יולדת, מה מפנק אותך?

[תמנונה]

סליחה שאני הופכת לך שוב את הגלגל.
אשה אחרי לידה לא אמורה לשטוף את הבית, ותשאלי כל רופא נשים מתחיל.
זה מסוכן ומזיק.

עמדתי בזה ב"ה.

רופאת נשים גם אמרה לי שאני משוגעת שאני לא עושה את כל הבדיקות. רופאת נשים גם אמרה לי לא לצום ביום כיפור בחודש רביעי. אז מה? רופאי נשים חייבים לבטח את עצמם.

 

[חלזונות]

חשבתי ששמעת על הדבר הזה .
הרעיון הוא שעות סיוע תמורת שעות סיוע.
והכל מנוהל כמו בנק
שמעתי על כמה מקומות שעושים זאת וזה הולך יפה.

אני נותנת למשל שעה של אפיה ומקבלת תמורה שעה של גיהוץ אבת זה לא חייב מאותה אשה
אלא מהבנק.

אם תרצי אתן לך מס טלפון של אחת שאחראית על כזה דבר באיזורה

מה הרעיון בזה? אם יש לי שעה לגהץ לעצמי, למה שאתן את הגיהוץ לאחרת, ובזמן הזה אני אופה לה עוגה? לא עדיף שכל אחת תשתמש בבנק הזה לעצמה?
לא הבנתי

 

[מרשימה]

עמדתי בזה ב"ה.

רופאת נשים גם אמרה לי שאני משוגעת שאני לא עושה את כל הבדיקות. רופאת נשים גם אמרה לי לא לצום ביום כיפור בחודש רביעי. אז מה? רופאי נשים חייבים לבטח את עצמם.

הנזק הוא לטווח ארוך, ולא נראה מייד.
צריך לתת לשרירים להחלים לפני שמעמיסים עליהם שוב.

 

[y&m]

עמדתי בזה ב"ה.

רופאת נשים גם אמרה לי שאני משוגעת שאני לא עושה את כל הבדיקות. רופאת נשים גם אמרה לי לא לצום ביום כיפור בחודש רביעי. אז מה? רופאי נשים חייבים לבטח את עצמם.

אין שום קשר בין ההקבלות.
ידוע שפעילות פיזית מהסוג הנ"ל מאד לא בריאה לפני שהמערכת חוזרת לעצמה.

ואגב, ההשלכות שלה לא תמיד מיידיות - אלא נצברות ועלולות לפגוע מאד לטווח הרחוק.

 

[תמנונה]

טוב אז פעם הבאה תשלחו לי עוזרת בבקשה

 

[חלזונות]

עמדתי בזה ב"ה.

רופאת נשים גם אמרה לי שאני משוגעת שאני לא עושה את כל הבדיקות. רופאת נשים גם אמרה לי לא לצום ביום כיפור בחודש רביעי. אז מה? רופאי נשים חייבים לבטח את עצמם.

יש הבדל בין לצום ביום כיפור לבין לשטוף רצפה שלושה ימים אחרי לידה.
יתכן שקורצת מחומר אחר, אבל לרוב הנשים בעולם מסוכן לשטוף רצפה מיד אחרי הלידה.
לא רוצה להכנס כאן לדיון על הנושא, אולי לא מתאים לכתוב על זה בפורום חרדי, אז אני לא ממשיכה.
ואשה שלא צמה ביום כיפור כי הרב אמר לה לעשות כדברי הרופא, עושה את אותה מצווה כמו מי שצמה ביום כיפור.
אין מצוה דוקא לצום. יש מצוה לעשות את רצון הבורא.
ואם הבורא רצה שהאשה לא תצום, זה טוב בעיניו יותר ממה שהיא צמה ואולי מזיקה לתינוק.
(דברי האם שלא צמה בשנים האחרונות ביום כיפור. ואני מדגישה את זה, כי זה לא קל לא לצום בכזה צום קדוש, אבל יחד עם זה מדובר בהצלת נפשות!!!)

