הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
תהנו. או שלא.
מאמר א':
- צילום חוץ -
החופש הגיע, הילדים מנדנדים לצאת לטייל ואתם על כורחכם יוצאים. הפריט החשוב ביותר ביציאה הזו הוא, כמובן, המצלמה. אנו מדברים על מצלמות ביתיות. קטנות, חכמות, אבל עדיין ממחושבות. הן לא יודעות לכוון זווית, הן לא יודעות מהו אור נופל/אחורי/קדמי/. והן, כמובן, אינן יודעות מהו הרגע המכריע.
במאמר זה נדבר על צילום ילדים בחוץ. נתמקד פחות בנושא הטכני. אמנם נזכיר אותו, אבל את צורת ההפעלה תוכלו למצוא במדריך המצלמה שלכם. הפוקוס יהיה יותר על עבודת השטח של הצילום.
טבעיות:
התנהגות טבעית - צילום: יעקב נחומיהקסם והסוד הגדול בצילום ילדים הוא הטבעיות. מעבר לתאורה ולקומפוזיציה הנכונה, צילום שיש בו את המרכיב הטבעי, בו המצולם לא שם לב למצלמה ומתנהג בטבעיות, הינו צילום משובח. דבר זה נובע בעיקר מכך שילדים מעצם טבעם הינם טבעיים. הם עדיין תמימים ולרוב חיים את חייהם בטבעיות. אולם, כשהם שמים לב שיש מצלמה בסביבה, משהו פנימי אומר להם שזה לא רגיל, ואז הם מנסים לשחק מול המצלמה.
טיפים לטבעיות:
1. לצלם צילומי סרק.
2. לצלם ממרחק.
3. לא לתת הוראות למצולמים.
כמו שכבר אמרנו, ברגע הראשון שתוציאו את המצלמה, הילדים ינסו לתת 'פוזות' למצלמה. הטיפ הראשון הוא - לצלם. אבל, בעצם, אלו הם צילומי סרק. צילומים אלו חשובים, כדי להרגיל את הילד למצלמה. אחרי כחצי שעה, המצלמה תהיה חלק ממגרש המשחקים ולא תהווה עוד איום או משהו מיוחד שיש להתייחס אליו.
לצלם ממרחק הינו טיפ יעיל בדרך כלל רק כאשר יש עוד מישהו ששומר על הילדים. בכל המצלמות הקומפקטיות יש עדשת זום. כוונו את הזום למרחק המתאים וחכו לרגע המתאים.
הורים רבים נוטים לתת הוראות: תעמדו ככה, תסתכלו ככה. לא רק שאין בצילומים הללו טבעיות, הם גם מעצבנים ומלאים את הילדים. עמידה בצד וסבלנות תוביל לתמונה טבעית, מעולה ומכרעת.
זוויות:
צילום 'דרך' - צילום: יעקב נחומיהזווית הנכונה תקבע בסופו של דבר איך הדמות תראה. מעוותת, ישרה, עקומה.
הזוויות:
1. צילום מגובה המצולם.
2. צילום מזווית מעל המצולם.
3.צילום מזווית מתחת למצולם.
4. צילום 'דרך'
5. צילום מזוויות לא שגרתיות
חשיבות גדולה לזווית בעת צילום ילדים. החשיבות נובעת מכך שהעין מחפשת לראות את הדברים מהזווית האישית של המצולם. הזווית האישית של הילדים היא הגובה שלהם. אם תצלמו מהגובה של הילדים ייראה כאילו ילד אחר צילם או אחד הילדים. זווית זו מעצימה את החוויה האישית של התמונה. לשם כך אל תתעצלו רדו לגובה הילדים - וצלמו משם.
למרות האמור, ישנה אפשרות לצילום גם מעל הילד או מתחתיו. האפקטים שיתקבלו הינם: בצילום מעל הילד תתקבל תמונה מעוותת, כשראשו של הילד גדול יחסי משאר גופו, וכן הילד יראה קטן מאוד. בצילום מתחת לילד, הילד יראה גדול מאוד ונוטה אחורה. זוויות אלו הינם גימיקים שצלמים רבים משתמשים בהם לעיתים. רצוי להיזהר מגימיקים, כי כשמם כן הם: מלהיבים לרגע ומשעממים לטווח הארוך. סיימתם לצלם את תמונות הסטנדרט - רק אז עיברו לגימיק.
