עזרה השתתפות הורים במסיבות חנוכה

[רקפת3]

אני מתחילה להבין שאני יוצאת דופן
יש לי פעם ראשונה ילדה בגן שפה, ומסיבת סוף השנה שלהן היתה כזו שחגגו עם הילדות והסריטו אותן, ואז הזמינו את האמהות בערב לראות את ההסרטה.

היה לי מאד חסר וממש כואב שלא שמחתי איתה ביחד במסיבה, בפירוש הפריע לי מאד למרות שבהחלט הבנתי את אילוצי הגננות בסיטואציה ספציפית זו.

מה שכן, אני באמת מבינה שלמורות או גננות וכו הרבה יותר קשה להיעדר, במחשבים יש הרבה יותר גמישות בנושא הזה.

אבל להגיד שקריירה יותר חשובה- מאד עצוב לי לשמוע את זה.

יצא לי בחיי לראות כמה גלי פיטורים בחברות הייטק גדולות ורציניות מאד, בהם פוטרו אנשים שעבדו שנים רבות בחברה והשקיעו את כל נשמתם בהתקדמות המקצועית, ואז נזרקו משיקולים כאלו ואחרים. את הלקח שלי אני למדתי, עבודה היא לפרנסה, את הרווח והשמחה האמיתיים אני מעדיפה להפיק מהמשפחה שלי.

אף אחד לא חושב שקריירה יותר חשובה, אבל יש כורח המציאות -
נכון שהדור השתנה, אולי נכון שגם לא לטובה בעניין הזה, אבל זה מה יש:
יש היום המון אמהות שנאלצות (מבחירה, אבל ברור שנאלצות!) לעבוד במשרה מלאה ולהיות כפופות למעביד שממש לא תמיד מבין (ולפעמים גם התלוש משכורת לא מקבל בהבנה את החיסורים..)
אז כן - כואב לי מאד שאני לא בבית כל הבוקר כדי לבשל ארוחה חמה, שאני לא בבית בנחת בבוקר לשלוח אותם עם חיוך ושיער מטופטפ, כואב לי שאני עייפה אחה"צ וזה אולי פוגע בסבלנות כלפיהם, זה לא עושה אותי "אשת קריירה".
לפעמים לבוא למסיבה בגן זה לוקסוס, היה נחמד מאד אם היה אפשר, אבל זה כרוך ביותר ממה שזה תורם... ואני ממש לא חושבת שאמהות של "קריירה" כמו שקראו להן פה, משקיעות או נותנות פחות לילדים, אולי להיפך...
צורם לי מאד שלקחו את זה פה למקום של "קריירה", כשבאמת זה בסה"כ אילוצים ודאגה לפרנסה שהוטלה עלינו...

 

[nori]

אני אמא ל-5. עובדת במשרה מלאה.
עובדת במשרד עם אוכלוסיה מכל הסוגים.
כל יום מישהו פה יצא/קטר/ספר/הראה תמונות על מסיבת חנוכה לילדיו.
עד שפתאם מישהי קלטה ואומרת הי, איך זה שאת לא יוצאת לאף מסיבה (כמובן שאני אם למשפחה הכי ברוכה)
מאד מאד נבוכתי והצטערתי לספר שאצלינו אין מסיבה עם הורים.
זה ממש היה נשמע, טוב, יש להם כל כך הרבה ילדים, למי יש זמן ואת מי מענין המסיבות של הילדים בגן.
למרבה הצער מקריאה של השרשור עולה כי האנשים בעבודה שלי צודקים.

ובלי או עם קשר לתאור הנ"ל אני מאד אוהבת מסיבות בגן! ואגב, כדאי להפריד בין מסיבות לבני שנתיים ולבנות חמש. יכול להיות שלראשונים זה מיותר. אבל אין ספק שזה הנאה מדהימה בגילאים אחרים. אני לא שוכחת את המסיבות שלי בגן. וכשהייתי בחופשת לידה קפצתי אפילו למסיבה של אחינית שלי לכמה דקות. היא כל כך שמחה ואני ממש נהניתי לראות אותה שרה, רוקדת עם אור בעיניים.

