הנושאים החמים
הנושאים החמים
ב״ה
קראתי את הספר הזה ואני פשוט חייבת להמליץ עליו:
הצילו את החתול / בלייק סניידר
במקור הספר מיועד לתסריטאים ואנשי קולנוע, אבל גם סופרים ושאר העוסקים במלאכת הכתיבה ימצאו בו אוצר של ממש. לדעתי בכל אופן.
הספר הוא מדריך לכתיבת תסריט משלב הגדרת נושא הסרט, ועד לסיום תכנון מפת התסריט ובקרת הביצוע.
הסופר מחלק את הסרטים לז׳אנרים (לא, לא אלו המוכרים לנו) לפי ניתוחים שעשה לאלפי סרטים שבהם צפה (ושעבדו!). הוא מציע לכותבים לזהות מבין הז׳אנרים את הז׳אנר של הסיפור שהם הולכים לכתוב, ולהיצמד לחוקיות מסויימת שגורמת לסרט בז׳אנר כזה לעבוד.
יתכן ש׳גיליון הביטים של סניידר׳ - זה הדובדבן שבקצפת, אבל קצת קשה לי להיות החלטית כשלמעלה קצפת והספר כולו עוגת פיניאטה אחת גדולה.
עוד קצת:
>>הספר הזה בשונה מהספר ׳סיפור׳ אינו עוסק באמנות כתיבת הסיפור על שלל מרכיביו. כך שמי שקרא את ׳סיפור׳ - לא יצא ידי חובה : )
>>היות והספר מדבר על כתיבת תסריט הסופר מתייחס לצירי זמן בכתיבת העלילה במונחים של עמודי תסריט
(סטנדרט של 110 עמודי תסריט לסרט של שעה וחצי).
סופרים יכולים להמיר את זה כמובן על פי שיקול דעתם והגיונם.
>>הספר כתוב בצורה מאד קלילה וזורמת (לפעמים קצת סחבקית משהו), יש פה ושם מילים פחות לעניין,
והדוגמאות לא בדיוק מסרטי גרובייס. לתשומת לב.
תוכן העניינים:
וגיליון הביטים של בלייק סניידר:
לסיכום:
יותר מממליצה לקרוא את הספר.
תיהנו
קראתי את הספר הזה ואני פשוט חייבת להמליץ עליו:
הצילו את החתול / בלייק סניידר
במקור הספר מיועד לתסריטאים ואנשי קולנוע, אבל גם סופרים ושאר העוסקים במלאכת הכתיבה ימצאו בו אוצר של ממש. לדעתי בכל אופן.
הספר הוא מדריך לכתיבת תסריט משלב הגדרת נושא הסרט, ועד לסיום תכנון מפת התסריט ובקרת הביצוע.
הסופר מחלק את הסרטים לז׳אנרים (לא, לא אלו המוכרים לנו) לפי ניתוחים שעשה לאלפי סרטים שבהם צפה (ושעבדו!). הוא מציע לכותבים לזהות מבין הז׳אנרים את הז׳אנר של הסיפור שהם הולכים לכתוב, ולהיצמד לחוקיות מסויימת שגורמת לסרט בז׳אנר כזה לעבוד.
יתכן ש׳גיליון הביטים של סניידר׳ - זה הדובדבן שבקצפת, אבל קצת קשה לי להיות החלטית כשלמעלה קצפת והספר כולו עוגת פיניאטה אחת גדולה.
עוד קצת:
>>הספר הזה בשונה מהספר ׳סיפור׳ אינו עוסק באמנות כתיבת הסיפור על שלל מרכיביו. כך שמי שקרא את ׳סיפור׳ - לא יצא ידי חובה : )
>>היות והספר מדבר על כתיבת תסריט הסופר מתייחס לצירי זמן בכתיבת העלילה במונחים של עמודי תסריט
(סטנדרט של 110 עמודי תסריט לסרט של שעה וחצי).
סופרים יכולים להמיר את זה כמובן על פי שיקול דעתם והגיונם.
>>הספר כתוב בצורה מאד קלילה וזורמת (לפעמים קצת סחבקית משהו), יש פה ושם מילים פחות לעניין,
והדוגמאות לא בדיוק מסרטי גרובייס. לתשומת לב.
תוכן העניינים:
וגיליון הביטים של בלייק סניידר:
לסיכום:
יותר מממליצה לקרוא את הספר.
תיהנו
