הפסיכולוגים מבקשים להכיר את המגזר החרדי

[ת'כלס]

הדבר הראשון זה תפיסת עולם
שהיא, אי אפשר לאמר אפילו שונה, היא פשוט שתי עולמות
בפרט בשיחות ייעוץ

ושאף אחד לא יאמר שהמטפל הוא "טאבולה ראסה", כי הוא לא!

 

[שונמית]

אני חושבת שעיקר הבעיה היא שהפסיכולוגיה מסתכלת על הדת כ'אופיום להמונים', בעיני הפסיכולוג הדת נותנת לאדם משהו לחיות בעבורו, להאמין, חיי קהילה וכו', הפסיכולוג עלול להסתכל על המאמין כאילו הוא שבוי בפנטזיה שעליו להתנתק ממנה וכו'. הוא עלול למשל לייעץ לבחור שמתקשה לשבת וללמוד- ללכת לעבוד ולממש את עצמו ח"ו בלא דעת תורה וכו'.
בתור אדם חילוני קשה לפסיכולוג להכיל את האדם החרדי שהדת היא בעבורו הכל, האמונה היא לפני הכל ואחרי הכל. אני חושבת שחשוב שבטיפול של חרדי ע"י חילוני תהיה מעורבת גם דמות רוחנית- רב/ משגיח וכו' שילווה את התהליך. אולי לכזה מכון שמטפל בחרדים רבים צריך להכניס דמות מייעצת שכזאת.
אני מכירה מקרוב מישהי שמטופלת אצל פסיכולוגית חילונית ורואה לצערי את ההשפעה. היא רצתה פסיכולוגית חרדית אך לא מצאה מישהי מספיק מקצועית. אם כבר עולה הנושא- לדעתי צורך חיוני בפסיכולוגים משלנו.

לענייננו- לאדם חילוני קשה להבין מדוע החרדי כה מחשיב נורמות התנהגותיות וחברתיות, נושא הלבוש למשל, ולכן אני חושבת שכדאי להסביר להם את הצורך שלנו כחברה כבך. כמו"כ להסביר מהו חופש בחירה במבט יהודי, מהי סמכות תורנית עבורנו, חשיבות התא המשפחתי בחברה החרדית ע"פ מימוש עצמי.

מקווה שהועלתי. נגעתם בנושא חשוב. שיהיה בהצלחה!

 

[מריומה~]

אני חושבת שעיקר הבעיה היא שהפסיכולוגיה מסתכלת על הדת כ'אופיום להמונים', בעיני הפסיכולוג הדת נותנת לאדם משהו לחיות בעבורו, להאמין, חיי קהילה וכו', הפסיכולוג עלול להסתכל על המאמין כאילו הוא שבוי בפנטזיה שעליו להתנתק ממנה וכו'. הוא עלול למשל לייעץ לבחור שמתקשה לשבת וללמוד- ללכת לעבוד ולממש את עצמו ח"ו בלא דעת תורה וכו'.
בתור אדם חילוני קשה לפסיכולוג להכיל את האדם החרדי שהדת היא בעבורו הכל, האמונה היא לפני הכל ואחרי הכל. אני חושבת שחשוב שבטיפול של חרדי ע"י חילוני תהיה מעורבת גם דמות רוחנית- רב/ משגיח וכו' שילווה את התהליך. אולי לכזה מכון שמטפל בחרדים רבים צריך להכניס דמות מייעצת שכזאת.

זה הבעייתיות בעיני, פסיכולוג חילוני יכול ליראות כבעייתיות את הענין שהאדם הוא לא חופשי ומשועבד למשהו,
כאילו זה סותר את האני שלו והוא שלוט!
ובמילים אחרות יכול לקעקע את יראת השמים.

ולענין זה שכתבת שיצא לעבוד וכו , עצם הדבר של שינוי התנהגות היא לא בעייתית כל עוד היא תורנית.

פסיכולוג חייב לדעת ישי סמכות תורנית שבה האדם יתייעץ בסופו של דבר.

 

[סמינר דוד]

אם יש בעיתיות עם ההורים ההלכה לא מחייבת לכבד,
הורים שתלטניים, נרקסיסטים הם בעייתים והקביעה הזו שלא לערער סמכויות היא קצת יומרנית,
גם בציבור החילוני למרות הפתיחות ושבירת המחיצות יש סמכות ויש חינוך לכיבוד הורים.

