התייעצות | לך תטווה עלילה...

[דוכסוסטוס]

משום מה בשוק הספרות נכרכו שני כישורים נדרשים שונים, למרות שהקשר ביניהם אקראי בלבד. כישרון הכתיבה והמשיכה בעט מתארח במחיצה אחת עם דמיון הפרא המייצר עלילות סבוכות. ברצוני להתמקד בשניים הללו אף שעליהם נלווים לעיתים כישורים נוספים לפי אופי העלילה, ידע היסטורי וגאוגרפי, אבחנה פסיכולוגית, לפעמים קצת רוע ועוד.

למשל ולשנינה במוזיקה, רוב מכריע של היצירות אינן מולחנות ע"י הזמר המבצע. המלחין מצוייד ביכולות מוזיקליות לנסח את תווי הניגון אך קולו לא בהכרח ערב, גם המילים יתכן שנכתבות ע"י משורר שלישי. ה'בעל מנגן' רוכש ממנו בתשלום את הלחן המועדף והוא רק אחראי על הביצוע המרטיט.

אצלנו בשכונה זה לא קורה, רק יחידי הסגולה המחוננים בשילוב הכישרונות, להם שמורה הזכאות ליצור יצירות של ממש - קרי, ספר עלילתי משובח.

תגידו שהעלילה מסתעפת עם הכתיבה ולקצב רגשות הסופר? נשלח אתכם חזרה אל המוזיקאים, רגשנים ומשתפכים לא פחות אל עומק יצירותיהם אך יודעים היטב להבדיל בין הרשויות.

בעולם מתוקן? התחבולנים והקונדסאים ילחינו את שלבי העלילה והסופרים המשייטים באוצרות מילים יכתבו אותם בשפתם המקצועית והזורמת. כישרונות חבויים יצאו אל אור השמש ורמת התוצר הספרותי תקפוץ.

את חסרונותיו הבולטים של האבסורד אנו רואים כאן בפורום. אנשים עם קולמוסים משובחים, עם כתיבה איכותית, עדכנית ומבוקשת והם מבוססים בשיתופים קצרים המכילים סיטואציה בודדת עם פאנץ' או עם פנצ'ר. בקיצור יש להם את זה. למה זה נגמר כאן? כי יש להם את זה אבל אין להם את זה. כי כדי לטוות עלילה שלמה ומושלמת צריכים עוד כמה דברים שנמצאים דווקא במוחות קודחים אחרים.

איך אנחנו מנתבים את בעלי הכישרונות המתאימים אל פונדק אחד של שיתוף פעולה? אולי נשאל בפורום סאונד ומוזיקה...

עד כאן דיברתי להיום. המיקרופון שלכם.

*
תורדוסל'ה

 

[אשר שרבר]

מסכים עם כל מילה, אני מרגיש בעצמי, שנחה עלי הרוח לכתוב, ובסוף אני רק מתאר סיטואציה, וכל כך חסר לי את הבחורצ'יק שיכניס לי עלילה איזה טוויסט.
אולי זה המקום לשדך, בין המעליל למעולל.

 

[קריאייטיבית]

ואוו
אלף כל אני חושבת שבעצם להיות סופר טוב
זה פשוט להיות ניחן בשני הכישורים האלו יחד
כך היה תמיד
וכך גם כמדומני יהיה
דמיון פורה, וכישרון להוריד הכל לכתב בצורה מעניינת ומעוררת השראה..

אבל אני בעד לפתוח אשכול של רעיונאות
ז"א, אם נחה עליכם הרוח, ואתם רוצים מאד לכתוב רק אין לכם על מה
פשוט תכתבו לנו, דרושה עלילה, רעיון או טוויסט
ואנחנו ננסה להעניק לכם מרעיונותינו ומדמיונותינו הרבים

 

[שרלוט]

אז זהו, שיש כזה דבר.
אם יצא לכם לקרוא ספרות באנגלית אז כנראה שמתם לב
שלפעמים מופיעים שם שני שמות של סופרים.
כיצד יתכן?
אחד הגה את הרעיון והשני העלה אותו על כתב.

 

[קריאייטיבית]

אז זהו, שיש כזה דבר.
אם יצא לכם לקרוא ספרות באנגלית אז כנראה שמתם לב
שלפעמים מופיעים שם שני שמות של סופרים.
כיצד יתכן?
אחד הגה את הרעיון והשני העלה אותו על כתב.

שריונה את בטוחה?
כי אני חושבת שהרבה בספרי האנגלית זה סיפורים אמיתיים שמביא אותם סופר
אבל שם המשנה הוא של בעל העלילה..
לא כן?

 

[שרלוט]

אולי יש כאלו גם.
אני אתן לך דוגמה אחת, הספר תריסר ילדי קיסר שמופיע באנגלית
ברוב המקרים יש שם שתי סופרות.
מהסיבה שכבר כתבתי.

 

[רוח סערה]

מסכימה לחלוטין, והעליתי את הקושיה הזו כבר בעצמי באחד האשכולות.
אני אישית פרשתי לא פעם ולא פעמייםמחלום הסופרות בעקבות חוסר יצירתיות משווע.
לעיתים אני רואה שהפופולריות אפילו בפורומנו, שאמור להיות מקצועי לחלוטין, ניתנת לאלו עם הרעיונות השנונים (והמצחיקים בד"כ), בלי התייחסות לרמה הספרותית הממוצעת לעיתים של יצירות אלו. לעומת זאת, יצירות בעלות עלילה שגרתית, לא זוכות להתייחסות כמעט, למרות שלעתים כתובות באיכות נדירה.
שמא ניתן לשלב בין שני יוצרים, אחד השוזר עלילה ואחד המגיש אותה ערוכה היטב מבחינה ספרותית?

 

[קריאייטיבית]

מסכימה לחלוטין, והעליתי את הקושיה הזו כבר בעצמי באחד האשכולות.
אני אישית פרשתי לא פעם ולא פעמייםמחלום הסופרות בעקבות חוסר יצירתיות משווע.
לעיתים אני רואה שהפופולריות אפילו בפורומנו, שאמור להיות מקצועי לחלוטין, ניתנת לאלו עם הרעיונות השנונים (והמצחיקים בד"כ), בלי התייחסות לרמה הספרותית הממוצעת לעיתים של יצירות אלו. לעומת זאת, יצירות בעלות עלילה שגרתית, לא זוכות להתייחסות כמעט, למרות שלעתים כתובות באיכות נדירה.
שמא ניתן לשלב בין שני יוצרים, אחד השוזר עלילה ואחד המגיש אותה ערוכה היטב מבחינה ספרותית?

אני בעד!
רק אין ספק שהשילוב המקסימלי והאיכותי ביותר יבא ממישהו שטווה ודמיין את העלילה, וגם העלה אותה על הכתב.
כמו להבדיל זמר שכתב את מילות השיר שהוא שר וזה בא מהבפנוכו שלו או שלקח שיר שהוא סופר דופר מתחבר אליו והבין כל מילה לעומקה לבין זמר ששר שיר לא לגמרי בשפה שלו או בלי לגמרי להבין על מה הוא שר...

 

[רוח סערה]

צודקת. אין מה להגיד.

 

[קריאייטיבית]

ואגבבב
מה שמעודד הוא שיצירתיות, דמיון ורעיונאות
זה משהו שבהחלט אפשר לפתח!!
ויש לכך גם אקסיומות ושיטות ברורות
כך שאם יש לכם את הכשרון לכתוב ולחרוז
יש לכם סיכוי לפרוץ עם איזה רב מכר וואן דיי.....

 

[מה הענינים]

רעיון גאוני
רק מדמיינת את העמוד הראשון אחרי הכריכה:
הספר: תלתלי כבשים
רעיון עלילה: ב. בנימין
דמויות: נ. נפתלי
רקע ואוירה: א. אשר
תאורים ודימויים: ג. גד
מילים לועזיות: ז. זבולון
כותרות: י. יששכר
כתיבה: ד. דן
הסתבכות: מ. מנשה
חילוץ וסיום הספר: י. יוסף
הקלדה: ר. ראובן
הגהה: ש. שמעון
עריכה: ל. לוי
הבאה לדפוס: י. יהודה

גרפיקה ועיצוב: ד. דינה

 

[גדי ישראלי]

דווקא אני חושב ששני הכישורים הללו כרוכים זה בזה. בשניהם נדרש יצירתיות ודמיון פורה. ומן הסתם שכיח הדבר שהמוכשר לזה מוכשר לזה.
פרוג - עם כל הכבוד ויש כבוד - הוא לא הפלטפורמה שבה תמדוד את יצירתיותם של הכותבים לגבי עלילות ושאר ירקות, כי היא לא מיועדת לכך. פוסטים ארוכים כאן קשים לקריאה.
במקרה דנן, אני עומד לקראת כתיבת ספר ועדיין מתלבט בין כמה רעיונות. אולי אשאל כאן בהזדמנות.

 

[גדי ישראלי]

רעיון גאוני

תאורים ודימויים: ג. גד

ברשותך, תיקון קל: י. גד

 

[שרלוט]

רעיון גאוני
רק מדמיינת את העמוד הראשון אחרי הכריכה:
הספר: תלתלי כבשים
רעיון עלילה: ב. בנימין
דמויות: נ. נפתלי
רקע ואוירה: א. אשר
תאורים ודימויים: ג. גד
מילים לועזיות: ז. זבולון
כותרות: י. יששכר
כתיבה: ד. דן
הסתבכות: מ. מנשה
חילוץ וסיום הספר: י. יוסף
הקלדה: ר. ראובן
הגהה: ש. שמעון
עריכה: ל. לוי
הבאה לדפוס: י. יהודה

גרפיקה ועיצוב: ד. דינה

שכחת-
חריזה: גדי ישראלי.

