טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

[א-ירושלמית]

כך בפסוק: "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח..." (דברים טו, ח)

בלי ידיעה עמוקה בתנ"ך ובכללי הדקדוק והניקוד העבריים לפי הטעמים, אי אפשר לקחת דוגמה משום כיוון לשום כיוון, ואי אפשר להוכיח כלום!

יש לא מעט מקומות בהם נראה לכאורה סתירות בין כללי הדקדוק למובא בפסוק, ולא כך הוא; אלא רק על ידי ידע עמוק ושוטף בכללי הדקדוק - אפשר להבין תופעות רבות מאד.

 

[GRN]

זה פשוט מאוד
אחרי אותיות אהוי אין דגש בבגד כפת בראש מילה

 

[RacheliArt]

בעיתון קטיפה(לא חדש) כתוב בפרסומת ללניאדו כך:

"אני הגעתי ללניאדו לפני 3 שנים ויצאתי עם תינוק חמוד! כשהחברות שלי שואלות אותי לאיזה בי"ח ללכת, אני לא מתלבטת אפילו לשניה...לניאדו!""

יענו, היית יולדת במעייני, היה יוצא מכוער?

 

[riki-v]

יש טעיות קריטיות יותר

בקטיפה התפרסמה כתבה עם סיפור חיים סוחף, ובטעות נכתב כאילו זה סיפור חייה של הגב' מיקה לשם. היא מבקשת להבהיר ולהעביר לכמה שיותר אנשים את הטעות, עקב אי הנעימות שנגרמה לה:

זה המייל שקיבלתי:

שגיאות מי יבין!

ברצוננו להבהיר שהכתבה המופיעה בעלון קטיפה של ערב חג סוכות י"א בתשרי תשע"ו שנכתבה כביכול על הגב' מיקה לשם המרצה בהשתלמויות בסמינרים, נכתבה בטעות על שמה!
בכתבה מדובר על גב' מיכל לשם – מישהי אחרת לחלוטין, מאמנת ומרצה מאלעד.

ההבהרה חשובה מאד לגב' מיקה לשם נא להביא לידיעת הציבור.

 

[efrat1]

יש טעיות קריטיות יותר

בקטיפה התפרסמה כתבה עם סיפור חיים סוחף, ובטעות נכתב כאילו זה סיפור חייה של הגב' מיקה לשם. היא מבקשת להבהיר ולהעביר לכמה שיותר אנשים את הטעות, עקב אי הנעימות שנגרמה לה:

זה המייל שקיבלתי:

שגיאות מי יבין!

ברצוננו להבהיר שהכתבה המופיעה בעלון קטיפה של ערב חג סוכות י"א בתשרי תשע"ו שנכתבה כביכול על הגב' מיקה לשם המרצה בהשתלמויות בסמינרים, נכתבה בטעות על שמה!
בכתבה מדובר על גב' מיכל לשם – מישהי אחרת לחלוטין, מאמנת ומרצה מאלעד.

ההבהרה חשובה מאד לגב' מיקה לשם נא להביא לידיעת הציבור.

מסכנה.

 

[efrat1]

=========

 

[Ruty Kepler]

זה כבר הועלה כאן.
הסיפור לכאורה אמיתי, הטעות היא רק בהכנסתו למדור הילדים.
אשה שאמורה ללדת 11 חודש אחרי נסיעתו של בעלה, אף אחד לא הסכים לעזור לה (מסיבות מובנות), ורק הרב לקח על עצמו את העול.
סיפור עם לקח מצויין לבני זמננו. על עשיית חסד בלי התחשבנויות.

 

[...Naomi]

שמעתי שרץ בוואטסאפ עכשיו צילום של סיפור מיתד שלנו...
יש למישהו?
אישה שהגיעה לרב ומספרת לו שהיא צריכה ללדת, ובעלה עזב אותה לפני 11 חודשים............

http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1736222&postcount=201

 

[א-ירושלמית]

אני חטפתי עצבים מסיפור שהיה בבית שלנו. כזה זלזול באינטלגנציה!!!

הסיפור מספר על ילדה בת 3 שנמסרה בתחילת ת"ש לאשה נוצריה שתטפל בה. הנוצריה נמלטה עם הילדה כדי שלא ימצאו אותה אחר כך.
והפרטים כל כך מטופשים!
הרי הגיטאות לא התחילו לפני שנת תש"א. והשילוחים למחנות עבודה - לא התחילו לפני תש"ב. מחנות המוות - גם כן לא היו לפני פסח תש"ג!
וחמש שנים הסתתרה ילדה יהודיה בפולין אצל נוצריה? סיפור מפגר...

 

[הרבי מיעוטו]

אבל הסיפור שביתד שלנו הוא עדיין מוזר איך היא ילדה לאחר אחד עשרה חודשים

 

[Ruty Kepler]

אבל הסיפור שביתד שלנו הוא עדיין מוזר איך היא ילדה לאחר אחד עשרה חודשים

בראשית ל"ח כ"ד

 

[מנדל שכטר]

אבל הסיפור שביתד שלנו הוא עדיין מוזר איך היא ילדה לאחר אחד עשרה חודשים

נתקלתי בזה כבר בעבר, אבל דומני שלא ראיתי מישהו שמצטט את הרמ"א באבן העזר;

אז הנה;

שו"ע אבן העזר, סימן ד, סעיף יד;

מרן המחבר;

"האשה שהיה בעלה במדינת הים ושהה שם יותר מי"ב חדש וילדה אחר י"ב חדש, הולד ממזר, שאין הולד שוהה במעי אמו יותר מי"ב חדש. ויש מי שאומר שאינו בחזקת ממזר. וכיון דפלוגתא הוא, הוי ספק ממזר":

הרמ"א
הגה: אבל תוך י"ב חדש אין לחוש, דאמרינן דאשתהי כל כך במעי אמו (מהרי"ק).
ודוקא שלא ראו בה דבר מכוער, אבל אם ראו בה דבר מכוער לא אמרינן דאשתהי כל כך, וחיישינן ליה.

לא שאני חושב שזה הכי חכם, היה לכתוב את זה בתור סיפור לילדים, אבל דעו לכם רבותי, שהרמ"א כותב שהילד יכול להשתהות כ"כ במעי אמו

 

[מנדל שכטר]

בראשית ל"ח כ"ד

אז זהו שלא....

וראי הנ"ל.
שו"ע מפורש

 

[גלבוע]

בראשית ל"ח כ"ד

יצירתית שהלכת וחיפשת את הפסוק.

 

[גלבוע]

אז זהו שלא....

וראי הנ"ל.
שו"ע מפורש

שו"ע מפורש שאפשר לתת צד זכות. אם 'לא ראו בה דבר מכוער'.
לא בטוח כמה צדקנית היתה האישה מהסיפור (בהנחה שהיתה כזו, כמובן.)

 

[בתנופה]

אני חטפתי עצבים מסיפור שהיה בבית שלנו. כזה זלזול באינטלגנציה!!!

הסיפור מספר על ילדה בת 3 שנמסרה בתחילת ת"ש לאשה נוצריה שתטפל בה. הנוצריה נמלטה עם הילדה כדי שלא ימצאו אותה אחר כך.
והפרטים כל כך מטופשים!
הרי הגיטאות לא התחילו לפני שנת תש"א. והשילוחים למחנות עבודה - לא התחילו לפני תש"ב. מחנות המוות - גם כן לא היו לפני פסח תש"ג!
וחמש שנים הסתתרה ילדה יהודיה בפולין אצל נוצריה? סיפור מפגר...

