עזרה יוקר המחיה מול שפיות הדעת

[תותית מפונקת]

יוקר המחיה כבר משהו ברור שפוגש כל אחד ואחת , ובפרט זוגות צעירים
הדבר שזה הכי מתבטא- משכנתא!
הכל התייקר, המשכנתא, תשלומים, אוכל , בגדים
הכלללל
בשל המצב , בעלי הוסיף עבודה בערב

עד כאן- הכל טוב ויפה
הבעיה מתחילה שאני מרגישה עומס גדול מאוד בעבודות הבית
אני עובדת במשרה מלאה, מגיעה הביתה קרוב ל17:00 ויש לי מלאאא דברים לעשות
אוכל, נקיון, כבביסות
אבל הכי קשה לי זו שעת ההשכבה (ויש לי ילדה אחת בנתיים..)
מקלחת, אוכל, סיפור, השכבה
מגיעה לערב גמורהההה
בלי טיפת כוח
אני כבא לא יודעת מה יותר חשוב?? הכסף שמביאה העבודה הזו או הקלת העומס אם נוריד אותה והוא יוכל להיות יותר בבית לעזרה?

מה אתם אומרים? אני נואשתי כבר

 

[נחמי3]

יוקר המחיה כבר משהו ברור שפוגש כל אחד ואחת , ובפרט זוגות צעירים
הדבר שזה הכי מתבטא- משכנתא!
הכל התייקר, המשכנתא, תשלומים, אוכל , בגדים
הכלללל
בשל המצב , בעלי הוסיף עבודה בערב

עד כאן- הכל טוב ויפה
הבעיה מתחילה שאני מרגישה עומס גדול מאוד בעבודות הבית
אני עובדת במשרה מלאה, מגיעה הביתה קרוב ל17:00 ויש לי מלאאא דברים לעשות
אוכל, נקיון, כבביסות
אבל הכי קשה לי זו שעת ההשכבה (ויש לי ילדה אחת בנתיים..)
מקלחת, אוכל, סיפור, השכבה
מגיעה לערב גמורהההה
בלי טיפת כוח
אני כבא לא יודעת מה יותר חשוב?? הכסף שמביאה העבודה הזו או הקלת העומס אם נוריד אותה והוא יוכל להיות יותר בבית לעזרה?

מה אתם אומרים? אני נואשתי כבר

את מידי צעירה בשביל להיות כבר נואשת

 

[תותית מפונקת]

את מידי צעירה בשביל להיות כבר נואשת

התכוונתי נואשת מלבחור מה יותר חשוב לי?
מצד אחד הכסף חשוב , במיוחד במצב הזה
מצד שני - העומס הורג אותי כבר

לא יודעת מה להחליט
בעלי מבחינתו מוכן ל2 האופציות , מה שאני יבחר
אבל אני אובדת עצות בעניין הזו
לא יודעת מה לומר

 

[תמי אחת]

בעיה קשה.
לא נחמת רבים, אבל

אבל הכי קשה לי זו שעת ההשכבה (ויש לי ילדה אחת בנתיים..)

את לא יחידה. זו שעה סוחטת כוחות ומורטת עצבים. בדרך כלל הילדים גם יודעים לנצל ולסחוט.
מדי הרבה נשים מסיימים את השעה הזו מותשת (לא מעודד שהחוצפן שלי מסתובב כאן בין הרגליים, אחרי שאגות מקפיאות דם... לפחות אחותו ישנה - לבינתיים).
אותי מורט יותר ההתעוררות שאחר כך. דאגות בריאות, אבל דאגות

 

[תמי אחת]

לא יודעת מה לומר

תנסי לחשוב מה יותר קשה.
לחילופין - איך את יכולה להקל מעצמך. אולי ילדונת לעבודות בית קלות (קיפול כביסה וכד'), שואב שוטף, שמרטפית לשעה שתוכלי לישון וכד'.
זה כנראה יהיה יקר פחות

 

[תותית מפונקת]

בעיה קשה.
לא נחמת רבים, אבל

את לא יחידה. זו שעה סוחטת כוחות ומורטת עצבים. בדרך כלל הילדים גם יודעים לנצל ולסחוט.
מדי הרבה נשים מסיימים את השעה הזו מותשת (לא מעודד שהחוצפן שלי מסתובב כאן בין הרגליים, אחרי שאגות מקפיאות דם... לפחות אחותו ישנה - לבינתיים).
אותי מורט יותר ההתעוררות שאחר כך. דאגות בריאות, אבל דאגות

