התייעצות טיפוסים מרצים

איך מפסיקים לרצות את הסביבה

  • החלטה פנימית

  • העצמה אישית

  • טיפולים למינהם ... כגון פסיכולוגים, תרופות וכו.

  • אישי לכל אחד

  • כל התשובות נכונות


תוצאות הסקר יוצגו רק לאחר הצבעתכם.

הכי בעולם

משתמש מקצוען
יש בזה , למרות שאני החלטתי שלא , אני עודה הפוך, רוצה תדמית טובה בעייני השכנה, ומקבלת ילדים למאות שהייתי רוצה לצרוח לא!!!
אני גרה בסביבה חדשה שעדין בונים חברות, ואני מפחדת להפסיד..
אני רוצה להגיד תודה שהיתכתבות פה תורמת, זה נותן כוח לשים פורפורציה, ולדעת לא להירמז...
שהשכנה רומזת לי שהיא עיפה סחוטה שלא ישנה בלילה...
כבר אמרתי פעם שקשה לי להגיד לא שהיה מוגזם אבל עדין אני בסביבה צעירה שכולם התרעות עם הילדים ואני הפקקית..
אני ינסה יותר להגיד לא...
 

נעמי פ

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב ואדריכלות פנים
הצורך לרצות יושב הרבה פעמים על כך שהזהות האישית לא גובשה עדיין ואדם פחות יכול בשלב זה לשאוב חיזוק ועוגן פנימי מתוכו ומחפש רוב הזמן אישורים או אמפתיה מהסביבה.

ממש כמו בילדות, כשטרם היה לנו "את עצמנו" ושאבנו בטחון מהדמויות הבוגרות בחיינו.

היכרות פנימית עם עצמך היא השלב הראשון בדרך להכרת הזהות שלך כאדם ויצירת קשר נכון עם הסביבה, דהיינו חיבור טבעי ובריא שיש בו חיבור נכון לצד היפרדות בריאה שבה אני אדם שעומד ביציבות בפני עצמו ואני לא מבטל את עצמי ואת רגשותיי ודעותיי משום שיש כאן אדם נוסף שאני חפץ בקרבתו או באמפתיה שלו.

אני בעד טיפול, ובכוונה לא הצבעתי בראש העמוד כי כתבת טיפול, תרופות וכו'
מה הקשר לתרופות???
כן כדאי טיפול שיחתי שיעזור לך להכיר ולהתחבר לעצמך. זה עשוי להיות מעצים ומרתק.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
מי אמר שגרוע לרצות את הסביבה?
כל עוד זה בגדר הרגיל, ולא על חשבון דברים אחרים, למה לא?
כל עוד שזה מבחירה - אדרבא. אישה שיכולה לבחור לומר 'כן' או 'לא,' למה שלא תגיד 'כן 'כשזה בסדר לה?
הבעיה מתחילה כשהיא בוחרת 'לא' ואומרת 'כן'; לא מסוגלת לסרב; הלב שלה צועק 'לא', השכל שלה אומר 'לא' - והיא אומרת 'כן'.
ואז יום אחד היא ב"ה למדה להגיד "לא", אבל מה שקרה מאז - היא שכחה איך אומרים "כן". :rolleyes:
וזכותה, לא דנה אותה, לא מתערבת ולא מכריחה. ואנחנו עדין חברות, אוהבות וכו'.

אבל מה שאני למדתי מזה, שכשבונים אישיות, ומעצימים אותה, צריך להזהר, ולבנות אותה נכון, לכוון אותה לדרך האמצע, ולא ח"ו להרוס.
עוזרים לבן אדם להרחיב את הבחירה שלו. פעם הוא היה אנוס לומר 'כן', ועכשיו יש לו בחירה אם לומר 'כן' או 'לא'.
מה הוא עושה עם אפשרות הבחירה הזו? - זה עניין אחר. וכפי שכתבו, הרבה פעמים בתחילה נוטים לצד השני, ואחרי איזה זמן מתאזנים לאמצע.
 

אלפי תודות

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
@הכי בעולם
אחותי מתמודדת בדיוק עם מה שאת מתארת -
היא טיפוס מרצה, ובגלל זה היא שומרת הרבה על ילדי שכנים, למרות שהיא לא יכולה, עייפה וכו'.
זו תחושה מאוד מתסכלת של ניצול, ובגלל זה היא מרגישה מתוסכלת גם כשמבקשים ממנה לשמור והיא כן יכולה, כי היא פיתחה ממש אנטי לנושא.

