שיתוף - לביקורת טיפים למנגל מושלם ביום העצמאות

[שיילה]

• הכול מתחיל בקניית בשר טוב. עטפו אותו באהבה, לטפו אותו, דמיינו שהוא ילד תימני קטן וטרי שקניתם וגאלתם אותו מייסורי המקפיא אל נפלאות הגריל.
• ובבית, פיתחוהו בעדינות, משל היה הוא ילד חשוך ובער מילדי טהרן. החדירו בו תבלינים, הפשיטו אותו משאריות שומן, ואז הכו בו כדי לרככו, ללא רחם.
• בינתיים הכינו את המנגל, מלאו אותו בפחמים, שחורים כמו בבני ברק, הבעירו אותם מהקצוות ותנו לאש לאכול בהם מעצמה, פרסו מעליהם רשת והמתינו.
• לאחר שנתפסו, נפנפו אותם בחוזקה, ככל שתכניסו בהם רוח אחרת, יבערו, אך בעדינות, בבטחה, שלא יכבו יברחו או יגמרו.
• הביטו היטב בגחלים, חכו עד שהם יראו כמו אלפי עיניים, אדומות, מבעד לגדר, הביטו על הבשרים הניצלים, והיזכרו בעשרות האלפים שלא ניצלו כי דעתם הפוליטית לא סייעה לסוכנות.
• ואז אמרו, יש לנו ארץ נהדרת וגו'

 

[נ. גל]

רציתי לסמן "וואו", אבל קצת קשה...
אז סימנתי "תודה" פשוטה, וכאן הרייני להודיע את דעתי המלאה - כתוב היטב ומזעזע כהוגן.

הביטו היטב בגחלים, חכו עד שהם יראו כמו אלפי עיניים, אדומות, מבעד לגדר, הביטו על הבשרים הניצלים, והיזכרו בעשרות האלפים שלא ניצלו כי דעתם הפוליטית לא סייעה לסוכנות.

קשה לסגור כרטיסיה עם מילים כאלה. מרגיש כמו הצטרפות להתעלמות. רק שלהשאיר את הכרטיסיה פתוחה גם לא יועיל להם...

 

[הכלבויניק]

אחד הטובים. מטלטל כמו שצריך.
הייתי חייב לתת את הטיפים שלי ג"כ.

• קחו שיפוד, רצוי מברזל מגולוון, נעצו בו עד שיצא מהצד השני, כמו אלה הננעצת במפגין לבוש זברה המוחה על חפירת קברי קדמונים.
  
  
• ולסיום, וותרו על הלאפות, פתחו פה גדול, ואכלו ביס רועש בהנאה מול המצלמה, כמו התקשורת שאוכלת את השחורים, נו, אלו מבני ברק.

 

[לאלה]

זה כתוב יפה, זה ציני וזה מושחז.
וזה קשה מידי לקריאה.
לא יודעת מה דעתי,
לא יודעת אם מותר לכתוב ככה על ילדי תימן, על קדושי השואה ועל ילדי טהרן.

 

[דיונון]

לא יודעת אם מותר לכתוב ככה על ילדי תימן, על קדושי השואה ועל ילדי טהרן.

המעשים עוברים בשתיקה, אבל לכתוב עליהם פוסט מחאה אסור?!

 

[על דא ועל הא]

ווואו!

לא עומד לי בראש שקראתי אי-פעם קטע כל-כך נוקב.

 

[לאלה]

המעשים עוברים בשתיקה, אבל לכתוב עליהם פוסט מחאה אסור?!

מותר. בטח מותר.
זה הרגיש לי קצת ציני מידי לגבי מאורעות כל כך קשים.
ולכן כתבתי שאני לא יודעת.
כי אני באמת לא יודעת אם זה ציני מידי. אם יכול להיות בכלל ציני בנושאים כל כך כאובים.
אם זה טוב שכותבים ככה, כי תכל'ס זה מעורר למחשבה.
וזה חשוב לספר על הדם של מי קמה המדינה.
שאלה.

 

[כותב השורות]

@שיילה
הקטע מדהים וחד כתער
אפילו שרקתי בהתפעלות
שאפו
אבל ואבל גדול
כמי שהיה 'ילד תימני' בעברו הלא רחוק
אני לא יכול לומר שזה עבר לי חלק.

בעצם, אולי זה שווה את זה
אחרי מה שה"ציונים" עשו לאבותינו!!!

 

[yonatanr]

• הביטו היטב בגחלים, חכו עד שהם יראו כמו אלפי עיניים, אדומות, מבעד לגדר, הביטו על הבשרים הניצלים, והיזכרו בעשרות האלפים שלא ניצלו כי דעתם הפוליטית לא סייעה לסוכנות.

את שהיה לי לומר בנושא של עלילות הדם על הציונים בשואה - כתבתי באשכול זה:

באמת לא יפה

אני לא מרגיש איזו שהיא 'יבלת' אישית מיוחדת בגלל הידיעה המעורפלת שהיו לסבי קרובי משפחה שנהרגו בשואה אז אולי הבעיה היא בך ולא בי? צר לי. אבל אדם שהזעם לא מפעפע בו כשהוא יודע שניתן היה להציל את זקניו וזקנותיו ולהשאיר את משפחתו שלו שלמה ומאוחדת, כנראה שיש לו בעיה רגשית חמורה. שה'דפדוף בספר היוחסין...

www.prog.co.il

 

[שיילה]

את שהיה לי לומר בנושא של עלילות הדם על הציונים בשואה - כתבתי באשכול זה:

באמת לא יפה

אני לא מרגיש איזו שהיא 'יבלת' אישית מיוחדת בגלל הידיעה המעורפלת שהיו לסבי קרובי משפחה שנהרגו בשואה אז אולי הבעיה היא בך ולא בי? צר לי. אבל אדם שהזעם לא מפעפע בו כשהוא יודע שניתן היה להציל את זקניו וזקנותיו ולהשאיר את משפחתו שלו שלמה ומאוחדת, כנראה שיש לו בעיה רגשית חמורה. שה'דפדוף בספר היוחסין...

www.prog.co.il

עי' בספרו של י. בראנד 'בשליחות הנידונים למוות' וכן בסדרת המאמרים 'שרופי הכבשנים מאשימים', הכל מתועד ומתוארך.