לא התכוונתי למצוות כיבוד הורים, אלא למושג "משפחה". הכבוד למשפחה הוא דבר חשוב במגזר החרדי. וחילוני ממוצע מכיר משפחה אחרת, ובקלות יוכל לשפוט את המשפחה החרדית, ולחפש בה שינויים. אני לא חושבת שצריך לשבור אצל הילד/הנער את הסמכות ההורית, כי בזה אנחנו גם שוברים לו סמכויות נוספות. והיהדות מלאה סמכויות. חילוני ממוצע לא מעריך את הסמכויות, ומפה צריך להזהר.

ומניסיון, תלמידה שקיבלה טיפול אצל חילונית, היא כמעט התנתקה מהמשפחה, מתוך הבנה, שהמטופלת מדי מוגבלת במשפחתה, מה שהיה גרוע מאוד לגבי התלמידה. ועם עזרה גדולה שעזרנו לה, היא לא התנתקה, והיא לא גומרת להודות לנו על כך.

 

[נוי]

נוי היקרה, אדם דתי, גם אם הוא לא חרדי, הוא מכיר את המושג, מוקצה". ההבדל בין דתי לחרדי לא מתבטא בהכרת המצוות.

אכן.
לכן הפליאה אותי כל כך העובדה שאותה אחת לא תפסה מדוע סצנה זו לא הגיונית. אז אם אחת דתית- לא חרדית, מה נאמר על חילונית?
וזו דוגמה אחת לחוסר הבנה בין מגזרי.

 

[אשר כותבת]

במרכז טיפולי מסויים, בו עובדים עם פונים מהמגזר החרדי,
אנשי טיפול (פסיכולוגים, מטפלים באמנות, עוסי"ם וכו') שאינם משתייכים למגזר החרדי ומכירים אותו בצורה שטחית מידי.
בקשו ממני להרצות בפניהם מחר על המגזר החרדי, אותו הם מבקשים להכיר יותר לעומק.
במהלך העבודה, מתעוררים קונפליקטים,שהם אינם יודעים תמיד לזהות, האם המקור הוא העניין המגזרי-אידיאולוגי-ערכי, או קושי אחר שקשור בטיפול.

אשמח אם תכתבו לי
1. מה דעתכם על מטפל שאינו חרדי (בעל זיקה דתית כלשהי) בטיפול באדם חרדי? האם בטיפול בילדים זה שונה? בנוער?

2. איך אפשר להכיר להם את ההבדלים בתוך המגזר עצמו- ליטאים/חסידים/בעלי תשובה/חבדניקים/אשכנזים/ספרדים
תנו דוגמאות פיקנטיות לניואנסים ולהבדלים התת מגזריים ולטעויות של מי שאינו מכיר ועושה טעויות / הכללות וכו'

3. מה הייתם מציעים למטפלים/ות שעובדים עם המגזר ורוצים להיות רגישים אליו?
עשה ואל תעשה.