צילום 'דרך' כשמו הוא. אנו מצלמים דרך מישהו אחר. לדוגמא: קבוצה של ילדים יושבת בעיגול. אם נשב בצד הקבוצה ונצלם את הילד שיושב בצד השני בין שני הראשים של הילדים לידינו שגבם מפונה אלינו נקבל צילום 'דרך'. המיוחד בצילום 'דרך' הוא שהתמונה מקבלת חוויה אישית מאוד. התמונה נראית כצילום ממש מתוך הקבוצה. נכון שלא נוכל לקבל את כל פני הקבוצה, אבל תמונה כזאת יכולה לעבוד טוב מאוד כחלק מסדרה שתוכלל צילום 'דרך' וצילומים רחבים משאר הצדדים.
חשוב לדעת שצילום 'דרך' יעבוד בעיקר כשהעדשה מכוונת למרחק. כמובן שבשביל זה תצטרכו להתיישב רחוק מהקבוצה ולכוון את העדשה לזום עד לקבוצת הילדים.
צילום מזוויות לא שגרתיות יכלול:
- צילום קבוצת ילדים כשאנו עומדים במעגל ומצלמים לכיוון מטה.
- צילום קרוב מאוד לפרצופו של אחד הילדים בצד שמאל או ימין של התמונה כששאר הילדים ברקע.
- צילום גבם של הילדים כשאחד הילדים מסובב את ראשו לכיוון המצלמה.
קומפוזיציה:
קומופוזיציה דינאמית - צילום: מנחם הלויקומפוזיציה אינה מילה השייכת לצילום. גם במוזיקה ישנו קומפוזיטור, וכך בעוד מקצועות. קומפוזיציה הינה טכניקה הגורמת לאדם להיחשף לאובייקטים בתמונה בדיוק כמו שרצה היוצר - היחס בין האובייקט למסגרת המקיפה אותו.
הקומפוזיציות:
סימטרית, דינאמית, מינימליסטית ודחוסה.
הסימטרית אומרת שכאשר יש לך בתמונה אובייקטים בעלי זווית חדות וישרות, אתה צריך לשמור על הסימטריות שבתמונה, כדי שבסופו של דבר הצופה יקבל מעין צורה צורנית מסודרת היטב בתמונה. דבר זה לא כל כך שכיח בצילומי ילדים, אבל במקרה, לדוגמא, בו הילדים יעמדו מול המצלמה לצילום, ככל שתשמרו שכל המרחקים שבשולי התמונה יהיו שווים, ככה התמונה תהיה סימטרית יותר.
הדינאמית אומרת, שבתמונה בה יש אובייקט הצופה למקום מסוים, אם נציב את האובייקט בצד כלשהוא של הפריים ונשאיר חלל בצד השני תהיה דינאמיות. כיוון שהצופה עוקב אחרי האובייקט וממלא עיניו של הצופה מסתובבות הולך ושוב במרחבי הפריים מה שיוצר דינאמיות בתמונה. כמובן שבצילום ילדים בתנועה, הדינאמיות תורגש מיידית.
המינימליסטית אומרת, שככל שהאובייקט יהיה קטן יותר, זניח יותר בחלל התמונה כך התמונה מינימליסטית יותר. לדוגמא: ילד עומד על מרחב דשא כשמסביבו רק דשא ואין אף אדם אחר - תמונה זו תיקרא מינימליסטית.
הדחוסה אומרת שכשנצלם קבוצת ילדים באופן צפוף, בלי מרחבי נוף, נקבל קומפוזיציה דחוסה.
אלו הם סוגי הקומפוזיציות הכלליות הקיימות. כדי לדעת היכן למקם את האובייקטים בכל קומפוזיציה נבחרת, נשתמש בכלל השלישים הידוע.
כלל השלישים:
כלל השלישיםמחלקים את התמונה ל-9 ריבועים. שני קווים חוצים משמאל לימין, ושני קווים חוצים מלמעלה למטה. קווים אלו יוצרים 4 נקודות מפגש. הכלל אומר שתמונה טובה הינה תמונה בה האובייקט המרכזי והחשוב שבתמונה יהיה ממוקם באחד מ-4 נקודות מפגש הללו.
תאורה:
אופק כחול - צילום: יעקב נחומיכמו שבטח כולכם יודעים, תאורה טבעית הינה התאורה הטובה ביותר לצילום. אבל לא כל תאורה טבעית מחמיאה למצולמים. למשל, תאורת השמש באמצע היום הינה תאורה קשה ולא מחמיאה. ומדוע, כיוון שהתאורה מגיעה ממקור אור קטן - השמש. לעומת זאת תאורה שתתקבל בשקיעה או בזריחה אחרי שהשמש כבר מתחת לאופק הינה תאורה מפוזרת, מפני שהיא מגיעה ממקור אור גדול - השמים. תאורה שכזו הינה תאורה מפוזרת מחמיאה.
