דיון על רגישות...
אני מבקרת את חמותי במחלקה סיעודית בבית אבות.
שכנתה לחדר ולשולחן היא רבנית מקסימה ולא כ"כ מבוגרת שנפגעה ממשהו נדיר בקורונה.
לפני שנה וחצי תיקשרתי איתה בעונג רב - היא לא דיברה ברור אבל ב"ה הבנתי אותה מצוין.
נוצר קשר מיוחד (ואני קצת מפנקת אותה בדברים שאני מפנקת את חמותי)
המצב שלה לצערנו הרב מדרדר וכבר אי אפשר להבין אותה
אני ממשיכה לשוחח ללטף ועוד...ולפעמים נפלט לי "נכון שסיפרת לי על עבודתך החשובה - אילו שיחות היו לנו!"
מבקרת שמגיעה לאמא שלה (אחרת )
מעירה לי שזה פוגע שאני אומרת שפעם שמעתי ממנה סיפורים מדהימים על פעולותיה ...
כי לדעתה זה מזכיר כמה היא חסרת אונים היום.
עניתי שאני אומרת את זה באהבה רבה ושואלת "אם לא אזכיר...היא לא תזכור?"
המבקרת בטוחה שזה מצער מאד ואין להזכיר ...
מה דעתכם?
אני מבקרת את חמותי במחלקה סיעודית בבית אבות.
שכנתה לחדר ולשולחן היא רבנית מקסימה ולא כ"כ מבוגרת שנפגעה ממשהו נדיר בקורונה.
לפני שנה וחצי תיקשרתי איתה בעונג רב - היא לא דיברה ברור אבל ב"ה הבנתי אותה מצוין.
נוצר קשר מיוחד (ואני קצת מפנקת אותה בדברים שאני מפנקת את חמותי)
המצב שלה לצערנו הרב מדרדר וכבר אי אפשר להבין אותה
אני ממשיכה לשוחח ללטף ועוד...ולפעמים נפלט לי "נכון שסיפרת לי על עבודתך החשובה - אילו שיחות היו לנו!"
מבקרת שמגיעה לאמא שלה (אחרת )
מעירה לי שזה פוגע שאני אומרת שפעם שמעתי ממנה סיפורים מדהימים על פעולותיה ...
כי לדעתה זה מזכיר כמה היא חסרת אונים היום.
עניתי שאני אומרת את זה באהבה רבה ושואלת "אם לא אזכיר...היא לא תזכור?"
המבקרת בטוחה שזה מצער מאד ואין להזכיר ...
מה דעתכם?