אז ככה: 1. לדעתי מטפל חילוני טוב, שלא סגור על עמדותיו הדתיות, ומסוגל לעלות מדרגה למטופל החרדי ולהאזין לו מתוך כבוד למנהגיו ולדתו- יוכל לטפל מצויין. אני אישית שוחחתי לא אחת עם מטפלים שאינם ברמה הדתית שלי, והתרשמתי כי נפשם הרחבה מאפשרת להם לטפל גם במקרים בציבור החרדי. כמובן הם יצטרכו ללמוד היטב את הכללים של לכבד את הצד השני וגם את הרגישויות. (אפרט בהמשך).
2. לא צריך לרדת ממשלפרטים בהדלים. כי סך הכל הבסיס של הדת וקיום המצוות או אחיד פחות או יותר. אפשר להזכיר כי החסידים שמרניים במידה כזו או אחרת, ויש להם מנהגים שונים. החוזרים בתשובה נתקלים בבעיות קליטה כאלו ואחרות שלא באשמתם, ואשכנזים וספרדים בסך הכל נוהגים להלכה אחרת, כל השאר זה הבדלים באישיות.
במבחינה רגשית אין להבדלים האלו הרבה מקום, מלבד זה שאולי הציבור הספרדי פחות שומר בבטן ופחות מפחד מהמושג "מה יגידו" וכל ההסתכלות שלהם על התמודדות במצבי קושי הוא שונה מהבחינה הזו. ולכן גם יתעוררו אצלם קשיים רגשיים שונים מהמגזרים האחרים כמו למשל התמודדות מול הקרובים שיכירו בחסרונו ולכן הוא מתפתל בשיתוף הוריו (כחלק מהטיפול) . אבל זה כבר נושא אינדבידואלי לכל טיפולשהמטפל יצטרך לברר מול המטופל.
דוגמא לטעויות: מגיע בחור חרדי למטפל חילוני ומספר לו שליבו עסוק יותר מדיי בשכנה שגרה בבנין לידו. לא טוב לו עם זה, הוא לא מרוכז, הוא התחיל להסתגר ומחפש לספר להורים. המטפל יכול להציע לו לנקוט בצעד של שיתוף. לגשת אליה , לשלוח לה מכתב ולספר לה על רגשותיו. כמובן שזה לא מעשי אצלבחור חרדי. אם המטפל לא ידע על האיסוים האלו, הוא עלול להפיל את הבחור כהוגן, במידה והוא ישמע לו...
ויותר לעומק: בחורה חסידית התארסה בשעה טובה, וכמו שנהוג היא לא ניפגשה עם הבחור עשרות פגשיות אלא הסתמכה על בירור רציני.
פתאום מתעוררים קשיים] פחדים ודמיונות שעולים אצל הרבה כלות, גם כאלו שנפגשו חודשים... המטפלת יכולה לטעות ולחשוב שהבעיה היא בכך שלא נפגשה מספיק והפחד ימוגר לו יפגשו יותר פגישות שזו טעות נוראה. הפחד קיים כי הוא קיים ולא בגלל סיבה. הסיבה האמיתית היא הנישואין ולא משנה עם מי. אם היא תנסה לטפל בתופעה הלא מוכרת, היא תדלג על העיקר, שזה הטיפול בפחד כרגש, שזקוק להתמודדות ולא לחיפוש מניעים ששורשם במנהג כלשהו.
3. 1. לך מדי פעם לשיעורי אמונה והקשר לתקשורת החרדית על מנת ללמוד מעט מהציבור.
2. לעולם אל תביע את עמדתך הדתית על דתו של המטופל.
3. לעולם אל תביע זלזול בערכים של המטופל, בהוריו, במחנכיו וברבותיו- הם הגב שלו בחיים וחלק גדול מחסיונו הרגשי נימדד באמונתו בהם.
4. אמונה היא כוח רגשי, היא המפעילה בתשעים אחוז ממפעל הרגשות של המטופל הדתי. קרי: שמחתו נובעת מאמונה, עצבונו הוא מחוסר אמונה. אל תתערב באמונתו ביכולות של בוראו.
5. אם מתעוררות שאלות של אמונה, דת, רצון לשמור על דרך המצוות ועוד, יעץ לו לדבר עם רבו או מישהו מוסמך בתחום ואל תשחק באש.
6. כבד את רגשותיו כאדם, ואל תערבב בין אורח חייו הדתי למצוקותיו. טפל בהן כמצוקות ולא כפרנציפ דתי.

 

[שונמית]

אולי לא מספיק הדגשתי שבניגוד לדעת רבו של הבחור. הפסיכולוג עלול לעודד אדם לעשות מה שנראה בעיניו כטוב לו ושיגרום ל'מימושו העצמי' מבלי להתחשב בהלכה או אפילו רק בנורמות התנהגות. הוא עלול לומר לבחור כזה שבחורה צריכה לרצות אותו כמות שהוא ולא רק אם ישב בישיבה וכו'. בקיצור מצב מסוכן.

 

[גלבוע]

לדעתי, אנשי טיפול שרוצים להכיר את המגזר החרדי, צריכים לעשות פאנלים / שיחות עומק עם מטפלים חרדיים, שמבינים גם את השפה של הפסיכולוגיה וגם את שפת המגזר.
וגם לבוא עם ענוה גדולה, ולהבין שהם לא מבינים.

וברור שעדיף לאין ערוך מטפל חרדי ממטפל חילוני.
זה לעולם לא יהיה אותו דבר.

 

[שיילה]

אם מטפל חילוני היה מבין את הציבור החרדי ואת המניע שלו על כל מקורותיו הוא היה חוזר בתשובה, כל עוד הוא חילוני זה מראה על חוסר ידיעה וחילוקי דעות השקפתיות בלתי ניתנים לפתרון.

 

[טיוטה]

פסיכיאטרים ופסיכולוגים

דעתי הקטנה
במשך השנים התעסקתי עם נוער מטופל ובקרתי אצל כמה וכמה רופאים ומטפלים חילונים וחרדים וכך נראים הדברים בעיני:
כל הסכנות שנכתבו באשכול שרירות וקיימות וחייבים לברר ולבדוק את המטפל\ת ברמה האישית מאנשים שמכירים אותו (ודאי במטפל גבר לאישה ולהפך) ולא לשלוח בלי בדיקה מעמיקה.
ובאשר ל'ציפור הנפש':
ברור שרופא פסיכיאטר ופסיכולוג יוצאים מעמדה גבוהה מרוב המטפלים החרדיים שכן לרוב החרדים יש ידע (וניסיון) פחותים בהרבה מהחילונים היות ועד היום כמעט ולא היה שייך להוציא תואר 'פסיכיאטר' ו'פסיכולוג' במכון או מכללה חרדית כך שבפוטנציאל קיימת אצלם עליונות 'מקצועית' רבה יותר.
וכעת צריכה להיות ההתמקדות שלהם בללמוד את אורחות חייו של המטופל החרדי ולדעת לקבל אותו כמו שהוא . בדרך הזו הם יכולים להגיע גבוה גם בציבור החרדי
כמו אחרים שעשו כך ...ובהצלחה

 

[פאוור]

מתוך עבודתי מכירה היטב ועמוק את הנושא,
יש הרבה מה להגיב ולדון, אבל אין לי את הפנאי לכך.
אבל אולי אאתגר אתכם ב2 שאלות...
1. מה זה בכלל טיפול?
2. מה דעתכם על מצב שמטפל חרדי בחילוני?

 

[ציפור הנפש]

מתוך עבודתי מכירה היטב ועמוק את הנושא,
יש הרבה מה להגיב ולדון, אבל אין לי את הפנאי לכך.
אבל אולי אאתגר אתכם ב2 שאלות...
1. מה זה בכלל טיפול?
2. מה דעתכם על מצב שמטפל חרדי בחילוני?

ההרצאה מחר!
התשובות המגוונות פה בפורום, מאנשים שונים, כולם מהמגזר החרדי,
ישמשו אותי היטב.
בהזדמנות אחרת אשמח לדון על השאלות הנל מנסיוני כמטפלת (גם ב'לא חרדים')

 

[רותי12]

מהכרות עם הנושא (שני אחים פסיכולוגיים חרדיים מאד )
אין בעיה למבוגר) !) ללכת לפסי חילוני מקצועי! ונאמר לי שעדיף ללכת לפסי מקצועי חילןני מאשר חרדי לא מספיק מקצועי

מטפל מקצועי לא אמור לגעת בנושאי דת. רק בנושא נפש. ואם מטפל מתערב בנושא הדת זה כבר סימן שאינו מקצועי.
מטפלים חרדיים לא מקצועים יכולים הרבה יותר להזיק לנפש מאשר מטפל חילוני מקצועי
מה שכן צריך להזהר שאשה תלך למטפלת אשה וגבר ילך לגבר! זה כן יכול להוות בעיה מצד המטופל שמרגיש חיבור תלות במטפל ..

 

[קול-התור]

מניסיון מר עם מישהי קרובה שטופלה אצל מטפלת (הנחשבת מקצועית מאד) מהאסכולה החילונית - הגישה היא שהמטופל ורגשותיו עומדים לפני הכל. גם אם אלו רגשות פרימיטיביים, מכוערים עד מגעילים - יש לתת להם את מלוא המקום, להעצים אותם, לדון בהם בל סוף, בוודאי להצדיק אותם מכל וכל כי את המטופלת ואלו הזכויות שלך. במשך חודשים ארוכים לא נעשה שום צעד להרגיע, לעדן (סובלימציה), לכוון למצוא את הדרך לשינוי ולהרגעה. נשרפו גשרים, נפרמו קשרים ואמון שנבנו בעמל ובהשקעה של זמן ארוך. והכל היה תחת הכותרת של: ככה אני מרגישה ואלו הרגשות שלי. המטופלת נקלעה למצב מזעזע של אובדן אמון, בלבול וערעור הביטחון במקומות הבטוחים שלה בחיים. לא נראה לי שמשהו מאלו יחזור.

 

[סמינר דוד]

מהכרות עם הנושא (שני אחים פסיכולוגיים חרדיים מאד )
אין בעיה למבוגר) !) ללכת לפסי חילוני מקצועי! ונאמר לי שעדיף ללכת לפסי מקצועי חילןני מאשר חרדי לא מספיק מקצועי

מטפל מקצועי לא אמור לגעת בנושאי דת. רק בנושא נפש. ואם מטפל מתערב בנושא הדת זה כבר סימן שאינו מקצועי.
מטפלים חרדיים לא מקצועים יכולים הרבה יותר להזיק לנפש מאשר מטפל חילוני מקצועי
מה שכן צריך להזהר שאשה תלך למטפלת אשה וגבר ילך לגבר! זה כן יכול להוות בעיה מצד המטופל שמרגיש חיבור תלות במטפל ..

האם בשביל לטפל בנפש נפגע בנשמה ? ? ?

ומי יאמר לי מיהו המטפל המקצועי, בין חרדי ובין חילוני?

אולי כדאי להתיעץ עם רב מבין בנושאים כגון אלו, ויש לו סיעתא דשמיא למילותיו?

 

[hadasad3]

א. לי יש חברה שטופלה אצל א ח ת המטפלות ממש מעולה אבל היא היתה דתיה זה היה שלב שחברה שלי היתה בהתלבטות איפה ללמוד באיזה מקום אז המטפלת אמרה לה שמה הבעיה היא יכולה לשכור דירה בעיר מסוימת עם מספר בנות וכך להיות קרובה לאיזה מוסד לימודים שהיא רצתה..... כמה שחברה שי ניסתה להגיד לה שבחורה בגיל שלה לא כ"כ טוב לה לגור בדירה בלי השגחה לא ממש עזר היא ממש אמרה לה שזה מה שהיא צריכה ואם היא רוצה לעזור לעצמה זה הדרך...
ועוד פעם היא סיפרה לי שהמטפלת אמרה לה שהיא דוגלת בשיטה שמה שאדם מרגיש זה מה שהוא צריך לעשות גם אם זה מעשה מכוער מבחינה דתית כי הנפש יותר חשובה....
אני חייבת להדגיש כי לחברה שלי היתה התקררות רוחנית רבה באותה תקופה היא התחילה לזלזל בכול מיני "רגשות דתיים" עד שלבסוף היא עזבה את הפסיכולוגית הזאת בעצת מורה(שמבינה בתחום) שיעצה לה להפסיק והכניסה אותה לפסיכולוגית חרדית למהדרין שהיא ממש ממש טובה!!!!!!
ב. אני מכירה עוד מישהי חילונית (חרדית לשעבר) דוקא שהיא סובלת מהפרעת אישיות גבולית עברה חיים לא פשוטים אושפזה במחלקות סגורות כיום אנורקסית ברמה מפחידה.... והיא מטופלת אצל פסיכולוגית חרדית טובה מאוד בתחום הזה וחברתי טוענת שהפסיכולוגית הזאת יותר טובה מכול הפסיכולוגיות החילוניות שהיא היתה אצלם בעבר...
וד"א למי שהכליל יחד עם הפסיכולוגים פסיכיאטרים יש הבדל גדול בין פסיכולוג חילוני לפסיכיאטר חילוני...

 

[גרפיקנער]

http://ladaat.info/article.aspx?artid=24415

 

[קלאסיקה]

מנסיון של קרובת משפחה שטופלה אצל מטפלת חילונית.
היה בטיפול הרבה הבנה וכבוד ועדינות, במיוחד לגבי הניואנסים, לשאול לפני לברר עד שהבינה, אם כי לפעמים נאמרו דברים מסוימים שנבעו מהסתכלות שלה על העולם, אבל יותר ברקע הדברים, ולא השפיע על עצם הטיפול ועל היעילות שלו. (היא הייתה מאוד מקצועית, וגם בעלת נסיון בעבודה עם חרדים ודתיים)
אני מסכים עם מה שנאמר, שמטפל מקצועי יודע איך להתנהל עם אדם דתי, ולהפריד בין האדם כדתי לבעיה עצמה. (כמובן שכשהבעיה באה כתוצאה מענין דתי - שבמקרה שלה, זה לא היה ככה - אז יש לדון בנפרד)
אני חושב שבספרים של ויקטור פרנקל (אני לא זוכר אם ב"אדם מחפש משמעות" או באחד מספריו האחרים) יש התייחסות מאוד ארוכה לטיפול באדם דתי, שתפיסת המשמעות שלו שונה.
יש גם ספר של הרב גרינוולד פסיכולוג חרדי שהיה מקורב מאוד לסטייפלר, שנקרא "עצות והדרכות" ששם הוא מביא תשובות של הסטייפלר לגבי בעיות נפשיות. (יכול להיות שמקורות אלו יכולים גם לעזור להרחיב את הנושא...)

 

[קלאסיקה]

ההרצאה מחר!
התשובות המגוונות פה בפורום, מאנשים שונים, כולם מהמגזר החרדי,
ישמשו אותי היטב.
בהזדמנות אחרת אשמח לדון על השאלות הנל מנסיוני כמטפלת (גם ב'לא חרדים')

דווקא אני חושב שהשאלה השניה שהיא שאלה "האם מטפל חרדי יכול לטפל באדם חילוני", מאוד יכולה להאיר את הענין.
השאלה, אם כשאדם חרדי מטפל בחרדי, האם הוא מביא את ה"דתיות" שלו, האם כל היחס הוא יחס, למשל, של בטחון אמיתי בה', הבנה שלא הכל בשליטת וידיעת המטפל, וטיפול שכולו "דתי", או שיש פה רק יחס של "פשוט אני מבין יותר טוב את הניואנסים ויהיה לי יותר קל לטפל", או שהוא יודע מה אסור ומה מותר ולפי"ז לדעת את הקו האדום של הטיפול.
ואם נתקדם, נשאל; אם אני כחרדי מטפל בחילוני, מה תהיה הגישה, האם אני יכול לטפל בבעיה "חילונית" באופן מאמין, או שאני יתכחש לבעיה או ינסה "להחזיר אותו בתשובה". לדעתי מטפל טוב, יידע להבין את הבעיה ברמה אמיתית בעולם הפנימי שלו, אני מתכוון, שימצא את התפקיד שלו בזה, ואגב זה יטפל באותה רמה שהחילוני צריך. נושא כמו משמעות, נתינה לאחר וכד' הם נושאים שמוסכמים כערכיים גם בעולם חילוני, ותמיד אפשר למצוא גשר בין התפיסה של החרדי בזה לבין התפיסה של החילוני.
אבל, אם החילוני יחפש טיפול לבעיה שאני מנוע מלעזור מבחינה דתית - כמובן, אני יאמר לו שפשוט אני לא יכול לעזור...
ואם כך, לגבי חילוני שמטפל בחרדי, ברגע שהוא מבין שהערכים של החרדי שונים, הוא יכול לטפל, הרי גם לו יש ערכים רצונות דחפים, ואם יש לו הבנה קצת בחרדים, הוא יברר וישאל לפני שיציע דרך טיפול אם היא מנוגדת לדתיות או לא.
מתנצל על החפירה, זה לעניות דעתי בלבד...
הנושא מאוד מעניין, שיהיה הצלחה בהרצאה בעז"ה!
,

 

[soundwave]

ב"ה

לעניות דעתי אני חושב שאין כל קשר בין מטופל דתי לבין מטפל לא שומר תורה ומצוות.

והסיבה היא פשוטה : הרי על כל דבר הכי קטן בחיינו , נכנס הפן של האמונה והבטחון בה'.

איך אפשר לקבל בכלל הדרכה או ייעוץ , כשהאדם שמולך לא מכניס את הפן הזה למשוואה בכלל?
(וגם לא מבין אותה)