חזור בך בן אדם, חזור בך!

[yonatanr]

ממש לא!
ככה להלבין את כותב הסיפור ברבים???

אם כן אני מבקש סליחה ומחילה.

יש כאן מישהו שדואג לבחור רציני שלא ימעד, לו היו עוד כמה נפשות אוהבות ומכילות כמהו יתכן שמימדי הנשירה היו פחות זוועתיים, גם אחר שאבד סברו ובטל סיכוייו עדין חש הוא את הבחור האובד.

מצטער, אני לא מרגיש שאותו מישהו 'אוהב ומכיל' את הבחור, ודואג לאותו בחור באמת, אלא שיש כאן מישהו שדואג אך ורק למערכת, ל'דרך המסורה', ולכך שאף אחד לא יטה מן השביל, והוא לא באמת יורד לחקרו של הבחור.
כך למשל הקטע הבא:

"אתה נראה לי מאד ערכי" השבתי לו, "אתה נראה "בֶּן תֶּיירֶה" אך יתכן שאתה דווקא אומר דברים כאלו?"

"כן? מי אמר שבן תיירה צריך ללמוד כל היום? אינני מוצא סיפוק כאן, אני רוצה לצאת לעבוד!"

הופתעתי.
הוא איננו קוטר מצוי, משנתו סדורה לו היטב והוא ברור עם עצמו ביחס למטרותיו.

"מה זאת אומרת?" עניתי "התורה זה הדבר האמיתי, פה אתה מתעסק עם נצח, אתה מעיף פה מלאכים, אתה בורא עולמות, זה המגרש של הגדולים!"

"מה מעיף מלאכים, תן לי לעוף מפה, אני רוצה לעבוד, להרגיש שאני שווה, למצוא סיפוק בעשייה, בשביל מה זה טוב לשבת וללמוד כל היום, מי שכיף לו - בכייף, לי לא!"

"שלא תבין אותי לא נכון, אני עם אבא ככה" נופף בידו אל מול פני מחכך אצבע ואמה זו בזו, "אבל בקטע של התורה זה לא בשבילי"

"אבל אבא אמר ללמוד תורה" הוספתי להקשות "אתה הרי רוצה לשמח אותו?"

הוא לא נשמע כמי שבא להכיל את הבחור ולאהוב אותו כמו שהוא, אלא יותר כמי שבא להתווכח איתו, להראות לו שהוא לא צודק, ולהוציא אותו קטן. אם הוא באמת היה דואג לבחור עצמו ולא למסגרת, היה מנסה להבין מאיפה התחושות שלו באות, על איזה מקום זה יושב, ולא מתווכח איתו כמו באיזה סימפוזיון, שבו כל אחד מנסה להוריד את השני.

צר לי או שלא, אך תחושה עמומה לוחשת לי שניגשת לנושא הזה מאוד טעון, הלא כן?

אכן. יש לי בטן מלאה על מאמרי מערכת, על ראשי ישיבות ומשגיחים, שלא רואים אותך בתור אדם כשלעצמו, בתור אובייקט, אלא בתור סובייקט, בתור אחד מיני רבים, שצריך להמשיך להיסחף בזרם הנכון, לחשוב את המחשבות הנכונות, ולומר את הדברים המקובלים.

שתבין, לא מדובר בבחור פשוט, כזה שגם בשהותו בישיבה לא עשה דבר.
מדובר בבחור שיכול היה לצאת תלמיד חכם עצום גדול בתורה, ראש ישיבה גדול, ואולי גדול הדור, וכל זה אבד לנו בעוונותינו ובמקומו קיבלנו 'רק' "יהודי חרדי לכל דבר הממשיך לקיים מצוות בהידור" כנראה שבכל זאת יש שלא הפנימו את מעלת לומדי התורה.

שוב רואים שהדאגה היא לא לבחור עצמו, אלא 'לנו', 'לכל הדור כולו', 'שאיבד את גדול הדור'. וכשהבחור הנ"ל שומע את צורת הדיבור הזו, זה רק גורם לו להמשיך ולהתרחק, להמשיך ולהתרתח על המערכת שלא מעניין אותה בכלל האינדיבידואל, אלא רק הקולקטיב, שיחסר לה עוד בורג לשמן את המערכת.

 

[yonatanr]

ניטוף או מוטף?

'מוטף' הוא מי שקיבל את ההטפה, 'ניטוף' הוא מי שאמור לקבל את ההטפה...

 

[מטאלי]

קצת סטינו מן הנושא לוויכוח שככל הנראה לא יוביל לדבר אענה בקצרה בכל זאת:

מצטער, אני לא מרגיש שאותו מישהו 'אוהב ומכיל' את הבחור, ודואג לאותו בחור באמת, אלא שיש כאן מישהו שדואג אך ורק למערכת, ל'דרך המסורה', ולכך שאף אחד לא יטה מן השביל, והוא לא באמת יורד לחקרו של הבחור.