1. שמש אחורית.
2. שמש קדמית.
3. שמש מלמעלה.
כשהשמש מגיעה מאחורי המצולם המצלמה נוטה להשחיר את המצולם. כדי להתמודד עם עוצמת האור מהשמש, בדרך כלל המצלמות מפעילות פלש פיצוי אוטומטית. למי שהמצלמה שלו לא עושה זאת, כדאי שיבדוק במדריך של המצלמה איך מפעילים פלש ידני.
שמש בשקיעה הינה התאורה המקובלת כטובה ביותר לצילומי אנשים. ברם, חשוב לחכות לסוף שעות השקיעה, כדי שהמצולם יוכל להסתכל אל המצלמה ולא להסתנוור.
כשהשמש מלמעלה, התאורה היא חזקה וקשה. תאורה לא מחמיאה. אם בכל זאת אתם מצלמים בשעה זו, חשוב להפעיל את הפלש כדי להאיר את האזורים המוצלים שיוצרו ללא הפלש מתחת לעיניים והצוואר.
ברם, כדאי לדעת שבשעה שהשמש במרכז השמים, כל האופק בזווית 90 מעלות יקבל צבע כחול. לפעמים צילום כזה שווה בשביל הצבע הכחול המרשים שמתקבל בשמים.
פוקוס
העיגול המרכזי הינו נקודת החדות בתמונההפוקוס הוא, בעצם, הבחירה שלנו כצלמים: איזה חלק בתמונה יהיה חד ואיזה לא. הפוקוס במצלמה הינו הריבוע הירוק או האדום (תלוי ביצרן ובדגם) שבמרכז מסך המצלמה. בדרך כלל, הריבוע בצבע מסוים ואחרי חצי לחיצה הוא הופך לצבע אחר שמאשר שהמצלמה הצליחה לפקס על האובייקט הרצוי. ברוב המצלמות, במקרה שהמצלמה אינה מצליחה לפקס, תיווצר נעילה ולא תוכלו לצלם. בטיחות זו מונעת תמונות לא חדות.
חשוב מאוד שאחרי שביצעתם את הפוקוס הרצוי, האובייקט או המצלמה לא יזוזו. כיוון שתזוזה פירושה שהפוקוס התשנה והמצלמה שמכוונת על פוקוס לפי המיקום הקודם תפיק תמונה לא חדה.
מערך צילום (הבה נשתמש בכל מה שלמדנו עד כה):
מרחבי דשא - צילום: יעקב נחומידשא ירוק ורחב ידיים, חוף שקט ומרחוק וכו'.
רצוי להביא משהו למשחק בשביל הילדים.
מתמקמים במרחק מה מהילדים, מכוונים את עדשת הזום למרחק בו בפריים נראה את הילדים ואת הסביבה - ומצלמים.
במקרים אלו סבלנות תשתלם. בהתחלה אולי הילדים עוד ישימו לב אליכם, אבל בהמשך, מה שיעסיק אותם יהיה ארמון החול או הכדור. ואז בדיוק כשהילד יעיף את ידיו מעלה עם החול, בדיוק ברגע שהוא יבעט בכדור, בדיוק אז אתם תהיו שם כדי לצלם תמונה ברגע המכריע.
חשוב גם שנבחר את הזווית הרצויה. מגובה המצולם, מעליו או מתחתיו. כמו כן, אנו צריכים לבחור את הקומפוזיציה הרצויה, ולהתמקם בהתאם.
חשוב לציין, כשאנו בוחרים קומפוזיציה מסוימת בה, לדוגמא, יהיה ילד שעומד בצד ובשאר התמונה יראו את הילדים ברקע. כיוון שהפוקוס של המצלמה (הריבוע הירוק/האדום במרכז הכוונת) נמצא באמצע, וממילא אם נבצע את הפוקוס על הילד בצד, הקומפוזיציה הכללית תהיה כשהילד באמצע, וכדי להחזיר לקומפוזיציה בה הילד בצד, נצטרך להזיז המצלמה, ובכך הריבוע הירוק האחראי על הפוקוס כבר לא יהיה על פניו.
לכן, כדי שהפוקוס יישאר על פניו, יש לפקס כבתחילה ולהשאיר את האצבע חצי לחיצה על כפתור הצילום. לסדר את הקומפוזיציה הרצויה ולסחוט את כפתור הצילום עד תומו.
