גופן חדש: שעון חול
וגם קצת מלל
גולת הכותרת בעולמו האישי של מעצב היא הייחודיות. בין אם הוא מעצב כרזות, שלטים, אריזות, אתרים, סמלילים, פרסומות או בולים, יהיה תחום העיצוב אשר יהיה – אם אין אתה ייחודי אין אתה מעצב.
בכפל כפליים אמורים הדברים כאשר אתה ניגש אל עיצוב אותיות. כי מֵעֵבר לדרישות המקצועיות של עיסוק זה, כמו אחידות, נראות, אסתטיקה וכדומה, מעל כל אלה עומדת לה הייחודיות ותובעת את שלה. כדי להיות מעצב גופנים עליך למצוא סוגה ייחודית לך, לבזוק אל כל גופן את תבלינך שלך.
שהרי מעצב הגופנים מעצב את יסודות הכל. הוא בונה דמות וצורה ללבֵנים הבונות את הבניינים כולם, הוא מעניק יופי ותאורה לעמודי התווך של עולם העיצוב כולו – לכן מוכרח הוא להתייחד לו לעצמו, שאם לא כן אין יסודו יסוד כי אם הבנין שעל גביו.
דבר זה הוא האתגר הגדול שבעולמו של מעצב הגופנים. מוכרח הוא להלך תמיד על חוט השערה המשלב בין ייחודיות לקריאוּת, שכן שתי אלה מתגרות זו בזו כל העת. הייחודיות שואפת למיוחדות, והקריאוּת שואפת לאסתטיקה, נראוּת ופשטות. האתגר הוא למצוא את העיצוב שישלב ביניהן בלא להחסיר מאחת מהן מאום.
בעיני רבים "שעון חול" עונה על רוב ההגדרות האלה. כשעיצבתי את "שעון חול" עמדו לנגד עיני היציאה מן הקופסה מחד, והפשטות והאחידות מאידך. המראה ה"נשפך" כפי שאני מכנה אותו הוא בעיני ייחודי בהחלט, אך למרות חוסר הסימטריה הזה יש כאן סימטריה נהדרת. היא אמנם "סימטריה־בלתי־צפויה" (הכינוי על אחריותי בלבד), אך היא בכל זאת סימטרית.
ולמה "שעון חול"? בדיוק מאותה הסיבה. השפיכה הפשוטה מחד, והיופי המקסים שלה מאידך, מבטאים באופן מדויק את השילוב המדהים הזה.
כשסיימתי לעצב את המשקל הרגיל, בהארה של רגע קלטתי את הפוטנציאל של ההצרה שלו. זה נתן לו כיוון חדש לחלוטין, וגם הוא היה כל כך יפה! לא יכולתי שלא להתלהב: השידוך קם והיה, וכך באה לה לעולם –
משפחת שעון חול.
אז לאחר עבודה ארוכה, ליטושים ושיופים, סוף סוף נפתחת הדלת:
וכאן לא נשאר לי אלא להודות לכל המסייעים, אחד המרבה ואחד הממעיט:
@בן של מלך! על עזרה עצומה וזמינות
@נקודת מחשבה על הליווי לאורך כל הדרך וכמובן על האכסניה המכובדת
@שוקי דיין על הפרגון ועל הידע העצום שאתה חולק בפמ"פ
@יונתן ליפשיץ על העידוד והדחיפה
@אריאל לוי
@EPaP
@שרה ו
וכל שאר חברי הפמ"פ הנ"ל