טחינה גולמית

משתמש מקצוען
גם אני בעד מלים מכובדות. בכלל, שירה מטבע ברייתה השתמשה במלים היותר חגיגיות ולא בלשון השוק. העובדה ששירה מודרנית (כמו אמנות מודרנית) ירדה לשפת הרחוב, ובמקומות מסוימים אפילו למטה מזה, לא צריכה להיות לנו סמן דרך.
אני רוצה לעדכן אותך, שהמילים המקוריות של השיר אין בהם מצד עצמם שום דבר רחובי. אבל אני מבין שבציבור הם נתפסים אחרת, ולכן תיקנתי.
 

חיה דרליך

משתמש מקצוען
עריכה והפקת סרטים
מעשה שהייה, שמעתי מסבא ז"ל לפני פטירתו.


תשעים וחמש שנותיי הינן לצידי
חלש אני, גם זקני לבן, הדור וכה נאה
השורה הראשונה תמיד שלי
ובהתחשב בגילי ובכוחי, זה כל כך יאה

היה זה אתמול בין הערביים
ישבתי בנוח בתחנה, לנסיעה ארוכה
המתנתי בסבלנות, והנה ארבע מאות ושתיים
יש תדירות, זאת לא הבעיה

האוטובוס עוצר, רציתי לקום ברננה
אך אויה! נשמעת הקריאה בנחרצות
"האוטובוס מלא, יש רק בעמידה
חכו בסבלנות, יש נוסף בעוד 5 דקות"

ולפתע מהחלון ראיתי התלחשוית,
אבך'ציק צעיר וגמרא בידו, כמה נחרד
אוף, יש כאן זקן שרוצה לעלות
עכשיו יצטרך לעמוד, הן תכנן בנסיעה ללמוד

ואו אז צץ לי זכרון קלוש במוח
הן רבי שמעון בן אלעזר כבר אמר
'זקן יראת- מכאן לזקן שלא יטריח'
ומי כמוני רוצה לגרום לשכינה צער??

אז זהו, ישבתי עוד קצת וחיכיתי.
לאוטובוס אחר עליתי
והיה כה נח, וכה נעים
הייתי שלם עם עצמי ללא לבטים

ולמה אני מספר לכם את זה כעת?
שתדעו שלא תמיד צריך לספר סיפורים
הכי קל לתת מוסר לאברכים ולבעלי יכולת
אבל לפעמים הלכות ודינים, יש גם לחלשים...

ב"ה

שמחתי מאד שמעוררים כאן גם את הצד השני של המטבע
ורציתי להוסיף

מה יעשה אברך שהוא מג"ש בישיבה קטנה שיעור ג' אשר 30 בחורים תחת חסותו וצריך לתת לכל אחד ואחד יחס אוהב וחם ומנסיון האברך הזה יודע שהיות והוא מתכונן לשיעור כמעט כל הלילה ואין לו זמן לנוח, לקח לעצמו אברך זה את הזמן המיוחד הזה שעת הנסיעה בבוקר אשר אורך לו כל יום שעה ואז הוא נח לו ומחליף כח על מנת לבוא לישיבה עם ראש על הכתפיים ועם כח ומוח לתת יחס לבחורים אשר מצפים לבואו וליחסו אליהם, ואם הוא יקום עכשיו מכסאו יהיה זה נזק לשיעור שלו ולתלמידים האהובים, האם גם הוא צריך לקום או אולי אף הוא נמצא במצב "מיוחד" ???

ואם זהו הזמן שהוא מסדר לעצמו את השיעור שהולך למסור ע"י כתיבת ראשי פרקים ואם יוותר ע"ז ויקום כל השיעור הלך, האם גם הוא צריך לקום?

ואם האברך הזה לאחרונה יש לו כאבים ברגליים כשהוא עומד ממושכות ובשנים האחרונות משלם למקום לימים נוראים טבין ותקילין עקב זה שהוא מוכרח מפעם לפעם לשבת ולהרים את רגליו, האם אין הוא במצב "מיוחד"?

