עזרה וגם דיון: משפחות ברוכות ילדים בספרים

[7שבע7]

מכירים ספרים שבהם לגיבורים הראשיים יש משפחה ברוכת ילדים? (נגיד - בסביבות עשרה ילדים). בין אם מדובר על ילדים במשפחה כזו ובין אם מדובר על הורים למשפחה כזו (בזה אני יותר מעוניינת).
אני מרגישה (ותקנו אותי אם אני טועה) שאין הרבה ספרים שיש בהם משפחות ברוכות, אף שבציבור עצמו יש ברוך ה' לא מעט כאלו.
ואני תוהה למה זה.
אולי זה כי קשה להחזיק ראש כשקוראים על הרבה דמויות?
אולי כי התמודדויות של אנשים במשפחות ברוכות אמורות להיות תואמות למצב המשפחתי הזה, וקשה לכתוב על כך?
החכימו אותי...



וכן, אני מכירה את הסדרה עשרים ואחד בבית אחד אבל זו כבר חריגה גם מהממוצע בציבור...

 

[R.E.Y]

אולי זה נובע מכך שסופרים מחפשים לכתוב על דברים פחות מצויים....?

 

[7שבע7]

אולי זה נובע מכך שסופרים מחפשים לכתוב על דברים פחות מצויים....?

על הכיוון הזה לא חשבתי... תודה!

 

[שמואל י]

חושב שזה הקושי מריבוי הדמויות.
קשה לפתח עשרה דמויות משנה, ואפילו רק להזכיר עשרה ניצבים כל פעם...

 

[לוטם]

לדעתי זה גם הקושי לתת לכל דמות אופי משלה. במיוחד אם הם הגיבורים הראשיים.
הרי אי אפשר לתת לכל העשרה אחים את אותו אופי, תכונות וכו'
וגם אם רוצים מאוד, זה קשה לפתח דמויות וקווי אופי רבים על אותו בסיס - משפחה אחת עם כמה ילדים, מצד אחד אי אפשר לעשות לכולם אופי עם אותו סגנון, כי אם כן - למה צריך את כל הדמויות, אבל גם אי אפשר לעשות אותם ממש שונים, כי הם אחים, בכל זאת...

 

[palm]

מחפשים לכתוב על דברים פחות מצויים....?

נכון, רוב הסופרים מחפשים אטרקציה וחידושים, הם מלהיבים ומסנוורים את הקורא שנסחף ופחות שם לב לחריקות ספרות תחביר ודקדוק, כך הוא גם בלי משים מדלג על רמת איכות ותוכן, והסיפורים הציבעוניים עוברים בקלות את לועו של קהל הקוראים, גדולים כקטנים.
זה די מאתגר לכתוב על דמויות רבות שמטבעם נמצאים על במה אחת, ברמת חשיבות שווה, כי את מי תייחדי כדמות פעילה/ רשלנית/ גיבורה/מְרַצה/מופנמת וכו וכו? זה אתגר שצורך שליטה רבה על האיזון הנכון במערכת היחסים בין הדמויות, כי בקלות אפשר להביא את הקורא לתחושת חוסר נוחות מול מערכת שלא חישבו אותה נכון מבחינה פסיכולוגית

 

[פירי]

בתור קוראת (וגם ככותבת) אם העניין של הילדים הרבים לא מרכזי או משמעותי לסיפור זה לא מעניין אותי.
סתם מוסיף עוד דמויות שוליות שלא מוסיפות כלום לעלילת הסיפור, וצריך גם להשקיע כדי להכניס אותם במינון המתאים שיהיה טבעי ושלא יעמיס.
עדיף בלי זה, לעניות דעתי.

 

[לוטם]

בתור קוראת (וגם ככותבת) אם העניין של הילדים הרבים לא מרכזי או משמעותי לסיפור זה לא מעניין אותי.

מכירים ספרים שבהם לגיבורים הראשיים יש משפחה ברוכת ילדים? (נגיד - בסביבות עשרה ילדים).

זהו, שהיא שאלה על דמויות מרכזיות...

 

[palm]

אי אפשר לעשות לכולם אופי עם אותו סגנון, כי אם כן - למה צריך את כל הדמויות, אבל גם אי אפשר לעשות אותם ממש שונים

בד"כ בכתיבת סיפור שמים מטרה ולפיה בונים את מערכת הדמויות
במשפחה ברוכה יש מצב נתון; 10 דמויות, עכשו לכו תבנו להם מטרה שתשלב ביניהם או מטרות שישתלבו ביחד בסוף הסיפור, זה מאתגר

 

[לוטם]

.

 

[palm]

אדרבה, לא סותר אלא מחזק

 

[פירי]

זהו, שהיא שאלה על דמויות מרכזיות...

השאלה אם זה תורם משהו לדמות המרכזית מעבר ל"רקע קלאסי ומציאותי"
אם זה לא הולך לשנות את העלילה, אז בשביל מה?

