הנושאים החמים
הנושאים החמים
חברי קהילה יקרים, אהובים ונחמדים ומוכשרים, אוחזי עט וחורזי עת, איש בשמו הטוב יבורך.
מימיני בלדה, משמאלי בלדה, מלפני שיר, אחורי חמשיר, ועל ראשי חרוזים ומשקלים.
מבלי לפגוע, ובאמת מבלי לפגוע, בכבוד אי מי מן המוכשרים דנן. שבאמת, תענוג, תעונג צרוף לקרוא את הגיגיכם.
אני ושב שיש כאן איזשהי היסחפות לכיוון הבלדות.
תאמרו: היסחפות מבורכת.
אומר: אכן. אבל בגבול, במידה, במשקל ובמשורה.
החריזה היא אהובה, היא עמוקה, היא מחכימה, היא מהנה. בהחלט.
אבל היא לא במקום, ולעולם לא תוכל להחליף, קטע ספרותי עשיר בטעם וריח, בניחוח ובדבש, בארומה ובהילה.
ולאחרונה, אפעס, כאן בפורום, שהוא פורום כתיבה בעיקרו, קיים סחף לכיוון הבלדות והשירים.
וזה טיפ-טיפה, או קצת יותר מטיפ-טיפה, על חשבון הקטעים הספרותיים של פעם, הפרוזות, הסיפורים, המאמרים, ההגיגים.
זאת ועוד.
ההצפה של החומרים בפורום, מתישה.
קשה לקרוא, קשה להתעמק, קשה להתחבר לנכתב, להגיב בשיקול דעת מעמיק, לנתח לגופם של דברים.
התגובות הופכות להיות מחמאות שהן יותר קלישאות לקוניות, מנוסחות בדיפלומטיות ובכבוד הדדי. מאשר ניתוח אמיתי, מרתק ומחכים, לגופם ולעמקם של הנכתבים.
לא יודע מה הפתרון, באמת שאני לא יודע. אני לא רוצה שתפסיקו לכתוב, חלילה. אני כן רוצה שיהיה כאן נעים...
גילוי נאות:
כותב השורות כותב שיר קבוע ואף מפרסם אותו בבמה אחת מן הבמות, עדיין הוא סבור שכל דבר אמור לבוא במשקל. תארו לעצמכם כתב-עת מלא בלדות זן אל זן...
מימיני בלדה, משמאלי בלדה, מלפני שיר, אחורי חמשיר, ועל ראשי חרוזים ומשקלים.
מבלי לפגוע, ובאמת מבלי לפגוע, בכבוד אי מי מן המוכשרים דנן. שבאמת, תענוג, תעונג צרוף לקרוא את הגיגיכם.
אני ושב שיש כאן איזשהי היסחפות לכיוון הבלדות.
תאמרו: היסחפות מבורכת.
אומר: אכן. אבל בגבול, במידה, במשקל ובמשורה.
החריזה היא אהובה, היא עמוקה, היא מחכימה, היא מהנה. בהחלט.
אבל היא לא במקום, ולעולם לא תוכל להחליף, קטע ספרותי עשיר בטעם וריח, בניחוח ובדבש, בארומה ובהילה.
ולאחרונה, אפעס, כאן בפורום, שהוא פורום כתיבה בעיקרו, קיים סחף לכיוון הבלדות והשירים.
וזה טיפ-טיפה, או קצת יותר מטיפ-טיפה, על חשבון הקטעים הספרותיים של פעם, הפרוזות, הסיפורים, המאמרים, ההגיגים.
זאת ועוד.
ההצפה של החומרים בפורום, מתישה.
קשה לקרוא, קשה להתעמק, קשה להתחבר לנכתב, להגיב בשיקול דעת מעמיק, לנתח לגופם של דברים.
התגובות הופכות להיות מחמאות שהן יותר קלישאות לקוניות, מנוסחות בדיפלומטיות ובכבוד הדדי. מאשר ניתוח אמיתי, מרתק ומחכים, לגופם ולעמקם של הנכתבים.
לא יודע מה הפתרון, באמת שאני לא יודע. אני לא רוצה שתפסיקו לכתוב, חלילה. אני כן רוצה שיהיה כאן נעים...
גילוי נאות:
כותב השורות כותב שיר קבוע ואף מפרסם אותו בבמה אחת מן הבמות, עדיין הוא סבור שכל דבר אמור לבוא במשקל. תארו לעצמכם כתב-עת מלא בלדות זן אל זן...