מה שמאוד עזר לה, זה לדבר עם מישהו קרוב (במקרה שלה זו היתה אני ;))
ולנתח את המצב מכל הכיוונים.
אצלה זה הגיע למצב קטסטרופלי, ששכנה מסויימת שהיא גם קרובת משפחה,
היתה שולחת לה את הילדים שלה ללא הפסקה, עד שעות מאוחרות.
לאחותי עדיין לא היו אז ילדים, והיא טענה באוזניה בשמחה שבטח לא מפריע לה, כי עדיין אין לה ילדים וכו'.
היא גם היתה מבקשת ממנה הרבה פעמים שתבוא לביתה לעזור לה, ואחותי היתה מגיעה בלית ברירה - על חשבון הבית שלה.
(ספציפית על האישה הזו אין כעס, כי היא מסכנה ומתמודדת מול אתגרים לא פשוטים).

או למשל מול שכנה אחרת, שכל פעם שהיא דופקת אצל אחותי כדי לבקש משהו, או שאחותי דופקת אצלה - ארבעת ילדיה מיד מבקשים: "רוצים לשחק אצלך!"
ואחותי פשוט לא מסוגלת לומר להם לא, למרות שהיא לא יכולה.

ניתחנו יחד את המצב, היא שיחררה קיטור וכעס, ויחד הגענו להבנה שלא אכפת לה לעזור לאנשים, והיא אפילו שמחה - כל עוד היא יכולה.
אבל אם מבקשים ממנה עזרה והיא לא יכולה, אבל עושה זאת כי לא נעים לה - זה מפתח בה תחושות נגד גם בפעמים שהיא כן יכולה.
כלומר, בגלל שהיא מתקשה לומר "לא", היא גם לא נהנית מפעמים של "כן".

ופשוט עשינו סימולציה, אחת מול השניה: מה קורה כשאיקס מבקשת ממנה עזרה?
איך היא מתנסחת? באילו מילים היא מבקשת? באיזה טון דיבור היא מדברת?
אחותי ממש חיקתה את הצורה הזו,
ואז, כששתינו נינוחות, היא חשבה למה היא לא מרגישה בנוח לענות "לא", והגיעה למסקנה (אחרי חשיבה), שהיא פוחדת שיחשבו עליה שהיא לא בסדר.

אחרי שהגענו למסקנה הזו, נתנו הוכחות שהמחשבה הזו מוטעית, והיא הכי בסדר בעולם.
הרי היא כן שומרת על הילדים או עוזרת כשהיא יכולה - ואפילו בשמחה!

ולסיום, חשבנו יחד על מגוון תשובות נעימות ואסרטיביות שהיא יכולה לענות בשלוף.

אני יכולה לומר לך, שהשיטה הזו מאוד עזרה לה, ומול אחת השכנות היא כבר ממש אסרטיבית ולא פוחדת לומר "לא".
והכי יפה שהיא אמרה לי בשמחה, שהיום כשהשכנה הזו מבקשת ממנה עזרה ואחותי יכולה - היא ממש שמחה לעזור לה, ומאוד נהנית מכך.

טוב, יצא לי ממש ארוך ולא התכוונתי,
אבל מקווה מאוד שיעזור לך!
הרבה הצלחה, ותזכרי שככל שתתרגלי את זה יותר - לאט-לאט תראי שקל לך עם זה.
 

הכי בעולם

משתמש מקצוען
נעמי צודקת זה לא אמור להיות כתוב תרופות...
לא שמתי לב שמתקן השגיאות כותב מה שבא לו זה אמור להיות תרפיה סליחה !!!
את כותבת יפה
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
רוצה תדמית טובה בעייני השכנה
מי קובע את התג מחיר החברתי שלנו?
אנחנו בעצמנו ורק אנחנו.

אם בן אדם מגיע לקבוצה שמשוחחת ומלחשש בשקט את מה שיש לו לומר או רק מהנהן ומחייך, שלא יתלונן אחר כך שמתייחסים אליו כשקוף למחצה.
אתה ביקשת את זה. הבמה היתה אצלך ואתה מיהרת לפנות אותה לאחרים במבט מתנצל. אז הרגלת אותם שלך - לא מגיע.

אם אנחנו מוכרים את עצמנו בזול בעד כל בדל חיוך או מחמאה מרומזת, אנשים נוהרים לחנות שלנו.
הבעיה היא, שהסחורה שלנו זולה. וסחורה זולה יש הרבה בשוק. אז אנחנו מוכרים את עצמנו עוד יותר בזול. ועוד יותר. ובחינם. רק תקחו. ואז אנשים מפסיקים להגיע, כי בחינם יש רק זבל.

