דרוש מידע הרטבת יום ולילה בילדה בת 5.5, עזרה!!!!!

ריקי שחור

משתמש מקצוען
ילדה בת 3.5 שמלכלכת גם יכול לעזור פיזיותרפיה?
יבשה יום ולילה לגמרי
אבל מלוכלך לא שולטת בכלל.
היו פעמים בודדות שעשתה בשירותים בהמון מאמצים..
מלכלכת גם בגן...
אני ממש נואשת כבר
נשמע שאין התרוקנות מלאה, ואז יש כל הזמן דליפה.
כדאי לעשות צילום רנטגן של הבטן התחתונה, בשכיבה דווקא. זה מאפשר לזהות אם יש צואה קשה במעיים, שלא מתרוקנת, ומה שיוצא זה רק מה שדולף מסביב.
במצבים כאלו, צריך לטפל בעצירות ע"י נורמלקס והרגלי התפנות בריאים, ובעז"ה זה אמור להסתדר.
לפעמים צריך ליווי של איש מקצוע בתחום הרגשי, כי הילדה כבר מתוסכלת, מבויישת וחרדה. ואז כדאי לעשות ביחד איתה תכנית נכונה. (לרוב מספיק מפגשים של ההורים עם המטפלת)
 

ברור מאד

משתמש צעיר
ילדה בת 3.5 שמלכלכת גם יכול לעזור פיזיותרפיה?
יבשה יום ולילה לגמרי
אבל מלוכלך לא שולטת בכלל.
היו פעמים בודדות שעשתה בשירותים בהמון מאמצים..
מלכלכת גם בגן...
אני ממש נואשת כבר
סיפרה לי מישהי על בנה שגם לא שלט ביציאות, והפתרון היחיד היה פיזיותרפיה רצפת אגן לילדים. היא לימדה אותו לזהות את התחושה של הצורך בשירותים וכמובן חיזוק שרירים.
 

ברור מאד

משתמש צעיר
עכשיו אני קוראת את זה,
וצריכה גם להתחיל לטפל בבת שלי...
היא כמעט בת 5, וגם מפספסת, יש לציין שזה לא "ממש פיספוס" אלה תמיד רטוב לה
גם ביום וגם בלילה
ממה הייתן ממליצות להתחיל לבדוק?
טיפול רגשי/ רופא / או משהו אחר
מכירה ילדה שאצלה זה היה תסמין לבעיה שהצריכה תיקון כירורגי.
שווה לגשת לרופא ילדים מנוסה(!) הוא ידע להפנות אותך.
 

Tehilla Adler

משתמש מקצוען
זה נראה שהיא מתאפקת בכח עד שבסוף זה בורח לה, אני אומרת לה כל פעם שאני רואה שהיא מתאפקת שתלך לשירותים אבל היא מחביאה שהיא מתאפקת וכשאני אומרת לה שהיא מתאפקת היא שואלת אותי איך אני יודעת שהיא באמת מתאפקת כרגע, שאלתי אותה אלף פעם למה היא לא הולכת לשירותים כשהיא מרגישה שהיא צריכה וכל פעם יש לה תירוץ אחר, פעם שהיא באמצע משחק ואין לה כח להפסיק ופעם שסתם אין לה כח או שהיא אומרת שהיא לא הרגישה וכו' וכו' ולפעמים היא סתם לא רוצה להגיד למה
מהתיאור נשמע שהיא ילדה חכמה וסקרנית אבל קצת מתעצלת. באיזה גיל היא התחילה ללכת לשירותים? איך ההתפתחות שלה בתחומים אחרים? איך היא בדחיית סיפוקים?
(הרבה פעמים זה קורה דווקא לילדים מחוננים, אם תרצי אוכל לפרט)
קודם כל לוודא שהיא שותה מספיק (לפי צבע)
אחר כך לדעתי שווה לא לוותר בשום אופן ולהתחיל לקחת אותה לשירותים כל שעה או אפילו חצי שעה בהתחלה כמו שעושים בתחילת גמילה. בלי דיונים ובלי עונשים בלי מבצע ובלי פרסים פשוט לעשות את זה כיף שהיא תרצה ללכת. אני הייתי נותנת סרט לראות בשירותים עצמו (כל פעם כמה דקות שהיא יושבת, בלי קשר אם היא עשתה או לא) משהו שיגרום לה תמריץ לרצות לשבת ולאט לאט היא תתרגל שזה חלק מהחיים. עוצרים, גם אם לא מתחשק והולכים לשירותים. הכי טוב אם יש אפשרות להתחיל את זה בשישי שבת ולא לשלוח אותה לגן ואם את רוצה לזרז את התהליך אז תשאירי אותה בבית שבוע איתך
בשירותים עצמו לוודא שהיא יושבת ולהפעיל את הברז שיהיו מים זורמים. זה תהליך שיקח זמן, אבל תוך שבוע שבועיים היא אמורה להתרגל.
זה תהליך התנהגותי שעושים עם תינוקות בני חודש ועם בע"ח, אין שום סיבה שהיא לא תתרגל אם אכן הכל תקין מבחינה רפואית. בהצלחה!
 

