טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

למאי נפקא מינה

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מצטער, אבל אני ממש לא מסכים עם הגישה,
גם אם זה היה באנגלית, אין מקום ל'ערבוב' של שתי שפות, זה פשוט הופך את הטקסט לעילג ולא מכבד את הכותב.

ואולי, זו הגישה בחלק מן האתרים החרדיים, ולכן אנו עדים לשגיאות המביכות המועלות כאן.
מכאן עד לפלצות לב יש עוד איזו דרך כלשהי...
 

בתיה רחל

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
חבל, ס"ה שפת המדינה הציונית...
יש לזה כדורים :cool: :cool: :cool:
שפת המדינה הציונית?
המקור לכתיבה באופן כזה (זוכער, שאבעס, חאכעם וכד') הוא דווקא הבונדיסטים, שרצו לשרש כל קשר בין אידיש ובין לשון הקודש ולהפוך את שפת היידיש לשפה 'תרבותית' של העם.
צורת הכתיבה הזו הופיעה בספרים, שירים ומחזות רבים - לא מהסוג שמוסיפים יראת שמיים...
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
I dont belivit!​
1603742095779.png
 

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
שפת המדינה הציונית?
המקור לכתיבה באופן כזה (זוכער, שאבעס, חאכעם וכד') הוא דווקא הבונדיסטים, שרצו לשרש כל קשר בין אידיש ובין לשון הקודש ולהפוך את שפת היידיש לשפה 'תרבותית' של העם.
צורת הכתיבה הזו הופיעה בספרים, שירים ומחזות רבים - לא מהסוג שמוסיפים יראת שמיים...
הגם שיש מי שקורא ליידיש 'לשון הקודש', עדיין השפה היא לועזית ונכתבת ככל כללי השפות הלועזיות. לכן, אות אל"ף משמשת לניקוד פתח-קמץ ואות עי"ן משמשת לניקוד סגול-ציירה.
מצער לראות אנשים שאינם מבדילים בניקוד וכותבים 'שאבאס' וכדומה.
הייתי ממליץ גם לאקדמיה שכל מילה לועזית תנוקד באופן זה, כך נוכל לנקד נכון מילים אלו.
 

חני גרינשטיין

משתמש סופר מקצוען
הגם שיש מי שקורא ליידיש 'לשון הקודש', עדיין השפה היא לועזית ונכתבת ככל כללי השפות הלועזיות. לכן, אות אל"ף משמשת לניקוד פתח-קמץ ואות עי"ן משמשת לניקוד סגול-ציירה.
מצער לראות אנשים שאינם מבדילים בניקוד וכותבים 'שאבאס' וכדומה.
הייתי ממליץ גם לאקדמיה שכל מילה לועזית תנוקד באופן זה, כך נוכל לנקד נכון מילים אלו.
לנקד מילה באנגלית, למשל, בניקוד של האידיש (באמצעות אותיות אהוי) זה אותו שעטנז כמו לנקד אותה בניקוד של העברית (קמץ, פתח, סגול)
 

אלי מאיר

משתמש צעיר
עריכה תורנית
לנקד מילה באנגלית, למשל, בניקוד של האידיש (באמצעות אותיות אהוי) זה אותו שעטנז כמו לנקד אותה בניקוד של העברית (קמץ, פתח, סגול)
ועדיין חלק מקהילות האשכנזים נוהגות לכתוב בשמות הגיטין את השמות הלועזיים ע"פ הכתיב היידי
> נתקלתם פעם ב- דזשערדזש ?
ניחשתם נכון!
הכוונה ל - ג'ורג'
(או יותר נכון בהגייה האירופאית - ז'ורז')
 

חני גרינשטיין

משתמש סופר מקצוען
ועדיין חלק מקהילות האשכנזים נוהגות לכתוב בשמות הגיטין את השמות הלועזיים ע"פ הכתיב היידי
> נתקלתם פעם ב- דזשערדזש ?
ניחשתם נכון!
הכוונה ל - ג'ורג'
(או יותר נכון בהגייה האירופאית - ז'ורז')
כשקראתי לביתי בשם (שני) אידישאי, עם צליל של שפה זרה - צ'רנה הינדא,
אמר לי דודי שיח' (מתעסק הרבה עם כתובות וגיטין)
לפני שהיא תתארש, תודיעו לחתן שזו חתונה קתולית.
אין מצב לגט.
כי איך כותבים צ'רנה? טשערנא? צ'ערנא?

קיצור, מקווה בשבילה (ולא מסיבה זו בלבד) שתחיה עם בעלה הראשון בטוב ובנעימים עד מאה ועשרים.
 

אלי מאיר

משתמש צעיר
עריכה תורנית
כשקראתי לביתי בשם (שני) אידישאי, עם צליל של שפה זרה - צ'רנה הינדא,
אמר לי דודי שיח' (מתעסק הרבה עם כתובות וגיטין)
לפני שהיא תתארש, תודיעו לחתן שזו חתונה קתולית.
אין מצב לגט.
כי איך כותבים צ'רנה? טשערנא? צ'ערנא?

קיצור, מקווה בשבילה (ולא מסיבה זו בלבד) שתחיה עם בעלה הראשון בטוב ובנעימים עד מאה ועשרים.
למעשה מסתבר שגם בכתובה יכתבו טשרנא
(אין הכרח להכניס אות ע' לסימן הניקוד,
אך האות צ' (גרושה) בעברית המקורית אינה קיימת
ולכן הכתיב המקובל יותר בזה הוא שילוב של ט' וש' שנשמעים כמו צ''
ולגבי הסיום, הכלל המקובל ששמות לועזיים מסתיימים בא' ולא בה')
העיקר שיהיה הרבה מזל טוב... (בעתו ובזמנו) :)
 

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
ועדיין חלק מקהילות האשכנזים נוהגות לכתוב בשמות הגיטין את השמות הלועזיים ע"פ הכתיב היידי
> נתקלתם פעם ב- דזשערדזש ?
ניחשתם נכון!
הכוונה ל - ג'ורג'
(או יותר נכון בהגייה האירופאית - ז'ורז')
רק תיקון קטן: דזשארדזש.
אל"ף משמשת לקמץ פתח, ובמקרה שלנו לקמץ קטן.
 

קנקן חדש

משתמש פעיל
עריכה תורנית
למעשה מסתבר שגם בכתובה יכתבו טשרנא
(אין הכרח להכניס אות ע' לסימן הניקוד,
אך האות צ' (גרושה) בעברית המקורית אינה קיימת
ולכן הכתיב המקובל יותר בזה הוא שילוב של ט' וש' שנשמעים כמו צ''
ולגבי הסיום, הכלל המקובל ששמות לועזיים מסתיימים בא' ולא בה')
העיקר שיהיה הרבה מזל טוב... (בעתו ובזמנו) :)
יותר מסתבר שיכתבו טשארנא או טשערנא. הרגילים לכתוב שמות ביידיש אינם מסוגלים להחסיר אות ניקוד, כשם שאין אפשרות לכתוב בשפה לועזית ללא אותיות הניקוד.
 

חני גרינשטיין

משתמש סופר מקצוען
למעשה מסתבר שגם בכתובה יכתבו טשרנא
(אין הכרח להכניס אות ע' לסימן הניקוד,
אך האות צ' (גרושה) בעברית המקורית אינה קיימת
ולכן הכתיב המקובל יותר בזה הוא שילוב של ט' וש' שנשמעים כמו צ''
ולגבי הסיום, הכלל המקובל ששמות לועזיים מסתיימים בא' ולא בה')
העיקר שיהיה הרבה מזל טוב... (בעתו ובזמנו) :)
בכתובה זה לא מעכב, איך שלא יכתבו.
הבעיה היא חלילה בגט.

והצ' הגרושה שלך מוצלחת. במיוחד בהקשר שבה נכתבה...
 

אלי מאיר

משתמש צעיר
עריכה תורנית
הבעיה היא חלילה בגט.
לא עליכם ולא עלינו.
בעיקרון אם משתמשים בעיקר בשם הישראלי,
ניתן לכתוב רק אותו ולהוסיף "וכל שום דאית וכו'"
אמנם אם משתמשים בשני השמות יחד אז כבר יש סוברים ששם אחד אינו שם כלל אלא חצי שם.
 

סערצע

משתמש מקצוען
אין מצב לגט. כי איך כותבים צ'רנה? טשערנא? צ'ערנא?
אין צורך בדאגות מיותרות. בשמות אידישאיים נפוצים אין כל ספק, שכן כבר דנו בהם הפוסקים ועל־פיהם נערכו גיטין [והחוששים ומסתפקים, בכלל מוציאי לעז על הראשונים].
הבעי' הינה באלו הלועזיים שמקרוב באו, כ'דזשודי' וכיו"ב.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

פרק קמב א מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה:ב קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן:ג אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד:ד בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי:ה הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי:ו זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים:ז הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:ח הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי:
נקרא  6  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה