התייעצות פנים קהילתית | בלדות עליך - פורום!

[פרוגיוזרית]

התייעצות: דיון רעיוני בכל נושא הקשור לכתיבה. מוגבל לאשכול אחד פעם בחודש, פר ניק.

נראה לי הגבלה קשה למדי, בפרט שאנחנו לא מוצפים בהתייעצויות אלא בחומר.

מוגבל לאשכול שבועי אחד, פר ניק.

הגבלה במקומה, אם כי לעניות דעתי המרוששת, הבעיה היא לא בכמות האשכולות פר ניק, אלא בכמות הניקים...

בקשת ביקורת: הקטע נכתב על מנת להשתבח בתחום הכתיבה, נא להעיר ולבקר ולדקדק ללא משוא פנים, על כל תג ותג.

אם זה לא מוגבל, מה הועילו חכמים בתקנתם? נוצף בבקשות ביקורת במקום במשוב ושיתוף. או שזה החטא ועונשו?

 

[Natan Galant]

נראה לי הגבלה קשה למדי, בפרט שאנחנו לא מוצפים בהתייעצויות אלא בחומר.


הגבלה במקומה, אם כי לעניות דעתי המרוששת, הבעיה היא לא בכמות האשכולות פר ניק, אלא בכמות הניקים...


אם זה לא מוגבל, מה הועילו חכמים בתקנתם? נוצף בבקשות ביקורת במקום במשוב ושיתוף. או שזה החטא ועונשו?

דיונים בסגנון התייעצויות שלא מגיעות לשום נקודה- לטעמי אין סיבה לפתוח יותר מחודש. אבל אדרבה- אם יש נימוקים כבדי משקל נגדיים- נו, בשביל זה יש את הדיון כאן.

לא, לא חטא ועונשו. חלילה.

הרי כולם נהנים להעלות חומרים אבל כולם גם מתלוננים שאין להם מספיק תגובות ויחס לחומרים שהם מעלים.
זוהי הדרך שאני חשבתי עליה לפתרון הבעיה.

מה ההצעה שלכם- חברי קהילת כתיבה - לפתרון הבעיונת?

(נ.ב. העונש בסינגפור למי שמציף את המרחב הציבורי במילים הינו מבחן בע״פ על הספר החטא ועונשו של דוסטיובסקי)

 

[מה הענינים]

דעתי:
הפורום הזה הוא חדש במתכונת הזו, וע"כ יש כאן אינפלציה של חומר
איך שאני רואה - מדובר בהתרגשות ראשונית של ילדים שקיבלו סוכריה אחרי המוווון זמן שביקשו אותה, הם מוצצים אותה בהתרגשות ומוצצים ממנה את כל דמה וחלבה
להרגע, רבותי, בעוד תקופה קצרה נשמע כאן אמירות בסגנון: הרבה זמן לא ראינו כאן חומר חדש, או להיכן נעלמתם וכו'... כך שעם מעט סבלנות, תזכו לראות בעיניכם את האפקטיביות הברוכה של הפורום ללא נספחי משנה מציקים...

לגבי הכללים, כמו כל הכללים והטורים עד כה - משעשע לקרוא אותם ונחמד לראות את ההשקעה בכתיבתם, אך נראה לי שזה מוגזם
הציבור לא יכול לעמוד בכללי עומס גבוהים שכאלה, אין טעם להגביל אנשים ולקצוץ להם כנפיים בכל הקשור לכתיבה, כפי שכתבתי - לכאורה, המצב יגיע מהר מאד לאיזון, כך שהגבלת הכללים רק תקשה ולא תגרום לחיבוב הפורום החינני הזה

רבים מהבלדות והשירים כאן - הם מעולים, אך כפי שכתבו לפני, לא רק הז'אנר הזה ישנו בכתיבה, לכן מומלץ להעלות גם חומרים נוספים. לדיוק יתר: ישנם כאן כותבי בלדות מקצועיים, ואכן נראה שזה יהיה העתיד של כותביהם וזה נפלא. הבעייתיות מתחילה כשאחרים מנסים לחקות את הסגנון, אך לא לכולם זה מתאים.
ואם חוששים מפני החומרים האיכותיים הנמצאים כאן? על זה נאמר: קנאת סופרים, והיא רק תרבה חכמה
יש כאן כאלה שמעונינים להתפרסם בעיתונות או בפלטפורמות אחרות, היאך תרצו לפרסם יצירה בפורום גדול, אם בפורום המצומצם (יחסי, יחסי) הזה אתם מתביישים
נסו את כחכם ותראו ישועות
(גם אני בעז"ה)

 

[שרלוט]

אנצל את האשכול לדיון קצרצר.
הכנתי תוספת קטנה לכללים, כרגע זאת סקיצה. הכללים מוצעים לאחר דיוני עומק עם מיכאל הדפוק (שהחלים לאחר סדרת פגישות עם הפסיכולוג), עם אדיהל (שבחיי היום יום מתפקד כסוהר בכיר בשב"ס), עם כלכולתא1997 הנוד-ניק, ועם רבים וטובים אחרים.

האם הכללים החדשים המוצעים בזה הוגנים? טובים? רעים? מזעזעים? איומים? בלתי קבילים? מופלאים? גרנדיוזים? מתוקים מדבש? מטלטלים? מרסקי מטוסים? טוחני קישואים? מעודדי בלדות? מתנגדי אופטימיות?
אנא כתבו את דעתכם.

החל מYYYY פתיחת אשכולות תהיה רק תחת אחת הקטגוריות לקמן:
התייעצות/ שיתוף/ שאלה דקדוקית/ שיתוף/ ביקורת ספר/ אתגר ציבורי-פרוייקט משותף

התייעצות: דיון רעיוני בכל נושא הקשור לכתיבה. מוגבל לאשכול אחד פעם בחודש, פר ניק.
שאלה דקדוקית: התייעצות דקדוקית או תורנית.

שיתוף: החומר נכתב לצורך הרפיה והנאה. נא לצלצל ולהחמיא ולא לבקר או לחפש טעויות דקדוקיות, בכלל. מוגבל לאשכול שבועי אחד, פר ניק.

בקשת משוב: החומר נכתב כחומר לקריאה בשעת הפנאי. כל הערה והארה תתקבל בברכה ונא לצלצל וגם להחמיא. (רצוי לבקש מהגולשים ביקורת ספציפית על משהו מסויים) מוגבל לאשכול שבועי אחד, פר ניק.

בקשת ביקורת: הקטע נכתב על מנת להשתבח בתחום הכתיבה, נא להעיר ולבקר ולדקדק ללא משוא פנים, על כל תג ותג.

בכל אחת משלושת האופציות האחרונות יש לציין בכותרת את מהות התוכן: שיר/ בלדה/ טור/ סיפור בהמשכים/ וכו'

ביקורת ספר: מחשבות וחוויות לגבי ספר
אתגר ציבורי- פרוייקט משותף: יש להעלות בתיאום מראש בלבד עם הגבאי.

מקובל עלי.
רק שאלה: מה הדין אם מעלים חומר בשיטת 'הרכבת'
גם צריך לחכות משבוע לשבוע?

בברכת: עשה לך רב והסתלק מן הספק

שרונה.

 

[פרוגיוזרית]

מה ההצעה שלכם לפתרון הבעיונת?

אני הייתי מציעה אשכול אחד בלבד לניק לשבוע, אחד ויחיד (ןהניק יבחר איזה סוג הוא רוצה השבוע). יותר קליט.
אבל כיוון שאני מפחדת מתגובת הקהל, אני בעצם לא מציעה כלום, רק מותחת ביקורת (זה בחינם).

 

[תפנית בעלילה]

הגבלה במקומה, אם כי לעניות דעתי המרוששת, הבעיה היא לא בכמות האשכולות פר ניק, אלא בכמות הניקים...

לא כל ניק שרשום בפורום מעלה חומרים ובטח שלא כל שבוע, כך שמהבחינה הזו אין מה להיות מוטרדים.
לפי דעתי ההגבלה מתבקשת, כי אז כל חומר שנרצה לעלות- אם נדע שהאפשרות לעלות מוגבלת ננצל את זה לקטע הכי טוב שלנו ( ולא כל הגיג ימצא את עצמו כנושא לאשכול חדש). וכך גם הפורום ידולל וגם הקטעים יהיו יותר מנופים.

 

[עדיאל]

אני הייתי מציעה אשכול אחד בלבד לניק לשבוע, אחד ויחיד (ןהניק יבחר איזה סוג הוא רוצה השבוע). יותר קליט.