לדוגמא, פלוני אמר בדיחת קרש, אף אחד לא צחק. אנחנו כן. למה אנחנו כן? כדי שלא יהיה לו לא נעים שלא צחקו.
זה הפרשנות בראש שלנו. בראש שלו הפרשנות: הוא נהנה מכל שטות שלי. לא צריך לשלם הרבה כדי לקבל את ידידותו.
תנסו לא לצחוק, תרגישו שווים קצת יותר. ואל תדאגו לפלוני, הוא לא ממש נעלב. זה הכל בראש שלכם.
 

פשוש

משתמש מקצוען
מי קובע את התג מחיר החברתי שלנו?
אנחנו בעצמנו ורק אנחנו.

אם בן אדם מגיע לקבוצה שמשוחחת ומלחשש בשקט את מה שיש לו לומר או רק מהנהן ומחייך, שלא יתלונן אחר כך שמתייחסים אליו כשקוף למחצה.
אתה ביקשת את זה. הבמה היתה אצלך ואתה מיהרת לפנות אותה לאחרים במבט מתנצל. אז הרגלת אותם שלך - לא מגיע.

אם אנחנו מוכרים את עצמנו בזול בעד כל בדל חיוך או מחמאה מרומזת, אנשים נוהרים לחנות שלנו.
הבעיה היא, שהסחורה שלנו זולה. וסחורה זולה יש הרבה בשוק. אז אנחנו מוכרים את עצמנו עוד יותר בזול. ועוד יותר. ובחינם. רק תקחו. ואז אנשים מפסיקים להגיע, כי בחינם יש רק זבל.

לדוגמא, פלוני אמר בדיחת קרש, אף אחד לא צחק. אנחנו כן. למה אנחנו כן? כדי שלא יהיה לו לא נעים שלא צחקו.
זה הפרשנות בראש שלנו. בראש שלו הפרשנות: הוא נהנה מכל שטות שלי. לא צריך לשלם הרבה כדי לקבל את ידידותו.
תנסו לא לצחוק, תרגישו שווים קצת יותר. ואל תדאגו לפלוני, הוא לא ממש נעלב. זה הכל בראש שלכם.
כתבת דברים מאד חכמים.
אבל אני לא ממש מסכימה.
נכון שיש אנשים שמנמיכים את עצמם מידי, והם מצטיירים בעינינו זולים מידי... אבל אנחנו כן אוהבים אנשים נחמדים, אנשים שמפרגנים לזולת בעין טובה ולא אנשים שלא נאה להם....
בקיצור, צריך גבול לכל דבר.
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
כתבת דברים מאד חכמים.
אבל אני לא ממש מסכימה.
נכון שיש אנשים שמנמיכים את עצמם מידי, והם מצטיירים בעינינו זולים מידי... אבל אנחנו כן אוהבים אנשים נחמדים, אנשים שמפרגנים לזולת בעין טובה ולא אנשים שלא נאה להם....
בקיצור, צריך גבול לכל דבר.
בודאי שאנחנו אוהבים אותם, אבל מי אמר לנו שהם מרגישים זולים? אולי הם מרגישים בסדר גמור עם עצמם?

פותחת האשכול התלוננה שהערך שלה זול, וממילא של כולם יקר. היא רוצה לקנות מהם יחס טוב והיא צריכה לשלם הרבה, כלומר, לשמור להם על הילדים בכל עת שירצו, בעוד כל השאר משלמים רק בסירוב אסרטיבי אבל ממשיכים לקבל את אותו יחס חביב.
 

שב נא הסופר

משתמש מקצוען
איך בונים אישיות???
איך מפסיקים לרצות אחרים ולהרגיש עם זה טוב??
מבקשת עצות מועילות מניסיונכם תודה מראש
כמו בכל דבר, בכדי להצליח בטיפול, צריך לאבחן ולחקור אחר שורש הבעיה.
הרבה דברים מתחילים כמובן בעיצוב דפוסי התנהגות מאז הילדות.
כמעט בכל בית, יש ילדים [ומצוי יותר אצל בנות מאשר בנים] שבילדותם רצו תמיד למצוא חן בעיני ההורים - בדרך כלל כשההורים או אחד מהם [בדר"כ האמא..] קפדניים. כל מה שעשו אותם ילדים, היה במחשבה תחילה לרצות את ההורה, גם עם מי להתחתן..