וכל האברכים המדוברים האלו שנוסעים מידי יום ביומו נסיעה ממושכת, ומוכרחים לשבת, יש שמגדילים לעשות והולכים מיוחד לתחנה הראשונה ע"מ לשריין לעצמו מקום לשבת עקב הצורך וההכרח למקום ישיבה,
האם זה הוגן שתעלה לה מטרוניתא בתחנה האחרונה, ושהוא יקום בשבילה? ויצטער כל הדרך וכל היום ע"י כן
אולי אם היא במצב מיוחד שגם היא תקדים ללכת לתחנה הראשונה ע"מ לשריין לעצמה מקום לשבת, ושלא יהיה מצב שהיא מקימה אנשים לצער אותם

אני לא מוריד מהערכה הגדולה שאני מעריך את הקמים בפני אשה זקנה או במצב מיוחד או אדם זקן, זהו חסד אדיר וזהו הקרבה גדולה ומסירות נפש וודאי מעדן ומתקן את המידות

אבל מכאן עד לומר שמי שלא קם הוא בעל מידות מושחתות? אני חושב שזה הגזמה, היות ומידות מושחתות לא מסתכלים על התוצאה שקרה כגון שאשה עמדה כל הדרך וזה סיפור מזעזע כל לב, מידות מושחתות נמדדות על הקלות של הבן אדם לעמוד ולרסן את עצמו בהתנהגות האחרת ולא עמד בהם,

אבל לתת מקום לאשה בו בזמן, שהוא יצטרך לעמוד כל הדרך ולפעמים זה יותר משעה ולפעמים הוא בהצטופפות ובברקסים וטלטלות עזות שיעברו עליו מכאן ועד להודעה החדשה, ואח"כ יבוא לעבודה שלו וכדו' מותש וסחוט, אחרי סיוט של נסיעה, (וביודעי ומכירי קא אמינא) ומי יודע כמה אנשים בסביבתו עוד יסבלו היום מהסיפור העצוב הזה
---ובמקום הזה וודאי שאין בזה שלא קם מפניה כדי ליקראות "בעל מידות מושחתות"--

אני לא בטוח שבכל מצב עצת ה' היא "תקום" !
אלא אולי לפעמים הנכון הוא להשאר בבחינת "אוה למושב לו" ונחלתו לא יעזוב"

דוד
 
נערך לאחרונה ב:

טחינה גולמית

משתמש מקצוען
ב"ה

שמחתי מאד שמעוררים כאן גם את הצד השני של המטבע
ורציתי להוסיף

מה יעשה אברך שהוא מג"ש בישיבה קטנה שיעור ג' אשר 30 בחורים תחת חסותו וצריך לתת לכל אחד ואחד יחס אוהב וחם ומנסיון האברך הזה יודע שהיות והוא מתכונן לשיעור כמעט כל הלילה ואין לו זמן לנוח, לקח לעצמו אברך זה את הזמן המיוחד הזה שעת הנסיעה בבוקר אשר אורך לו כל יום שעה ואז הוא נח לו ומחליף כח על מנת לבוא לישיבה עם ראש על הכתפיים ועם כח ומוח לתת יחס לבחורים אשר מצפים לבואו וליחסו אליהם, ואם הוא יקום עכשיו מכסאו יהיה זה נזק לשיעור שלו ולתלמידים האהובים, האם גם הוא צריך לקום או אולי אף הוא נמצא במצב "מיוחד" ???

ואם זהו הזמן שהוא מסדר לעצמו את השיעור שהולך למסור ע"י כתיבת ראשי פרקים ואם יוותר ע"ז ויקום כל השיעור הלך, האם גם הוא צריך לקום?

ואם האברך הזה לאחרונה יש לו כאבים ברגליים כשהוא עומד ממושכות ובשנים האחרונות משלם למקום לימים נוראים טבין ותקילין עקב זה שהוא מוכרח מפעם לפעם לשבת ולהרים את רגליו, האם אין הוא במצב "מיוחד"?

וכל האברכים המדוברים האלו שנוסעים מידי יום ביומו נסיעה ממושכת, ומוכרחים לשבת, יש שמגדילים לעשות והולכים מיוחד לתחנה הראשונה ע"מ לשריין לעצמו מקום לשבת עקב הצורך וההכרח למקום ישיבה,
האם זה הוגן שתעלה לה מטרוניתא בתחנה האחרונה, ושהוא יקום בשבילה? ויצטער כל הדרך וכל היום ע"י כן
אולי אם היא במצב מיוחד שגם היא תקדים ללכת לתחנה הראשונה ע"מ לשריין לעצמה מקום לשבת, ושלא יהיה מצב שהיא מקימה אנשים לצער אותם

אני לא מוריד מהערכה הגדולה שאני מעריך את הקמים בפני אשה זקנה או במצב מיוחד או אדם זקן, זהו חסד אדיר וזהו הקרבה גדולה ומסירות נפש וודאי מעדן ומתקן את המידות