אני גם מצדד בזה.
כבוד הגבאי, אל תיכנס לבלאגנים, כזה או כזה הרי אותם טורים יכולים לעלות בתור שיתוף, בתור ביקורת או סתם משוב.
אשכול לשבוע, והבוחר יבחר.
שיתוף, משוב, ביקורת, התייעצות, סקר, בקשת מתכונים, אמונה, בטחון, דקדוק, טעמי המקרא, אנגלית, קוקי, נקמות יהודיות. וכל כיוצא בזה.

יוחרגו מהכלל, אשכולות חרום, עזרה דחופה וכאלה.
למישהו יש דד ליין מאיים והוא חייב לדעת עכשיו עם תחת הח' שווא נע או חטף פתח?
אשכולות אלו ישאו את התחילית "חרום" או "דחוף". ויוחרגו מהכלל.
אני משער שאנשים אינטליגנטיים לא ינצלו את אופציית ה'חרום' לכאלו שאינם כאלה.

 

[Natan Galant]

דעתי:
הפורום הזה הוא חדש במתכונת הזו, וע"כ יש כאן אינפלציה של חומר
איך שאני רואה - מדובר בהתרגשות ראשונית של ילדים שקיבלו סוכריה אחרי המוווון זמן שביקשו אותה, הם מוצצים אותה בהתרגשות ומוצצים ממנה את כל דמה וחלבה
להרגע, רבותי, בעוד תקופה קצרה נשמע כאן אמירות בסגנון: הרבה זמן לא ראינו כאן חומר חדש, או להיכן נעלמתם וכו'... כך שעם מעט סבלנות, תזכו לראות בעיניכם את האפקטיביות הברוכה של הפורום ללא נספחי משנה מציקים...

לגבי הכללים, כמו כל הכללים והטורים עד כה - משעשע לקרוא אותם ונחמד לראות את ההשקעה בכתיבתם, אך נראה לי שזה מוגזם
הציבור לא יכול לעמוד בכללי עומס גבוהים שכאלה, אין טעם להגביל אנשים ולקצוץ להם כנפיים בכל הקשור לכתיבה, כפי שכתבתי - לכאורה, המצב יגיע מהר מאד לאיזון, כך שהגבלת הכללים רק תקשה ולא תגרום לחיבוב הפורום החינני הזה

רבים מהבלדות והשירים כאן - הם מעולים, אך כפי שכתבו לפני, לא רק הז'אנר הזה ישנו בכתיבה, לכן מומלץ להעלות גם חומרים נוספים. לדיוק יתר: ישנם כאן כותבי בלדות מקצועיים, ואכן נראה שזה יהיה העתיד של כותביהם וזה נפלא. הבעייתיות מתחילה כשאחרים מנסים לחקות את הסגנון, אך לא לכולם זה מתאים.
ואם חוששים מפני החומרים האיכותיים הנמצאים כאן? על זה נאמר: קנאת סופרים, והיא רק תרבה חכמה
יש כאן כאלה שמעונינים להתפרסם בעיתונות או בפלטפורמות אחרות, היאך תרצו לפרסם יצירה בפורום גדול, אם בפורום המצומצם (יחסי, יחסי) הזה אתם מתביישים
נסו את כחכם ותראו ישועות
(גם אני בעז"ה)

הפורום חווה עליה.
מחובתי כגבאי לעודד אותה.

מקובל עלי.
רק שאלה: מה הדין אם מעלים חומר בשיטת 'הרכבת'
גם צריך לחכות משבוע לשבוע?

בברכת: עשה לך רב והסתלק מן הספק

שרונה.

דוסטיובסקי לא מספיק מאיים כנראה.

בקרוב- מבחן מקיף באינצקלןפדיה של בית ישראל. אין להעזר באינטרנט. המבחן למשך 13 שעות.
במידה והציון יהיה נמוך מ 87% תאלצו לעבור את המבחן שנית.

אני הייתי מציעה אשכול אחד בלבד לניק לשבוע, אחד ויחיד (ןהניק יבחר איזה סוג הוא רוצה השבוע). יותר קליט.
אבל כיוון שאני מפחדת מתגובת הקהל, אני בעצם לא מציעה כלום, רק מותחת ביקורת (זה בחינם).

כן, הטיוטה שהצעתי כבדה ומעיקה מידי. בהחלט. רעיון טוב.