 

[מלפפון]

אני אמא ל-5. עובדת במשרה מלאה.
עובדת במשרד עם אוכלוסיה מכל הסוגים.
כל יום מישהו פה יצא/קטר/ספר/הראה תמונות על מסיבת חנוכה לילדיו.
עד שפתאם מישהי קלטה ואומרת הי, איך זה שאת לא יוצאת לאף מסיבה (כמובן שאני אם למשפחה הכי ברוכה)
מאד מאד נבוכתי והצטערתי לספר שאצלינו אין מסיבה עם הורים.
זה ממש היה נשמע, טוב, יש להם כל כך הרבה ילדים, למי יש זמן ואת מי מענין המסיבות של הילדים בגן.
למרבה הצער מקריאה של השרשור עולה כי האנשים בעבודה שלי צודקים.

ובלי או עם קשר לתאור הנ"ל אני מאד אוהבת מסיבות בגן! ואגב, כדאי להפריד בין מסיבות לבני שנתיים ולבנות חמש. יכול להיות שלראשונים זה מיותר. אבל אין ספק שזה הנאה מדהימה בגילאים אחרים. אני לא שוכחת את המסיבות שלי בגן. וכשהייתי בחופשת לידה קפצתי אפילו למסיבה של אחינית שלי לכמה דקות. היא כל כך שמחה ואני ממש נהניתי לראות אותה שרה, רוקדת עם אור בעיניים.

התגובה שלך מעוררת לי שאולי יש כאלו ילדות שנהנות מהמסיבה.
ויתכן שאני ככ נגד, כי אני בתור ידה שנאתי מסיבות כאלו,
שהיינו נאלצות לעמוד שעותתתתתת בחזרות.
כלומר אהבתי חזרות בביתהספר, כי המשמעות היתה שלא למדנו,
אבל בגן- זו היתה תקופה שהגננת היתה לחוצה שנבצע יםה את התנועות,
והגיעו כל מיני נשים זרות לגן עם חיוך מהודק ורשמי,
ודאגו ללמד אותנו תנועות בלי להכיר אותנו.
שנאתי מסיבות.

אז אני אומרת תרוצים (נכונים אגב) של עבודה.
תכלס, גם אם הייתי מובטלת, לא היה לי חשק ללכת למסיבת חנוכה בגן.

השאלה מה עושים.
איך מרצים גם אותך וגם אותי בלי לפגוע בילדה.
(כי אם תהיה מסיבה, ברור שאבוא).

 

[nori]

אף אחד לא חושב שקריירה יותר חשובה, אבל יש כורח המציאות -
נכון שהדור השתנה, אולי נכון שגם לא לטובה בעניין הזה, אבל זה מה יש:
יש היום המון אמהות שנאלצות (מבחירה, אבל ברור שנאלצות!) לעבוד במשרה מלאה ולהיות כפופות למעביד שממש לא תמיד מבין (ולפעמים גם התלוש משכורת לא מקבל בהבנה את החיסורים..)
אז כן - כואב לי מאד שאני לא בבית כל הבוקר כדי לבשל ארוחה חמה, שאני לא בבית בנחת בבוקר לשלוח אותם עם חיוך ושיער מטופטפ, כואב לי שאני עייפה אחה"צ וזה אולי פוגע בסבלנות כלפיהם, זה לא עושה אותי "אשת קריירה".
לפעמים לבוא למסיבה בגן זה לוקסוס, היה נחמד מאד אם היה אפשר, אבל זה כרוך ביותר ממה שזה תורם... ואני ממש לא חושבת שאמהות של "קריירה" כמו שקראו להן פה, משקיעות או נותנות פחות לילדים, אולי להיפך...
צורם לי מאד שלקחו את זה פה למקום של "קריירה", כשבאמת זה בסה"כ אילוצים ודאגה לפרנסה שהוטלה עלינו...