קשה להתווכח עם הרגשות , לך זה מרגיש כך לי זה מרגיש שאותו אחד אוהב אותו בנימי נפשו ונשמתו...

הוא לא נשמע כמי שבא להכיל את הבחור ולאהוב אותו כמו שהוא, אלא יותר כמי שבא להתווכח איתו, להראות לו שהוא לא צודק, ולהוציא אותו קטן.

אלא מה? שיאמר לו שהוא צודק? שכל דבריו אמת וצדק?
די טבעי שבנושא עקרוני כזה יתפתח ויכוח בין הצדדים, זה לא אומר שהייתה שם נימה מורעלת, סך הכל וויכוח עם הרבה כבוד הדדי, ודאי שהוא לא הוציא אותו קטן.

אם הוא באמת היה דואג לבחור עצמו ולא למסגרת, היה מנסה להבין מאיפה התחושות שלו באות, על איזה מקום זה יושב...

לא באמת רצית שאכתוב את כל דו השיח ביניהם, נכון? גם כך בקושי שרדת בקריאה...

אכן. יש לי בטן מלאה על מאמרי מערכת, על ראשי ישיבות ומשגיחים, שלא רואים אותך בתור אדם כשלעצמו, בתור אובייקט, אלא בתור סובייקט, בתור אחד מיני רבים

אמת.
גם לי הדבר הציק במשך שנים [אם כי לא ברורה לי ההקבלה בין מאמרי מערכת לראשי ישיבות ומשגיחים] ובכל זאת אין זה המקרה דנן, ואם היית קורא טוב היית רואה זאת גם כן.

לדוגמא, בסיפור מובא שאני מדרבן אותו לצאת ללימודים ולשוק העבודה למרות שהוריו לא מגבים אותו, זה לא תקני ברמת מאמרי המערכת שלך!
אדרבה, הגישה בסיפור היא הכי אובייקטיביית שיש.
אני לא פונה ל'נער נושר' מה שנקרא ומחייב אותו להשאר בישיבה כמו כולם, אלא עוזר לבחור מבולבל, המחפש את משמעות וסיפוק חייו לדייק עם חיפושיו ולהגיע ישירות לדבר שיביא לו את מירב הסיפוק במקום לעסוק בחיפושי סרק שנים רבות.
מתוך שהוא שייך בדבר, מתמיד למדן ולא נגוע בחולאי התקופה אלא נעדר סיפוק בלבד, שייך וחייב לשוחח על הדברים הללו וליישר לו את קו מחשבותיו.

אבל שוב, נשמעת טינה כבדה ממקלדתך אל הנקרא 'עולם הישיבות' לא אטעה את עצמי לחשוב שאצליח לשכנע אותך בדעתי, רק למען האמת כתבתי זאת.

לחשוב את המחשבות הנכונות, ולומר את הדברים המקובלים.

הקצנת ידידי.
משטר האימים של הק.ג.ב. כבר נפל, אנחנו בשנת 2019.

שוב רואים שהדאגה היא לא לבחור עצמו, אלא 'לנו', 'לכל הדור כולו', 'שאיבד את גדול הדור'. וכשהבחור הנ"ל שומע את צורת הדיבור הזו, זה רק גורם לו להמשיך ולהתרחק, להמשיך ולהתרתח על המערכת שלא מעניין אותה בכלל האינדיבידואל, אלא רק הקולקטיב, שיחסר לה עוד בורג לשמן את המערכת.

אתה עיתונאי טוב!
הצלחת להוציא את דברי מהקשרם, אבל בצורה מקצועית באמת.
סך הכל אמרתי לך שבעקבות חוסר האכפתיות, גדולים נעלמים מן המפה וקטנים באים במקומם, האין כאן עוולה, לא לדור [למי אכפת בכלל...], אלא לאותו גדול עלום שמקום קבורתו לא נודע?

בכלל, הגישה הזו לא נובעת ממאמרי מערכת, מאותם ראשי ישיבה ומשגיחים, לנו יש אלוקים אחד שאמר את דברו בצורה הברורה ביותר "והגית בו יומם ולילה" "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" "אם בחוקותי תלכו -רש"י: שתהיו עמלים בתורה" רוצה עוד? "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי..."
אז מה כולם חייבים ללמוד?
כן!
כולם חייבים, לא כולם יכולים! ישנם אילוצים!
אז מי שלא יכול יצא לשוק העבודה, ויעשה את המקסימום להתקרב לרצונו של האלוקים המובא בפסוקים דלעיל, קרי בכל זמן פנוי שיש לו יעסוק בתורה, כמו בעלי הבתים של פעם.
מי שיוצא היום לשוק העבודה עושה את זה???
בודדים, ואשריהם ואשרי חלקם.
מה עם האחרים, זה בסדר מבחינתך?

