ויצא, העגל הזה (7)

מ"ם · 11/11/18

ב"ה.

אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ,
מִפָּנֶיךָ אָקוּם כַּדִּין.
אָז קָם הָאֶגוֹ בְּרִתְחָה,
הֵנִיף אוֹדֶם סָדִין.

הֵן כָּל יְקָר שֶׁאֶתֵּן לְךָ,
מַנְמִיךְ כְּבוֹדִי וּפוֹגֵעַ.
וְאִם חָלִילָה אֲהַלֶּלְךָ,
בְּמַעֲמָדִי אֲנִי נוֹגֵעַ.

לִי כָּעֵת תִּשְׁעָה לַיְּקִים,
וְגַם לְךָ לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא.
אִם אֶבְחַר גּוּדָל לְהָקִים,
יִהְיוּ לְךָ 10 – עֲשָׂרָה כָּאֵלֶּה.

וְאִלּוּ הָעֲשָׂרָה רַבִּים מִמִּסְפָּרָם,
הֵם 1-0 לְטוֹבָתְךָ.
הֵם יַפִּילוּנִי מִמַּעֲמַד רָם,
הֵם הַסֻּלָּם לְהַגְבָּהָתְךָ.

וַאֲנִי, הַלֹּא גֶּבֶר!
חַיָּב שְׁלִיטָה.
חַיָּב כָּבוֹד מֵעֵבֶר,
תָּמִיד רִאשׁוֹן בַּכִּתָּה.

אָז מִצְטַעֵר, אֶחָא,
זֶה לֹא אַתָּה – אֲנִי הָאֱוִילִי.
לֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ,
כִּי דֶּרֶךְ גְּבָרִים לִי.