חבל שנתפסת על המיקרועכשיו, במבט לאחור, אני מציע להורים היקרים, אלו שחסכו עשרות אלפי שקלים של חתונה, להקצות לזוג היקר שלהם עשרת אלפי שקלים לבילוי ופנאי.
הזוג יחליט מה בדיוק יעשו עם הכסף, מסעדות, צימרים, מלונות, טיולים וכו', הכל כיד ה' הטובה עליו.
עשרת אלפים כיכר כסף של המחותנים גם יחד (חמש לכל צד), שיגיעו לידיהם של הזוג אך ורק למטרה זו, יכולים להציל את הזוג מאפילה לאור גדול.
הבאתי את ענין הבילוי רק לקדימון
והבילוי היה רק דוגמא
זוצ"ים זה לא רק בילוי של מסעדות וטיולים
אני זוכר לטוב את -
ביקור הסבא והסבתא / הגיסים והגיסות
שבת אצל האח שגדול ממני רק בשנה שנתיים
את הקניות שעושים אצל ההורים בתקופה הראשונה [2 תפוח אדמה, 2 ביצים וקופסה אחת של גבינה וחוזר חלילה ]
אני זוכר את ההרגשה של הפעם הראשונה ללכת לאושר עד / שפע שוק (למי שזוכר) יחד ולמלא עגלה בפעם הראשונה
את החלפת חלק מהמתנות בחנויות הרלוונטיות.
בקיצער, היומיום היה מהנה ומגוון, כאמצעי טוב למטרה.
ואחרי כל זה העיקר זה מה שהבאתי לבסוף
חייב להיות סוף טוב לדבר הזה בענין הכולל והעבודה, כי משם זה מתחיל ומשם זה נגמר.
אם אין כולל ואין עבודה כל השאר מחוויר, אם יש כולל ויש עבודה כל השאר יעבור.
נערך לאחרונה ב: