הנושאים החמים
הנושאים החמים
הוא נכנס אל חדר השיעורים ידו לופתת את הגמרא בטבעת חנק, "אוףףף עוד פעם השיעור הזה, אין לי עצבים" סינן כמו לעצמו תוך שהוא יורה את הגמרא מתוך ידו אל השולחן המתקלף שבחדר השיעורים של רֶבּ שִֹמְחֶה.
לבושו מוקפד, חזותו נאה, ודמותו התמירה משדרת מבלי יודעין ארשת רוגע מלכותית, אולם נדמה היה כי בינו לבין רוחו שוררת מלחמה מתמדת, הנפש והגוף מסוכסכות האחת עם רעותה במלחמה שתוצאותיה חזויות מראש, כך לפחות הוא סבר.
ישוב הייתי לצידו, מביט בו בהערצה מהולה בתמהון, על מה יצא הקצף? הלא חזותו מוכיחה עליו כי יש לו "שַייכֶעס" לעולמה של תורה מה פשר המרמור שהסתנן מאליו מידי צהרים עת קרַב השיעור לבוא?
באותו היום "התעלה מעל עצמו", שצף של "ברכות" נשפכו מפיו כסריותה של ים הנפלטת אל שפתה.
קפאתי על יושבי בתדהמה, ובפרץ בלתי נשלט נפניתי אליו, מביע את תרעומתי על ה"פנינים" שזה עתה נתגלגלו מפיו.
"אני נגד ישיבות", הגיב לי שלא ממין העניין, "גם כך אני רגל בחוץ, אין לי צל של מושג מה אני עושה כאן" כך בחד משמעיות פתר את כל תמיהותי.
באיחור של רגע הבנתי שכעת העכבר הוליד הר, ואם עד עתה הגיגיו היו לי לחידה, הרי שכעת התחלפו היוצרות ודמותו האצילית הפכה בעיני לחידה האמיתית, מפני שאלו משפטים הצפויים להשמע מפי נוער מתמודד, אך מה לבית הקברות אצל פרח כהונה זה?
תמיד אמרו לי שאני חקרן לא קטן, הפעם הרשתי לנבואה זו להגשים את עצמה, וכשבאמתחתי גם טצדקי לחפירה הנכחית בסברי שיש בידי לסייע ולו במעט, נברתי בסביבתו הקרובה אודותיו, לא הופתעתי מהמידע שדליתי מכיוון שאני כמו המידע סברנו כי ממדובר בבחור:
היתכן כי באותה אישיות טמונים הניגודים הללו?
ושמא לא הבנתי את דבריו ביום האתמול?
כך או כך לא מצאתי כל חיבור בין האינפורמציה שגיבבתי אודותיו לבין דיבוריו והתנהגותו התמוהה בחדר השיעורים של רֶבּ שִמחֶה.
כעת עמדתי מול חידת היקום!
בכדי לוודא את תחושותי, תזמנתי את עצמי פעמים נוספות אל חדר השיעורים המחניק הוא צלח את המבחנים בכבוד הראוי לגינוי ומפעם לפעם הוסיף עוד כהנה וכהנה.
כל אימת שדיבר על התורה, ראיתי חשרת עננים שחורים מכסה את פניו, הוא פער את פיו בבוטות וזלזול, נדמה היה כי צמחה לה אישיות אחרת לנגד עיני.
אך תמיד כשנשתתק, חזרתי לראות דמות אצילית מיוסרת קמעא, נפש צעירה אבודה בנפתולי החיים, נפש החיה בעולם שכולו טוב, נוגעת לא נוגעת באושר האין סופי ומקללת את היום שנולדה שם!
חיים של אבסורד...
לבושו מוקפד, חזותו נאה, ודמותו התמירה משדרת מבלי יודעין ארשת רוגע מלכותית, אולם נדמה היה כי בינו לבין רוחו שוררת מלחמה מתמדת, הנפש והגוף מסוכסכות האחת עם רעותה במלחמה שתוצאותיה חזויות מראש, כך לפחות הוא סבר.
ישוב הייתי לצידו, מביט בו בהערצה מהולה בתמהון, על מה יצא הקצף? הלא חזותו מוכיחה עליו כי יש לו "שַייכֶעס" לעולמה של תורה מה פשר המרמור שהסתנן מאליו מידי צהרים עת קרַב השיעור לבוא?
באותו היום "התעלה מעל עצמו", שצף של "ברכות" נשפכו מפיו כסריותה של ים הנפלטת אל שפתה.
קפאתי על יושבי בתדהמה, ובפרץ בלתי נשלט נפניתי אליו, מביע את תרעומתי על ה"פנינים" שזה עתה נתגלגלו מפיו.
"אני נגד ישיבות", הגיב לי שלא ממין העניין, "גם כך אני רגל בחוץ, אין לי צל של מושג מה אני עושה כאן" כך בחד משמעיות פתר את כל תמיהותי.
באיחור של רגע הבנתי שכעת העכבר הוליד הר, ואם עד עתה הגיגיו היו לי לחידה, הרי שכעת התחלפו היוצרות ודמותו האצילית הפכה בעיני לחידה האמיתית, מפני שאלו משפטים הצפויים להשמע מפי נוער מתמודד, אך מה לבית הקברות אצל פרח כהונה זה?
תמיד אמרו לי שאני חקרן לא קטן, הפעם הרשתי לנבואה זו להגשים את עצמה, וכשבאמתחתי גם טצדקי לחפירה הנכחית בסברי שיש בידי לסייע ולו במעט, נברתי בסביבתו הקרובה אודותיו, לא הופתעתי מהמידע שדליתי מכיוון שאני כמו המידע סברנו כי ממדובר בבחור:
- אינטלגנט וחושב.
- מוכשר מאד.
- עוֹיבֶד השם אמיתי.
- תפילותיו לשם דבר בישיבה.
- בן למשפחה טובה.
היתכן כי באותה אישיות טמונים הניגודים הללו?
ושמא לא הבנתי את דבריו ביום האתמול?
כך או כך לא מצאתי כל חיבור בין האינפורמציה שגיבבתי אודותיו לבין דיבוריו והתנהגותו התמוהה בחדר השיעורים של רֶבּ שִמחֶה.
כעת עמדתי מול חידת היקום!
בכדי לוודא את תחושותי, תזמנתי את עצמי פעמים נוספות אל חדר השיעורים המחניק הוא צלח את המבחנים בכבוד הראוי לגינוי ומפעם לפעם הוסיף עוד כהנה וכהנה.
כל אימת שדיבר על התורה, ראיתי חשרת עננים שחורים מכסה את פניו, הוא פער את פיו בבוטות וזלזול, נדמה היה כי צמחה לה אישיות אחרת לנגד עיני.
אך תמיד כשנשתתק, חזרתי לראות דמות אצילית מיוסרת קמעא, נפש צעירה אבודה בנפתולי החיים, נפש החיה בעולם שכולו טוב, נוגעת לא נוגעת באושר האין סופי ומקללת את היום שנולדה שם!
חיים של אבסורד...