אדריכלית בפריחה

משתמש פעיל
עיצוב ואדריכלות פנים
שמע שאין התרוקנות מלאה, ואז יש כל הזמן דליפה.
כדאי לעשות צילום רנטגן של הבטן התחתונה, בשכיבה דווקא. זה מאפשר לזהות אם יש צואה קשה במעיים, שלא מתרוקנת, ומה שיוצא זה רק מה שדולף מסביב.
במצבים כאלו, צריך לטפל בעצירות ע"י נורמלקס והרגלי התפנות בריאים, ובעז"ה זה אמור להסתדר.
לפעמים צריך ליווי של איש מקצוע בתחום הרגשי, כי הילדה כבר מתוסכלת, מבויישת וחרדה. ואז כדאי לעשות ביחד איתה תכנית נכונה. (לרוב מספיק מפגשים של ההורים עם המטפלת)
ניסיתי נורמלקס וזה גרם לשלשול..
אני אשאל רופא על פיזיותרפיה..
 

אדריכלית בפריחה

משתמש פעיל
עיצוב ואדריכלות פנים
זה צריך להיות בליווי רופא, כך שמגיעים למינון המדויק.
נתתי לה לפי מה שהרופא אמר לי..
אבל הפסקתי אחרי שהתחיל שלשול, לא חשבתי שיש מה לשנות.
בכל מקרה, עזרתם לי מאד ופתחתם לי כיווני חשיבה נוספים.
אני אתייעץ עם הרופא שוב
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
מהתיאור נשמע שהיא ילדה חכמה וסקרנית אבל קצת מתעצלת. באיזה גיל היא התחילה ללכת לשירותים? איך ההתפתחות שלה בתחומים אחרים? איך היא בדחיית סיפוקים?
(הרבה פעמים זה קורה דווקא לילדים מחוננים, אם תרצי אוכל לפרט)
קודם כל לוודא שהיא שותה מספיק (לפי צבע)
אחר כך לדעתי שווה לא לוותר בשום אופן ולהתחיל לקחת אותה לשירותים כל שעה או אפילו חצי שעה בהתחלה כמו שעושים בתחילת גמילה. בלי דיונים ובלי עונשים בלי מבצע ובלי פרסים פשוט לעשות את זה כיף שהיא תרצה ללכת. אני הייתי נותנת סרט לראות בשירותים עצמו (כל פעם כמה דקות שהיא יושבת, בלי קשר אם היא עשתה או לא) משהו שיגרום לה תמריץ לרצות לשבת ולאט לאט היא תתרגל שזה חלק מהחיים. עוצרים, גם אם לא מתחשק והולכים לשירותים. הכי טוב אם יש אפשרות להתחיל את זה בשישי שבת ולא לשלוח אותה לגן ואם את רוצה לזרז את התהליך אז תשאירי אותה בבית שבוע איתך
בשירותים עצמו לוודא שהיא יושבת ולהפעיל את הברז שיהיו מים זורמים. זה תהליך שיקח זמן, אבל תוך שבוע שבועיים היא אמורה להתרגל.
זה תהליך התנהגותי שעושים עם תינוקות בני חודש ועם בע"ח, אין שום סיבה שהיא לא תתרגל אם אכן הכל תקין מבחינה רפואית. בהצלחה!
לא מומלץ לקחת כל חצי שעה או אפילו שעה, וגם לא להכריח לשבת עד שיוצא.
אם מתרוקנים בתכיפות ו/או כשלא צריך, התחושה של צורך להתרוקן מתאימה את עצמה ואז באמת צריכים ללכת בתכיפות.

עוד סיבה שבמקרה מורכב עדיף להתייעץ עם אנשי מקצוע, עצות מהסוג שמתאים לתחילת גמילה יכולות לעשות נזק בשלב מאוחר יותר.
 

Tehilla Adler

משתמש מקצוען
לא מומלץ לקחת כל חצי שעה או אפילו שעה, וגם לא להכריח לשבת עד שיוצא.
אם מתרוקנים בתכיפות ו/או כשלא צריך, התחושה של צורך להתרוקן מתאימה את עצמה ואז באמת צריכים ללכת בתכיפות.

עוד סיבה שבמקרה מורכב עדיף להתייעץ עם אנשי מקצוע, עצות מהסוג שמתאים לתחילת גמילה יכולות לעשות נזק בשלב מאוחר יותר.
אני לא אשת מקצוע, אבל אף אחד לא דיבר על להכריח. תקראי שוב את ההודעה.
אם הבעיה היא התנהגותית כפי שהאמא תיארה, לילדה קשה להתנתק כדי ללכת לשירותים, הליכה תכופה לשירותים במקרה כזה יכולה לעזור, מניסיון (גם בגיל מבוגר הרבה יותר).
הרעיון הוא לגרום לילדה לרצות לעצור הכל, לא משנה מה היא עושה, כדי ללכת לשירותים, ולהתרגל לכל מה שכרוך בכך ולכן צריך לעבור את כל התהליך מההתחלה ולתת תגמול מיידי על ההליכה לשירותים בעצמה (סרט)
תתפלאי לשמוע שיש הרבה ילדים שלא מפתחים את המיומנות הזאת במהלך התהליך של הגמילה (אם מגמילה מהירה, אם מחוסר סבלנות/ פניות של ההורים ןיש עוד סיבות)
למעשה אפשר לחלק את הגמילה לשתיים: הגמילה בעצמה, והיכולת להתנתק אין קשר בין השניים ושווה לבדוק את החלק השני.
רוב העצות כאן באשכול יוצאות מתוך נקודת הנחה שלילדה יש קושי פיזי או רגשי. לי זה נשמע (שוב לפי התיאור בלבד) קושי התנהגותי נטו של ילדה ש"שוכחת" ללכת
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
אני לא אשת מקצוע, אבל אף אחד לא דיבר על להכריח. תקראי שוב את ההודעה.
אם הבעיה היא התנהגותית כפי שהאמא תיארה, לילדה קשה להתנתק כדי ללכת לשירותים, הליכה תכופה לשירותים במקרה כזה יכולה לעזור, מניסיון (גם בגיל מבוגר הרבה יותר).
הרעיון הוא לגרום לילדה לרצות לעצור הכל, לא משנה מה היא עושה, כדי ללכת לשירותים, ולהתרגל לכל מה שכרוך בכך ולכן צריך לעבור את כל התהליך מההתחלה ולתת תגמול מיידי על ההליכה לשירותים בעצמה (סרט)
תתפלאי לשמוע שיש הרבה ילדים שלא מפתחים את המיומנות הזאת במהלך התהליך של הגמילה (אם מגמילה מהירה, אם מחוסר סבלנות/ פניות של ההורים ןיש עוד סיבות)
למעשה אפשר לחלק את הגמילה לשתיים: הגמילה בעצמה, והיכולת להתנתק אין קשר בין השניים ושווה לבדוק את החלק השני.
רוב העצות כאן באשכול יוצאות מתוך נקודת הנחה שלילדה יש קושי פיזי או רגשי. לי זה נשמע (שוב לפי התיאור בלבד) קושי התנהגותי נטו של ילדה ש"שוכחת" ללכת
אוקיי, לא להכריח. אבל כן לנסות גם כשלא צריך. בדרך כלל כן יצא משהו גם כשלא צריכים, וזה יוצר הרגלים מזיקים. את זה אני יודעת מפיזיותרפיסטית.
יש פתרונות אחרים לעניין העצירה במשחק, לא צריך בשביל זה להגיע עד השירותים. כדאי גם שההורים ילמדו לזהות מתי הילדה צריכה וישלחו אותה כשהם רואים שהיא צריכה. אפשר גם לשלוח כי עבר זמן, אבל לא במרווחים קצרים מדי.
 