 

[3154]

הולכת להפוך את הגלגל:

אני בלידה שניה חזרתי הביתה אחרי 3 ימים ושטפתי את הבית, אח"כ דווקא הלכתי להורים שלי לשבוע אבל אני כיבסתי לי, אני בישלתי לי ולבעלי וגם קמתי מוקדם להכין לבעלי כריך לארוחת בוקר.
כל הנ"ל נכון גם ללידה ראשונה למעט החזרה הביתה והשטיפה (שם הלכתי אחרי שבועיים לנקות כי מישהו ביקש את הדירה לשבת ואז ניקיתי לכלוך של 3 שבועות...).

לא חשבתי שמישהו אמור לטפל בכביסות המלוכלכות שלי, אצל ההורים שלי לא מבשלים יותר מפעם- בשבוע כך שאני הייתי אחראית על ארוחות צהריים וערב, לפנק את בעלי בארוחת בוקר זה משהו שרק בחופשת לידה אני יכולה להספיק, ושמישהו יחזיק לי את התינוק/ת ואני אישן?? בשביל מה ילדתי אותה אם לא כדי לטפל בה? אמא שלי גידלה 7 ילדים והיתה ערה איתם לילות. אז למה שתחזור על זה?

אני כ"כ מוזרה ושונה? אף אחת פה לא מזדהה איתי?

שאלה: לשם מה הלכת להורים שלך, אם את עשית הכל לבד?

 

[לבן]

עמדתי בזה ב"ה.

רופאת נשים גם אמרה לי שאני משוגעת שאני לא עושה את כל הבדיקות. רופאת נשים גם אמרה לי לא לצום ביום כיפור בחודש רביעי. אז מה? רופאי נשים חייבים לבטח את עצמם.

פעילות פיזית מהסוג שאת מתארת יוצרת לחץ על שרירי רצפת האגן שחלשים מאד אחרי הלידה.
לחץ כזה עלול לגרום לנזקים קשים מאד לטטוח ארוך (צניחת ר. שלפוחית רגיזה, החלשות משמעותית של כל האברים באזור רצפת האגן).
כל פעילות כמו גיהוץ, שטיפה, הליכה או עמידה ממושכת, ספורט, וכן שימוש בחגורות בטן ועוד אסורים באיסור מוחלט עד שישה שבועות אחרי לידה, לא משנה איך את מרגישה. אני מאמינה שאת לא רוצה להגיע לניתוח כריתה בגיל 50, ואישה שמתנהגת כך- רוב הסיכויים שרצפת האגן שלה פשוט בקריסה.
לגבי צום- בדרך כלל רופאי נשים לא אומרים סתם כך לא לצום. מכירה אחת שהתחכמה וצמה ואיבדה את התינוק.

 

[שרלוט]

עמדתי בזה ב"ה.

רופאת נשים גם אמרה לי שאני משוגעת שאני לא עושה את כל הבדיקות. רופאת נשים גם אמרה לי לא לצום ביום כיפור בחודש רביעי. אז מה? רופאי נשים חייבים לבטח את עצמם.

אם הייתה סיבה למה הרופאה החליטה שאסור לך לצום מן הראוי ללכת עם זה לרב
והוא זה שיפסוק אם אכן הרופאה צודקת או לא.
כתוב: ''וחי בהם''. כפשוטו.
ואגב, על פי ההלכה אסור לאישה לצום יום כיפור שלושה ימים לאחר הלידה כי היא נקראת
חולה שיש בו סכנה אז כנראה צודקות אלו שהעירו פה שזה מסוכן לשטוף את הבית, לסחוב דלי עם מים להתכופף, להתאמץ וכו.
העיקר שתהיי בריאה עם כוחות והרבה מצב רוח ושמחה!!
ואגב, עכשיו אני מבינה גם מבינה איך את יכולה גם:
לטפל בתינוק
לשטוף את הבית
להכין סנדוויץ לבעל
לכבס
שאלתי את עצמי: כמה זוגות ידיים יש לך?
עד שראיתי שקוראים לך תמנונה
[ואני לא יורדת פה על אף אחד, תקחו את זה בהומור]

 

[מרשימה]

לגבי צום- בדרך כלל רופאי נשים לא אומרים סתם כך לא לצום. מכירה אחת שהתחכמה וצמה ואיבדה את התינוק.