גם הבת שלי נוראאא מפונקת
את יודעת איזה קשה להרדים אותה?
וואו
את צריכה לשכב איתה ביחד,
חיבוקים, ליטופים
שמכי
חלב חם
בובה
סיפור
עוד חיבוק
עוד נשיקה
עוד מים
שירותים
שוב שמיכי,
שוב בובה
עוד חיבוק
וחוזר חס וחלילה

 

[נחמי3]

שאגות מקפיאות דם... לפחות אחותו ישנה - לבינתיים

תרגיעי נשמע מפחיד הביטוי שלך

תקשיבי אני כבר עם 'בוגרים' וקטנים 13 ומטה מזמן אין לי פרטיות ושקט בערבים, וההשכבה מתפרסת על....
וגם אני חוזרת ב-17 מהעבודה, צריך לנסות ללכת בין הטיפות [לא אגיד לך שמצליחה, יש הרבה מחירים....]

 

[תמי אחת]

גם הבת שלי נוראאא מפונקת
את יודעת איזה קשה להרדים אותה?
וואו
את צריכה לשכב איתה ביחד,
חיבוקים, ליטופים
שמכי
חלב חם
בובה
סיפור
עוד חיבוק
עוד נשיקה
עוד מים
שירותים
שוב שמיכי,
שוב בובה
עוד חיבוק
וחוזר חס וחלילה

לא יודעת כמה קשה להרדים את שלך. מספיק לי לדעת את שלי
לא יודעת אם פינוק, כמו עקשנות...
ב"ה מיליון פעמים. אבל לא קל...

 

[תמי אחת]

תרגיעי נשמע מפחיד הביטוי שלך

כנראה שלא היית מתחת לבית שלי....

 

[שרי ש.]

@תותית מפונקת יקרה,
ראשית, אומר לך שמילד לילד זה נעשה יותר קל.
(הכוונה פחות קשה, כן? באשכול אחר ארחיב אם תרצי...).
שנית, את מסכימה לי להיות ישירה? את לא מכירה אותי ואני לא אותך,
אבל מבקשת מראש מחילה:
אולי הבעיה מתחילה בהגדרות?
כלומר, בחרת לך שם מאוד חמוד, אבל מאוד מתייג: @תותית מפונקת, מסתבר לי מאוד שככה את מגדירה את עצמך, אולי את בת זקונים, או בת יחידה, ייתכן שאפילו היית בת בין בנות אלא שהיית הנסיכה של הבית... או ווטאוור, לא משנה הסיבה.
את מגדירה את עצמך מ פ ו נ ק ת.
ממליצה לך מאוד לשנות משהו בדיבור הפנימי שלך עם עצמך, נסי לומר לעצמך:
"וואו, אני אישה נשואה (!) אמא לילדה (!!!), אם ה' נתן לי כאלה מתנות כנראה שהוא לגמרי סומך עלי שאני מסוגלת!! אני אלופה, יכולה, השמים הם הגבול בשבילי! ובכלל כל הכבוד לבעלי שבמקום לנוח בערב לקח על עצמו עול נוסף... ה' תודה!"
או משהו בסגנון הזה.... בשפה שלך.
זה לא סותר שהמצב באמת מאתגר כמובן.
שימי לב, אפשר לומר - ''המצב קשה ואני גמורה'', ואפשר לומר - ''המצב מאתגר, אבל זה זמני!! הילדה תגדל, הפרנסה תשתפר, החמודה הזאת עוד תהיה יד ימיני ובע''ה נהיה עשירים כמו רוטשילד''!!!!!

 

[רחלה 123]

מזדהה מאד עם הקושי
אישית, אם אין אופציה אחרת לא הייתי מוותרת על העבודה אלא מנסה למצוא כל דרך שהיא לנסות להקל על שעת ההשכבה.

 

[ווילי וונקה]

לנסות להרגיל את הילדה להירדם בטקס פחות ארוך
או בקיצור- נכנסים למיטה והולכים לישון
קל לדבר קשה ליישם
אבל מנסיון של ילדים שהיו נרדמים רק איתי במיטה במשך כמה שנים- הרגלנו אותם אחרת
(הרגלנו- עבודה של בעלי...)

 

[החכמה צודקת]

ראשית, אומר לך שמילד לילד זה נעשה יותר קל.

לא ממש.......
אבל אם זה מרגיע אותך, תחשבי ככה.

