שיתוף הרוקדים שהפכו למלאכים

[אפרת קופמן]

היי זאת שוב אני. עם התובנות על המלחמה ועל החזרה לשגרה (כן, יש לי הרבה כאלה)
למקרה שתהיתם, אני לא כותבת רק על נושאים עצובים, זה פשוט יוצא לי ברוח התקופה, הכתיבה מתאימה את עצמה.
ראיתי שאהבתם את הפוסטים הקודמים שפרסמתי, אז תודה רבה! הפידבקים נותנים לי את המוטיבציה והרצון להמשיך לכתוב.
עוד פוסט והפעם על הרוקדים במסיבת נובה (במסיבה ברעים) שהפכו למלאכים.
שנעבור את התקופה הזו כבר ואלוקים ישמע אותנו!

במקום שרשראות הוואי

הם ענדו שרשראות ברזל.

במקום להחזיק טבעות לוליינות

הם החזיקו רובים.

במקום לרקוד ולהשתולל

הם שמרו על שקט היו צריכים להשתבלל.

במקום להנות מהחיים

הם היו צריכים לשרוד את החיים.



במקום לשמוע צלילי מוזיקה אלקטרונית

הם שמעו צלילי רובים ורקטות.

במקום להיות בסרט דוקומנטרי

הם היו בסרט מדע בדיוני.

במקום לצלם תמונות להעלאת חוויות

הן הפכו להיות אלבום זיכרונות.

במקום לתעד רגעים יפים ושיגעונות

הם הפכו להיות הקולות והעדויות האחרונות.



במקום להפריח אור בשממה

הם נקטפו מעל פני האדמה.

במקום שיחיו חיים מלאים בהגשמה

מדליקים לזכרם נר נשמה.

במקום להתרגש איתם בעתיד שיעמדו תחת החופה

עצובים על לכתם חושבים על אפשרות ודרך להנצחה.

במקום שיכירו בכל מקום את דמותם המרשימה

עוסקים כרגע בלהתאבל בלמצוא את המילים לנחמה.



במקום שיחיו את החלום

הם יופיעו למשפחות שלהם בחלומות.

במקום שיכבשו הרים וגבעות

הם כבשו את השמיים, מלאכים ומלאכיות.