יש רופאים שבאופן גורף אומרים לא לצום, כי זו ההנחיה הכללית לגבי הריון (ברור לכולנו שבהריון לא צמים סתם) והם לא מבינים את החשיבות של יום כיפור.
לכן חשוב להבין מהרופא האם יש לו סיבה ספציפית שהוא אוסר לצום או שזו הדעה הכללית שלו לגבי נשים בהריון.
וכמובן לשאול רב שמבין בעניינים אילו.

 

[תמנונה]

וואו מה עוררתי פה.

ואשה שלא צמה ביום כיפור כי הרב אמר לה לעשות כדברי הרופא, עושה את אותה מצווה כמו מי שצמה ביום כיפור.
אין מצוה דוקא לצום. יש מצוה לעשות את רצון הבורא.
ואם הבורא רצה שהאשה לא תצום, זה טוב בעיניו יותר ממה שהיא צמה ואולי מזיקה לתינוק.
(דברי האם שלא צמה בשנים האחרונות ביום כיפור. ואני מדגישה את זה, כי זה לא קל לא לצום בכזה צום קדוש, אבל יחד עם זה מדובר בהצלת נפשות!!!)

לא נכנסתי לעניין של מי שחייבת לא לצום. כל מה שאמרת לעיל בודאי נכון.
אבל אני יודעת שלנשים הרות ביום כיפור מתירים רק במקרים ספציפיים מאד. אני הרגשתי על עצמי שאני חזקה ויש לי מספיק כח לצום ולכן זה אפילו לא נכנס למצב של שאלת רב.
וגם זיהיתי שהרופאה אומרת את זה כהנחיה כללית.

יש רופאים שבאופן גורף אומרים לא לצום, כי זו ההנחיה הכללית לגבי הריון (ברור לכולנו שבהריון לא צמים סתם) והם לא מבינים את החשיבות של יום כיפור.
לכן חשוב להבין מהרופא האם יש לו סיבה ספציפית שהוא אוסר לצום או שזו הדעה הכללית שלו לגבי נשים בהריון.
וכמובן לשאול רב שמבין בעניינים אילו.

בדיוק.

ואגב, על פי ההלכה אסור לאישה לצום יום כיפור שלושה ימים לאחר הלידה כי היא נקראת
חולה שיש בו סכנה אז כנראה צודקות אלו שהעירו פה שזה מסוכן לשטוף את הבית, לסחוב דלי עם מים להתכופף, להתאמץ וכו.
העיקר שתהיי בריאה עם כוחות והרבה מצב רוח ושמחה!!
ואגב, עכשיו אני מבינה גם מבינה איך את יכולה גם:
לטפל בתינוק
לשטוף את הבית
להכין סנדוויץ לבעל
לכבס
שאלתי את עצמי: כמה זוגות ידיים יש לך?
עד שראיתי שקוראים לך תמנונה
[ואני לא יורדת פה על אף אחד, תקחו את זה בהומור]

-שלושה ימים? אני שמעתי 24 שעות.
-שטפתי ביום הרביעי
-לייק על האבחון של השם ועל התגובה העניינית.

 

[תמנונה]

שאלה: לשם מה הלכת להורים שלך, אם את עשית הכל לבד?

האמת? אחרי לידה ראשונה כי זה מקובל. ועד שהתארגנו עם עריסה אמבטיה וכד'.
אחרי לידה שניה באמת הלכתי הביתה אבל בגלל הברית חששתי קצת וחשבתי שאצטרך עזרה, בסוף לא היה צורך.
אה, וגם היה נורא קר ולא היה לי מספיק חימום.
וגם אמא שלי התקשרה ואמרה שהיא לא יכולה לעזור לי בשלט רחוק ובבקשה שאגיע. יחי העזרה (לא כועסת עליה או משהו חס וחלילה)

לידה הבאה בעז"ה- הביתה ומיד!!

 

[רחל1]

מה הרעיון בזה? אם יש לי שעה לגהץ לעצמי, למה שאתן את הגיהוץ לאחרת, ובזמן הזה אני אופה לה עוגה? לא עדיף שכל אחת תשתמש בבנק הזה לעצמה?
לא הבנתי

השעה של הקבלה לא צריכה להיות באותה שעה של הנתינה, זה דבר ראשון. כלומר את יכולה לתת בזמן אחד ולקבל בזמן שני.
דבר נוסף - יש דברים שאת יכולה לעשות ביחד עם דברים שאת עושה בכל מקרה. ואז את לא 'מבזבזת' שעה ולוקחת שעה.

