צריך לשים לב שזו היא הסיבה שגם גורמת לקוראים לרתיעה ואפילו שנאה לצד השני.האומנות הגדולה של דבורי היא שהצליחה לגרום לקורא הסטנדרטי לחבב את מנוחי ולעתים אולי גם את אמא שלה. ופרידה היא מלאכית אם ראתה בה את כל הטוב ואימצה אותה ככה. אבל אני כן חושבת שהיתה בה שתלטנות מסוימת, או נקרא לזה פריסת חסות יתר.
זה נשמע קצת שיפוטי, אבל לכמה אנשים יש לב פתוח לחבב ולהעריך כל כך אנשים שהם אאוטסיידרים, מוזנחים, לא מהוקצעים, כמה מתבוננים אל תוך נפשם לדלות ממנה עושר? לדעתי זו הגדלות של הספר הזה. הוא הופך את הקוראים לכאלה.
שזה לא לגמרי נכון.