הנושאים החמים
הנושאים החמים
אז..
אני חדשה בקהילה, רק היום הצטרפתי(:
וזה השיתוף הראשון שלי..
את הקטע הזה שלחתי לניהול הקהילה ואשמח לביקורת.
אני יושבת בסלון, חושבת על ילדותי היפה.
או.. אז, אז היינו תמימים. לא ידענו צרות מהם. היינו משחקים, נהנים, רצים בשמש..
או.. היטב אני זוכרת את כל המחנות שעשינו, ה'מחניים' הגומי ואפילו אפילו-
הדלגית הורודה שצילה הביאה..
או איך שהתרגשנו מהחבל החזק והחדש.. גם הרבה אחרי שהיה חדש, גם כשהיה בלוי ושרוט עדיין היה בשבילנו אוצר יקר, דילגית חזקה ומיוחדת..
כשאני רואה את הנכדות משחקות, נפתחות לי העיניים מקנאה. אין על הילדות. תקופה יפה, ורודה, קסומה.. פשוט להתגעגע.
"סבתא, סבתא, את לא שאלת אותי מה שלומי!"
"בטח מתוקה שלי, בטח! מה שלומך יקרה? איך בלימודים? ו.. מה אתם משחקות?"
נכדתי היקרה ענתה לי בארשת פנים רצינית;
"אוו סבתא את לא מבינה.
יש לנו מבחן בחשבון מחר,
עוד שבוע עבודה בעברית,
אתמול היה הכתבה באנגלית,
איך נוכל לשחק?"
'מיידעלע מיידעלע,
לא נורא. משחקים זה לא העיקר בחיים. איך עם החברות?" אני שואלת בחיוך רחב..
"סבתוש, עדיף לא לדבר על זה, רחלי הזו--- כל הזמן משתלטת!! והיא מסיתה את כול.."
"נו נו בלי לשון הרע. העיקר המשפוחה"
"משפחה? הלוואי. חוץ מלעשות בייביסיטר על האחים שלי אין לי שנייה של משפחה! אין דברים כאלה סבתא. כל הזמן לחץ, לחץ, מבחנין, עבודות בית, אני גמורה!!'
הקשבתי לנכדתי ברוב קשב. הנהנתי במקומות הנכונים, ובעודי תוהה מה לומר עכשיו היא קמה ממקומה וסיימה בזריזות
"טוב סבתא, היה נחמד לדבר איתך.. אני חייבת לעוף - יש לי מבחן עכשיו!" ואז בנימה קטנה של קנאה הוסיפה
"איזה כייף לך סבתא. את.. יש לך זמן בשפע, לדבר עם הנכדים, להנות מהחיים, הלוואי עליי!
זה נראה לי תקופה קסומה.'
אז ילדות/סבתוש
פשוט תקופה קסומה!!
אני חדשה בקהילה, רק היום הצטרפתי(:
וזה השיתוף הראשון שלי..
את הקטע הזה שלחתי לניהול הקהילה ואשמח לביקורת.
אני יושבת בסלון, חושבת על ילדותי היפה.
או.. אז, אז היינו תמימים. לא ידענו צרות מהם. היינו משחקים, נהנים, רצים בשמש..
או.. היטב אני זוכרת את כל המחנות שעשינו, ה'מחניים' הגומי ואפילו אפילו-
הדלגית הורודה שצילה הביאה..
או איך שהתרגשנו מהחבל החזק והחדש.. גם הרבה אחרי שהיה חדש, גם כשהיה בלוי ושרוט עדיין היה בשבילנו אוצר יקר, דילגית חזקה ומיוחדת..
כשאני רואה את הנכדות משחקות, נפתחות לי העיניים מקנאה. אין על הילדות. תקופה יפה, ורודה, קסומה.. פשוט להתגעגע.
"סבתא, סבתא, את לא שאלת אותי מה שלומי!"
"בטח מתוקה שלי, בטח! מה שלומך יקרה? איך בלימודים? ו.. מה אתם משחקות?"
נכדתי היקרה ענתה לי בארשת פנים רצינית;
"אוו סבתא את לא מבינה.
יש לנו מבחן בחשבון מחר,
עוד שבוע עבודה בעברית,
אתמול היה הכתבה באנגלית,
איך נוכל לשחק?"
'מיידעלע מיידעלע,
לא נורא. משחקים זה לא העיקר בחיים. איך עם החברות?" אני שואלת בחיוך רחב..
"סבתוש, עדיף לא לדבר על זה, רחלי הזו--- כל הזמן משתלטת!! והיא מסיתה את כול.."
"נו נו בלי לשון הרע. העיקר המשפוחה"
"משפחה? הלוואי. חוץ מלעשות בייביסיטר על האחים שלי אין לי שנייה של משפחה! אין דברים כאלה סבתא. כל הזמן לחץ, לחץ, מבחנין, עבודות בית, אני גמורה!!'
הקשבתי לנכדתי ברוב קשב. הנהנתי במקומות הנכונים, ובעודי תוהה מה לומר עכשיו היא קמה ממקומה וסיימה בזריזות
"טוב סבתא, היה נחמד לדבר איתך.. אני חייבת לעוף - יש לי מבחן עכשיו!" ואז בנימה קטנה של קנאה הוסיפה
"איזה כייף לך סבתא. את.. יש לך זמן בשפע, לדבר עם הנכדים, להנות מהחיים, הלוואי עליי!
זה נראה לי תקופה קסומה.'
אז ילדות/סבתוש
פשוט תקופה קסומה!!