(עדיין לא התנסיתי בבנק הזמן אך כך זה נראה לי)

 

[ari]

רק לי קשה האיסופים של "הגדולים" מהגנים?
בעלי עושה הכל בבוקר אבל לא נמצא בצהריים.. וכך יוצא ששבועיים אחרי לידה אני יוצאת לשעה של איסופים (חלשה חלשה אין מה לעשות) במקום 20 דקות.
תפנקו אותי! תביאו את הילדים הביתה! אני אסתדר עם הכביסות (ב"ה יש מייבש) והארוחות (ב"ה רק ערב) והטיפול בתינוק ביום ובלילה (העדפה שאחד לפחות יהיה שפוי בבוקר) והמקלחות (ב"ה אחד למד להתקלח לבד).
וגם למדתי להרפות מהסדר והניקיון המושלם..

 

[איה איה]

סיפור בן 40 שנה כמעט,
מכירה אשה "תוצרת חוץ" שבאה ארצה מיד לאחר נישואיה,
בלי משפחה,
בלי טלפונים לחו"ל (כמעט),
בלי אמא להתפנק אצלה.
הן היו קבוצה של כמה חברות שתמכו זו בזו אחרי הלידות- בישולים, בייביסיטינג, עזרה עם "שלום זכר" (איך כותבים את זה ?! ) ובגידול הילדים.
קרובות אחת לשניה כמו אחיות.
זה עד היום ככה- היום הן עוזרות זו לזו לחתן ילדים

אולי צריך ליזום איזו חברה \ בנק הזמן ליולדות \ "ערבים" ("עריבות"),
לא כולן שייכות לאיזו "חמולה" שתתמוך בהן.

 

[חלזונות]

וואו מה עוררתי פה.

.

בתגובותי התכוונתי לענות לכל אותן נשים, שקוראות את הפוסט הזה ואומרות: וואי, איך תמנונה יכולה לצום, ואני לא? איך היא יכולה לשטוף את הבית ואני לא? ולהכנס לעצבים ודכדוך מזה שאחרות יכולות לעשות הרבה דברים והן לא. אני כמובן לא הולכת לתקן אותך, כי כבר עשית מה שעשית ואם לא ניזוקת - אז מעולה. אני רק מעוררת נשים אחרות.

 

[סטאזרית]

הולכת להפוך את הגלגל:

אני בלידה שניה חזרתי הביתה אחרי 3 ימים ושטפתי את הבית, אח"כ דווקא הלכתי להורים שלי לשבוע אבל אני כיבסתי לי, אני בישלתי לי ולבעלי וגם קמתי מוקדם להכין לבעלי כריך לארוחת בוקר.
כל הנ"ל נכון גם ללידה ראשונה למעט החזרה הביתה והשטיפה (שם הלכתי אחרי שבועיים לנקות כי מישהו ביקש את הדירה לשבת ואז ניקיתי לכלוך של 3 שבועות...).

לא חשבתי שמישהו אמור לטפל בכביסות המלוכלכות שלי, אצל ההורים שלי לא מבשלים יותר מפעם- בשבוע כך שאני הייתי אחראית על ארוחות צהריים וערב, לפנק את בעלי בארוחת בוקר זה משהו שרק בחופשת לידה אני יכולה להספיק, ושמישהו יחזיק לי את התינוק/ת ואני אישן?? בשביל מה ילדתי אותה אם לא כדי לטפל בה? אמא שלי גידלה 7 ילדים והיתה ערה איתם לילות. אז למה שתחזור על זה?

אני כ"כ מוזרה ושונה? אף אחת פה לא מזדהה איתי?

