הספק וההספק... שורות של מוצאי...

א. נוסבוים · 2/3/20

21:57 כבר שעות איני רגוע, כמעט חצי שנה אני ממתין לשעה זו. לאכול אין לי תיאבון, רק פופקורן, אולי. לשתות גם לא, בקושי קצת בירה. אני הרוג ממתח, לבי כבר לא עומד בעומס, מה יהיו התוצאות, מה יגידו המדגמים.
בחיי לא שמעו השכנים את הרדיו כ"כ גבוה בביתי, בעצם זה קרה בשנה האחרונה כבר כמה פעמים...
אבל כשהאשה עושה כלים, והמים מרעישים כמו בספרי המתח הישנים כשהמרגל ומיסטר איקס מתלחששים ביניהם.... אני מוכרח להגביר, לא לפספס אות.
בתכלס, מדובר בתכנית הכי מוזרה ברדיו, יושבים מספר מזוקנים, מי יותר ומי פחות, ומעבירים לנו בשמע את מה שהם רואים במסך המרצד... היום זה כבר אולפנים חיים ומצולמים, אבל את המסך שהם רואים אנחנו לא רואים, רק שומעים... מין משחק המראות הבלתי נגמרות.
22:10 אשתי מכבה את המים, כנראה עוברת לחלבי... 'מוישי' היא קוראת בקול, 'מה התוצאות?' 'ימינה ומרץ משהו כמו 6-8 וגם ליברמן משהו כזה. הליכוד וכחולבן שתיהם 33-35'. משהו בתשובתי לא מוצאת חן בעיניה... 'זה שמעתי אתמול, היה כבר בחירות, לא?' צודקת. ממש מוזר.
00:17 'מוישי, גמרתי לנקות את הארון השלישי להיום, אתה יכול להחזיר את המגירה למקום'. קינאתי קצת בהספקים שלה, אבל לא יפה להפריע לי ברגעים כה חשובים... 'משהו התקדם?!' היא מבררת... 'בטח התקדם' אני זועק 'כנראה הליכוד אחד יותר, אולי אפילו שתיים'. 'וזה לא אמרת שלשום?' אוף! הן תמיד מעצבנות!
03:34 'מוישי, תכף קמים מה קורה?' אני רץ מהסלון, עם הקפה השחור החמישי שלי, שלא תחשבו שאני לא מספיק כלום...'עכשיו המנדט השמיני של גימ"ל מתנדנד! איזה מתח!' משהו בתגובה שלה מרגיז, סוג של תנועת אמרתי לך, וחזרה לישון....
לקולות החיילים כבר לא יכולתי להמתין, הייתי חייב קצת להתפלל, להספיק... אבל כבר הערב יש כיוון לתשובה יותר ברורה, ותוך חודש נדע סופית מתי הבחירות הבאות. אני שונא להיות במתח!