לפעמים רואים סיפורים כאלה, שכותבים על דמות נניח אשה בת 30 עם 3 ילדים. אבל כל הסיפור הוא על האישה ובעלה ואמא שלה, והילדים בקושי מוזכרים. ברמה שנראה שהכותבת אף פעם לא חיה במשפחה של יותר מילד אחד.
יש גם יותר גרוע - קראתי ממש עכשיו ספר כזה, שהבעל לא משמעותי לסיפור, משום מה? תכלס הוא בעל ואבא. אבל זה עוד נסבל, מה שמעצבן שהוא נמצא שם רק כדי שהאשה לא תדבר לעצמה או כדי לאשר את ההחלטות שלה אחרי שדיברה לעצמה. ולא, הסיפור לא פורסם קודם בעיתון, בדקתי.
פה באמת אין סיבה לעשות משפחה חד הורית, אז צריך לזכור להכניס את הדינמיקה המשפחתית כמו שצריך. אבל אם אפשר להמנע ולא לכתוב על 13 ילדים, לדעתי זה עדיף

 

[פירי]

זהו, שהיא שאלה על דמויות מרכזיות...

אולי יותר ברור: אם זה לא כמו ב21 בבית אחד. ששם ריבוי הילדים הוא הסיפור.

 

[7שבע7]

תודה על כל התגובות! החכמתי...
עכשיו אתן פן נוסף על שאלתי:
האם יש ספרים שמדברים דווקא על העניין של משפחות ברוכות? על הקונפליקטים (לטוב ולמוטב) שזה יוצר?
מעניין אותי לקרוא על כך...
וגם לכתוב על כך.. (נראה אם אגיע לזה אי פעם).

 

[אפרת תהל]

יש את הספר ה"מצולע" של @יונה ספיר שבו יש משפחה עם תשעה ילדים, הסופרת הצליחה לשלוט היטב בכל הזירות ולספר מה מתרחש עם כל ילד... (ייתכן שהצליחה בכך כיוון שעשתה סטאז' רציני בסדרה של עשרים ואחת בבית אחד).
האומנם זה דורש גם מהקורא לתפוס ראש עם כל הדמויות, גילם ואופיים.
(יכול להיות שזה החסם ליצירת משפחה מרובת ילדים, שמא הקורא יתבלבל ולא יתפוס ראש?)

 

[לבי]

מכירים ספרים שבהם לגיבורים הראשיים יש משפחה ברוכת ילדים? (נגיד - בסביבות עשרה ילדים). בין אם מדובר על ילדים במשפחה כזו ובין אם מדובר על הורים למשפחה כזו (בזה אני יותר מעוניינת).
אני מרגישה (ותקנו אותי אם אני טועה) שאין הרבה ספרים שיש בהם משפחות ברוכות, אף שבציבור עצמו יש ברוך ה' לא מעט כאלו.
ואני תוהה למה זה.
אולי זה כי קשה להחזיק ראש כשקוראים על הרבה דמויות?
אולי כי התמודדויות של אנשים במשפחות ברוכות אמורות להיות תואמות למצב המשפחתי הזה, וקשה לכתוב על כך?
החכימו אותי...



וכן, אני מכירה את הסדרה עשרים ואחד בבית אחד אבל זו כבר חריגה גם מהממוצע בציבור...

בסד'
בילדותי הי-ה ספר אמריקאי המספר על המסע מערבה ועל משפחה בת 11 ילדים שמתייתמים במהלך המסע והאח הבכור ממשיך עד לאורגון ונושא בעול אחיו הקטנים, איני זוכרת את שם הספר וניסיתי לחפשו.
הדמויות של הילדים היו מאד מאופינות ובהדגש על היחסים המורכבים שבדרך.
וכן היתה שם תינוקת שנולדה והתיתמה בלידתה ושמה ניתן ע'י האח "independence"- "עצמאות" והדמויות היו מצוירות בפתיחה ,ולא היתה אפשרות להתבלבל אהבתי להתבונן בהן עוד ועוד.
ספר בלתי נשכח ובהחלט לא ממחוזותינו.

 

[7שבע7]

יש את הספר ה"מצולע"​

תודה על ההמלצה!
האם זה ספר בסוגת המתח, כמו עיקר ספריה? (פחות מחבבת ספרות מתח...)

ספר אמריקאי​

ספר יהודי?
נשמע מסקרן ובניחוח מיוחד...

 

[לבי]

בסד
לא ספר י-הודי אבל נקי מאד כבימים ההם אולי היתה בו מעט מסיונריות נוצרית ברובה מוסווית ועיקר הספר עסק במורכבות היחסים בין הילדים והתלאות שבדרך.

 

[אריאלל34]

תודה על כל התגובות! החכמתי...
עכשיו אתן פן נוסף על שאלתי:
האם יש ספרים שמדברים דווקא על העניין של משפחות ברוכות? על הקונפליקטים (לטוב ולמוטב) שזה יוצר?
מעניין אותי לקרוא על כך...
וגם לכתוב על כך.. (נראה אם אגיע לזה אי פעם).

"העולם שמחוץ למנהרה" של לאה סמילנסקי.
ממש יפה.

"המצולע" זה ספר בזמן השואה
מסופר על תשעה אחים ואחיות בגטו שנותרו לבד ללא הורים.
(לכל אחד יש דעות ואופי שונה מהשני והוא מנסה לחנך את הילדים הקטנים בדרכו...)
מצד שני מסופר שם גם על מרגל - סוכן על חמקמק בעל אלף פרצופים שמסעיר את המלחמה, כך שיש שם גם מתח.

 

[R.E.Y]

אולי לא ממש קשור -
אבל יש ספר 'טאבו משותף' של תמי אפשטיין,
מסופר שם על שכנים חדשים בשכונה חדשה, והיא מצליחה לכתוב שם על כל אחד מנקודת המבט שלו כאילו הוא גיבור הסיפור. ספר נחמד