אני - חוץ משטיפת רצפה (שבאמת לא מומלצת רפואית) - כמוך
ותמיד אחרי לידה (טוב, לא אחרי הראשונה) יש לי מרץ בעוצמה כזו, שאני פשוט משתגעת בבית (הרבה יותר מכרגיל)...
הלידה האחרונה שלי היתה בראש השנה, ובסוכות כבר בכיתי נואשות (בכ"ז הורמונים )שאני לא יכולה לצאת (אנחנו נוהגים לא להוציא תינוק בן פחות מחודש)
חמותי התנדבה לשמור לי עליו, ואני יצאתי קצת... ובשמחת תורה הלכתי עם הגדולים להקפות (שוב, במרץ, לא באילוץ)

אגב - שאלתי את רופאת הנשים על התופעה - והיא אמרה שיש תופעה כזו
סוג של "קינון" שממשיך גם לאחר הלידה
(אצלי זה הגיוני, הקינון עובד חזק, מחודש שביעי אין מצב שאני הולכת לישון עם סל כביסה שיש בו גרגיר)

אבל - אני לגמרי מקבלת את זה שזה לא הנורמלי, ושלרוב הנשים ממש לא קל בתקופה הזו
לי לא קל בתקופות אחרות (כשהפשוש מגיע לגיל חודשיים ומתחיל לצחצח את גרונו ביללות 24/7)

 

[תמנונה]

ואני התכוונתי לכמה דברים-

א. לנסות להבין אם אני באמת שונה ולא סטנדרטית כי עד עכשיו לא הרגשתי כך.
ב. בחינה עצמית של כל יולדת, מה באמת הצורך שלה ומה טיפה גולש לניצול והגזמה. בעקבות סיפור קרוב שהיה לי לאחרונה.
ג. האמת? גם קצת מקנאת. פשוט שטפתן לי את העיניים עם כל ההודעות הראשונות.

 

[mirih]

ארוחות טובות ומסודרות, לא רק לשבועיים!
וכן, מאוד חשוב להביא כפול ובשפע.
עוד דבר חשוב שיש בגד לברית או סתם ליציאה אחרי לידה.

 

[לנדא]

ואני התכוונתי לכמה דברים-

א. לנסות להבין אם אני באמת שונה ולא סטנדרטית כי עד עכשיו לא הרגשתי כך.
ב. בחינה עצמית של כל יולדת, מה באמת הצורך שלה ומה טיפה גולש לניצול והגזמה. בעקבות סיפור קרוב שהיה לי לאחרונה.
ג. האמת? גם קצת מקנאת. פשוט שטפתן לי את העיניים עם כל ההודעות הראשונות.

א. תשמחי שאת שונה ונזקקת פחות לעזרה, גם אני אחרי הלידה השניה היתי כזאת "שונה", ממש ב"היי" ומרץ מטורף.. אבל זה לא המצב הרווח אצל רוב הנשים.
ושאלת בהודעה הראשונה שלך:
אני כ"כ מוזרה ושונה?
אז כן, את שונה... אבל זה בהחלט לא הופך אותך למוזרה

ב. הלוואי שההינו מגיעים למצב שיולדת גולשת לניצול והגזמה... הלוואי שהיה לה את מי לנצל...
אם קראת את הכאב שעולה כאן ובאשכול המקביל לו בנושא
בטח ראית שגם אם היא היתה רוצה "להגזים ולנצל" אין לה איך ואת מי...
אגב, 'טיפוסות' "מגזימות ונצלניות" אינן משנות את טבען לקראת הלידה, אבל זה כבר נושא אחר...
וב"ה שרב הנשים המקסימות הן ממש ממש לא כאלו.... ואם הן זועקות לעזרה זה כבר במצב שהגיעו מים עד נפש....

ג. מקנאה? למה לא?
פשוט תנסי בלידה הבאה להתחיל ולהתפנק....
הבעיה היא... שלפי המצב כרגע (אם קראת את כל האשכול) את עלולה להתאכזב מרות כשתגלי שכל התגובות ה"מפנקות" כאן הן "משאלות לב כמוסות ולא ממומשות"...
מה שאומר שגם אם תרצי להתפנק... אין הרבה סיכוי שיהיה מי שיספק לך את זה....

ד. תהיי בקשר, כי כשהארגון שלנו (ראי הודעה 6 בעמוד 4 - איך שמים קישור להודעה מסוימת? אין מספרי הודעות?) יקרום עור וגידים.... זה רעיון מצוין לתת לך לנהל אותו בחופשת הלידה... מה שנקרא: זה נהנה וזה לא חסר....