אבל מכאן עד לומר שמי שלא קם הוא בעל מידות מושחתות? אני חושב שזה הגזמה, היות ומידות מושחתות לא מסתכלים על התוצאה שקרה כגון שאשה עמדה כל הדרך וזה סיפור מזעזע כל לב, מידות מושחתות נמדדות על הקלות של הבן אדם לעמוד ולרסן את עצמו בהתנהגות האחרת ולא עמד בהם,

אבל לתת מקום לאשה בו בזמן, שהוא יצטרך לעמוד כל הדרך ולפעמים זה יותר משעה ולפעמים הוא בהצטופפות ובברקסים וטלטלות עזות שיעברו עליו מכאן ועד להודעה החדשה, ואח"כ יבוא לעבודה שלו וכדו' מותש וסחוט, אחרי סיוט של נסיעה, (וביודעי ומכירי קא אמינא) ומי יודע כמה אנשים בסביבתו עוד יסבלו היום מהסיפור העצוב הזה
---ובמקום הזה וודאי שאין בזה שלא קם מפניה כדי ליקראות "בעל מידות מושחתות"--

אני לא בטוח שבכל מצב עצת ה' היא "תקום" !
אלא אולי לפעמים הנכון הוא להשאר בבחינת "אוה למושב לו" ונחלתו לא יעזוב"

דוד
אני רואה שיותר מדי אנשים לא הבינו את הכוונה של הבלדה, ונתפסו לפרטים. ומשום מה נתפתח לן חיבור תורני בענין קימה למעוברת.

המקרה של האשה והאברך- הוא דוגמא בעלמא שבאמת אפשר לדון עליה, וכל מקרה לגופו. ופעמים אפילו שעצת ד'- היא תקום.
אבל במקרה שלנו הסברות העקומות שנכתבו ע"י האברך שחלק מהם לא קשורות כלל כמו ביטול בשישים, באו להציג באופן ציורי אנשים שמהלך מחשבתם עקום בכל מה שנוגע בבין אדם לחברו.

ה"מוסר" כאן הוא לא "לקום בפני מעוברת".
זה יכול להיות נוגע לשכן מתחתיך, שיש לך אלף ואחד סברות למה לא לתת לו לבנות.
או לק"נ טעמים שיש לך למה לא לשלם ועד בית בזמן, או בכלל. ולמה אם לכלכת את חדר המדרגות לא אתה אמור לנקות וכו'.
לצערי אני נתקל באנשים מהסוג הזה.

ה"מעשה שהיה" היה בכלל באברך שעלה לאוטובוס וראה שעולה אשה מעוברת. הוא עצמו לא יכול היה לקום כי הוא היה צריך לשבת ליד ילדיו הקטנים. והוא התפלא על בחורים צעירים שישבו ופטפטו כל הדרך, ולא קמו. וכשפנה אליהם התחילו לומר לו תירוצים עקומים.
אני לקחתי את זה קצת קדימה והוספתי קצת צבע, אבל לא היה כאן שום כוונה להורות "הלכה למעשה" בעניני קימה למעוברת [מי אני ומה אני], רק לגרום לאדם לשים לב לאיפה הסברות שלו מוליכות אותו.

ואני מתפלא על הדר"ג שליט"א איך לא הבין מבין השורות שזו היתה הכוונה. ומודה לו עד מאוד על ההערה.

בתקוה להבנה
@טחינה גולמית
 

בתנופה

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
רק לגרום לאדם לשים לב לאיפה הסברות שלו מוליכות אותו.
דבר ראשון,
הבלדה נהדרת מחכימה ושנונה, בצורה בלתי רגילה!

הנקודה כאן היא זו שלמעשה מעט מאד אנשים לא קמים למבוגרים באוטובוס, בעיקר ילדים שלא מבנים מה זה אומר להיות מבוגר.
מאידך, הרבה מידי אנשים שבאוטובוס כן קמים לא שמים לב שבהתנהגותם בענייני שכנים, קרובים משפחה וכו' הם מתנהגים קטנוני וגרוע יותר מאלו שלא קמים באוטובוס.

ומכיוון שחשבתי שמטרת האשכול הינה לא להציג יצירה ספרותית, אלא לספר סיפור שהיה, הוספתי פן אחר שלדעתי מבטא יותר - את אותו המסר.
והוא: אל תתפסו לקודי התנהגות, כאן קמים כאן יושבים, כאן בונים כאן מתנגדים, כאן מארחים כאן מתארחים, זו כלה וזו חמותה - אלא חשבו , הרגישו, חושו ותחשבו.
תחשבו על הצד שלכם, ומה שבאמת עומד מאחוריו,
וכן. גם על הצד השני, ומה שיש בליבו.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  107  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה