התייעצות חרם...

[לארג']

אני חושב שאצל בנות זה קיים יותר,אצל בנים זה לדעתי לא קיים

 

[פ.נ]

אני חושב שאצל בנות זה קיים יותר,אצל בנים זה לדעתי לא קיים

בטח שקיים
ראיתי כמה פעמים בגינה שילדים צוחקים על ילד שמן וכו

 

[Chaya Lea]

בהחלט ראוי להצפה אבל קודם כל אצל המורות.
מעריכה מאוד את עבודת הקודש שלהן אבל כמו שכתבו פה בהרבה מהמקרים התערבות נכונה של מורה יכולה להציל תלמידה מסבל של שנים (אני לא מגזימה!) מהכרות אישית עם תלמידות שעברו שנים קשות מבחינה חברתית ולקח להן הרבה זמן להשתקם ממה שנשאר להן מזה (חברות לא היו להן כ"כ גם בשנות הנערות- אחרי שהכל נגמר... ולא כי הן נולדו ככה...)
רק מה? שקשה מאוד לתפוס את זה ולתת מענה נכון. אני עצמי לא חושבת שהייתי יכולה להגיב יותר טוב מהמורות במקרים שאני מכירה.
למרות שמהצד שלי אני לא יכולה להבין איך מורה לא רואה דברים שקורים לה (ממש) מול העיניים.
אבל יש מקרים שבאמת בנות אחרות באותה כיתה לא הרגישו כמה הבת הדחויה נפגעה.
בקיצור זה מצב מורכב שדורש תוכנית שלמה ומעמיקה קודם כל בהכשרת מורות לטיפול בכאלו מקרים בצורה שבאמת תועיל ולא תזיק (כי לפעמים גם התערבות לטובת הבת הדחויה יכול לעשות 'בלגן' לרעתה).
בנוסף לא חושבת שיזיק להציף גם את הנזקים שזה גורם לטווח הרחוק כגון חרדה חברתית למשל (דוגמא מאוד נפוצה במקרים כאלה) שהרבה פעמים "מאובחנת" על ידי מורות בצורה לא נכונה או מתפרשת כחוסר השתדלות מצד התלמידה (ומשפיעה לעיתים גם על המצב הלימודי של התלמידה).
גם בשביל העברת תוכנית לתלמידות חשוב קודם כל שלמורות יהיה את הידע בנושא הזה כך הן ידעו לאן הן בעצם חותרות, מה הן מנסות למנוע ואיך מזהים מקרים כאלו.
כמובן, כל הידע שלי מבוסס על היכרות אישית עם מספר מקרים ככה שאני לא באמת יכולה לתת חוות דעת מקצועית וצריך למצוא את האנשים שיוכלו לעשות זאת.
בנוגע לתלמידים עצמם, מה שכן יעזור הוא הקניית ערכים בסיסיים של כבוד לזולת וביטחון עצמי שלא תלוי ב'לדרוך על אחרים' (שזו הסיבה להרבה חרמות- מצד המחרימים).

 

[השם אוהב אותי]

התופעה קיימת לצערנו
בדיוק היום סיפרה לי מכרה על ביתה בתיכון! שהיתה מוחרמת לגמרי והיה "אסור" לדבר איתה או כמובן להתחבר איתה והיתה ממש ממש אומללה. בשנה הבאה בשעה טובה עברה כיתה והבעיה נפתרה, אבל נותרה עם משקעים ןדימוי עצמי ירוד

בזמני זכור לי שביסודי היו בנות דחויות שהיו יכולים לצחוק עליהן וכו', אבל לא ברמה של להציק פיזית. המורות ממש לא היו מעורבות כלל.

שמעתי מהגננת( של הצהרון) של הבן שלי שבגן יש "מלך" והוא מחליט את מי להכניס ל"חבורה" שלו ואת מי לא ועם מי מותר לשחק ועם מי לא..
ואגב כששאלתי על כך את הגננת של הבוקר אמרה שלא שמה לב למשהו מיוחד...
והבן שלי גם סיפר על החבורות והילד שמחליט עליהן.
עצוב..

 

[פ.נ]

