נראה לי שקראתי אי-פעם סיפור על אדמו"ר שהיה צריך לאכול באחד הצומות (יש מצב שביוה"כ), הוא הורה לגבאים שיגישו לו את האוכל לעיני כל הקהל, ע"מ שיראו שכשם שצריך לצום בשמחה בזמני צום, כך צריך לאכול בשמחה כשחובה.כשהתורה מצווה על בן אדם לאכול ביום כיפור הוא צריך לעשות את זה באותו רגשי דביקות והתעלות ובקרבת ה'
בדיוק כמו זה שצם כפי ציווי התורה
שניהם זה אותה התורה
אנחנו עובדים את ה' ועושים את רצונו
ולא את רצוננו הרגשי