Tehilla Adler

משתמש מקצוען
אוקיי, לא להכריח. אבל כן לנסות גם כשלא צריך. בדרך כלל כן יצא משהו גם כשלא צריכים, וזה יוצר הרגלים מזיקים. את זה אני יודעת מפיזיותרפיסטית.
יש פתרונות אחרים לעניין העצירה במשחק, לא צריך בשביל זה להגיע עד השירותים. כדאי גם שההורים ילמדו לזהות מתי הילדה צריכה וישלחו אותה כשהם רואים שהיא צריכה. אפשר גם לשלוח כי עבר זמן, אבל לא במרווחים קצרים מדי.
מסכימה איתך שכדאי שההורים ילמדו לזהות, את זה אפשר לעשות (ויש הורים שעושים) בגיל חודש ('פשפושים' אם את מכירה). הבעיה שבגיל מסוים הילד יפתח התנגדות ואז גם אם ההורה יכריח אותו ללכת בכוח הוא יתאפק בכל הכוח ויפספס כמה דקות אחר כך. לכן הדרך לשבור את מעגל הקסמים היא לשלוח את הילד/ה בזמנים קבועים במשך תקופה ולעשות את זה בצורה נעימה כדי ליצור לולאת הרגל. באמת שווה לבדוק מול פיזיותרפיסטית כל כמה זמן מומלץ כמו שהצעת, לא הכרתי את ההיבט הזה
 

אורחת 10

משתמש מקצוען
מסכימה איתך שכדאי שההורים ילמדו לזהות, את זה אפשר לעשות (ויש הורים שעושים) בגיל חודש ('פשפושים' אם את מכירה). הבעיה שבגיל מסוים הילד יפתח התנגדות ואז גם אם ההורה יכריח אותו ללכת בכוח הוא יתאפק בכל הכוח ויפספס כמה דקות אחר כך. לכן הדרך לשבור את מעגל הקסמים היא לשלוח את הילד/ה בזמנים קבועים במשך תקופה ולעשות את זה בצורה נעימה כדי ליצור לולאת הרגל. באמת שווה לבדוק מול פיזיותרפיסטית כל כמה זמן מומלץ כמו שהצעת, לא הכרתי את ההיבט הזה
לי רופא אמר פעם בשעתיים
 

ריקי שחור

משתמש מקצוען
לי רופא אמר פעם בשעתיים
ההנחיה הרגילה היא פעם בשעתיים.
אבל ממש כדאי להעזר באיש מקצוע כדי לבנות תוכנית, אחרי שהילד- וההורים- צברו המון תסכול סביב הנושא, כדי שזה אכן יעזור ולא יהפוך לעוד מאבק.
 

מוש לייב

משתמש חדש
יש בבני ברק גמח שעוזר לזה בחינם וגם נותן הדרכה איך להשתמש בצורה יעילה תיבדקו את כתובת הגמח בספר טלפונים של העיר בני ברק
לילה טוב
 

hadasad3

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
אוטומציה עסקית
היה לפני כמה ימים כנס על גמילה מטעם עירית בניברק ועזר מציון
ודיברה שם איזו רופאה (לא זוכרת את שמה) שאם מישהו יש לו עצירות והוא מקבל נורמלקס אז בהתחלה זה אכן יכול להיראות שיש שלשול
כי הנורמלקס מביא איתו צואה רקה יותר למעי ואז זה יוצא ראשון וזה נראה שיש שלשול
אבל בעצם עדיין יש עצירות.
צריך לתת נורמלקס תקופה ואז לראות אם זה עוזר.
 

מוש לייב

משתמש חדש
יש גם תרופה שנקראת עצירות איקס שהיא יותר חזקה וזה בעצם כמו נורמלקס בדיוק אבל יותר חזק וגם לא מרפא ועדיין יש עצירות זה רק עוזר לשחרר את הצואה יותר בקלות כמו נורמלקס בעצם.
 

nech4

משתמש פעיל
קודם כל את אמא מדהימה!!
כ"כ הרבה סבלנות צריך
וגם מקום לאהבה אמיתית ולא מרחמים.
זה קשה מאד כשלפעמים זה נראה "דווקא"..
ממש נהניתי ממגוון הרעיונות שהועלו כאן
אולי לא כולם טובים לך
אבל אני בטוחה שיש עוד כמה שמצאו פה רעיונות/ פתרונות.

אני לא אשת מקצוע
אבל כן יצא לי לקרוא ולשמוע בנושא.
ואני מבקשת להגיב על 2 נקודות שהועלו כאן:
לדעתי הכל בסדר עד גיל 6 פלוס אין וחבל לנסות לטפל כי הגוף הרבה פעמיים לא יכול להחזיק הרבה זמן .לכן בשלב כזה פשוט מאוד אמא כמו אמא מלבישה טיטול גם בלילה וגם ביום והכל היה בסדר אין מה להלחץ
ממש לא!!!
כבר כתבו כאן על ענין הבושות של הילדה (מעצמה, מאחיה ומחברותיה. כן, היום ילדות רואות. במיוחד כאלו שיש להן או למישהו במשפחה טיטול בלילה).
אבל אני רוצה לכתוב על משהו שיש כאלו שלא מודעים.
יש התמכרות לטיטול!!!
מפאת המקום המכובד לא אפרט, אבל יצא לי לקרוא שרשור רפואי והזדעזעתי מגילאי המקרים שם.

ילדה בת 3.5 שמלכלכת גם יכול לעזור פיזיותרפיה?
יבשה יום ולילה לגמרי
אבל מלוכלך לא שולטת בכלל.
היו פעמים בודדות שעשתה בשירותים בהמון מאמצים..
מלכלכת גם בגן...
אני ממש נואשת כבר
אשה חכמה מאד, מנוסה בתחום
אמרה לי פעם
שלכלוך אצל ילדים שכבר נגמלו- זה רק ענין רגשי!
זה פשוט המקום היחיד בו הם שולטים על עצמם.
(לפעמים כמענה ל'אובר שליטה' של ההורים, או ניסיון שליטה שלהם, ואז נתינת הזדמנויות בחירה, עצמאות ועשייה במהלך היום מהווה פתרון)
אמא יקרה יש לי נקודה חשובה שלא שימים לב לזה הילדים שלנו לא תמיד מקבלים את האהבה בזמן הנחץ להם .ואנחנו כאמהות רוצות באמת לתת להם אהבה ולא תמיד מתפשר לנו .והילדה בתת מודע מפתחות את הבעיה כדי שאמא תתן לה אהבה אז מרטיבה או מלכלכות הכל בסדר אמא רק תחתלי אותי חודש חודשיים אני רוצה את אמא של פעם זה מה קורה בראש של המתוקה והמתוק שלנו .אז כדי לתת להם את זה. זה הצורך האמיתי פנימי
אדרבה!!
אם הצורך בטיטול הוא צורך ביחס
(ואגב, חלק מההתמכרויות לטיטול התחילו בקנאה פשוטה לתינוק התורן ולמגע שמקבל בהחלפת הטיטול)
אני אעשה הכל לתת לה אותו והכי לא באופן הזה!!!!
מצידי אני אמרח אותה בוקר וערב עם קרם גוף
ואעשה לה מסאז'ים
והרבה חיבוקים גדולים.

אנחנו בוחרים באיזה אופן יקבל הילד את תשומת הלב שלנו: חיובית או שלילית.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה