טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

1705357010767.png
 

הספרן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
יוצרי ai

נמבר וואן

משתמש פעיל
דבר שמפריע לי כבר כמה זמן:
שכותבים במודעות אבל:
הלוויה התקיימה אור למ"ט בתשרי [דוגמא]
לא יותר מתאים לכתוב בליל מ"ט תשרי??
האם הביטוי אור ל מתאים כאן? האם מודעת אבל זה זה מקום לביטוי חגיגי כזה?..
"אור ל" תכתוב בהזמנה לאירוע חגיגי...
אבל הלוויה??

אגב, יש כאלו שמגדילים לעשות וכותבים:
הלויה התקיימה בח"י בטבת [במקום בי"ח טבת]
-
בכלל נשגב מבינתי, מודעת אבל זה מקום למליצות?
 

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
הלוויה התקיימה אור למ"ט בתשרי [דוגמא]
בזכרוני, לפי המבואר בתחילת מסכת פסחים ובמפרשים שם, המונח 'אור ל' הוא לישנא מעליא של חושך ולילה.
ולפי שאין רוצים להשתמש בלשון ההיא, כותבים בלשון משופרת יותר.
ואין לזה ענין לשמחה או אבל. אם כבר, יהיו מארי דרזין מקפידים יותר בשעת מיתה, שמידת הדין מתוחה..
הלויה התקיימה בח"י בטבת [במקום בי"ח טבת]
ומה נאמר על בני ספרד שנודבים 'ח"י שקלים' וכדומה?
הא למדת שאין זה כי אם ענין של טעם. כל צירוף 'י"ח' הרי הוא 'חי', ואין ענין בזה דווקא להוציא מן המת. (וכן שאר צירופי לשון כבר נתאזרחו וקיבלו חיים משל עצמם, עד שאין בודקים מהם ולמעלה..)
- בכלל נשגב מבינתי, מודעת אבל זה מקום למליצות?
אם קינה נכתבת במליצה, ומסודרת לפי א"ב, גם מודעת אבל יכולה להיות מליצית.
הכלל בזה הוא, שהמליצה פונה אל הרגש. אינה מעבירה ידיעות יבשות, כי אם מזרימה חיות ורעננות, תחושות שמועברות על ידי מליצות המבטאות את שאין בכח מילים רגילות לבטא.

בשעת שמחה - המליצה נאמרת על מנת שיפרוץ רגש של שמחה, ולכן מרבים בתיבולי לשון ושעשועי אמרים.
ובשעת אבל - על מנת לגרום לבכי, כאשר חכמים הגידו 'דידל ידלוניה'. והיו גם היו מספידים ומקוננות, מהן זמניות ומהן קבועות, ההולכות לבתי ההספדות ומתנות קולן כבודדות, אחת עונה וכולן מטפחות וכף על ירך סופקות. צא וראה במקראות ובמסכת מועד קטן ועוד מקומות. ודי לנו בהספד הנודע על 'ארץ צבי גדלה שעשועיה', שכולו אומר הוד והדר, יופי מליצה בחין ערך.
 

נמבר וואן

משתמש פעיל
ומה נאמר על בני ספרד שנודבים 'ח"י שקלים' וכדומה?
הא למדת שאין זה כי אם ענין של טעם. כל צירוף 'י"ח' הרי הוא 'חי', ואין ענין בזה דווקא להוציא מן המת. (וכן שאר צירופי לשון כבר נתאזרחו וקיבלו חיים משל עצמם, עד שאין בודקים מהם ולמעלה..)
אתמהה, כנראה דברי לא הובנו. לא היתה בעייתי מצד להוציא מן המת, אלא מצד המליציות והחגיגיות בשעת אבל.
כלומר, וכמו שתסכימו איתי לגבי מודעת אבל שכתוב בה: הלוייה התקיימה בטו"ב בחודש... שלדעתי זה נותן טעם לפגם.
אבל חי שקלים זו מצוה אדברבה ואדרבה יש לקשט את המצוה במליצות נאות.
אבל לוויה??

עכ"פ העבודות המגיעות לפתחי אין בהם סגנון של הפיכת י"ח לח"י וכ"ז לז"ך בהקשרים שאינם חגיגיים.

לגבי ההוכחה מקינות, אכן קושיא מעניינת על דברי, אך ההרגשה שלי שאין ראיה משם,
אך עדיין לא אוכל להצביע על ההבדל טרם אתבונן.
תודה!
 

הודו לה'

משתמש מקצוען

כל שם שתרצה

מהמשתמשים המובילים!
וכמו שתסכימו איתי לגבי מודעת אבל שכתוב בה: הלוייה התקיימה בטו"ב בחודש... שלדעתי זה נותן טעם לפגם.
אבל חי שקלים זו מצוה אדברבה ואדרבה יש לקשט את המצוה במליצות נאות.
לדעתי כל זה אכניס בקל וחומר של 'ענין של טעם'.
התכוונתי שגם בזה אין מניעה. נפשו בטו"ב תלין וזרעו יירש ארץ..
הרואה יראה - בפרט אצל בני ספרד, גדוליהם וחכמיהם - שהיו המניינים הללו שגורים על פיהם כדבר שבשגרה, יצאו מגדר מליצה ונכנסו לגדר מטבע לשון שגורה. לפיכך אין להם בזה טעם לפגם באומרם שפלוני השיב נשמתו ליוצרה בז"ך בחודש. ואפילו לא יביטו על ההקשר של 'נשמה זכה' וכדומה.
פשוט כל מנין מסוים הופך לו למילה מדוברת בפני עצמה. אפילו במקום שבו לא תידרש מליצה כלל.
ואכמ"ל, אמנם שמעתי באומרים לי כי בזה נבדלו בני ספרד מבני אשכנז, שבקוראם בספרי התלמוד והפוסקים, למשל, האשכנזי יאמר דף קוף נו"ן זי"ן, והספרדי יאמר דף קנז, ועל כן תמצא אצלם רבות שיכתבו 'דף זקן' וכדומה, לפי שהיו קוראים שם הדף ככתבו וכצורתו. וזה השורש לכל שעשועי הלשון שהיו עושים בענין המניינים. אמנם כאמור, שעשוע זה היה רק בתחילתם של דברים ושורשם. ברם, לאחר שנתאזרחו המילים בפי כל, שוב לא ראו בהם ענין מליצי, ונאמרות בכל ענין ולשון. וכבר חכמים הגידו כי על טעם וריח אין להתווכח, על כן אשים קנצי למילין. שמענה ואתה דע לך. ומהרה יבולע המוות לנצח, ולא יהיה על מה להתנצח.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  54  פעמים

אתגר AI

תרפיה בבעלי חיים • אתגר 143

לוח מודעות

למעלה