ראשית = לא צריך להתפוצץ.. לא קרה כלום בבית שלכם..
שנית, בא נדייק:
המלחמה פרצה באלול תרצ"ט, והפרעות ביהודים החטיפות וכו' החלו חודשים ספורים אח"כ.
ראשית הקמת הגטאות הייתה בראשית שנת הת"ש, חודשים ספורים לאחר פרוץ המלחמה.
בשנים התש"א התש"ב, הושמדו רוב יהודי פולין במחנות מבצע ריינהרד (ורבים נשלחו גם למחנות עבודה)
מי שהגיע למחנות בסוף התש"ג היה כבר בר מזל כי אז כבר עשו סלקציה..
כך שייתכן שהסתירו ילדים בתחילת הת"ש..

 

[מנדל שכטר]

שו"ע מפורש שאפשר לתת צד זכות. אם 'לא ראו בה דבר מכוער'.
לא בטוח כמה צדקנית היתה האישה מהסיפור (בהנחה שהיתה כזו, כמובן.)

חושבני שזה לא הדיון.

הדיון הוא שמישהו בא וטען שבעיתון כתבו סיפור שלא יכול להיות נכון / סיפור חוזר של "בראשית לח, כד"..

אגב, גלבוע, אני מצטט "בהנחה שהיתה כזו, כמובן", ז"א גם אתה מטיל ספק באמינות הסיפור.

בא מישהו ואומר, היי, יכול להיות שהיה סיפור כזה, אבל הרב 'התעלם' מכך שמדובר כאן ב'סיפור חוזר בראשית לח, כד'..

ואני בא ואומר, לא! הרב שידע את כל השו"ע ובוודאי את סימן ד, סעיף יד באבן העזר, ידע שלפי תורה הילד לא חייב להיות "בראשית לח,כד"... אלא יתכן שהאישה כשרה, והכל בסדר והילד פשוט היה לו נחמד "ללמוד את כל התורה ונר דולק לו על ראשו".. זה הכל

[נדה ל, ב
דרש רבי שמלאי למה הולד דומה במעי אמו לפנקס שמקופל ומונח . . ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר (איוב כט, ג) בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך ואל תתמה שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים שנאמר (איוב כט, ב) מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים הוי אומר אלו ירחי לידה ומלמדין אותו כל התורה כולה שנאמר (משלי ד ד): "ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה",]

נ.ב. האשכול נקרא "שגיאות בעיתונים ומגזינים"..

 

[מנדל שכטר]

יצירתית שהלכת וחיפשת את הפסוק.

מי שזוכר, לפני שנים רבות, היה בארץ ספר טלפונים קראו לזה דפי זהב. והסלוגן שלהם היה "תן לאצבעות ללכת במקומך"...

 

[א-ירושלמית]

ראשית = לא צריך להתפוצץ.. לא קרה כלום בבית שלכם..
שנית, בא נדייק:
המלחמה פרצה באלול תרצ"ט, והפרעות ביהודים החטיפות וכו' החלו חודשים ספורים אח"כ.
ראשית הקמת הגטאות הייתה בראשית שנת הת"ש, חודשים ספורים לאחר פרוץ המלחמה.
בשנים התש"א התש"ב, הושמדו רוב יהודי פולין במחנות מבצע ריינהרד (ורבים נשלחו גם למחנות עבודה)
מי שהגיע למחנות בסוף התש"ג היה כבר בר מזל כי אז כבר עשו סלקציה..
כך שייתכן שהסתירו ילדים בתחילת הת"ש..

ועדיין, לא 5 שנים!
הגיטאות לא התחילו לפני תש"א,
והנאצים שדרו כל הזמן ליהודים שלא יאונה להם כל רע.

 

[בתנופה]

ועדיין, לא 5 שנים!
הגיטאות לא התחילו לפני תש"א,
והנאצים שדרו כל הזמן ליהודים שלא יאונה להם כל רע.

לא מדוייק. הגטאות קמו עוד בראשית המלחמה, בשנת הת"ש, הם נסגרו בסוף אותה שנה - תש"א.
מה שבטוח שבפולין אף אחד לא חשב אז על השמדה המונית וטוטאלית.