אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו...
אני רואה את זה בלי סוף.
בכל מהלך חיי ה' הראה לי שכמה שהאדם חושב את עצמו חכם- בסופו של דבר "האדם יראה לעיניים - וה' יראה ללבב"...
כל מציאות שקורת לאדם זה לא "מהשכן", אלא מאיתו יתברך.
אם תסתכלי על זה ככה - לא תצטרכי לשפוט בעיני הבשר ודם שלך את הנסיבות והגורמים למציאות שה' סיבב אלייך ובחר אותך דווקא להתמודד עמה.
הנסיון הזה הוא עבורך.
וגם אם תהיי בגדר של נותנת צדקה- את הערך של הנתינה בסופו של דבר את תקבעי- לא לפי ה"כמה"- אלא לפי ה"איך". יש שמונה מעלות בנתינת צדקה- החל מ"עיקום פרצוף" וכלה בגרימת תחושה אצל הנזקק שהוא עושה איתך חסד ולא את...
זה תלוי בך בלבד.
איך את רוצה להיראות את מול ריבונו של עולם.
הוא אומר לך "בתי! בחרתי עבורך את הנסיון הזה- ואני יודע שאני לא נותן לאדם נסיון שהוא אינו מסוגל לעמוד בו... בחרתי בך ואני מחכה לראות איך את בוחרת להתמודד עם המציאות שהבאתי לך"
ואז תגידי- אני כזו וכזו- ומכיוון שאני יודעת שה' יתברך בחר דווקא בי מכולם להתמודדות הזו אשתדל לעמוד בנסיון בצורה הטובה ביותר, ולהיות מי שאני באמת, בלי לשפוט את האחר, כי הוא לא קשור לעניין.
ה' נותן לנו מציאות- ויש לנו בחירה חופשית- ושפע של אפשרויות להתמודד איתה. [התמודדות- מלשון עבודת "מידות"] לדוגמא: 1. לומר "צר לי אבל אני עסוקה/ממהרת/וכו' וכו'". 2. לומר "כן" בקול נכאים. 3. לא לענות לטלפון כשהוא מתקשר...4.להתקשר ולהציע בעצמך שתביאי את הילדה על הדרך...5.להגיד לו שישלם... 6..........תמשיכי את- כי יש לפחות עוד עשר אפשרויות נוספות... [בחירה חופשית אמרנו- לא?
]
לטעמי לא יהיה שווה מה שאת עושה- אם תעשי את זה עם "אוף" גדול..
למדתי פעם שמי שעשעה מעשה טוב ושאל את עצמו אחר כך "אולי לא היה שווה מה שעשיתי- ניצלו אותי והייתי טיפש שהסכמתי"... כל הזכויות שהיו לו על מה שעשה- לא נחשבות- אלא מתבטלות על המקום...
הנה- בדקתי ומצאתי: הלכות תשובה לרמב"ם, פרק ג:
ה [ג] כל מי שניחם על המצוות שעשה, ותהה על הזכייות, ואמר בליבו ומה הועלתי בעשייתן, אוליי לא עשיתי אותן--הרי זה איבד את כולן...
סליחה על ההארכה, אבל ככה אני עושה עם עצמי- בכל ההתמודדויות שנקרות בחיי- ולי זה מועיל מאוד לגבי הבחירות שלי כיצד להתמודד עם סביבתי הקרובה והרחוקה.
יהי ה' עמך!
שבוע טוב! ובהצלחה בבחירות...