חלמתי,
הלכתי ללמוד,
פתחתי עסק,
הדפסתי פנקסי קבלה,
התפללתי,
הגיע לקוח ראשון
בעקבותיו עוד אחד ועוד אחד..
ואז היה מעט שקט
התפללתי שוב,
זה הגיע מהדלת האחורית...
ממקום שלא ציפיתי..
איכשהו שרדנו,
המינוס לא תפח
קצת הגדלנו את המסגרת
אבל שרדנו..
רבות דרכים למקום.
ואז הגיע שלב שלא ראיתי אופק..
התפללתי,
והגיעו כל מיני פתחים,
זה הגיע במבול
כל מיני הצעות מכל כיוון,
כולם ממש רצו,
וכמעט סגרו,
ואפילו סגרו.
ושוב הייתה רווחה,
יצאתי לקניות,
חזרתי עמוסת שקיות...
כמו בימים הטובים..
ואז ההוא ביטל
וההיא נסוגה
ופה אני הבנתי שזה מעבר ליכולותי
ושם החליטו שיקר להם מידי.
וכך, אחת אחרי השניה,
נטרקו הדלתות
ואני נותרתי בידיים ריקות.
"אנחנו עניים רשמית"
הכרזתי בקול
"זה לא נקרא (כך הבעל)
כל עוד יש מה לאכול"
כן, הוא לא התבלבל,
הוא לא סגר את הגמרא
כולו אפוף ביטחון,
פתח בריקוד תודה
לאור נרות החנוכה.
אז החלטתי,
שבמקום לבקש,
אומר תודה קודם
על כל מה שיש,
יש לי בית,
יש לי רהיטים,
יש לי חימום,
יש לי מקרר עם אוכל
יש לי בן נסיך
וילדה מתוקה
יש לי בעל שיושב יום וליל
לומד תורה.
יש לי גם מינוס
אבל יש לי הכל
איזה נס שמלמעלה
מנהלים לי את החשבון.
הלכתי ללמוד,
פתחתי עסק,
הדפסתי פנקסי קבלה,
התפללתי,
הגיע לקוח ראשון
בעקבותיו עוד אחד ועוד אחד..
ואז היה מעט שקט
התפללתי שוב,
זה הגיע מהדלת האחורית...
ממקום שלא ציפיתי..
איכשהו שרדנו,
המינוס לא תפח
קצת הגדלנו את המסגרת
אבל שרדנו..
רבות דרכים למקום.
ואז הגיע שלב שלא ראיתי אופק..
התפללתי,
והגיעו כל מיני פתחים,
זה הגיע במבול
כל מיני הצעות מכל כיוון,
כולם ממש רצו,
וכמעט סגרו,
ואפילו סגרו.
ושוב הייתה רווחה,
יצאתי לקניות,
חזרתי עמוסת שקיות...
כמו בימים הטובים..
ואז ההוא ביטל
וההיא נסוגה
ופה אני הבנתי שזה מעבר ליכולותי
ושם החליטו שיקר להם מידי.
וכך, אחת אחרי השניה,
נטרקו הדלתות
ואני נותרתי בידיים ריקות.
"אנחנו עניים רשמית"
הכרזתי בקול
"זה לא נקרא (כך הבעל)
כל עוד יש מה לאכול"
כן, הוא לא התבלבל,
הוא לא סגר את הגמרא
כולו אפוף ביטחון,
פתח בריקוד תודה
לאור נרות החנוכה.
אז החלטתי,
שבמקום לבקש,
אומר תודה קודם
על כל מה שיש,
יש לי בית,
יש לי רהיטים,
יש לי חימום,
יש לי מקרר עם אוכל
יש לי בן נסיך
וילדה מתוקה
יש לי בעל שיושב יום וליל
לומד תורה.
יש לי גם מינוס
אבל יש לי הכל
איזה נס שמלמעלה
מנהלים לי את החשבון.