משהו אחד עד שיקלט, ובבקשה מכם - עשו זאת בנעימות.
למי שאין לו בעיה זה נשמע כ"כ פשוט ובסיסי, אבל למי שכן - זו הצלה.
המון הצלחה!
אז ככה. כפי שאתם רואים. אני הוא פותח האשכול.
1. מדהים לראות איך אצל חלק מהמגיבים, אלו שיודעים בדיוק מה קורה אצל השני, נהפכתי לאיזה סוג של אבא בעייתי אולי בנגיעות אכזרי. אבל לא נתעקב על המגיבים האלו.
.
לא חושבת שתואר כאן אימפולסיביות.בקיצור....
אימפולסיביות
הפתרון!!!!!!
ספורט טיפולי!
בדוק ומנוסה
קודם כל אני ח"ו לא מסווג אותך כאבא מסוים מבחינתי אתה האב האידיאלי רק טענתי שיש הורים שא"א לתקשר איתם כי הם ",יודעים הכל,"
לענין ההעצמה תעיין בתגובה שלי למעלה שם אני מציין שאין קשר בהכרח בין העצמה ליכולת כלכלית
עזרתי ??????????????
כוונתי היתה להעלות חיוך וחלילה לא זלזול.ואגב מכיר הרבה במסגרת עיסוקי שלא האמינו בעצמם וכו' ומצאו את המקומות החזקים שלהם בין במסגרת תורנית ובין מחוצה לה והפיצו לעולם את הכח האמיתי שטמון בהם.בהצלחה.
וואו, איזו סדרת התנצלויות יש כאן!חלילה לא הייתה שום כוונה כזו . לי בכל אופן. צר לי אם השתמע כבקורת.
הכוונה הייתה לשים דגש על קבלת הילד והעצמתו תוך גימוד החלקים הפחות חזקים... למרות שמן הסתם מתייחסים בשוטף למה שיותר קורה/בולט
כתבתי את זה מתוך מקום שנתקלתי בהרבה מקרים שזה קורה כלאחר יד, וההשלכות הן הרבה מעבר לכך...
רציתי רק להאיר ליתר בטחון.
מכאן ועד לבעיתיות עד גבול האכזריות... הדרך ארוכה מאד
טוב,אני מתנצל שהתנצלתי. וברצינות בנושאים אישיים אף פעם לא תדע איך הצד השני קורא את זה ולכן נדרשת זהירות.וואו, איזו סדרת התנצלויות יש כאן!
כאילו שמישהו כאן היה לא בסדר בזה שהוא ניסה לעזור!
אם כבר שיתנצל מי שהזמין התנצלות, בשיטה העתיקה של הקצנת מה שנאמר פה ('נגיעות אכזריות' כאילו מישו אמר את זה).טוב,אני מתנצל שהתנצלתי. וברצינות בנושאים אישיים אף פעם לא תדע איך הצד השני קורא את זה ולכן נדרשת זהירות.
תודה לך.אני הייתי כזו, אוהו הייתי כזו...
מוזגת מים לכוס - נשפך, מפילה צלחות מהידיים, שוברת כלים, נתקעת בקירות...
פעם אחת אפילו הגדלתי לעשות והפכתי את החנוכיה שניה לפני הדלקת הנרות (וזה לא היה נר ראשון ).
היום אני צוחקת על זה, אבל אז, כילדה, זה היה לא קל.
במיוחד שהסביבה פשוט לא מבינה מה הבעיה למזוג ישר לכוס, או לא להפוך צלחת אוכל בדרך, זה הרי כ"כ פשוט...
זוכרת שאבא שלי היה אומר לי: "תארי לעצמך איזה בושות יהיו לך כשתתארחי אצל חמותך ותהפכי שם מגש דגים".
הוא באמת כאב את המצב ואמר את זה נטו מדאגה, אבל זה לא עזר לי כילדה.
וב"ה מעולם לא הפכתי אצל חמותי מגש דגים
עם הזמן לימדתי את עצמי ב"ה, לבד, איך לשים לב לצורת האחיזה שלי,
משתדלת לתת את מלוא תשומת הלב למה שאני מחזיקה ולומדת פרקטיקות - כמו לתמוך בכוס כשמוזגת מים, ולא מאפשרת לעצמי למזוג ללא האחיזה הזו וכו'.
היום אני מבינה שמדובר כנראה בקושי מוטורי שלא אובחן (הייתי ב"ה ילדה חכמה ומוכשרת, מי חלם שאמורה להיות לי בעיה?),
אבל כשאני מחברת את חוסר ההצלחה המסחרר שלי במשחקי שבויים, תופסת, חבל (כמה זמן ארך לי עד שלמדתי לקפוץ...), גומי, משחקי כדור ועוד - אני מבינה שקיים אצלי סרבול מוטורי כלשהו, שגרם לכל הנ"ל.
ממליצה לכם מאוד לקחת את הילד לאבחון,
ולבינתיים ללמד אותו פרקטיקות פשוטות - לא מתוך ביקורת אלא בצורה פשוטה, כמו שמלמדים ילד לנסוע על אופניים.
מה למשל?
איך מומלץ למזוג מים לכוס: היד הדומיננטית מרימה את הבקבוק תוך שהיד השניה תומכת בכוס - ולא עוזבת אותה עד שסיימנו למזוג. המזיגה הסתיימה? שתינו ונשאר בכוס? להרחיק את הכוס משפת השולחן שלא תיפול.
איך אוחזים מגש אוכל בצורה נכונה? שתי ידיים אוחזות ב-2 צידי המגש והולכים בזהירות מהמטבח לשולחן האוכל, תוך זריקת מבטים למגש ולדרך שלפנינו לסירוגין.
ואל תפילו עליו בבת אחת עשר פרקטיקות, כל פעם משהו אחד עד שיקלט, ובבקשה מכם - עשו זאת בנעימות.
למי שאין לו בעיה זה נשמע כ"כ פשוט ובסיסי, אבל למי שכן - זו הצלה.
המון הצלחה!
פנינה 99תודה לך.
ואת נשמעת מבינה לעומקה של הבעיה.
הכאב הצמיח בך למידה וזה לא מובן מאליו.
ואל האב היקר
אני חושבת שהילד החמוד הזה
שקולו לא נשמע,זכה בהורה
ששומע את הכאב שלו.
וזו נקודת זכות לכם @לעבעדיקייט
והיא לא מובנת מאליה.
מצטרפת להרבה עצות : חשוב לרומם אותו
למצוא את נקודות הכוח שלו ולהעצים אותם.
לתת מקום לקול שלו ,להתיעץ איתו ,לפתח שיח ולעודד את התגובות שלו.
ברמה שמתאימה לכם כהורים.
להדריך אותו בעדינות ולא בפורום -רק בארבע עינים.
עם זאת כן הייתי תומכת ביעוץ והדרכת ההורים.
חסרים הרבה פרטים לתמונה שלימה של התמודדות הילד.
והתגובות שעולות פה הם אופיניות לפורום
עם רצון כן לעזור אבל פסיכולוגיה בגרוש.
להבין שיש בעיה - הבנתי רק בגיל מאוחר מאוד, 20+וואו... תגובה חזקה ובעלת משמעות. 10/10.
עדות מכלי ראשון.
אני מקווה כבר היום להתחיל ליישם.
אגב, נשמח לשמוע באיזה גיל "תפסתם" שיש לכם את הבעיה הזו.
ואיך הצלחתם להביא את עצמכם לנסות לפתור (וכם להצליח) לפתור את הבעיה?
היו נפילות בדרך? אכזבות? עקיצות מהחברה? מהמשפחה?
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: