התייעצות | לך תטווה עלילה...

[הגיג]

העורך שאתם מדברים עליו הוא עורך ספרותי.
ויש גם סופרי צללים...

 

[קריאייטיבית]

העורך שאתם מדברים עליו הוא עורך ספרותי.
ויש גם סופרי צללים...

סופרים בשמות בדויים יש הרבה
איך זה קשור לכאן?

 

[נריה מגן]

מסכים כמכעט עם כל מילה שכתב רבי @דוכסוסטוס הלא הוא תודרוס מיודעינו. חולק רק על נקודה אחת: הסיבה שבפורום אין הרבה סופרים אינה בגלל דלות היצירתיות אלא החסמים הרבים שיש בשוק הרווי כל כך בסופרים משכמם ומטה.
גם אני הקטן אוחז בידי ספר לפרסום, אבל איכשהו הוא מתעכב. דווקא עכשיו אני במגעים עם איזשהו עיתון שאולי יפרסם אותו. בדרך כלל התשובות הן 'הסיפור מצויין אבל אין כרגע צורך', 'אנחנו צריכים מישהו ממותג יותר מאשר סופר אלמוני בספר ראשון' 'כרגע אין צורך, התלהבנו מאוד ונפנה אליך כשנצטרך', 'יש אצלנו שלושה סיפורים בהמשכים לפרסם, נשמח אם תחכה לנו ונפרסדם אוךת בהמשך' (כל הציטוטים נאמרו!).

 

[כתב ומכתב]

לא רק באמריקה, ולא רק צללים.
הנה 3 כשרונות שחברו יחד, בספר: "מסומן" מאת מ. קינן, א. קווין, ר. קפלר

למרות שהשילוב הוצג כאילו כל סופרת כתבה על דמות אחת, לבי אומר לי שהיתה כאן חלוקת עבודה מהסוג המדובר.

 

[גדי ישראלי]

עולם הדמיון, כאחד שנוטה לשוטט בו, הוא רחב מני ים ולא הרי הדמיון שנדרש כדי להתבטא בהמחשה מירבית כהרי הדמיון הבונה מעשיות נפתלות ולו נתכנו עלילות.
בפורום שלנו אמנם לא יעבוד להאריך בסיפורים, אבל גם בחוץ לא תראה את רוב הכותבים כאן רוקמים סיפור של ממש.

ארחיב. לרקום עלילה סבוכה צריך כישורים. לבנות דמויות שונות, לשזור את העלילה מהכא להתם וכו'. עם כל זאת, סבורני שאחד כזה שיש לו דמיון פורה, יוכל בקלות לרכוש את המיומנות הזו. ואם לא בלמידה אז בנסיון. לדעתי, תחפש איך לומדים לבנות עלילה ולא מי יכול לבנות במקום הסופר.

אני מצטרף ל @נריה מגן שציבור הכותבים דכאן לא מתאמץ לכתוב סיפור של ממש בגלל שאין את המוטיבציה עקב המצב בשוק. ספרו של נריה לדעתי כתוב ועשוי במקצועיות רבה, ולא נשאר אלא לקוות שעורכי העיתונים יקבלו שכל ועיניים לראות מה מתגלגל להם לידיים.

 

[Ruty Kepler]

סופרים בשמות בדויים יש הרבה
איך זה קשור לכאן?

סופר צללים זה מישהו שכותב בשביל מישהו אחר.
נניח X, הוא כתב זקן ומשעמם בעיתון, וכבר אין לו כוח לכתוב אבל חבל לו לוותר על הבמה,
הוא שוכר את Y, צעיר מוכשר ורעב, שיכתוב לו מדי שבוע כתבה.
הכתבה מתפרסמת תחת שמו של X.
הכסף (או חלקו) - הולך ל- Y
הכבוד, הבמה והקשרים - ל- X.
שניהם מרוצים.

 

[cheinanit]

עורך לשוני הוא ממש לא סופר. הוא עורך, לא משכתב.

בכל המקרים? בטוח?

אני יודע אחרת. מניסיון.