 

[RACHELIZ]

הדיון כאן מרתק. באמת.
רק תשמרו את הנימה האישית אצלכם, פסיידר?

 

[stars]

אני לא מקבל את זה.
נכון שהיום יש ירידת הדורות, והכל נמדד בעיני האנשים בשחור לבן, אבל זה לא הופך את זה לנכון.
"שמץ פסול?" רחמנא ליצלן.
לא כל עם ישראל נועדו להיות שבט לוי.

אף אחד לא ציין אם ה"שמץ פסול" הזה הוא נכון או לא.
יאן רק כתב עובדה.
ואין מה לעשות, עובדה זו נכונה גם אם היא לא מוצאת חן בעיניך ובעיני רבים וטובים מאיתנו.

 

[stars]

אז מה כולם חייבים ללמוד?
כן!
כולם חייבים, לא כולם יכולים! ישנם אילוצים!
אז מי שלא יכול יצא לשוק העבודה, ויעשה את המקסימום להתקרב לרצונו של האלוקים המובא בפסוקים דלעיל, קרי בכל זמן פנוי שיש לו יעסוק בתורה, כמו בעלי הבתים של פעם.

והלא כבר נחלקו רבותינו בגדר מצוות "והגית בו יומם ולילה" אם חייב ללמוד בכל רגע פנוי או לא, ואכמ"ל.

לכאורה ערבבת שני נידונים: יש נידון של חובת תלמוד תורה, ויש נידון של אונס.

 

[yonatanr]

אף אחד לא ציין אם ה"שמץ פסול" הזה הוא נכון או לא.
יאן רק כתב עובדה.
ואין מה לעשות, עובדה זו נכונה גם אם היא לא מוצאת חן בעיניך ובעיני רבים וטובים מאיתנו.

זה לא נכון בעליל לומר שכל מי שיוצא לעבוד לפני החתונה יש בו שמץ פסול.
'שמץ פסול' הוא תיאור עובדתי של היוצא לעבוד, שיש בו פגם משפחה וכדומה, וחס וחלילה מלומר זאת.
לכל היותר ניתן לומר שיש אנשים הרואים יציאה לעבודה קודם החתונה כדבר פסול.

 

[stars]

זה לא נכון בעליל לומר שכל מי שיוצא לעבוד לפני החתונה יש בו שמץ פסול.
'שמץ פסול' הוא תיאור עובדתי של היוצא לעבוד, שיש בו פגם משפחה וכדומה, וחס וחלילה מלומר זאת.
לכל היותר ניתן לומר שיש אנשים הרואים יציאה לעבודה קודם החתונה כדבר פסול.

אכן.
כוונת הדברים "שמץ פסול" היא כפי שאנשים רואים זאת, ולא כתיאור עובדתי הלכתי.

 

[yonatanr]

אלא מה? שיאמר לו שהוא צודק? שכל דבריו אמת וצדק?
די טבעי שבנושא עקרוני כזה יתפתח ויכוח בין הצדדים, זה לא אומר שהייתה שם נימה מורעלת, סך הכל וויכוח עם הרבה כבוד הדדי, ודאי שהוא לא הוציא אותו קטן.

אני חוזר על דבריי. מי שבא להכיל ולאהוב, לא מפתח וויכוח.
אפשר לשאול את אלו שמתעסקים בקירוב קרובים. הדרך הכי לא מוצלחת לקרב אותם היא לפתח ויכוח.
ודאי לא צריך לומר שהוא צודק, אבל אפשר לומר 'אני מבין מאיזה מקום אתה אומר את הדברים, ואני חושב שאולי אפשר לראות אותם אחרת, מה דעתך?'
ובכלל, גנרל חכם יודע להפסיד קרב כדי לנצח במלחמה.

מתוך שהוא שייך בדבר, מתמיד למדן ולא נגוע בחולאי התקופה אלא נעדר סיפוק בלבד, שייך וחייב לשוחח על הדברים הללו וליישר לו את קו מחשבותיו.

כל חולאי התקופה מתחילים מהעדר סיפוק, ולכן לא יועיל 'לשוחח על הדברים הללו', אלא לתת לו סיפוק. ואם הוא לא מוצא את סיפוקו בתורה, יש לתת לו סיפוק בדברים אחרים, מותרים, כדי שלא יגלוש לדברים האסורים.

אז מה כולם חייבים ללמוד?
כן!
כולם חייבים, לא כולם יכולים! ישנם אילוצים!

מנחות צט:
אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית, קיים 'לא ימוש'.