בסיעתא דשמיא הספר "סדר הפוך" מודפס בימים אלו.
"סדר הפוך" הוא ספר מתח ייחודי ומשעשע, שמביא עלילה יצירתית ועצמאית.
כרגע החלטתי להדפיס 100 עותקים בלבד, גם כי לא מצאתי הפצה לחנויות וגם מכיוון שאין לי כרגע אפשרות לממן הדפסה של עותקים נוספים.
ובמידה ויהיה ביקוש לספר אדפיס עותקים נוספים אי"ה.
מבחינה אישית, הפקת הספר היא סוג של סגירת תקופה בשבילי.
היום אני הרבה פחות נאיבית ממה שהייתי בתחילת הדרך, אני מכירה את עצמי יותר ויודעת שמה שהכי מפחיד אותי זה להפסיק להיות 'אני' - האותנטית, לכן אני גם חוששת מהצלחה גדולה כי אני מבינה שכשאתה מצליח אתה מפסיק להיות 'אתה' והופך ל'אישיות'.
אני מאמינה שאנחנו מאוד דומים ומאוד שווים, וההצלחה היא רק של בורא עולם, ולא שלנו, כבני אדם.
דוגמה:
את הכריכה של "הצעה לסדר" עשיתי בבית הדפוס. אני לא מבינה בכריכות ולא בגרפיקה, כך שהגרפיקאית של בית הדפוס עשתה מה שביקשתי ממנה, והתוצאה: כריכה פשוטה עם כמה אלמנטים: כנסת ישראל, מגבעת וכתר.
לא למדתי מטעויות, וגם את הכריכה של "סדר הפוך" ביקשתי מבית הדפוס לעשות...
אבל בורא עולם עזר לי ובאותה תקופה בית הדפוס יצר שיתוף פעולה עם מעצב מקצועי והכריכה יצאה מקצועית להפליא.
מבחינתי - היתה זו אותה פעולה, לבקש מבית הדפוס ליצור כריכה - אך ההצלחה היא של בורא עולם, שסובב כריכה מקצועית ומתאימה.
*
אני חושבת שבהוצאה לאור של ספר יש שני רבדים: הרובד של התהליך של הכותב מול עצמו והרובד של התהליך של כתיבת הספר עצמו, שנכתב ואמור להיות מוגש לציבור הקוראים.
התהליך של הסופר זה תהליך חשוב מאוד, אבל פחות רלוונטי לקוראים.
היום אני מבינה שהתנאי לכתיבה טובה זה מודעות אישית שהיא חלק מכריע בתהליך.
כשאתה, ככותב, עובר תהליך של מודעות אישית, אתה לומד ולומד ולומד על טבע האדם. על המניעים, המחשבות, תהליכים וכו'.
הכתיבה נעשית עמוקה יותר, ובה בעת היא יכולה להשאר שיטחית וקלילה.
מודעות אישית זה תהליך קצת מביך, כי קשה להיות מודע ל... ול...
ולעובדה עד כמה אני משקר אפילו לעצמי.
בעניין זה: אתמול היתה לי שיחת טלפון עם קרוב משפחה, תלמיד ישיבה שעבר בחיים וכיום מתמודד.
דיברתי איתו וניסתי לעזור לו ותוך כדי כך הבנתי עד כמה כיף להיות מודע לעצמך באופן נכון ובריא!
הגעתי איתו למסקנה שהרבה מהבעיות שלו נובעות מכך שהוא מעביר על עצמו ביקורת.
"לא להעביר ביקורת על עצמי? אז איך אדע להיות בסדר?" שאל.
"האמת שהאדם מטיבעו שואף להיות בסדר, אנחנו טובים. הטבע שלנו זה לא לדבר לשון הרע, בטבענו אנחנו רוצים להיות טובי עין. הביקורת היא זו שגורמת לנו להתעסק ברע... תפחית את הביקורת העצמית ותקבל על עצמך את מצוות התורה כי זה בריא וטוב לך, ולא לאף אחד אחר", אמרתי לו.
אני חושבת שמודעות אישית מספרת לנו עד כמה אנחנו לא-מי-יודע-מה, כך שהתנאי למודעות הזו היא לשלב עם אהבה עצמית וחוסר שיפוטיות כלפי עצמנו (וגם חוסר שיפוטיות כלפי הזולת), מתוך הבנה שאנחנו טובים מעצם טבענו, ומצוות התורה מכוונות אותנו לטוב אמיתי.
לגבי הספר - "סדר הפוך" הוא מציג ז'אנר של ספרות ספקולטיבית.
היום, לאחר כתיבת שלושה ספרים, אני כבר לא יכולה לומר אם הספר טוב או לא כי אני מבינה שאני משוחדת... בה בעת שאני מודעת לחסרונותיו המובהקים.
ראוי לציין שקוראי הבטא שקראו את הספר שיבחו וציינו שמדובר בספר חשוב עם מסרים טובים ועלילה יצירתית,
והעובדה שהם היו מסוגלים לקרוא את הספר במלואו כבר מעידה שהספר טוב, לדעתי.
ומשהו שקשור לפרוג: בקרדיט בספר לא שכחתי לציין תודות לקהילת הכתיבה בפרוג.
אמנם הספר יופק כרגע ב- 100 עותקים אך כמובן שבכוונתי להדפיס עוד במידה ויהיה ביקוש, כך שאשמח אם תוכלו להיות המשווקים של הספר. שיווק עולה הרבה כסף, ואין כמו שיווק של הקוראים.
כך שאשמח אם תפיצו את המידע על הספר ועל אתר המכירות החדש שלי (קישור לאתר בחתימה) לכמה שיותר אנשים.
ואם הספר יודפס בעותקים נוספים אשתדל לעדכן בהמשך אי"ה.