 

[גדי ישראלי]

סופר צללים זה מישהו שכותב בשביל מישהו אחר.
נניח X, הוא כתב זקן ומשעמם בעיתון, וכבר אין לו כוח לכתוב אבל חבל לו לוותר על הבמה,
הוא שוכר את Y, צעיר מוכשר ורעב, שיכתוב לו מדי שבוע כתבה.
הכתבה מתפרסמת תחת שמו של X.
הכסף (או חלקו) - הולך ל- Y
הכבוד, הבמה והקשרים - ל- X.
שניהם מרוצים.

זה בדיוק המגמה אליה חותר דוכסוסטוס ידידנו משכבר.
לדבריו, הפורום מלא בצעירים מוכשרים ו/או רעבים [בתחום הכתיבה].
השוק דחוס בכתבים משעממים ו/או זקנים [מלאים ברעיונות].
רק חסר הכשרון התורן שיתווך ביניהם ויגרוף קופת עמלה על הדרך...

השאלה: האם יש פתרון אחר לכותב צעיר ומוכשר חוץ מההסדר הנ"ל.

 

[ששונית]

בכל המקרים? בטוח?

אני יודע אחרת. מניסיון.

נכון מאוד.
לא פעם ולא פעמיים קיבלתי ספר לעריכה, ונאלצתי לשכתב אותו ממסד עד טפחות. (בעיקר עקב שגיאות לשוניות ומשפטים מסורבלים)
נזכרתי בסיפור על הרשלה שציטט את אביו שאמר לו שעדיף לתפור בגד חדש מלפרום בגד מוכן ולתפרו מחדש

 

[Ruty Kepler]

@רותי קפלר, מה את יכולה לספר לנו על הספר הנ"ל?

כל אחת מהשלוש כתבה בספר פרק על הדמות שלה, לפי התור.
כשהיו דו שיחים רציניים בין דמויות, כל אחת שמה את המילים בפיו של הגיבור שלה.
לאף אחת משלוש הכותבות לא היה צורך בסופרת צללים או בעורכת ספרותית.

 

[דוכסוסטוס]

ארחיב. לרקום עלילה סבוכה צריך כישורים. לבנות דמויות שונות, לשזור את העלילה מהכא להתם וכו'. עם כל זאת, סבורני שאחד כזה שיש לו דמיון פורה, יוכל בקלות לרכוש את המיומנות הזו. ואם לא בלמידה אז בנסיון. לדעתי, תחפש איך לומדים לבנות עלילה ולא מי יכול לבנות במקום הסופר.

אני מצטרף ל @נריה מגן שציבור הכותבים דכאן לא מתאמץ לכתוב סיפור של ממש בגלל שאין את המוטיבציה עקב המצב בשוק. ספרו של נריה לדעתי כתוב ועשוי במקצועיות רבה, ולא נשאר אלא לקוות שעורכי העיתונים יקבלו שכל ועיניים לראות מה מתגלגל להם לידיים.

אגב, כדי לכתוב עלילה באורך של ספר - צריך גם לאמץ סגנון כתיבה עקבי, קליט ונוח וכן להתחבר באמת לדמויות המרכזיות, בשונה מהקצרצרים המוכרים כאן. מי שרוצה להתאמן על זה ולהבין את הקושי, שינסה לכתוב בשפה שלו עלילה שמוכרת לו היטב.

לגוף הדברים, כשלפני הסופר עומדת דמות או סטואצייה הוא ידע לתאר את הגברתן המקורח סדקים סדקים ומצחו זרוע גומות מצולקות, גבותיו הכרסתניות שאין בהם כל מורא מצילות על עיניים קטנות ועכבריות, מטילות זיקים של שנאה ואש, הוא גם יודע לזהות בעומק אותם עיניים רעות אותות חולשה ואפילו ילדות עשוקה.
אבל מכאן ועד לבנות שלב אחר שלב של עלילה, לייצר את הדמויות בהדרגה, לחלק סדר כרונולוגי, להציב מסר מסודר אך מוסווה היטב, אומר בזהירות שיהיה קל יותר ללמד את רוקם העלילה לסגל לעצמו שפה עשירה וקולחת ולכתוב אותה לבדו.

