דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

[-דינה-]

זה היה הפרק האחרון?!

לא, אבל נראה כמו פרקים אחרונים

 

[שמש שוקעת]

אני פוחדת שהסיפור מסתיים! מרגיש חסר כזה...
סוג של פרידה טראומתית מבקה המדהימה!
ורוצה להכיר את יסכה מקרוב...

זאת הבעיה בסיפורים יפים ... את נהנת מהם עד הגג ושהסיפור נגמר-את מתחילה להתאבל . (אני כבר מתחילה להכין את עצמי נפשית)

 

[120161]

אינני סופרת ...כך שדעתי היא רק מקריאה רבה יחסית ומנסיון חיים
סופרת לא יכולה לכתוב על התנהגות בנאלית פשוטה ורגילה של בעלי ההפרעות...מסכימות?
הספר חייב להיות עם דוגמאות על גבול ההזוי בכדי שיהיה מרתק וחדשני
אמא שלי לא קשקשה איקסים ולא נסעה לאפריקה ואם היו כותבים מה שהיא אמרה או עשתה זה לא היה מענין את הציבור - הכאב הוא פרטי והפגיעה אינדיבידואלית.
לענ"ד יש להסתכל על ההתנהגות באופן כללי והמקרים הפיקנטיים יתכן שהוקצנו בשביל הענין (פריצת חלון...)
"אם זה לא היה עצוב - זה היה מצחיק"
סליחה דבורי שאני מרשה לעצמי להסביר את זוית הראיה שלי

וגם: אין פתרונות קסם!
לא ניתן לנתק לגמרי ולפתור בעיות
ואת זה דבורי מצליחה להעביר באומנות רבה בספריה

 

[דאבל]

כיוון שמדובר בספר שמכיל כמות כפולה של מילים מספר רגיל, מצפה לו ולי תהליך קפדני של עריכה ועיצוב.
(כל ספר עובר דרך עד שהוא רואה אור. ספציפית 'הקיר' יצטרך תהליך ארוך יותר ועמוק יותר.)
מתפללת מאד, ואשתדל מאד, שיראה אור לקראת פורים-פסח.

מחכים!!! ממש
ובבקשה בבקשה, כמה טכני-
תבחרי לו פונט ספר קריא
ממש קשה לשבת על ספרים עם פונטים מעוצבים אלגנטיים שלא מתאימים לקריאה רצופה

 

[-דינה-]

@dvory
רוצה לדבר על קל וחומר (מתפרסם לנוער בעיתון ילדים)
קודם כל- סיפור מיוחד!
הפרק האחרון, נעתקה נשימתי,
מה, איך האבא לא מבין שהבן שלו נמס לו מול הידיים?
ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?
זה נשמע לא כל כך הגיוני שילד בלי מסגרת וככה מקבלים את זה.
ועוד ילד כמו מולי מוכשר ומוצלח וחברותי.

והפסקה שמולי כותב שהוא הבטיח לאבא לא לחזור על זה
ועשה את זה שוב
ואוו זה היה כואב.

את אומנית הדקויות והרגשות
חושבת את זה בכל פרק מחדש

מיותר לציין שגם כשאת כותבת לילדים אני קוראת אדוקה

 

[-דינה-]

ועוד משו...

"בואי נעשה שוק"
מי יכולה לעשות לי סדר מה קורה בסיפור הזה?
כי אינ פשוט לא מבינה כלום...

 

[שרה UI/UX]

@dvory
רוצה לדבר על קל וחומר (מתפרסם לנוער בעיתון ילדים)
קודם כל- סיפור מיוחד!
הפרק האחרון, נעתקה נשימתי,
מה, איך האבא לא מבין שהבן שלו נמס לו מול הידיים?
ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?
זה נשמע לא כל כך הגיוני שילד בלי מסגרת וככה מקבלים את זה.
ועוד ילד כמו מולי מוכשר ומוצלח וחברותי.

והפסקה שמולי כותב שהוא הבטיח לאבא לא לחזור על זה
ועשה את זה שוב
ואוו זה היה כואב.

את אומנית הדקויות והרגשות
חושבת את זה בכל פרק מחדש

מיותר לציין שגם כשאת כותבת לילדים אני קוראת אדוקה

סיפור מדהים!!
יכולה לתמצת לי מה היה השבוע בפרק?
לא הספקנו לקנות עיתון

 

[ROST]

@dvory הורדת אבן מליבי עם הגלוי המסעיר בפרק האחרון.
לא הייתי יכולה שבקה תסחוב את האשמה עליה 120 שנה
תודה
הפרקים האחרונים וואו

 

[-דינה-]

סיפור מדהים!!
יכולה לתמצת לי מה היה השבוע בפרק?
לא הספקנו לקנות עיתון

מולי נרדם בסטודיו ולא רוצה לספר להורים איפה הוא היה בלילה שלא יקחו לו את המפתח לטודיו, מבטיח שלא יחזור על עצמו.
בסוף הפרק הוא הולך לגבי ושוב נשאר לילה באנשהו אפילו שהבטיח

חלי מדברת עם אבא שלה, אומרת לו שמולי צריך עזרה, ומדברת במפורש על אנורקסיה
אבא שלה אומר שהבעיה היחידה שלו זה שהוא לא הולך לישיבה וכשילך הכל יסתדר
משו כזה, לא זוכרת בדיוק.

 

[-דינה-]

סיפור מדהים!!
יכולה לתמצת לי מה היה השבוע בפרק?
לא הספקנו לקנות עיתון

ואי נכון זה היה פשוט חכם המהלך הזה!

 

[א-ירושלמית]

במציאות, בעולם האמיתי בקה אמורה להתרחק מאד מהמשפחה הרעילה שלה

"אמור זה שם של דג".
תחשבי על ביצה דביקה שמי שנמצא בה, גם אם הוא מתרחק מהמרכז, עדיין מדשדש ונדבק וכל פסיעה עולה לו במאמצים לנתק את הרגל. הוא מנסה לנתק את הרגל השניה אבל הראשונה נכנסת בחזרה ונדבקת לתוך כל הג'יפה.
במציאות קשה להחלץ מתוך משפחה רעילה. קשה מאד.
זה מקיף יותר מדי תחומים בחיים כדי שיהיה אפשר להתנתק מהם כליל.

ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?

זו אנורקסיה שבאה על רקע פגיעה חברתית קשה. עד שלא יטפלו בברגמן, מולי לא יצליח לחזור לעצמו ולישיבה ושום פלסטר לא יעזור פה.

 

[AVITAL34]

@dvory הורדת אבן מליבי עם הגלוי המסעיר בפרק האחרון.
לא הייתי יכולה שבקה תסחוב את האשמה עליה 120 שנה
תודה
הפרקים האחרונים וואו

אפשר ספוילר? עוד לא קראתי...

 

[-דינה-]

"אמור זה שם של דג".
תחשבי על ביצה דביקה שמי שנמצא בה, גם אם הוא מתרחק מהמרכז, עדיין מדשדש ונדבק וכל פסיעה עולה לו במאמצים לנתק את הרגל. הוא מנסה לנתק את הרגל השניה אבל הראשונה נכנסת בחזרה ונדבקת לתוך כל הג'יפה.
במציאות קשה להחלץ מתוך משפחה רעילה. קשה מאד.
זה מקיף יותר מדי תחומים בחיים כדי שיהיה אפשר להתנתק מהם כליל.

מסכימה מאד
ולכן מפריע לי שכביכול הסליחה מרפאה את כל הפצעים.
ובכלל, דפוסי התנהגות רעים כאלה ל אמורים להימחק ביום אחד.

זו אנורקסיה שבאה על רקע פגיעה חברתית קשה. עד שלא יטפלו בברגמן, מולי לא יצליח לחזור לעצמו ולישיבה ושום פלסטר לא יעזור פה.

אני מתכוונת, שאם אבא של מולי לא מבין שיש לו הפרעת אכילה
אז בתור מה הוא מאפשר לבן שלו להישאר בבית?
זה מוזר בעיני.

 

[שרה UI/UX]

מסכימה מאד
ולכן מפריע לי שכביכול הסליחה מרפאה את כל הפצעים.
ובכלל, דפוסי התנהגות רעים כאלה ל אמורים להימחק ביום אחד.


אני מתכוונת, שאם אבא של מולי לא מבין שיש לו הפרעת אכילה
אז בתור מה הוא מאפשר לבן שלו להישאר בבית?
זה מוזר בעיני.

אולי זה קשור אחד לשני
איך ההורים לא שמים לב שהבן שלהם אנורקטי?
באותה מידה גם היו אמורים לדאוג מזה שהוא בבית
נשמע הורים טובי לב אבל די רחפנים..

 

[ROST]

אפשר ספוילר? עוד לא קראתי...

ספוילר: בקצרצרה

בקצרצרה ממש, יסכה מוצאת מסמכים המעידים שאמא של בקה רכשה את הכרטיס טיסה כבר חודש לפני הפיצוץ. (כרטיס לכיוון אחד)