איך התרגלנו?! השנה האחרונה הוכיחה שהבחירות היום גורליות / יוחאי דנינו
בשנה האחרונה החלשים ניזוקו, התחבורה הציבורית התייקרה, השתייה המתוקה הפכה למצרך יקר, מחיר החד פעמי זינק הרבה מעבר לכלים רב פעמיים, מעונות היום נותרו משותקים ללא דרגות במשך שנה שלמה, מחירי הדיור לא עצרו לרגע
את מוצאי הבחירות לכנסת הקודמת, רבים ממצביעי הימין לא יישכחו. האופוריה שפשטה בקרב מחנה הימין עם פתיחת תוצאות המדגמים הראשוניים, הייתה גדולה. סוף סוף, אחרי כל כך הרבה מערכות בחירות, לראשונה סוף סוף הימין יכול להקים ממשלת ימין מלא- מלא.
כמה שעות לאחר מכן, הימין החל לרדת. המדגמים התעדכנו ומפלגת האחים המוסלמים – סניף ישראל, צלחה את אחוז החסימה וגדעה באחת חיוכם של רבים מקרב מחנה הימין. דווקא בליכוד לא היו מודאגים מידי, הם האמינו שעד מהרה תמצא הנוסחה לכניסת רע"מ לממשלה, או לכל הפחות שינוי החוק שיביא לבחירה ישירה, בה הם מאמינים שלנתניהו אין מתחרים ובכך יבוא לציון גואל.
את ההיסטוריה אין צורך להזכיר, אבל מאז זרמו הרבה מים בנהר ורע"מ הפכה לאויבת הימין כולו, בהובלתו של יו"ר הציונות הדתית, שהפתיעה אז את המערכת הפוליטית ובתום קמפיין סיוע מיוחד של יו"ר הליכוד, צלחה את אחוז החסימה עם שישה מנדטים.
המנדט להרכבת הממשלה הוטל על בנימין נתניהו, אבל הימים שעברו לאט מידי, לא גרמו לכך שיימצא רוב להקמת קואליציה ולו צרה. אחר כך הוטל המנדט על יושב ראש 'יש עתיד' יאיר לפיד ורגע לפני שהיה נראה כי גם הפעם המנדט יוחזר לנשיא המדינה, הודיע לפיד יחד עם שותפו נפתלי בנט (מישהו מכיר?!) כי עלה בידם להרכיב ממשלה.
החיוכים בשמאל היו מפה לפה, ובימין-חרדים התחושות נעו בין כאב, על סף תסכול ועד לא מעט כאלו שהטילו ספק בנבואות האיוב של ראש האופוזיציה נתניהו. באנו לשנות הבטיח לפיד ואין כל סיבה שלא להאמין לו.
שנה וארבעה חודשים חלפו מאז השבעת הממשלה, ונדמה כי בכל יום שחלף עד לפירוקה, הבינו עוד ועוד את פוטנציאל הנזק ההרסני שלה. לא מעט מאזרחי ישראל נפגעו בכהונתה של הממשלה, חלקם חרדים וחלקם לא, המכנה המשותף לכולם היה: הפגיעה של הממשלה.
החלשים ניזוקו, התחבורה הציבורית התייקרה, השתייה המתוקה הפכה למצרך יקר, מחיר החד פעמי זינק הרבה מעבר לכלים רב פעמיים, מעונות היום נותרו משותקים ללא דרגות במשך שנה שלמה, מחירי הדיור לא עצרו לרגע ואם נמשיך למנות את פעולותיה של ממשלת הגזירות, נצטרך לבקש אישור מהעורך לחרוג ממגבלת המילים דנן.
גם בתחום הביטחוני המצב לא משופר ודומני שאין צורך להכביר במילים, מלבד זה שצדו צעדינו מלכת. הפיגועים הגיעו לבני ברק ואלעד, הפחד חזר לשלוט ברחובות, החשש מפני כל דמות מזרחית היה טבעי, והדם שנשפך עוד מבעבע על אדמת הקודש.
אבל מעבר לכל, הממשלה האחרונה קידשה מלחמה על היהדות. רפורמה בכשרות, רפורמה בגיור, רפורמת הטלפונים הכשרים, רפורמת התחבורה הציבורית בשבת ועוד שורת רפורמות שנועדו לעקור את הדת, שרק בנס נעצרו עם פירוק הממשלה, רגע לפני שחוקים נוספים שהיו בקנה אושרו.
במבט לאחור נראה שהתרגלנו. אבל אם תחזרו לאחור, תזכרו בכאב שפילח את ליבכם בכל חוק נגד עולם התורה. אם תעברו על לוח השנה, תזכרו בכל אמירה מקוממת של שרת התחבורה והטיקטוק, ותתכווצו על מקומכם. אם תראו את השנאה בעיניים של גלעד קריב, ותזכרו מה היה כאן עד שהכנסת יצאה לפגרה, תשפילו את מבטכם. אם תשמעו את צחוקו המתגלגל של איווט האיום שביקש לזרוק אותנו במריצות למזבלה, כבר לא תוכלו עוד להישאר אדישים.
אם תדפדפו בארכיוני העיתונים ותקראו ציטוטים מפיה של יושבת הראש של הוועדה למיזמים יהודיים, תבינו עד כמה היהדות ניצלה רגע לפני שהשבר הגדול הגיע. אם תזכרו בעגלה הריקה ממצביעים ומתוכן, יועז הנדל, לא תוכלו לשתוק עוד על הפגיעה בגדולי ישראל מכל העדות והחוגים, כמו גם על הניסיון לכפות את אורח חייו על הציבור החרדי. וזה לא הסוף. ליברמן, לפיד, מתן כהנא, גלעד קריב, מיכאלי, זאב אלקין ויועז הנדל פעלו שוב ושוב לכרסם במהירות ובשיטתיות, בכל הקדוש והיקר לנו. וסליחה ממי שלא הזכרתי את שמו ובוודאי כתוב על ספר דברי הימים של ממשלת הזדון.
לא בכל יום יש הזדמנות לתקן את מה שקלקלו, אבל לפעמים זה קורה וכשתקראו את הטור הזה, ההזדמנות הזו תהא בעיצומה. אם במערכות בחירות קודמות, הייתה למישהו פריווילגיה לשבת על מקומו ולומר שלום עלייך נפשי, בבחירות הללו, האופציה הזו כבר לא קיימת אצל מי שיראת השם נסוכה על פניו או אפילו בליבו.
אין פריווילגיה, כי אם חלילה גם הפעם ממשלת הימין בנוכחות המפלגות החרדיות לא תקום, ממשלת בנט –לפיד וליברמן, תהא משחק ילדים לעומת מה שעוד צפוי למגזר החרדי. עולם הישיבות יעמוד בפני קריסה וכבר היו דברים מעולם. הכוללים לא יוכלו להיוותר במתכונתם הנוכחית, תלמודי התורה לא יוכלו לשמור על עצמאותם הרוחנית, ושלא לדבר על שבת, על כשרות, על גיור ומי יודע, אולי אפילו ברית מילה בסכנה.
הדברים הללו הם לא הבעת עמדה, מכיוון שבטור הזה לא עסקינן בעמדותיי האישיות, אלא פרשנות נטו. אלו לא תרחישים בעלמא, אלא תחזית מדויקת הרבה יותר מהחזאים שמבשרים על בוא השלג. הפרשנות הזו (כמו שאר הפרשנויות) מבוססת על נתונים, על דיבורים שנאמרים בחדרי חדרים ועל תכניות שנבלמו ברגע שאחרי האחרון.
אם הציבור החרדי, על כל גווניו ושלוחותיו, לא יצא להצביע בהמוניו, זו עלולה להיות בכייה לדורות. ההצבעה בבחירות, היא לא פחותה מעזרה ליהודי שמבקש תפילין, או סידור תפילה. היא אפילו הרבה מעבר לכך. ועכשיו נסו לדמיין לעצמכם מישהו מבקש מכם תפילין, ואתם מסרבים רק בגלל שהתעייפתם, או שהמרפסת שהוצאה בלא אישור, נהרסה.