אי לכך ובהתאם לזאת..
הטיפול צריך להתחיל מול ההורים עצמם. לא לסרב להם ולפגוע בהם חלילה. ח"ו. רק להתחיל להביע בפניהם דעה עצמית בשיחה עמהם - כל פעם קצת, בעדינות כמובן, אך בהחלטיות. קשה לפרט, כי כל אדם וכל משפחה זה משהו אחר, וגם בגלל שיש כאן ענין של כיבוד הורים הדורש זהירות מירבית. אבל לדוגמא, אם ההורים מבקשים להגיע אליהם בשבת מסויימת, אז אולי לדחות אותם לשבת הבאה אחריה. וכן הלאה [בכל אופן, רצוי להתייעץ עם רב בענין]. ובמקביל, לטפל מול הסביבה באותו סגנון, לקבוע סיטואציה מסויימת אחת [לא יותר], שבה תמיד אומרים לא, וכמובן להגיד את ה"לא" בחיוך ובעדינות עם איזה תירוץ מזדמן מהשמים [שערי תירוצים לא ננעלו..]. ואחרי זמן מסויים, להוסיף עוד איזו סיטואציה. וכן הלאה.

זה מה שידוע לי, וגם מה שאני מכיר מקרוב [ולא על ילד אחד או שנים..]
אמנם יכול להיות שהבעיה הנ"ל היא לא אותה הבעיה של פותחת האשכול
\
 

הכי בעולם

משתמש מקצוען
הפוך !!!אנחנו לא מרגישים זול
ולא מוכרים בעד כל הון בעולם!! ללמוד לעשות טוב לשני לא על חשבונינו דורש מיומנות הן מתי להגיד כן והן מתי להגיד לא!!
לפעמים יש צרוף מקרים ש2 מבקשים יחד ורוצים לעזור , כאלה שלא נעזרים הרבה ויודעים שהם צרכים עזרה וכאלה שעל בסיס יומי. ..
כמובן שצריך לדעת להגיד לא, שקשה, אבל טיפוס מרצה קשה לו להגיד לא!!!
כי הוא עסוק בלמצוא כוח להגיד לא!!
לפעמים לוקח שנים עד שהוא מרגיש מנוצל,
זה קורה שהוא צריך עזרה ופתאם נעלמים, או שמשהו צריך עזרה בדבר מסוים, והוא צריך במשהו אחר ...
בקיצור סמבטוחה ,
עוד בעיה לדוגמא נעזרת בי אישה וכיף לשתינו הבעיה שאני לא מספיק עושה גבול והיא מיצדה עוזרת בשמחה
אני קצת קשה להגיד לא

כי אני מבינה ששוה לעזור לה למרות שלפעמים הייתי מעדיפה שלא...
בקיצור בלאגן
מי עוזר לסדר..
 

שב נא הסופר

משתמש מקצוען
הפוך !!!אנחנו לא מרגישים זול
ולא מוכרים בעד כל הון בעולם!! ללמוד לעשות טוב לשני לא על חשבונינו דורש מיומנות הן מתי להגיד כן והן מתי להגיד לא!!
לפעמים יש צרוף מקרים ש2 מבקשים יחד ורוצים לעזור , כאלה שלא נעזרים הרבה ויודעים שהם צרכים עזרה וכאלה שעל בסיס יומי. ..
כמובן שצריך לדעת להגיד לא, שקשה, אבל טיפוס מרצה קשה לו להגיד לא!!!
כי הוא עסוק בלמצוא כוח להגיד לא!!
לפעמים לוקח שנים עד שהוא מרגיש מנוצל,
זה קורה שהוא צריך עזרה ופתאם נעלמים, או שמשהו צריך עזרה בדבר מסוים, והוא צריך במשהו אחר ...
בקיצור סמבטוחה ,
עוד בעיה לדוגמא נעזרת בי אישה וכיף לשתינו הבעיה שאני לא מספיק עושה גבול והיא מיצדה עוזרת בשמחה
אני קצת קשה להגיד לא

כי אני מבינה ששוה לעזור לה למרות שלפעמים הייתי מעדיפה שלא...
בקיצור בלאגן
מי עוזר לסדר..
אין כמו שאדם מנסה ומתאמץ לעזור לעצמו. אף אחד לא יכיר את עצמך יותר ממך.
הכי טוב לקחת דף ועט, ופשוט לפרט את כל המקרים שבו את עוזרת לאחרים.
מול זה, תעשי רשימה של דברים שהיית מעדיפה לעשות לעצמך בלי הפרעות של אחרים.
ככה הדברים יהיו ברורים מול העינים, וכבר לבד תדעי איפה צריך לומר "לא" ואיפה לא.
ופשוט.. להגיד "לא" איפה שצריך. בהתחלה יהיה קצת קשה. אבל ההרגל כבר יעשה את שלו.