בצילומים בהם הילדים בתנועה, חשוב להעביר את החוגה במצלמה לאפשרות שמסומנת: 'איש רץ' - זוהי אפשרות לצילום ספורט מותאמת אוטומטית.
בצילום ילדים בעת משחק נוכל הרבה פעמים לראות הבעות פנים מופתעות/שמחות/עצובות. כמו שכולנו יודעים רגשות אלו ועימם הבעות הפנים מוחצנות למדי, ובמצלמה הבעות אלו נראות חינניות ביותר. עם זאת כוונתכם, תצטרכו לכוון את עדשת הזום לתקריב על פניהם של הילדים ולחכות לרגע המכריע.
בצילום קבוצה של ילדים משחקים, בו לתקריב פניהם אין משמעות רבה ויותר למשחק עצמו - צילום בשעות הצהריים יהיה טוב יותר מכל שעה אחרת, כיוון שהאור מגיע מלמעלה ומאיר את כל השטח, מה שלא יקרה כשאור יגיע מהצד ואחד השיחים עלול להסתיר אותו.
הקפידו לתת לילדיכם את המרחב שלהם, תנו להם להתעסק בשלהם. התקרבו לאט-לאט ושימרו על הנינוחות והשקט - ואולי תוכלו לצלם תמונות מופלאות, טבעיות ומנצחות.
תהנו. או שלא.
מאמר א':
- צילום חוץ -
החופש הגיע, הילדים מנדנדים לצאת לטייל ואתם על כורחכם יוצאים. הפריט החשוב ביותר ביציאה הזו הוא, כמובן, המצלמה. אנו מדברים על מצלמות ביתיות. קטנות, חכמות, אבל עדיין ממחושבות. הן לא יודעות לכוון זווית, הן לא יודעות מהו אור נופל/אחורי/קדמי/. והן, כמובן, אינן יודעות מהו הרגע המכריע.
במאמר זה נדבר על צילום ילדים בחוץ. נתמקד פחות בנושא הטכני. אמנם נזכיר אותו, אבל את צורת ההפעלה תוכלו למצוא במדריך המצלמה שלכם. הפוקוס יהיה יותר על עבודת השטח של הצילום.
טבעיות:
התנהגות טבעית - צילום: יעקב נחומי
טיפים לטבעיות:
1. לצלם צילומי סרק.
2. לצלם ממרחק.
3. לא לתת הוראות למצולמים.
כמו שכבר אמרנו, ברגע הראשון שתוציאו את המצלמה, הילדים ינסו לתת 'פוזות' למצלמה. הטיפ הראשון הוא - לצלם. אבל, בעצם, אלו הם צילומי סרק. צילומים אלו חשובים, כדי להרגיל את הילד למצלמה. אחרי כחצי שעה, המצלמה תהיה חלק ממגרש המשחקים ולא תהווה עוד איום או משהו מיוחד שיש להתייחס אליו.
לצלם ממרחק הינו טיפ יעיל בדרך כלל רק כאשר יש עוד מישהו ששומר על הילדים. בכל המצלמות הקומפקטיות יש עדשת זום. כוונו את הזום למרחק המתאים וחכו לרגע המתאים.
הורים רבים נוטים לתת הוראות: תעמדו ככה, תסתכלו ככה. לא רק שאין בצילומים הללו טבעיות, הם גם מעצבנים ומלאים את הילדים. עמידה בצד וסבלנות תוביל לתמונה טבעית, מעולה ומכרעת.
זוויות:
צילום 'דרך' - צילום: יעקב נחומי
הזוויות:
1. צילום מגובה המצולם.
2. צילום מזווית מעל המצולם.
3.צילום מזווית מתחת למצולם.
4. צילום 'דרך'
5. צילום מזוויות לא שגרתיות
חשיבות גדולה לזווית בעת צילום ילדים. החשיבות נובעת מכך שהעין מחפשת לראות את הדברים מהזווית האישית של המצולם. הזווית האישית של הילדים היא הגובה שלהם. אם תצלמו מהגובה של הילדים ייראה כאילו ילד אחר צילם או אחד הילדים. זווית זו מעצימה את החוויה האישית של התמונה. לשם כך אל תתעצלו רדו לגובה הילדים - וצלמו משם.