אני מאד מתחברת למה שאת אומרת ומסכימה עם כל מילה. ועדיין חושבת שאם זה חשוב בהרבה עבודות אפשר לאחר/ לחסר בשביל מסיבה בגן. אבל לא על זה אני רוצה לדון.

הרי אם המסיבות היו אחר הצהריים היה פה שרשור של איזה גננות לא מתחשבות, מה אני אמורה להשאיר את התינוק היונק. את כל השירה, מי ישכיב אותם לישון. מה הגננות חושבות שאנחנו משועממות?
ואני לא סתם משערת, כשהיו בעבר פעילויות אחה"צ מיד קמו האשכולות האלה.
והאשכולות ההם יחד עם האשכול הזה מעידים כי בסולם העדיפויות באופן כללי בילוי/ חגיגה נחמדת עם אחד הילדים שלנו נמצא במקום מאד נמוך למטה. או לא קיים בכלל. וחבל.

 

[חושב מחדש]

אני לא יכול לדבר בשמי, אלא רק בשם אשתי. [הלוואי והיו עושים מסיבות לאבות... ]

לא כל אשה באמת יכולה לעזוב את מקום העבודה עבור מסיבה -
לא כל אשה אוהבת מסיבות בגנים -
לא כל ילד/ה אוהב/ת מסיבה פתוחה -

אבל החשיבות שיש לאירוע הזה, [בעיקר ההסרטות שנשארות לנצח] זה משהו שמאד חשוב לנפש הילד.
אשתי מנהלת במקום כל שהוא, וכמעט לא אפשרי לחסר..
אבל שני דברים נמצאים הם טאבו אצלה - א. מסיבות לילדים בגנים. ב. חופשות בימי החגים.
כן - גם בחנוכה 3-4 ימים חופש...

כי בסופו של דבר - נכון הפרנסה היא חלק מהותי מבנין הבית, אבל הזמן איכות הזה... של אמא עוזבת הכל הכל הכל ובאה לגן לראות אותי, והיא משתדלת לפני המסיבה לשבת עם הילדה לבד לשמוע מה הולך להיות, ואחרי המסיבה לדבר איתה לבד על התחושות שלה.
כלל האירוע הוא משהו שצרוב בזכרונות של כל הילדים כולל כולם.

ואנחנו לא משפחה קטנה של 5-6 ילדים... כמעט פי שנים

 

[nori]

התגובה שלך מעוררת לי שאולי יש כאלו ילדות שנהנות מהמסיבה.
ויתכן שאני ככ נגד, כי אני בתור ידה שנאתי מסיבות כאלו,
שהיינו נאלצות לעמוד שעותתתתתת בחזרות.
כלומר אהבתי חזרות בביתהספר, כי המשמעות היתה שלא למדנו,
אבל בגן- זו היתה תקופה שהגננת היתה לחוצה שנבצע יםה את התנועות,
והגיעו כל מיני נשים זרות לגן עם חיוך מהודק ורשמי,
ודאגו ללמד אותנו תנועות בלי להכיר אותנו.
שנאתי מסיבות.

אז אני אומרת תרוצים (נכונים אגב) של עבודה.
תכלס, גם אם הייתי מובטלת, לא היה לי חשק ללכת למסיבת חנוכה בגן.

השאלה מה עושים.
איך מרצים גם אותך וגם אותי בלי לפגוע בילדה.
(כי אם תהיה מסיבה, ברור שאבוא).

כמו כל דבר תמיד יש את אלו שנהנים ואלו שלא. השאלה מה הרב.
במרבית המסיבות שאני הייתי הילדים והילדות היו נראים מאד מבסוטים. תמיד היה את הילד או יותר שישב על האמא, או לא רצה להכנס וכו'. אכן יש ילדים שזה מביך אותם מאד. אבל כמו בכל ענין ציבורי מעדיפים את הרב. זה לגבי הילדים לדעתי.
בכל אופן אאל"ט מסיבות החנוכה עם הורים הצטמצמו מאד, בילדותי לא היה גן שלא היתה בו מסיבה עם הורים. היום ברב הגנים שאני מכירה זה ללא הורים. מה שאומר שגם במקרה זה הלכו לפי דעת הרב. אבל העדיפו את העדפה של רב ההורים משל רב הילדים.
חבל, אבל בא נגיד שיש דברים יותר קשים. לא סוף העולם.