לי עצמי, היה פעם קשה מאד לבקש תשלום על עבודה שעשיתי לאחרים. העדפתי שאנשים יבינו מעצמם שהם צריכים לשלם ובזמן. אבל.. כנראה שיש אנשים שלא מבינים דברים לבד.
זה תקע אותי נורא, בפרט לפני החגים. אשתי העדינה כבר רימזה לי שאי אפשר ככה להמשיך..
אז לא היתה לי ברירה.. ובפנים אדומות מבושה וזיעה התחלתי להרים טלפונים ללקוחות ה"אדיבים" שלי. באמת שלא היה נעים, הרגשתי כמו איזה קבצן מקבץ נדבות [באמת. אפילו שכל זה מגיע לי בזכות ולא בחסד]. אבל המצב בבית היה עוד יותר לא נעים..
היום.. כבר אין לי שום טיפת בושה לבקש את מה שמגיע לי. ואכן, זה בא עם הזמן.
\
 

אמא+

משתמש פעיל
גם אני כזו.. והרגלתי את עצמי. פשוט הכרחתי את עצמי להגיד לא!
זה קשה!!
בפעמים הראשונות חשבתי על זה כל הזמן. איזה לא נעים למה אמרתי לא. וכו'..
אך ככל שעובר הזמן את מתרגלת. כשמתאים לך לעזור. בשמחה. כשלא, את לומדת להגיד אני אשמח מאוד בפעם אחרת. כרגע לא מתאים לי.
בקיצור. זה עניין של אימון.
ככל שתתאמני להגיד את הלא. הפעמים הבאות יהיו קלות יותר.
ועוד משהו. מי שמבקש דברים בלי טקט.. מותר גם לנו לענות לו בלי טקט...
 

וילך איש

משתמש מקצוען
איך בונים אישיות???
איך מפסיקים לרצות אחרים ולהרגיש עם זה טוב??
מבקשת עצות מועילות מניסיונכם תודה מראש
1. דבר ראשון והחשוב מכל - אכיר בכך ש'אני טיפוס מרצה'. זה אמנם כואב להכיר בעובדה הזו, וזה ממש שובר ומרסק אפילו, אבל מכאן מתחיל תהליך ריפוי ניסי ומופלא. (זה השלב הכי כואב של "מה, כל מה שאני עושה זה לא מצוות חסד...?!" תשובה: בוודאי שלא. השאיפה שלנו היא להגיע ל'אהבת חסד' כמבואר בתורתנו הק', ולא ח"ו ל'שנאת חסד').
2. כתוצאה מכך, לאט לאט אתחיל לשים לב כמה אני מפסיד כשאני מוותר על החיים שלי כדי להיות עבד נרצע של הסביבה. גם זה תהליך ארוך וכואב.
3. ואז, אחרי המון שנים שבדקתי מה אחרים רוצים, לאט לאט מתגבשת דמות קטנה בתוכי ששואלת 'מה אני רוצה'? אחרי שתיקה של המון שנים, לדמות הזו פתאום ישנם רצונות משלה. בהתחלה הם קטנים ומעורפלים ולאט לאט הם מתחזקים וגדלים.
4. אם אתן לדמות הזו יחס יומיומי וקבוע, למשל לשבת עם עצמי כל יום 10 דק' (סוג של התבודדות), אזכה להבחין לפתע כיצד הרצון הפנימי שלי, זה שהתכסה בשכבות כל כך רבות של אבק במשך השנים, הוא התרופה הטובה ביותר לחיים שלי. הרצון שלי הוא הבסיס לחיים, ובלעדיו אין כלום ("כוח הבחירה").
5. מכאן ואילך, ככל שאקשיב יותר ויותר לרצון הפנימי שלי ואתן לו יחס הוגן ומתחשב, הוא יחזיר לי משוב חיובי בדמות רצון-עשייה-סיפוק-רוגע-רצון-עשייה-סיפוק-רוגע וחוזר חלילה.

ולכל המרצים: בזמן שאתם עסוקים בלרצות אותי, אני עסוק בלרצות אתכם...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יי חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יי כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יי וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  9  פעמים

אתגר AI

הסוואה • אתגר 21 • אתגר נושא פרסים 🎁

לוח מודעות

למעלה