התייעצות יום נישואין .... ואי אפשר להשאיר את הילדים לבד

[תותית י.]

אשמח לייעוץ
יש לנו השבוע יום נישואין , ומאוד רצינו קצת לצאת להתאוורר, הבעיה היא שאין לנו שום אופציה להשאיר את הילדים לבד
הגדולה בת 12 הקטנה בת1.3
וגם בייביסיטר לא בא בחשבון כי יש לי ילדים עם חרדות ואני צמודה אליהם פשוט ככה,
ניהיה מצב שאין לי אויר
מה אתן מציעות? לצאת איתם גם? או פשוט לא לצאת וזהו??
אשמח סתם לשמוע את דעתכם על הנושא בלי קשר ליציאה ...
גן לכן יש את ההתמודדות הזאת?
מה אתן עושות?

נשמע כ"כ קשה...
אולי יום שישי בבוקר זה אופציה? (אם את בחופש...)
חשוב מאד להתאוורר

 

[חנש]

יש לך 2 אתגרים:
1. איך לחגוג יום נישואין?
2. איך להתאוורר, כי חנוק לך.
מבינה את תחושת המחנק, גם הצער על מה שקרה,
גם הדאגה על מה שיהיה, וגם ה"לא לצאת בכלל".
הכי חשוב זה להתמודד קודם עם תחושת האוורור, כי זה בשביל הנפש,
וגם במצבים לא פשוטים הא' ב' זה להגיע למצב של אוויר.
תמצאי דרך לצאת, למקום קרוב, אפילו עם מונית, אפילו לבד.
ואולי כשתצאי ייפול לך רעיון למתנה יפה, למכתב יפה, למשהו לקנות כדי להכין.
ואפשר בהחלט לבלות בבית ביום נישואין, להדליק נרות אווירה וריח, להכין משהו מפנק,
לשים מוזיקה, לדבר.
יש דברים שממש קל להכין, למשל סטייק, תפו"א בתנור, ויין.
אם לא מתפנקים בחוץ, אז לפחות בבית.
להרגיע את עצמך זאת מצווה חשובה בעת הזאת, וגם להשקיע בבית, זו תמיד מצווה.

 

[לארג']

היו לנו כמה ארועים בימים האחרונים שתכננו לחגוג והיה מאוד ברור לכולם שבימים האלו לא חוגגים, גם לא בפורמט מצומצם.
מאות רבות של יהודים נטבחו, עוד מאות חטופים ופצועים, החיילים שלנו מצויים בסכנת חיים, אלפי משפחות אבלות, הורים שכולים, יתומים, אלמנים ואלמנות, אז כן, ללא ספק (גם בלי קשר לאיפה להשאיר את הילדים) נוותר על חגיגת היום נישואים וגם על יום ההולדת העגול וכל ארוע שבימים כתיקונם היינו חוגגים כראוי.
הרי אם אחד הנרצחים או החטופים היו אחים או ילדים שלנו, לא היה עולה על דעתנו לשאול כזאת שאלה, אז בגלל שאת נפשנו השם הציל, לא נחוש את צערם??

מה זה יוסיף להישאר בבית? באמת אני שואל

רוב רובם לא יוצאים מפחד,ואדרבה צריך לחזור לשגרה מהר לבריאות הנפש

 

[יניב]

יש הבדל בין "לחגוג" עם לב אטום למצב...
ובין לדאוג שהנפש שלך תישאר בריאה כדי שיהיה לך כוח לעשות את כל מה שצריך לעשות בימים אלו.

זה לא שצריך להשתדל להיות בשגרה כי האויב מנסה לקלקל לנו את השגרה, ממש לא.

זה קצת כמו לומר לרופאים בבית חולים: "איך אתם מעיזים לקחת הפסקה ולשתות קפה כאשר אנשים נמצאים בין חיים למוות?"

להיות שבורים ועצובים זה לא עוזר לאף אחד,
זו מטרת האויב.
המלחמה היא לא רק נגד החמאס וכו'
היא גם אצלנו פנימה.
החמאס הורג אלפים (והופך אותם ליהודים קדושים) והפחד, הדיכאון והחרדות מזיקים למיליונים! (אבל הם לא הופכים לקדושים...).

כשאחד מתעודד ומשתדל לעודד, זה עוזר לכל העם, גם לחיילים בקרב, גם לאנשים השבורים, כולנו עם אחד וכולנו משפיעים על כולם!

לגבי יום הנישואין, עצה טובה, פשוט להתפלל על זה, איך לחגוג את היום באופן הכי טוב שתצאו חזקים ממנו עם כוחות להעניק ולתת.


תצליחו ותשמחו!

 

[שולמית רוז]

מצטרפת לכל מי שחיזק כאן בעניין הזה, שאנו צריכים לא לתת לאויב לשבור את רוחנו ולשמור על מצב נפשי תקין.
בנוסף, במיוחד הורים לילדים, צריכים להיות עם כוחות ולא מדוכאים. כדי לתת לילדים את הגב, את התמיכה ואת הדוגמה לכך שאנו לא נשברים.
עצובים? כן כואבים? כן. מדוכאים ומיואשים? לא
ולכן אני חושבת שממש חשוב להתאוורר כשמרגישים צורך. וזו אפילו מצווה.

 

[לארג']

אם הילדים בלימודים ללכת בבוקר לבריכה זוגית ולאחמ"כ ללכת למסעדה חלבית

 

[לצו]

למעשה זה עוד אחד מסוג האשכולות של 'פגע וברח' ב11 בבוקר הונח יסוד. ב12 קומה ראשונה. וכך נבנה לו אשכול עם פרשנויות, מוסר, עצות, התנצלויות וכו' אבל הבעל הבית לא נמצא בשביל לאשר את התוכניות.

מה שכן גיליתי רמז שהבעה"ב השאיר... יש פה הרי דיון שלם אם מטרתם היא חגיגת יום נישואין בעיקר או יציאה לנשום אויר צח. עיינתי לי לתומי בתגית, אותה תגית שמקפלת בתוכה את כל המהות של האשכול והבנתי שמטרתה היא רק בס"ה רוגע ואוויר. היומנישואין הוא רק הזדמנות.
זהו. סיימתי.

היות ויש לי מחשב רק בעבודה לא הייתה לי הזדמנות להגיב,
תקשיבו ריגשתם! איזה אכפתיות איזה קבלת האחר,

אז ככה,
זה באמת לא הרצון לחגוג , זה איוורור, זה עצירה מהטירוף , המטרה שיתן לנו כח להמשיך לתת לילדים את החוסן שהם צריכים. והם צריכים !! ובשקט בשקט... אני לא רגועה בכלל , ומנסה לשדר לילדים רוגע , ובשביל זה צריך להטעין כח.
אי אפשר לטמון ראש ולהגיד לא לצאת, לא לשמוח, לא גוון בחיים.. בשביל לשרוד , צריך להטעין את עצמינו.
מקווה שהובנתי.
תודה לכולם
חיזקתם אותי וריגשתם.
בשורות טובות