 

[מלפפון]

אבל שני דברים נמצאים הם טאבו אצלה

לכל אחד קיים טאבו אחר.

אני מגיעה למסיבות ולא פספסתי אפילו אחת, גם בלי טאבו.
(שלשום היתה מסיבה בגן של הבת שלי אחר הצהרים,
והלכתי כל עוד רוחי בי, השארתי הוראות לילדים בבית להתלבש לבד,
ומיד אחכ יצאנו משם לחתונה קרובה מאד,
בדרגת קרבה משמעותית,
ואיחרנו את החופה).
הטאבו אצלי מתמקד בנושאים אחרים חשובים.

 

[חושב מחדש]

הטאבו אצלי מתמקד בנושאים אחרים חשובים.

נכון
זה במה פתוחה, ולכל אחד יש מקום לביטוי, ולכל אחד יש פילוסופיה שונה על החיים, ומה חשוב יותר ומה חשוב פחות.
כמובן שיש לנו עוד טאבויים [ככה אומרים ברבים?] אבל הם לא קשורים לנושא האשכול.

 

[ארבע]

הצעתי הצנועה לרפורמה היא לחוג בגן מסיבת יום הולדת עם אמא - ממילא ימי ההולדת לא נחגגים בתאריך המקורי, ולעתים גם הרחק ממנו. האמהות תבחרנה מתוך מבחר ימים שיוצע להן מתי הן יכולות להגיע לגן ולקחת חופש לשם כך, וכך יערכו ימי הולדת לקבוצת ילדות בהתאם ליכולת החופשה של אמותיהן.
רווח נוסף שיופק מהעניין הוא שיפרגנו לקומץ האמהות ישיבה על כיסאות בלתי גמדיים. הסיוט הזה של ישיבה על כיסא בלתי אפשרי במסיבות הגן צריך לצאת אל מחוץ לחוק (יש לי הרגשה שבעיקר לכן הרבה אמהות שונאות את המסיבות בגנים ).

 

[מירי סלומון]

מותר להתנגד?

יש כאן כמה תגובות שהזדעזעתי לקרוא,
עד כמה איבדנו כיוון.
חברה עצרו אתם נוסעים בכיוון הנגדי!ממש!
תפקיד העבודה שולי לעומת תפקיד החינוך-האמהות.
אין לנו מושג כמה זה מוסיף לילדות הקשר גן-אמא-ילדה-מסיבה.
(ולעניות דעתי לגננת זה גם סוג של עול חיובי)

נחת,לדעתך באמת לא מצדיק לאחר ליום עבודה מס' ימים בשנה?....!
הופתעתי.

ברור שתפקיד העבודה הוא שולי!!
ואפילו שולי מאוד!!!
ברור שהייתי משלמת כל הון שבעולם עבור נחת
אבל....
אבל מה נעשה שזה הלחם והחלב שלנו?
מה נעשה שברוב מקומות העבודה אם נבוא כל יומיים באיחור/חיסור
זה יראה מאוד לא טוב???
מתי נרווה את הנחת???
כל יום אחרי הצהריים נשב בבית ונצייר חנוכיה, ונבנה סביבון, ונשחק.

וכמו שכתבו כאן, בשבילי ביום שישי להביא ולקחת את הילדים לגן זה קשה!!
אבל לראות את האושר שלהם זה שווה

 

[מירי סלומון]

השבוע השתתפתי במסיבת חנוכה במעון של ביתי.
כאב לי ממש הלב לראות 6-7 ילדים שישבו לבד עצובים על הכסא!!!

ואני רוצה לנצל את הבמה כאן כדי לפנות לכל האמהות: בבקשה! אל תעשו את זה לילד שלכם!
תעשנה את כל המאמצים להגיע למסיבה!
ובמקרה שאת ממש לא יכולה כמו למשל לידה - תדאגי למישהי שתבא להיות במיוחד עם הילד שלך,
לא משנה מי! אפילו אחות קטנה, או סבתא, או דודה. מישהי - שתקום איתו כשכל האמהות קמות, תשדאג להביא לו את האביזרים וכו'.