לא כל ניק שרשום בפורום מעלה חומרים ובטח שלא כל שבוע, כך שמהבחינה הזו אין מה להיות מוטרדים.
לפי דעתי ההגבלה מתבקשת, כי אז כל חומר שנרצה לעלות- אם נדע שהאפשרות לעלות מוגבלת ננצל את זה לקטע הכי טוב שלנו ( ולא כל הגיג ימצא את עצמו כנושא לאשכול חדש). וכך גם הפורום ידולל וגם הקטעים יהיו יותר מנופים.

מעניין מאוד.

 

[שרלוט]

דוסטיובסקי לא מספיק מאיים כנראה.

בקרוב- מבחן מקיף באינצקלןפדיה של בית ישראל. אין להעזר באינטרנט. המבחן למשך 13 שעות.
במידה והציון יהיה נמוך מ 87% תאלצו לעבור את המבחן שנית.

דוסטיובסקי לא מאיים.
בטח לא על אחת שהתמודדה במבחן התנ''ך העולמי.
קטן עלי.
עכשיו ברצינות, אם אני מעלה קטע שיש לו המשך [קרונות- וזה נקרא שיטת הרכבת]
כגון האשכול ההוא ששם כתבתי המשך יבוא..
מובן?

 

[עדיאל]

דוסטיובסקי לא מאיים.
בטח לא על אחת שהתמודדה במבחן התנ''ך העולמי.
קטן עלי.
עכשיו ברצינות, אם אני מעלה קטע שיש לו המשך [קרונות- וזה נקרא שיטת הרכבת]
כגון האשכול ההוא ששם כתבתי המשך יבוא..
מובן?

איני חלילה מורה הלכה בפני הגבאי, אבל לענ"ד האיסור הוא על פתיחת אשכולות. המשך באותו אשכול אינו בכלל.

 

[מה הענינים]

הפורום חווה עליה.
מחובתי כגבאי לעודד אותה.

בהחלט, ולא רק עליה אלא הקמה מחדש של פורום שהיה בשלבי גסיסה
ועל כך יישר כח

אבל זה לא סותר את זה שהתלהבות היא רק בהתחלה
בעז"ה הפורום לא יגיע למצב גסיסה נוסף, רק אני חוששת שאחר כל ההגבלות - יגיע מצב שיחששו להעלות וממילא השיתוף בפורום ירד
ולכן אני מציעה לחכות קצת עם הכללים, לבדוק האם הם נצרכים
(סה"כ אין כאן חודש אפילו, אולי כדאי לחכות חודש מזמן הקמתו ואז להחליט)

 

[תפנית בעלילה]

איני חלילה מורה הלכה בפני הגבאי, אבל לענ"ד האיסור הוא על פתיחת אשכולות. המשך באותו אשכול אינו בכלל.

ושוב זה פותח פתח. האם אתם רוצים בלדה שעשויה קרונות קרונות לאורך כל השבוע?

 

[ש. צ. וינמן]

דעתי:
הפורום הזה הוא חדש במתכונת הזו, וע"כ יש כאן אינפלציה של חומר
איך שאני רואה - מדובר בהתרגשות ראשונית של ילדים שקיבלו סוכריה אחרי המוווון זמן שביקשו אותה, הם מוצצים אותה בהתרגשות ומוצצים ממנה את כל דמה וחלבה
להרגע, רבותי, בעוד תקופה קצרה נשמע כאן אמירות בסגנון: הרבה זמן לא ראינו כאן חומר חדש, או להיכן נעלמתם וכו'... כך שעם מעט סבלנות, תזכו לראות בעיניכם את האפקטיביות הברוכה של הפורום ללא נספחי משנה מציקים...

לגבי הכללים, כמו כל הכללים והטורים עד כה - משעשע לקרוא אותם ונחמד לראות את ההשקעה בכתיבתם, אך נראה לי שזה מוגזם
הציבור לא יכול לעמוד בכללי עומס גבוהים שכאלה, אין טעם להגביל אנשים ולקצוץ להם כנפיים בכל הקשור לכתיבה, כפי שכתבתי - לכאורה, המצב יגיע מהר מאד לאיזון, כך שהגבלת הכללים רק תקשה ולא תגרום לחיבוב הפורום החינני הזה

רבים מהבלדות והשירים כאן - הם מעולים, אך כפי שכתבו לפני, לא רק הז'אנר הזה ישנו בכתיבה, לכן מומלץ להעלות גם חומרים נוספים. לדיוק יתר: ישנם כאן כותבי בלדות מקצועיים, ואכן נראה שזה יהיה העתיד של כותביהם וזה נפלא. הבעייתיות מתחילה כשאחרים מנסים לחקות את הסגנון, אך לא לכולם זה מתאים.
ואם חוששים מפני החומרים האיכותיים הנמצאים כאן? על זה נאמר: קנאת סופרים, והיא רק תרבה חכמה
יש כאן כאלה שמעונינים להתפרסם בעיתונות או בפלטפורמות אחרות, היאך תרצו לפרסם יצירה בפורום גדול, אם בפורום המצומצם (יחסי, יחסי) הזה אתם מתביישים
נסו את כחכם ותראו ישועות
(גם אני בעז"ה)

@מה הענינים
דברים של טעם.