 

[מה הענינים]

ברשותך, תיקון קל: י. גד

שכחת-
חריזה: גדי ישראלי.

אני אשנה
אבל כל השבטים שלי יתבלבלו

 

[מרציפן]

שכחתם:
ועדה רוחנית: האדמו"ר מקורצווייל / סלביה המתקנת
שכנים: בוקי מז'ורי
הוצאה [מחושך] לאור: @פנס בערפל
ביקורת: דודה נחמה

 

[מרציפן]

אגב, הספר אתהלך - של א. מרגלית נכתב על ידי הסופר המוכשר מ. גוטמן.
וכן ספרים נוספים כמו סיפורים מתוך הלב של אורי חתומים בראשו אהובה רענן וחיים וולדר,
גם הספרים של הרב ברוך צ'ייט וגדי פולק הם מין שיתוף פעולה שכזה [כמדומני שגדי פולק לא רק מאייר, אלא יותר מכך].

הרי לנו דוגמא מוחשית למאווייו של דוכסוסטוס, [שאגב, מה לנו דוגמא טובה יותר מאשר הדוכסוסטוס עצמו - הקלף שבא מהבהמה, שמצטרף לדיו שבא מהצומח, ועל ידי האדם - המדבר, ורק כך הספר מושלם].

 

[דוכסוסטוס]

אני בעד!
רק אין ספק שהשילוב המקסימלי והאיכותי ביותר יבא ממישהו שטווה ודמיין את העלילה, וגם העלה אותה על הכתב.
כמו להבדיל זמר שכתב את מילות השיר שהוא שר וזה בא מהבפנוכו שלו או שלקח שיר שהוא סופר דופר מתחבר אליו והבין כל מילה לעומקה לבין זמר ששר שיר לא לגמרי בשפה שלו או בלי לגמרי להבין על מה הוא שר...

אז זהו שלא.
לא תוכלו להבדיל בין הלחנה אישית של זמר לזו שרכש בתשלום. עם זאת כמובן שבדרך כלל הוא עמל להתחבר למילים ולצלילים שקנה.

דווקא אני חושב ששני הכישורים הללו כרוכים זה בזה. בשניהם נדרש יצירתיות ודמיון פורה. ומן הסתם שכיח הדבר שהמוכשר לזה מוכשר לזה.
פרוג - עם כל הכבוד ויש כבוד - הוא לא הפלטפורמה שבה תמדוד את יצירתיותם של הכותבים לגבי עלילות ושאר ירקות, כי היא לא מיועדת לכך. פוסטים ארוכים כאן קשים לקריאה.
במקרה דנן, אני עומד לקראת כתיבת ספר ועדיין מתלבט בין כמה רעיונות. אולי אשאל כאן בהזדמנות.

עולם הדמיון, כאחד שנוטה לשוטט בו, הוא רחב מני ים ולא הרי הדמיון שנדרש כדי להתבטא בהמחשה מירבית כהרי הדמיון הבונה מעשיות נפתלות ולו נתכנו עלילות.
בפורום שלנו אמנם לא יעבוד להאריך בסיפורים, אבל גם בחוץ לא תראה את רוב הכותבים כאן רוקמים סיפור של ממש.

 

[cheinanit]

אני חושב שהמצב האופטימלי אותו הציג @דוכסוסטוס כבר קיים, אם כי בהצגה שונה.

ישנם סופרים רבים, המקדישים שורה וחצי בהקדמת הספר או מאחורי עמוד השער, ל'עורך הלשוני'. יכול מאוד להיות שחלקו של העורך הלשוני הוא בעצם כתיבת הספר, וה'סופר' של הספר הוא רק הרעיונאי. לא?

השאלה היא, מי היוזם ומשלם הכסף, ומי ה'ניזום' ומקבל המשכורת...

 

[קריאייטיבית]

אני חושב שהמצב האופטימלי אותו הציג @דוכסוסטוס כבר קיים, אם כי בהצגה שונה.

ישנם סופרים רבים, המקדישים שורה וחצי בהקדמת הספר או מאחורי עמוד השער, ל'עורך הלשוני'. יכול מאוד להיות שחלקו של העורך הלשוני הוא בעצם כתיבת הספר, וה'סופר' של הספר הוא רק הרעיונאי. לא?

השאלה היא, מי היוזם ומשלם הכסף, ומי ה'ניזום' ומקבל המשכורת...

עורך לשוני הוא ממש לא סופר. הוא עורך, לא משכתב.