אותו דור, אותה עיר, אותו מגזר
טלפון היו 2 קווים (אפילו 3...) אבל בשנים מאוחרות יותר.
אני עדיין זוכרת טלפון חוגה ושעות של תעריף נמוך (להתקשר מחוץ לעיר באמצע היום?!)
מנות אחרונות - היו תמיד, סלטים - ברור!
מזכירה לך שגבינה הייתה מאוד זולה.
בית החלמה ועוזרת, אולי עניין של תרבות?
אגב, אני חושבת שהמצב הכלכלי הכללי השפיע על אופן הצריכה, כך שגם אם היה כסף פנוי החשיבה הייתה לדאוג לעתיד. המצב היום הוא הפוך.
אגב, מעניין אותי כמה ההורים שלך (ושל אלו שסביבך) עזרו לילדים בקניית דירות. את לא צריכה לענות. פשוט מסקרן אותי אם הציבור מתחלק ל2, אלו שהשקיעו את הכסף הפנוי בנוחות של ההווה ואלו שהשקיעו לעתיד, או שזאת סתם תיאוריה ללא בסיס.