 

[שיילה]

מצו"ב, קשה לקריאה.

 

[לאלה]

עלילות הדם על הציונים בשואה

סליחה.
תקרא עובדות היסטוריות יבשות לפני שאתה כותב משפט כזה.

 

[yonatanr]

סליחה.
תקרא עובדות היסטוריות יבשות לפני שאתה כותב משפט כזה.

סליחה. תקראי את מה שהבאתי באשכול, לפני שאת כותבת משפט כזה.

 

[שלחן עורך]

• הכול מתחיל בקניית בשר טוב. עטפו אותו באהבה, לטפו אותו, דמיינו שהוא ילד תימני קטן וטרי שקניתם וגאלתם אותו מייסורי המקפיא אל נפלאות הגריל.
• ובבית, פיתחוהו בעדינות, משל היה הוא ילד חשוך ובער מילדי טהרן. החדירו בו תבלינים, הפשיטו אותו משאריות שומן, ואז הכו בו כדי לרככו, ללא רחם.
• בינתיים הכינו את המנגל, מלאו אותו בפחמים, שחורים כמו בבני ברק, הבעירו אותם מהקצוות ותנו לאש לאכול בהם מעצמה, פרסו מעליהם רשת והמתינו.
• לאחר שנתפסו, נפנפו אותם בחוזקה, ככל שתכניסו בהם רוח אחרת, יבערו, אך בעדינות, בבטחה, שלא יכבו יברחו או יגמרו.
• הביטו היטב בגחלים, חכו עד שהם יראו כמו אלפי עיניים, אדומות, מבעד לגדר, הביטו על הבשרים הניצלים, והיזכרו בעשרות האלפים שלא ניצלו כי דעתם הפוליטית לא סייעה לסוכנות.
• ואז אמרו, יש לנו ארץ נהדרת וגו'

ראיתי כותרת מוזרה מעט, אחרי הכל - פורום באוירה חרדית, למרות שיש כאן גם כאלה שלא. רציתי לדווח על תוכן שלילי.

ואז קפץ לי שם הכותב: @שיילה ... בטוח הוא צוחק, בטוח זה קטע ציני, ככה הוא תמיד.

פתחתי, רפרפתי על תחילת השורות, וזה פשוט טיפים אמיתיים למנגל משובח. נדהמתי, הזזתי את החץ לכיוון הדיווח...

ואז ראיתי את התגובות, נשמתי לרווחה, הכנתי חיוך גדול, והתחלתי לקרוא.

החיוך נמחק די מהר, נבהלתי, נחרדתי, נזכרתי...

חזק ביותר~

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

קחו אשכול ענבים, ענק, עסיסי כמו הבטן של היהודים אחרי שאכלו את השלווים.
רימון מלא גרגירים, כמו כמות הענקים שהקיפה את הרי חברון.
תאנה מלאת עסיס, כמו הדם שניגר מהקברים הפתוחים של הארץ שאוכלת יושביה.
תמרים מעצים גבוהים, גמו הרפאים אחימן ששי ותלמי.
ואמרו: טובה הארץ מאוד מאוד.

 

[על דא ועל הא]

אתמול נסעתי ברכבי, ושמעתי את טקס הזיכרון לנופלים שהתקיים בבית 'יד לבנים'.
מה אומר, ארוע מרגש מאוד.
עומדים שם אנשים שבחלקם אין להם שום קשר לתורה ולמצוות, ואף זיק של רוחניות לא תמצא בהם במהלך השנה.
אבל, לכל אחד יש את הדברים שגורמים לו לחיבור עם הרוח, ואצלם 'יום הזיכרון' הוא היום בו הניצוץ היהודי שכמעט אינו מורגש - פורץ החוצה.
לשמוע אותם דומעים באמירת 'א-ל מלא רחמים', זו תמצית האמונה בהישארות הנפש, בשכר ועונש ובבורא יתעלה.
לשמוע אותם זועקים בתפילה ומבקשים שישמור האלוקים על מדינת ישראל וחייליה, זה מחזה מרטיט.

ואז מגיעה ההתקרקעות, והתזכורת העצובה למצבם של מאות אלפי יהודים, כאשר נעמדו נציגי משפחות השכולות, ואמרו:
יתגדל ויתקדש שמיה רבא וכו', אמן יהא שמיה רבא חינא וחיסדא ורחמי.
רבונו של עולם, אם אתם משפחה שכולה, איך יתכן שאתם לא יודעים את נוסח הקדיש בעל פה?
מדוע לא דאגתם באמת לנרצח הי"ד, איפה ה'קדיש' הבסיסי שליווה את עם ישראל בכל שנותיו?
אחינו התינוקות, שנשבו בקסמי תאוות העולם הזה ומנעמיו, הקב"ה ירחם עליהם ויוציאם משביה לגאולה.


לא יודע למה, קצת קשור וקצת לא, אבל האשכול הזה הזכיר לי את הסיטואציה העצובה הזו.

 

[לבי]

בס'ד
כשחייבים בכזית מהחריף החריף הזה יש שדומעים
ויש שכמעט ונחנקים...
ויש גם את "זכור" - קשה...

 

[ליליאן]

dislike

מאוד ממורמר.