למרות האמור, ישנה אפשרות לצילום גם מעל הילד או מתחתיו. האפקטים שיתקבלו הינם: בצילום מעל הילד תתקבל תמונה מעוותת, כשראשו של הילד גדול יחסי משאר גופו, וכן הילד יראה קטן מאוד. בצילום מתחת לילד, הילד יראה גדול מאוד ונוטה אחורה. זוויות אלו הינם גימיקים שצלמים רבים משתמשים בהם לעיתים. רצוי להיזהר מגימיקים, כי כשמם כן הם: מלהיבים לרגע ומשעממים לטווח הארוך. סיימתם לצלם את תמונות הסטנדרט - רק אז עיברו לגימיק.
צילום 'דרך' כשמו הוא. אנו מצלמים דרך מישהו אחר. לדוגמא: קבוצה של ילדים יושבת בעיגול. אם נשב בצד הקבוצה ונצלם את הילד שיושב בצד השני בין שני הראשים של הילדים לידינו שגבם מפונה אלינו נקבל צילום 'דרך'. המיוחד בצילום 'דרך' הוא שהתמונה מקבלת חוויה אישית מאוד. התמונה נראית כצילום ממש מתוך הקבוצה. נכון שלא נוכל לקבל את כל פני הקבוצה, אבל תמונה כזאת יכולה לעבוד טוב מאוד כחלק מסדרה שתוכלל צילום 'דרך' וצילומים רחבים משאר הצדדים.
חשוב לדעת שצילום 'דרך' יעבוד בעיקר כשהעדשה מכוונת למרחק. כמובן שבשביל זה תצטרכו להתיישב רחוק מהקבוצה ולכוון את העדשה לזום עד לקבוצת הילדים.
צילום מזוויות לא שגרתיות יכלול:
- צילום קבוצת ילדים כשאנו עומדים במעגל ומצלמים לכיוון מטה.
- צילום קרוב מאוד לפרצופו של אחד הילדים בצד שמאל או ימין של התמונה כששאר הילדים ברקע.
- צילום גבם של הילדים כשאחד הילדים מסובב את ראשו לכיוון המצלמה.
קומפוזיציה:
קומופוזיציה דינאמית - צילום: מנחם הלוי
הקומפוזיציות:
סימטרית, דינאמית, מינימליסטית ודחוסה.
הסימטרית אומרת שכאשר יש לך בתמונה אובייקטים בעלי זווית חדות וישרות, אתה צריך לשמור על הסימטריות שבתמונה, כדי שבסופו של דבר הצופה יקבל מעין צורה צורנית מסודרת היטב בתמונה. דבר זה לא כל כך שכיח בצילומי ילדים, אבל במקרה, לדוגמא, בו הילדים יעמדו מול המצלמה לצילום, ככל שתשמרו שכל המרחקים שבשולי התמונה יהיו שווים, ככה התמונה תהיה סימטרית יותר.
הדינאמית אומרת, שבתמונה בה יש אובייקט הצופה למקום מסוים, אם נציב את האובייקט בצד כלשהוא של הפריים ונשאיר חלל בצד השני תהיה דינאמיות. כיוון שהצופה עוקב אחרי האובייקט וממלא עיניו של הצופה מסתובבות הולך ושוב במרחבי הפריים מה שיוצר דינאמיות בתמונה. כמובן שבצילום ילדים בתנועה, הדינאמיות תורגש מיידית.
המינימליסטית אומרת, שככל שהאובייקט יהיה קטן יותר, זניח יותר בחלל התמונה כך התמונה מינימליסטית יותר. לדוגמא: ילד עומד על מרחב דשא כשמסביבו רק דשא ואין אף אדם אחר - תמונה זו תיקרא מינימליסטית.
הדחוסה אומרת שכשנצלם קבוצת ילדים באופן צפוף, בלי מרחבי נוף, נקבל קומפוזיציה דחוסה.
אלו הם סוגי הקומפוזיציות הכלליות הקיימות. כדי לדעת היכן למקם את האובייקטים בכל קומפוזיציה נבחרת, נשתמש בכלל השלישים הידוע.
כלל השלישים:
כלל השלישים
תאורה:
אופק כחול - צילום: יעקב נחומי
1. שמש אחורית.
2. שמש קדמית.
3. שמש מלמעלה.
כשהשמש מגיעה מאחורי המצולם המצלמה נוטה להשחיר את המצולם. כדי להתמודד עם עוצמת האור מהשמש, בדרך כלל המצלמות מפעילות פלש פיצוי אוטומטית. למי שהמצלמה שלו לא עושה זאת, כדאי שיבדוק במדריך של המצלמה איך מפעילים פלש ידני.