זה שהיה מסיבה ו6-7 אמהות לא באו, זה ממש לא בסדר!!!
לא הייתי בוחרת מסיבה אבל אם כבר יש
בטח שצריך לבוא בשמחה!!!

 

[מרחבית]

עברו כמה וכמה שנים טובות מאז היו לי ילדים בגן, לכן לא מתערבת בויכוח.
מה שכן, רוצה לומר לכל סוגי האימהות עם מגוון הדעות: האשכול הזה ריגש אותי. מבטא שוב את הידוע ומוכר לכולנו: לנשות ואימהות ישראל יש כל-כך הרבה תפקידים. כל-כך הרבה מסירות לבית, לגידול הילדים, לפרנסה, פעמים רבות ללימוד תורה של הבעל, אחריות למקום העבודה. אין סוף מטלות ומשימות.
והנשים היקרות, שיחד עם הכל הן פעמים רבות לפני לידה או אחריה, ומנסות בכל כוחן והרבה מעבר - לתמרן בכל החזיתות בצורה מיטבית, לדאוג לאיזון נכון כזה או אחר בין כל שלל המשימות והתפקידים.
צל''ש לכן נשות ישראל! אשריכן!

 

[progitm]

הצעתי הצנועה לרפורמה היא לחוג בגן מסיבת יום הולדת עם אמא - ממילא ימי ההולדת לא נחגגים בתאריך המקורי, ולעתים גם הרחק ממנו. האמהות תבחרנה מתוך מבחר ימים שיוצע להן מתי הן יכולות להגיע לגן ולקחת חופש לשם כך, וכך יערכו ימי הולדת לקבוצת ילדות בהתאם ליכולת החופשה של אמותיהן.
רווח נוסף שיופק מהעניין הוא שיפרגנו לקומץ האמהות ישיבה על כיסאות בלתי גמדיים. הסיוט הזה של ישיבה על כיסא בלתי אפשרי במסיבות הגן צריך לצאת אל מחוץ לחוק (יש לי הרגשה שבעיקר לכן הרבה אמהות שונאות את המסיבות בגנים ).

אצלנו הגננת שאלה בתחילת השנה ממש , מה כל האמהות מחליטות שמגיעות למסיבות יומולדת או לא, כיוון שהיא טענה (וממש בצדק!) שלה לא אכפת, אבל אם מחליטים שכן אז כל האמהות צריכות לבוא כי לא יתכן שלבת אחת האמא תבוא ולשנייה לא , כי הילדה מחכה בכיליון עיניים , אמא זו אמא!
ולכן זה באמת צריך להיות מתואם !

 

[רותי המניק]

איך אני אוהבת את הנשים שנכנסות עם הבת שלהם (אני לא מדברת עליך אולי אצלך זה אחרת) לגן ומרגישות בבית ושואלות בקול כאילו רק הילד שלהם בגן, איפה הטישו??? וכו' וכמובן לא נעים לגננות להגיד להם, יאלה הבאת לגן שלום וכט"ס תני לנו לנהל את הגן, זה טריטוריה שלנו... איפה הטאקט??

סליחה!!!!!!!!
אולי אני רוצה לראות את הגן של הילד שלי?!
איפה הוא מבלה?
אני נכנסת גם לגן פרטי בתוך בית
וגם בלי שהזמינו אותי.
ובלי להגיד מילה.

 

[בחן ובחסד]

הרי אם המסיבות היו אחר הצהריים היה פה שרשור של איזה גננות לא מתחשבות, מה אני אמורה להשאיר את התינוק היונק. את כל השירה, מי ישכיב אותם לישון. מה הגננות חושבות שאנחנו משועממות?
ואני לא סתם משערת, כשהיו בעבר פעילויות אחה"צ מיד קמו האשכולות האלה.
.

אני מדברת על מסיבות אחרי צהריים- ככה זה אצלנו.
קשה? כן. לפעמים אפילו מאד, אבל עדיין יש פה רווחים.
ו@ארבע, נהניתי מההסבר המוחשי שלך.

למה לא מצליחה לתייג?

 

[בט]

למרבה הצער מקריאה של השרשור עולה כי האנשים בעבודה שלי צודקים.
.

אני לא מסכימה עם המשפט הזה. - כי א"א להשוות...

גם אני עובדת במשרד מעורב.
וממה שאני רואה בציבור הכללי אכן יש מסיבות עם הורים (אבא וגם אמא)
אבל -
וזה אבל גדול
המסיבות הם אחרי הצהרים - אין מצב שההורים היו מפסידים יום עבודה על כך...

לא נראה לי שיש הורים שיתנגדו למסיבה בצהרים .
לגננות יש בעיה בזה...

 

[רקפת3]

אני לא מסכימה עם המשפט הזה. - כי א"א להשוות...

גם אני עובדת במשרד מעורב.
וממה שאני רואה בציבור הכללי אכן יש מסיבות עם הורים (אבא וגם אמא)
אבל -
וזה אבל גדול
המסיבות הם אחרי הצהרים - אין מצב שההורים היו מפסידים יום עבודה על כך...

לא נראה לי שיש הורים שיתנגדו למסיבה בצהרים .
לגננות יש בעיה בזה...

אכן, בייביסיטר עולה הרבה פחות מחצי יום עבודה...
מה גם שיש כאלו שזה ילד יחיד / יש עוד תינוק שיבוא עם אמא שלו ובזה נסגר העניין

 

[חני בנני]

אבל שני דברים נמצאים הם טאבו אצלה - א. מסיבות לילדים בגנים. ב. חופשות בימי החגים.
כן - גם בחנוכה 3-4 ימים חופש...

היא יוצאת מהעבודה רק בשביל הדברים האלה?
מה עם ימי מחלה כפול מספר הילדים?
שעות הריון שהן אמנם לפי החוק אבל יש מעסיקים שעושים פרצופים....
יש מספיק סיבות להחסיר מהעבודה גם בלי המסיבות....

 

[רקפת3]

היא יוצאת מהעבודה רק בשביל הדברים האלה?
מה עם ימי מחלה כפול מספר הילדים?
שעות הריון שהן אמנם לפי החוק אבל יש מעסיקים שעושים פרצופים....
יש מספיק סיבות להחסיר מהעבודה גם בלי המסיבות....

ומי מדבר בכלל על בריתות במשפחה, חופשות (רק כשממש על סף קריעה..), בינהזמנים, ערבי חגים, חול המועד - וכן, במגזר הכללי הרוב עובדים בחול המועד!!!... ימי מחלה של העובדת עצמה - למרות שבימינו אמהות/עובדות פשוט לא יכולות להרשות לעצמן לחלות... (כי ימי המחלה/סבלנות הבוס כבר במינוס על חשבון ימי המחלה של הילדים )

 

[ללי.ללי]

אשתי מנהלת במקום כל שהוא, וכמעט לא אפשרי לחסר..
אבל שני דברים נמצאים הם טאבו אצלה - א. מסיבות לילדים בגנים. ב. חופשות בימי החגים.
כן - גם בחנוכה 3-4 ימים חופש...

כי בסופו של דבר - נכון הפרנסה היא חלק מהותי מבנין הבית, אבל הזמן איכות הזה... של אמא עוזבת הכל הכל הכל ובאה לגן לראות אותי, והיא משתדלת לפני המסיבה לשבת עם הילדה לבד לשמוע מה הולך להיות, ואחרי המסיבה לדבר איתה לבד על התחושות שלה.

לא כל בוס מאפשר יציאה של אישה *5 ילידם *3 מסיבות בשנה
שלא לדבר על מחלות וחופשות חנוכה/סוכות/פסח/בין הזמנים
ואם זה יכרוך פיטורים מהעבודה היא גם תצא כל....?