לדעתי האישית, לגננות בגילאים הקטנים יותר אין שום עניין ב'להרים' מסיבת חנוכה בלי האמהות.. הרי מה הקטנים מקבלים מהמסיבה? את אותו הדבר בדיוק אפשר לעשות להם עם הריתמיקאית בלי לקרוא לזה מסיבה.. חנכויה וסופגניות אפשר לחלק ביום שישי, שירי חנוכה עם הריתמיקאית, ללמד אותם ריקוד - מה הטעם אם אין מי שיראה???
בקיצור, לדעתי המסיבה היא נטו 'הצגה' להורים, שיתרשמו מהגן ומהגננת ומההשקעה..
וזה הגיוני ומובן, צורך בהערכה הוא צורך אנושי בסיסי, אבל באמת עם כל הכבוד אני מוכנה לחתום לגננת על שלושה העתקים של מכתבי הערכה, ולהביא לה עוגה או שוקולד כל יום שישי במקום זה...
הייתי השבוע במסיבת חנוכה בגן של הבת שלי (קטנטנים בני שנתיים...) והאמת? סבלתי מכל רגע..... הייתה מסיבה מושקעת נורא, מבחינת התפאורה וכיבוד מושקע ויפה, באמת הגננות עבדו והשקיעו , והריתמיקאית הביאה המון אביזרים מושקעים ומקוריים והילדים נהנו... אבל למה להכריח אותי להגיע ולרקוד ולצהול? ואם אני לא אוהבת לרקוד ולצהול????? הם נהנים באותה מידה במשחק בחצר או בקבלת שבת , או בסתם מפגש עם הריתמיקאית בנושא חנוכה...
כל המסיבה ישבתי בהרגשה שאני אמא גרועה ולא זורמת, עד שהבנתי שכל האירוע הזה כזה מאולץ ומלאכותי... בעז"ה בחג כשנדליק נרות ותהיה לי סיבה לשמוח - אז כן אצהל וארקוד עם הבת שלי, אבל למה לי לרקוד שם בגן עם הילדה סתם כי ככה הגננת החליטה וכל האמהות רוקדות?
לעומת זאת במסיבת יום הולדת של הבת שלי - הגעתי והפסדתי עבודה ושמחתי מזה ונהניתי מכל רגע!!! כי הפוקוס היה רק על ילדה אחת (במקרה שלי והכי חמודה בגן ), היה טעם בכל החגיגה, והייתה גם ההתרגשות של לפני וההתרגשות של אחרי שנתנה לה טעם מיוחד והרגשה של חשיבות...
אבל במסיבת חנוכה- כל ילד הוא אחד מ20 והתוכן לא באמת ברור ולא קשור לכלום (כי מה הקשר לחגוג משהו שיקרה בעוד שבוע וחצי??? זה נצח במושגים של ילדים...)
בקיצור, לדעתי המסיבה היא נטו 'הצגה' להורים, שיתרשמו מהגן ומהגננת ומההשקעה..
וזה הגיוני ומובן, צורך בהערכה הוא צורך אנושי בסיסי, אבל באמת עם כל הכבוד אני מוכנה לחתום לגננת על שלושה העתקים של מכתבי הערכה, ולהביא לה עוגה או שוקולד כל יום שישי במקום זה...
הייתי השבוע במסיבת חנוכה בגן של הבת שלי (קטנטנים בני שנתיים...) והאמת? סבלתי מכל רגע..... הייתה מסיבה מושקעת נורא, מבחינת התפאורה וכיבוד מושקע ויפה, באמת הגננות עבדו והשקיעו , והריתמיקאית הביאה המון אביזרים מושקעים ומקוריים והילדים נהנו... אבל למה להכריח אותי להגיע ולרקוד ולצהול? ואם אני לא אוהבת לרקוד ולצהול????? הם נהנים באותה מידה במשחק בחצר או בקבלת שבת , או בסתם מפגש עם הריתמיקאית בנושא חנוכה...
כל המסיבה ישבתי בהרגשה שאני אמא גרועה ולא זורמת, עד שהבנתי שכל האירוע הזה כזה מאולץ ומלאכותי... בעז"ה בחג כשנדליק נרות ותהיה לי סיבה לשמוח - אז כן אצהל וארקוד עם הבת שלי, אבל למה לי לרקוד שם בגן עם הילדה סתם כי ככה הגננת החליטה וכל האמהות רוקדות?
לעומת זאת במסיבת יום הולדת של הבת שלי - הגעתי והפסדתי עבודה ושמחתי מזה ונהניתי מכל רגע!!! כי הפוקוס היה רק על ילדה אחת (במקרה שלי והכי חמודה בגן ), היה טעם בכל החגיגה, והייתה גם ההתרגשות של לפני וההתרגשות של אחרי שנתנה לה טעם מיוחד והרגשה של חשיבות...
אבל במסיבת חנוכה- כל ילד הוא אחד מ20 והתוכן לא באמת ברור ולא קשור לכלום (כי מה הקשר לחגוג משהו שיקרה בעוד שבוע וחצי??? זה נצח במושגים של ילדים...)