 

[שווה מיליונים]

אני למדתי להוריד פרופיל
הבית לא צריך להיות מושלם העיקר אמא שמחה וילדים שמחים
זה זכות עצומה לגדל ילדים
תחפשי איזה חברה טובה שתוכלי לשתף אותה בקשיים לי זה מאוד עוזר

 

[שווה מיליונים]

אולי תנסי לבקש לעבוד מהבית לפחות יום אחד
זה משחרר את הלחץ

 

[רפ]

אבל הכי קשה לי זו שעת ההשכבה (ויש לי ילדה אחת בנתיים..)

יכול להיות שקשה לך דווקא בגלל שיש לך רק ילדה אחת בינתיים.
אצלי עם כל ילד נוסף ההשכבה הפכה לטקס יותר רשמי עם פחות התנגדויות מצד הילדים, (ועדיין זה סוחט מאוד).
לילד אחד קשה להבין שהגיע הזמן לישון, כשהוא היחיד שהולך לישון.

משהו שעזר לי בנושא - כשאני משכיבה אותם לישון כל הבית חושך ושקט עד שכולם נרדמים. זה מכניס אותם לאווירה של שינה.

 

[Ravid.G]

וואו... זה מדהים שבהתחלה כל כך קטנה כבר את מרגישה בהבדל... מה יהיה אחרי הלידה של השלישי??
כביסות וקיפולים שלא נגמרים אף פעם גם לא בערב פסחחחח ושלא נדבר על גמילהההה

אם זאת אפשרוח, אני הייתי דווקא נוטה לכיוון של קיצוץ שעות העבודה *שלך*.
לעבוד עד 15.00 במקום עד 17.00.

>> מגיעה לבית לפני כולם 'מתקתקת דברים...' ואז יותר פנויה בשעות הערב.

אצלנו כולם מגיעים יחד אחרי העבודה והמסגרות לבית וזה בהחלט טירוףףף,
אבל בימים שאני 'מפרגנת לעצמי' ויוצאת מוקדם מהעבודה ומגיעה כמה שעות לפני כולם -- זה עולם אחר!
כל זה יועיל אם את 'תקתקנית..' אם לא וההגדרה הזו קשורה לבעלך... אז כנראה עדיף שישאר בערב ותילמדו עם הזמן לצמצם מותרות...

וכן, כמו שכבר הציעו >> להוריד פרופיל!..

 

[אברהם אייזן]

ואולי מעוד פינה
לפעמים עדיף לעבוד עוד קצת בעבודה ובכסף הזה להביא עוזרת שתנקה ותסדר קצת את הבית וכך יהיה לך יותר רגוע בראש

 

[מיכל ב']

אני בעד שאם זה קשה לך כרגע-
אז או לפרוס את משכנתא ליותר שנים.
או לנסות תוספת הכנסה ממקור אחר.
או לנסות לשחק עם השעות של העבודה.

אני לא חושבת שאת מתפנקת כשאת מביעה חוסר פניות ועייפות.
להגיע ב5 הביתה זה מאד מעייף, אחכ להיות עם ילדה אחת שאין לה חברה בבית,
שזה אומר להעסיק אותה צמוד כל הזמן,
ואז גם להשכיב..
אם בעלך היה יכול להגיע לשעה אפילו, היה מאד מקל עלייך.
תחשבי בכיוון הזה.
נניח שיחזור להיות בבית מ6-7 או מ7-8.

 

[רפ]

אני כבא לא יודעת מה יותר חשוב?? הכסף שמביאה העבודה הזו או הקלת העומס אם נוריד אותה והוא יוכל להיות יותר בבית לעזרה?

ממש לא מתוך מטרה לייאש:
התוצאות של כל בחירה שהיא יישחקו במהלך הזמן.

מתכוונת לומר: נניח שתחליטו להמשיך עם העבודה. עם הזמן ההוצאות בעז"ה גדלות רק מתוך סיבות טובות, ואז עלולה להיווצר הרגשה שגם אנחנו עובדים כל כך קשה וגם לא משיגים רווחה כספית.

מצד שני אם תחליטו להוריד עומס מהעבודה, הרי לא תשבו ותבלו כל היום, ועם הזמן עלולה להיווצר הרגשה שגם ויתרנו על תוספת הכנסה בשביל חיים פחות עמוסים ומצד שני אנחנו עדיין לא מוצאים זמן לכל מה שחלמנו עליו והורדנו עבורו שעות עבודה.

חייבת להגיד שאני מבינה מאוד את המצב שלך! והוא לא פשוט.
רק שלדעתי ההשקעה אמורה להיות יותר בכיוון הרגשי.