"סדר הפוך" הוא ספר מתח ייחודי ומשעשע, שמביא עלילה יצירתית ועצמאית.
כרגע החלטתי להדפיס 100 עותקים בלבד, גם כי לא מצאתי הפצה לחנויות וגם מכיוון שאין לי כרגע אפשרות לממן הדפסה של עותקים נוספים.
ובמידה ויהיה ביקוש לספר אדפיס עותקים נוספים אי"ה.
מבחינה אישית, הפקת הספר היא סוג של סגירת תקופה בשבילי.
היום אני הרבה פחות נאיבית ממה שהייתי בתחילת הדרך, אני מכירה את עצמי יותר ויודעת שמה שהכי מפחיד אותי זה להפסיק להיות 'אני' - האותנטית, לכן אני גם חוששת מהצלחה גדולה כי אני מבינה שכשאתה מצליח אתה מפסיק להיות 'אתה' והופך ל'אישיות'.
אני מאמינה שאנחנו מאוד דומים ומאוד שווים, וההצלחה היא רק של בורא עולם, ולא שלנו, כבני אדם.
דוגמה:
את הכריכה של "הצעה לסדר" עשיתי בבית הדפוס. אני לא מבינה בכריכות ולא בגרפיקה, כך שהגרפיקאית של בית הדפוס עשתה מה שביקשתי ממנה, והתוצאה: כריכה פשוטה עם כמה אלמנטים: כנסת ישראל, מגבעת וכתר.
לא למדתי מטעויות, וגם את הכריכה של "סדר הפוך" ביקשתי מבית הדפוס לעשות...
אבל בורא עולם עזר לי ובאותה תקופה בית הדפוס יצר שיתוף פעולה עם מעצב מקצועי והכריכה יצאה מקצועית להפליא.
מבחינתי - היתה זו אותה פעולה, לבקש מבית הדפוס ליצור כריכה - אך ההצלחה היא של בורא עולם, שסובב כריכה מקצועית ומתאימה.
*
אני חושבת שבהוצאה לאור של ספר יש שני רבדים: הרובד של התהליך של הכותב מול עצמו והרובד של התהליך של כתיבת הספר עצמו, שנכתב ואמור להיות מוגש לציבור הקוראים.
התהליך של הסופר זה תהליך חשוב מאוד, אבל פחות רלוונטי לקוראים.
היום אני מבינה שהתנאי לכתיבה טובה זה מודעות אישית שהיא חלק מכריע בתהליך.
כשאתה, ככותב, עובר תהליך של מודעות אישית, אתה לומד ולומד ולומד על טבע האדם. על המניעים, המחשבות, תהליכים וכו'.
הכתיבה נעשית עמוקה יותר, ובה בעת היא יכולה להשאר שיטחית וקלילה.
מודעות אישית זה תהליך קצת מביך, כי קשה להיות מודע ל... ול...
ולעובדה עד כמה אני משקר אפילו לעצמי.
בעניין זה: אתמול היתה לי שיחת טלפון עם קרוב משפחה, תלמיד ישיבה שעבר בחיים וכיום מתמודד.
דיברתי איתו וניסתי לעזור לו ותוך כדי כך הבנתי עד כמה כיף להיות מודע לעצמך באופן נכון ובריא!
הגעתי איתו למסקנה שהרבה מהבעיות שלו נובעות מכך שהוא מעביר על עצמו ביקורת.
"לא להעביר ביקורת על עצמי? אז איך אדע להיות בסדר?" שאל.
"האמת שהאדם מטיבעו שואף להיות בסדר, אנחנו טובים. הטבע שלנו זה לא לדבר לשון הרע, בטבענו אנחנו רוצים להיות טובי עין. הביקורת היא זו שגורמת לנו להתעסק ברע... תפחית את הביקורת העצמית ותקבל על עצמך את מצוות התורה כי זה בריא וטוב לך, ולא לאף אחד אחר", אמרתי לו.
אני חושבת שמודעות אישית מספרת לנו עד כמה אנחנו לא-מי-יודע-מה, כך שהתנאי למודעות הזו היא לשלב עם אהבה עצמית וחוסר שיפוטיות כלפי עצמנו (וגם חוסר שיפוטיות כלפי הזולת), מתוך הבנה שאנחנו טובים מעצם טבענו, ומצוות התורה מכוונות אותנו לטוב אמיתי.
לגבי הספר - "סדר הפוך" הוא מציג ז'אנר של ספרות ספקולטיבית.
היום, לאחר כתיבת שלושה ספרים, אני כבר לא יכולה לומר אם הספר טוב או לא כי אני מבינה שאני משוחדת... בה בעת שאני מודעת לחסרונותיו המובהקים.
ראוי לציין שקוראי הבטא שקראו את הספר שיבחו וציינו שמדובר בספר חשוב עם מסרים טובים ועלילה יצירתית,
והעובדה שהם היו מסוגלים לקרוא את הספר במלואו כבר מעידה שהספר טוב, לדעתי.
ומשהו שקשור לפרוג: בקרדיט בספר לא שכחתי לציין תודות לקהילת הכתיבה בפרוג.
אמנם הספר יופק כרגע ב- 100 עותקים אך כמובן שבכוונתי להדפיס עוד במידה ויהיה ביקוש, כך שאשמח אם תוכלו להיות המשווקים של הספר. שיווק עולה הרבה כסף, ואין כמו שיווק של הקוראים.
כך שאשמח אם תפיצו את המידע על הספר ועל אתר המכירות החדש שלי (קישור לאתר בחתימה) לכמה שיותר אנשים.
ואם הספר יודפס בעותקים נוספים אשתדל לעדכן בהמשך אי"ה.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב: