לחלק א אין פתרון ישיםמצטרפת לשאלה-
עוקבת בעניין אחרי השרשור, ומרגישה שיש פה שוני גדול מאד בין התגובות.
לא דומה קושי של אמא עם שיירת קטנטנים צפופה לאמא עם מתבגרים, ילדים ותינוקות.
גם לי שעת ההשכבה מורכבת, לא דווקא בגלל הקושי הטכני.
יש לי כמה חמודים בטווח הגילאים של 14 ועד ילדונת בת 2.5.
אני מרגישה שככל ש-2 הגדולים הולכים ומתבגרים, ההשכבה נעשית ארוכה יותר.
יש אמנם פחות קושי טכני, אבל למעשה לכל אורך הערב אני עסוקה בהשכבות במשך שעה וחצי- שעתיים.
זה הגיוני?
כשכולם היו הולכים בעבר לישון עד 21:00, היה לי הרבה יותר קל לתחום את הערב ולהתפנות אח"כ לדברים שדורשים ריכוז או שקט. היום עד 22:30 אין לי את האופציה הזו ואז אני כבר עייפה מדי ולא מצליחה להגיע לכלום.
גם הקטנים שלי איחרו מאד את שעת השינה בעקבות הגדולים, וזה עוד יותר מפריע לי.
מרגישה תחושת אשמה על זה שהם הולכים לישון מאוחר ואין להם מספיק שעות שינה.
יש לכם פתרון ישים?
לא לנצח ילדים נשארים קטנים.
וכשהם גדלים - החיים של ההורים משתנים ואין כבר יותר כזה דבר "שקט שאחרי ההשכבה"
אוטוטו ממש - תגלי את עצמך הולכת לישון לפניהם.
זהו. הבית שלך מתחיל להשתנות. אינכם יותר זוג צעיר וגם לא זו"צ+ילדים
אתם משפחה גדולה לכל דבר וענין - תזכרי בבית ההורים שלך בזמן שהיית נערה . לא היה שם שקט להורים מן הסתם בשום שעה.
בנוגע להשכבת הקטנים - באמת צריך להשקיע בענין
אני משתפת את הגדולים בהשכבת הקטנים - זה מייצר מודעות ומסייע ליצירת האווירה השקטה יותר בבית בשעות ההרדמות.