 

[כתב ומכתב]

אני הייתי מציעה אשכול אחד בלבד לניק לשבוע, אחד ויחיד (ןהניק יבחר איזה סוג הוא רוצה השבוע). יותר קליט.

הכי מסתברא.

 

[תפנית בעלילה]

בהחלט, ולא רק עליה אלא הקמה מחדש של פורום שהיה בשלבי גסיסה
ועל כך יישר כח

אבל זה לא סותר את זה שהתלהבות היא רק בהתחלה
בעז"ה הפורום לא יגיע למצב גסיסה נוסף, רק אני חוששת שאחר כל ההגבלות - יגיע מצב שיחששו להעלות וממילא השיתוף בפורום ירד
ולכן אני מציעה לחכות קצת עם הכללים, לבדוק האם הם נצרכים
(סה"כ אין כאן חודש אפילו, אולי כדאי לחכות חודש מזמן הקמתו ואז להחליט)

אני אוהבת את הגישה האופטימית שלך. זה חלק מהאופי המפרגן שלך. אבל לדעתי כן יש כאן מקום לכללים. זה לא יהרוג את רוח היצירה אלא יתן במה לכל אשכול . כי זה חבל שאנשים מעלים דברים יפים ומפספסים אותם .

 

[שיילה]

לעיתים קריאת החומרים תלויה במצב רוח-
בלילות החורף הקרים אין כמו בלדה חמה עם עוגיות
ומאידך בצהריים מהבילים, אין כמו סאטירה מצננת.

וכמובן, אין כמו לאכול קקטוס עם טחינה לאור פנס... בערפל...

אך כמו שנאמר, מרוב גלידה אפשר לקבל בחילה...

לכן הצעתי היא:
1. לנעוץ אשכול לכל תחום בלדות/סיפורת/סאטירה וכדו' ובו יעלו המיטב ללא הגבלה.
2. אשכול ביקורת קהילתית על כל התחומים שבה המעוניין לבקר יתייג את המבוקר ויצטט הקטע המדובר מהאשכול הרצוי (צטט הודעה והעתקבק) ובכך בעצם יפנה את תשומת ליבו וליבינו אל הביקורת (הבונה, כמובן.)
התועלת בכך היא:
1.לא יהיה עומס בפורום שיעלים לתהום הנשיה אשכולות שופעי תוכן.
2. קיטלוג יקל על חובבי ז'אנר מסוים לעקוב אחר אהבתם.
3. אשכול ביקורת מרוכז מהווה גם מעין שטחון פרסום, לא קל לוותר על קריאה של חומר שסובל ביקורות כמו כן חסל סדר תגובות חסרות פשר למען הקפצת היצירה...

 

[פנינה ריימונד]

1. לנעוץ אשכול לכל תחום בלדות/סיפורת/סאטירה וכדו' ובו יעלו המיטב ללא הגבלה.

נשמע טוב!! מרוכז ותמציתי, אך התגובות יתערבבו לבלי היכר!

 

[תפנית בעלילה]

נשמע טוב!! מרוכז ותמציתי, אך התגובות יתערבבו לבלי היכר!

לא רק שהם יתערבבו, לא נדע מתי הדיון על קטע x מסתיים (נניח שאני מרגישה תחושת מיצוי לגביו ואין לי ענין לקרוא את כל התגובות שקשורות אליו) ומתחיל קטע חדש שניק אחר העלה.

 

[עדיאל]

בעיה לכתוב ביקורת באשכול אחר מהמבוקר, הביקורת תתערב ולא ידעו מי נגד מי.
בנספחי האתגרים אני סובל מכך, אין לי מושג מי החמיא למי על מה.

 

[תפנית בעלילה]

בנספחי האתגרים אני סובל מכך, אין לי מושג מי החמיא למי על מה.

בדיוק בשביל זה הומצא התיוג.