שמש בשקיעה הינה התאורה המקובלת כטובה ביותר לצילומי אנשים. ברם, חשוב לחכות לסוף שעות השקיעה, כדי שהמצולם יוכל להסתכל אל המצלמה ולא להסתנוור.
כשהשמש מלמעלה, התאורה היא חזקה וקשה. תאורה לא מחמיאה. אם בכל זאת אתם מצלמים בשעה זו, חשוב להפעיל את הפלש כדי להאיר את האזורים המוצלים שיוצרו ללא הפלש מתחת לעיניים והצוואר.
ברם, כדאי לדעת שבשעה שהשמש במרכז השמים, כל האופק בזווית 90 מעלות יקבל צבע כחול. לפעמים צילום כזה שווה בשביל הצבע הכחול המרשים שמתקבל בשמים.
פוקוס
העיגול המרכזי הינו נקודת החדות בתמונה
חשוב מאוד שאחרי שביצעתם את הפוקוס הרצוי, האובייקט או המצלמה לא יזוזו. כיוון שתזוזה פירושה שהפוקוס התשנה והמצלמה שמכוונת על פוקוס לפי המיקום הקודם תפיק תמונה לא חדה.
מערך צילום (הבה נשתמש בכל מה שלמדנו עד כה):
מרחבי דשא - צילום: יעקב נחומי
רצוי להביא משהו למשחק בשביל הילדים.
מתמקמים במרחק מה מהילדים, מכוונים את עדשת הזום למרחק בו בפריים נראה את הילדים ואת הסביבה - ומצלמים.
במקרים אלו סבלנות תשתלם. בהתחלה אולי הילדים עוד ישימו לב אליכם, אבל בהמשך, מה שיעסיק אותם יהיה ארמון החול או הכדור. ואז בדיוק כשהילד יעיף את ידיו מעלה עם החול, בדיוק ברגע שהוא יבעט בכדור, בדיוק אז אתם תהיו שם כדי לצלם תמונה ברגע המכריע.
חשוב גם שנבחר את הזווית הרצויה. מגובה המצולם, מעליו או מתחתיו. כמו כן, אנו צריכים לבחור את הקומפוזיציה הרצויה, ולהתמקם בהתאם.
חשוב לציין, כשאנו בוחרים קומפוזיציה מסוימת בה, לדוגמא, יהיה ילד שעומד בצד ובשאר התמונה יראו את הילדים ברקע. כיוון שהפוקוס של המצלמה (הריבוע הירוק/האדום במרכז הכוונת) נמצא באמצע, וממילא אם נבצע את הפוקוס על הילד בצד, הקומפוזיציה הכללית תהיה כשהילד באמצע, וכדי להחזיר לקומפוזיציה בה הילד בצד, נצטרך להזיז המצלמה, ובכך הריבוע הירוק האחראי על הפוקוס כבר לא יהיה על פניו.
לכן, כדי שהפוקוס יישאר על פניו, יש לפקס כבתחילה ולהשאיר את האצבע חצי לחיצה על כפתור הצילום. לסדר את הקומפוזיציה הרצויה ולסחוט את כפתור הצילום עד תומו.
בצילומים בהם הילדים בתנועה, חשוב להעביר את החוגה במצלמה לאפשרות שמסומנת: 'איש רץ' - זוהי אפשרות לצילום ספורט מותאמת אוטומטית.
בצילום ילדים בעת משחק נוכל הרבה פעמים לראות הבעות פנים מופתעות/שמחות/עצובות. כמו שכולנו יודעים רגשות אלו ועימם הבעות הפנים מוחצנות למדי, ובמצלמה הבעות אלו נראות חינניות ביותר. עם זאת כוונתכם, תצטרכו לכוון את עדשת הזום לתקריב על פניהם של הילדים ולחכות לרגע המכריע.
בצילום קבוצה של ילדים משחקים, בו לתקריב פניהם אין משמעות רבה ויותר למשחק עצמו - צילום בשעות הצהריים יהיה טוב יותר מכל שעה אחרת, כיוון שהאור מגיע מלמעלה ומאיר את כל השטח, מה שלא יקרה כשאור יגיע מהצד ואחד השיחים עלול להסתיר אותו.
הקפידו לתת לילדיכם את המרחב שלהם, תנו להם להתעסק בשלהם. התקרבו לאט-לאט ושימרו על הנינוחות והשקט - ואולי תוכלו לצלם תמונות מופלאות, טבעיות ומנצחות.