ו @נריה מגן קודם כל ברכות על הספר, נסה אולי אתרי אינטרנט, מאמין שישמחו על הרעיון החדשני של פרסום סיפור בהמשכים.
לגבי חוסר המוטיבציה, הוא כמובן נכון, בפרט שלמשימה כזו דרוש אינסוף אורך רוח וכוח רצון, לדעתי פשוט רוב הכותבים אוחזים שלב אחד לפני, כשתעמוד לפניהם עלילה מוכנה לפי טעמם, אז יעמוד מולם המכשול הבא.

 

[קריאייטיבית]

סופר צללים זה מישהו שכותב בשביל מישהו אחר.
נניח X, הוא כתב זקן ומשעמם בעיתון, וכבר אין לו כוח לכתוב אבל חבל לו לוותר על הבמה,
הוא שוכר את Y, צעיר מוכשר ורעב, שיכתוב לו מדי שבוע כתבה.
הכתבה מתפרסמת תחת שמו של X.
הכסף (או חלקו) - הולך ל- Y
הכבוד, הבמה והקשרים - ל- X.
שניהם מרוצים.

סליחה??
ותודה על המידע!

 

[אשר שרבר]

סליחה??

לגמרי סליחה...
זה המצב כיום?

 

[יענקי R]

חריזה: גדי ישראלי.

 

[יענקי R]

@דוכסוסטוס - לך יש את שני הכישורים, אם הצלחת לקשר בין שני הפורומים!
אולי אתה לא מלחין, אבל בטח מלחים...

אולי יפתחו תת-פורום להשראות לעלילות, מותחנים, סאטירה וכד', בטח יהיה מי שיתנדב להפוך א"ז ליצירה מושלמת!
רק פתחו פתח לניקים מבחוץ, א"א לדעת ממי תגיע ההשראה המוצלחת!

(אגב, יש קשר בין סופרים לסקרים?...)

 

[Ruty Kepler]

לגמרי סליחה...
זה המצב כיום?

לפחות בשני מקרים שאני מכירה - כן.
בעצם, שלושה.

 

[הגיג]

לגמרי סליחה...
זה המצב כיום?

למה כיום? זה היה גם פעם.
וזה לא כל כתבה שאתם קוראים, ולא כל ספר.
זה מציאות שקיימת באחוזים מסוימים.

 

[Ruty Kepler]

סיבות שבגללן לא כדאי להיות סופר צללים:

1. התסכול. חוסר ההכרה בערך. ההרגשה שמילים שלכם מפורסמות שוב ושוב, בלי שום הכרה והערכה, אפילו לא מצד המערכת בעיתון, שלא מכירה אתכם.
2. ההוא שחותם את שמו על הכתבה/סיפור שלכם, הוא בדרך כלל בכיר. בכיר מאד. הוא לא ייתן לכם לגדול או לפרוץ בעצמכם. הוא ישמור עליכם קטנטנים וחלשים תחתיו, מסיבות מובנות.
3. הוא גם לא תמיד ישלם מה שהבטיח.

סיבות שבגללן כן כדאי להיות:

1. כסף
2. הזדמנות להתנסות על רטוב בכתיבה לציבור
3. דריסת רגל במערכת (שלא תמיד תקרה, מסיבה 2 בסעיף הקודם).

 

[ש. צ. וינמן]

נקודה נוספת,
ישנם סופרי צללים שכותבים אוטוביוגרפיות של פוליטיקאים ואנשים ידועים.
וחלקם מעדיפים מלכתחילה להיות חסויים מסיבות השתייכות ועוד.

מה שמעניין, האם סופר צללים לא יכול לחתום על חוזה שיבטיח את כספו.
או שזו "עיסקת צללים" מהחל עד כלה?

 

[נריה מגן]

@נריה מגן קודם כל ברכות על הספר, נסה אולי אתרי אינטרנט, מאמין שישמחו על הרעיון החדשני של פרסום סיפור בהמשכים.

ידוע לך משהו או על מישהו בעניין?