בהחלט ראוי להצפה אבל קודם כל אצל המורות.
מעריכה מאוד את עבודת הקודש שלהן אבל כמו שכתבו פה בהרבה מהמקרים התערבות נכונה של מורה יכולה להציל תלמידה מסבל של שנים (אני לא מגזימה!) מהכרות אישית עם תלמידות שעברו שנים קשות מבחינה חברתית ולקח להן הרבה זמן להשתקם ממה שנשאר להן מזה (חברות לא היו להן כ"כ גם בשנות הנערות- אחרי שהכל נגמר... ולא כי הן נולדו ככה...)
רק מה? שקשה מאוד לתפוס את זה ולתת מענה נכון. אני עצמי לא חושבת שהייתי יכולה להגיב יותר טוב מהמורות במקרים שאני מכירה.
למרות שמהצד שלי אני לא יכולה להבין איך מורה לא רואה דברים שקורים לה (ממש) מול העיניים.
אבל יש מקרים שבאמת בנות אחרות באותה כיתה לא הרגישו כמה הבת הדחויה נפגעה.
בקיצור זה מצב מורכב שדורש תוכנית שלמה ומעמיקה קודם כל בהכשרת מורות לטיפול בכאלו מקרים בצורה שבאמת תועיל ולא תזיק (כי לפעמים גם התערבות לטובת הבת הדחויה יכול לעשות 'בלגן' לרעתה).
בנוסף לא חושבת שיזיק להציף גם את הנזקים שזה גורם לטווח הרחוק כגון חרדה חברתית למשל (דוגמא מאוד נפוצה במקרים כאלה) שהרבה פעמים "מאובחנת" על ידי מורות בצורה לא נכונה או מתפרשת כחוסר השתדלות מצד התלמידה (ומשפיעה לעיתים גם על המצב הלימודי של התלמידה).
גם בשביל העברת תוכנית לתלמידות חשוב קודם כל שלמורות יהיה את הידע בנושא הזה כך הן ידעו לאן הן בעצם חותרות, מה הן מנסות למנוע ואיך מזהים מקרים כאלו.
כמובן, כל הידע שלי מבוסס על היכרות אישית עם מספר מקרים ככה שאני לא באמת יכולה לתת חוות דעת מקצועית וצריך למצוא את האנשים שיוכלו לעשות זאת.
בנוגע לתלמידים עצמם, מה שכן יעזור הוא הקניית ערכים בסיסיים של כבוד לזולת וביטחון עצמי שלא תלוי ב'לדרוך על אחרים' (שזו הסיבה להרבה חרמות- מצד המחרימים).

כל מילה!!

 

[הודיה 482]

כל מילה!!

@פ.נ
יש לך אפשרות להודעות פרטיות
באתי לכתוב לך משהו באשקול שפתחת ובדיוק שהעלתי נמחק.
אם יש לך הודעות פרטיות תכתבי לי.
לי אין

 

[היוש ביוש]

צריך להעלות למודעות.
למורו יש כח אדיר בכל הנושא של בנ"א לחברו.
מורה, שלא תעריך בת שמתנהגת לא יפה לחברות שלה, תוריד את רמת ההצקות מאד!
הצרה היא שלפעמים מורות מתחברות לבנות המציקות.
עצוב!

בדרך כלל הבנות המציקות הם הבנות השולטות בכיתה!
ובדרך כלל גם מאלה המבריקות שעונות למורה את כל התשובות...
והמורות אוהבות כאלה תלמידות...

 

[הכול טפוס]

לצורך הפקה אני מעלה דיון -
עד כמה הנושא והמודעות לחרמות בבית יעקב ראוי להצפה?
(למורות - גישה למקרה ולתלמידות - החוות בעצמן ומניעה...)
אשמח גם לדוגמאות....
תודה רבה!

אני אישית חושבת שגם אם יש וגם אם אין(ואגב יכל להיות בכל מגזר תדבר הזה) צריך שלפחות יהיה מודעות ולפעמים מרב שפוחדים לדבר על זה או בוחרים להתעלם מזה, אז אין מודעות למורים או מורות ולכן הם לא שמים לב כשזה קורה
ולדעתי זה ממש חבלללל!!!!

 

[ברון מאיירת]

מה השאלה? זה נושא שצריך הסברה כמו כל נושא רגשי/ חברתי אחר! לא כל מורה מודעת ויש לה כלים להתמודד עם בעיה כזו או אחרת, כל נושא שהוא עניין של תקשורת/חברה/רגשות/הכלה/קבלה- צריך כלים!!!!
זה כמו שתשאלו אם אמא צריכה ללכת לשיעור העוסק בחינוך ילדים... ברור שיש לה בייסיק בתור אמא אבל גם בטוח יש רבדים/נושאים בהם היא תשמח לקבל כלים!
מורה שמתחת לאף שלה מתנהל חרם לא בטוח שהיא שמה לב או יודעת להתמודד עם תופעה מהסוג הזה... וכנ"ל תלמידות, וכנ"ל אמהות! וברור לי שיש אמהות לבנות מתוסכלות שגם לא יודעות איך להגיב לבעיות החברתיות של בתן.
זה שצריך בציבור שלנו תכנית/הסברה והקניית כלים להתמודדות זה ברור!
השאלה אם מי שמפיקה תכנית כזו יש לה את הכלים הנכונים להקנות דרכי טיפול/ דרכי מניעה/ העלאת מודעות וחשיבות הנושא?!?
צריך לשתף בזה אנשי מקצוע, ואדרבה, הרמת הכפפה לנושא מסוג זה לא אמורה להיות גם המקור המקצועי, ניתן להשתמש באנשי מקצוע מהציבור שלנו שעוסקים בזה וכך להפיק משו שיתן מענה אמיתי!
אם מישהי יכולה להפיק את התכנית ולהביא משו מקצועי ונותן מענה וכלים- תבורך!
ומספיק להציל אפילו נפש אחת מישראל!
לא עברתי חרם בילדותי, להיפך! גדלתי בצל הורים חזקים ובנויים שלימדו אותי איך לעזור לילדות שעושים עליהם חרם, ונתנו לי כוחות לעמוד גם מול ילדות חזקות ולהעמיד במקום את מי שצריך...
בהצלחה

 

[אות וסמל]

קיים בהחלט. פעם והיום.
מצרפת קישור לסיפור שלי כילדה שעברה חרם

 

[אנילימילי]

אם למורה אין כלים להתמודד עם דבר שקורה בכל כיתה סטנדרטית, אז שתתפטר

לא מסכימה עם זה בכלל!!!
מורה לא רגישה צריכה להתפטר
אבל מורה רגישה שמנסה בכל יכולתה להגיע בנעימות לפשרה בין הבנות, כשזה נראה לה רק מריבה קטנה בהפסקה והיא לא מעלה על דעתה שזה ברמה של לירוק אחת על השניה או במקרה הנ"ל לזרוק בקבוקי קרח אחת על השניה, לא!, היא ממש לא צריכה להתפטר.
ולכן צריך להעלות את המודעות גם אצל המורות.
גם אצל התלמידות (המחרימות והמוחרמות ואילו שבתווך)
וגם כמובן אצל ההורים וההנהלה....
אין קשר בין זה לבין להתפטר (רק במקרים קיצוניים ממש! וד"ל)
סליחה על ההתבטאות ככה.

 

[שחר גורן]

ממבט של מישהי שעברה חרם קשה בילדותה - אני יכולה להעיד שלא תמיד הצוות מודע לבעיות והחברה עצמה מנצלת מאוד ילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך וכדו' חברה שבה ילדים היא אינה חברה רעה. היא רעה מבלי דעת. לחברה כזו שבה ילדים שעינם צרה מלראות דברים שמבוגרים מהם רואים - קשה לקבל אליהם חברה שונה.
אין ספק שחרם הוא דבר אכזרי שצריך ללהטט בזהירות בין דקויות כדי לא לפגוע ולהיכשל בנקודות קריטיות.
אך לעולם אין לזלזל בקושי של ילד.
לא להתעלם.
הרי חרם הוא שבא כביכול לומר בבוטות לילד - אנחנו לא רוצים אותך. ברגע שמורה \ הורה מתעלמים מכך - הם מעצימים את התחושה. התחושה מוכרת לי. לצערי

 

[פ.נ]

@פ.נ
יש לך אפשרות להודעות פרטיות
באתי לכתוב לך משהו באשקול שפתחת ובדיוק שהעלתי נמחק.
אם יש לך הודעות פרטיות תכתבי לי.
לי אין

לי אין
תבקשי ממשהי שיש לה אפשרות לקשר ביננו

 

[ברוך ר]

אני חושב שאצל בנות זה קיים יותר,אצל בנים זה לדעתי לא קיים

קיים ועוד איך !
במיוחד אם הוא לא מהחוג שלנו/העדה שלנו/המוצא שלנו...

 

[Mamy123]

אין טענות על המורות ,יש טענות באופן כללי על גישת המערכת
מספר פעמים פניתי בבקשות עזרה בקשיים חברתיים למחנכות
פעם אחת קבלתי מענה מהמחנכת שהיא באמת לא יודעת מה לעשות
ופעם אחרת קבלתי מענה שהיא לא מתעסקת בנושאים חברתיים.

ספוילר

בת נוספת שלי סבלה תקופה ארוכה יחד עם עוד בנות נוספות מהצקות והשפלות ולא הייתי מודעת כלל לחומרת העניין המורה גם לא הייתה מודעת לכך ,יאמר לשבחה שבמקרה הזה כשזה נודע היא טיפלה בצורה יסודית

הגיע הזמן שיבינו שבית ספר לא מיועד רק להקניית ידע

 

[ברוך ר]

מה הסימנים לחרם כיתתי שאם מורה/מלמד ישימו לב לזה, הם יוכלו למנוע ולהציל את הילד ?
כי לפעמים זה נראה מריבה נקודתית כמו ש @אנילימילי כתבה

אבל מורה רגישה שמנסה בכל יכולתה להגיע בנעימות לפשרה בין הבנות, כשזה נראה לה רק מריבה קטנה בהפסקה והיא לא מעלה על דעתה שזה ברמה של לירוק אחת על השניה או במקרה הנ"ל לזרוק בקבוקי קרח אחת על השניה

והם לא מודעים שזה באמת חרם

 

[שחר גורן]

בתור בן אדם בוגר עדין קשה להשתחרר מההרגשה של ילד מוחרם ומנודה. כשנזכרים. חייבים לנסות להשים לב. זה הוא תפקידה של מורה. לאו דוקא להקנות ידע

 

[אִיתַי]

איזה אשכול כואב.
ב"ה בכל שנות לימודי לא נתקלתי בחרם, ככל שאני זוכר...

 

[שחר גורן]

לזרוק בקבוקי קרח זה לא הכל. אצלי זה כלל פציעה שהובילה לבית חולים והתעלמות של בית הספר

 

[פ.נ]

זה הוא תפקידה של מורה. לאו דוקא להקנות ידע

גם בתור הורים עלינו להשריש את הנושא לילדינו