אין בזה פסיקה כוללת מותר או אסור.
זה עניין של תחושה בלבד.
אצלכם במושב זה מקובל ורצוי? תנאי השטח שלכם שונים.
בעוד שנהג מונית הוא מוזמן, מתוכנן, יש פה מטרה מסויימת של הסדר
עבודה נהג-לקוח.
בטרמפ המצב משוחרר יותר, חברי, בלי מחויבות ומשכך- הבעיות העלולות לצוץ הן גדולות וזמינות
יותר.
בפרט אחד שהוא באופן קבוע לוקח נשים ברכב ללא תשלום- המצב יכול לגרום לקרבה רגשית
יותר מאחד שזו העבודה שלו ומזה הוא מתפרנס.
תגידי את רצינית?!
במונית אני מרגישה הרבה יותר משוחררת מאשר בטרמפ, יושבת מכווצת, מוציאה סידור שיהיה לי איפה לתקוע את העיניים ורק מחכה כבר לעוף מהשטח החנוק והמלחיץ הזה.
'משוחרר יותר, חברי, בלי מחויבויות'- את יודעת מה את מדברת בכלל? ראית בן אדם שנכנס למונית, איך הוא מתיישב מרווח, ומשוחרר, ומרגיש בבית, כי הוא שילם.
ועל המילה 'חברי'- מי חבר של מי? את כותבת את כל זה מידיעה, מנסיון? או כמו שכתבה אפרת מסטיגמות?!
ואם זה אסור, זה אסור במושב הרבה יותר מבעיר, את יודעת כמה רכבים נוסעים בין צומת שילת למודיעין עילית, לבין כמה רכבים שנוסעים בין הצמתים המרכזיים לבין מושבים?!
מה שאסור אסור בכל מקרה, ומה שמותר, עושים בזהירות המירבית. ומי שצנוע- צנוע בכל מקום ומי שלא, מסתבך בעבודה, עם המשפחה, עם השכנים ועם כל העולם, והטרמפים זה רק עוד סימפטום.
לדעתי לעבוד קבוע עם גברים פי מיליון יותר גרוע מאשר ליסוע באיזה טרמפ קצר פעם בכמה זמן עם אדם לא מוכר. אה, וניסיתי את שתיהם. מהראשון ברחתי מהר, למרות שכלפי חוץ הכל בסדר, אבל מבפנים משהו נשחק. ובאפשרות הטרמפים אני משתמשת עד היום ומתכוונת להמשיך.